יבול שיא
הרפת והחלב
WhatsApp Image 2023 11 15 at 15.19.25

"אל תשאירו אותנו מאחור"

11 דק' קריאה

שיתוף:

גלית חביביאן ממושב יתד, בתאל אוביץ מתלמי אליהו, לירז לביא אסור ממבטחים וספיר חביביאן מיתד – הן רק ארבע נשים מקבוצת "נשות החקלאות" – נשים שהקימו פורום וחמ"ל פעיל האוסף את הבעיות, והמצוקות של חקלאי העוטף ופועלות מול כל משרדי הממשלה במטרה לסייע לחקלאים 

"חברו אלינו נשים מדהימות, שכל אחת היא בולדוזר בתחום שלה. רק ביחד ננצח, כי אנחנו חומת המגן האנושית של החקלאים. הפעם אנחנו במלחמה ובמלחמה נלחמים גם על הקיום שלנו. כדי שנמשיך לעבוד את האדמה וליישב את הנגב. וכוונתנו היא להרחיב את הפעולות לטווח ארוך ורחוק יותר. שההחלטות יהיו מסודרות ומעוגנות מראש," הן אומרות. 

החיים ביישובי העוטף שלאחר "השבת השחורה" אינם מתמודדים רק מול בעיות ביטחוניות. כידוע, לאחר המתקפה ב-7 באוקטובר, עזבו מרבית העובדים התאילנדים וחזרו למולדתם. רוב תושבי עוטף עזה התפנו לבתי מלון באילת, בים המלח ולמקומות אחרים, מצב הזוי שבו המשפחות נמצאות מחוץ ליישובים כבר ימים רבים.  

אזור עוטף עזה ידוע כשופע בגידולים חקלאיים מגוונים, שמדינה שלמה נהנית ואוכלת מהם בימים שיגרה. חלק מבעלי המשקים חקלאיים נשארו בישובים לעבוד בעצמם ועם מתנדבים, ויש המגיעים לישוב כדי לבצע את הפעילות הדחופה ביותר. כל משק לפי מיקומו, אופי הגידולים ותכיפות הטיפולים. צריך להבין שהכבישים הראשיים ליישובים נחסמו ע"י כוחות הבטחון. כך שמי שבכל זאת מגיע לעבוד ולעזור מגיע בדרכים עוקפות, המאריכות את זמן הנסיעה.  

חברות פורום נשות החקלאים במפגש עם חכים טובה
חברות פורום "נשות החקלאות" שוטחות במפגש עם ח"כים את בעיות החקלאים. צילום: יובל רוזצויג

הנשים המיוחדות המופקדות על חוסן המשפחה והילדים. הבינו שהן לא יכולות להישאר במצב הזה , שלא ברור אפילו לכמה זמן מדובר? ומאין תבוא הפרנסה? גלית חביביאן ממושב יתד, בתאל אוביץ מתלמי אליהו, לירז לביא אסור ממבטחים וספיר חביביאן מיתד הן רק ארבע נשים מקבוצת "נשות החקלאות" – נשים שהקימו פורום וחמ"ל פעיל האוסף את הבעיות, והמצוקות של חקלאי העוטף ופועלות מול כל משרדי הממשלה במטרה לסייע לחקלאים. 

אז איך הכל התחיל? גלית חביביאן ממושב יתד החליטה לכתוב פוסט על המצב העגום אליו נקלעו בעליהם החקלאים בהפתעה גמורה. לאחר שחביביאן קיבלה המוני שיתופים ותמיכה לפוסט שלה, החלה ההתארגנות של נשים לחמ"ל פעיל המקשיב, אוסף את הבעיות והמצוקות העכשוויות ביותר ומשמיע אותן לגורמים ולמוסדות האמורים לטפל.  

הפעילות כוללת הגעה פיזית למוסדות ממשלתיים (גם באמצעות הזום) ושורה של מפגשים בכנסת עם חברי כנסת ופעילים מעורבים. כל זאת בזמן שבעליהן ממשיכים לעבוד בחקלאות ככל שניתן. עכשיו אחרי שבועיים מהפוסט הפותח, הוחלט שהחמ"ל יסב את שמו ל-"נשות החקלאות", מאחר וכוונתן היא להרחיב את הפעולות לטווח ארוך ורחוק יותר. שההחלטות יהיו מסודרות ומעוגנות מראש. מאחר והמתנדבים הם לזמן לא ידוע. 

Screenshot 2023 11 07 141116
גלית חביביאן: "לא האמנתי כמה תגובות תמיכה קיבלתי". צילום: רון רחמים 

למען החקלאים והחקלאות  

גלית חביביאן (41), ממושב יתד נשואה לדרור חביביאן, חקלאי ובן ממשיך למייסדי המושב: יפה חביביאן ז"ל ויוחנן חביביאן יבדל"א. בני הזוג חביביאן הורים לשלושה ילדים (15 ,12 ,8) שוהים היום במלון באילת.  

"במקור אני מאשקלון, יוצאת יחידת המודיעין בצה"ל מתגוררת ביתד כבר 18 שנים," אומרת לי גלית. "אני בעלת חברת 'זזים תיירות ונופש' שעוסקת בתיירות מעל 15 שנה. במשק אנו מגדלים 350 דונם עגבניות, המשווקים בימים כתיקונם לשווקים, ולא כשיווק ישיר ללקוחות פרטיים. כמו חקלאים רבים נקלענו לקשיים בגלל המצב. הייתי בין היוזמות שהבנו שצריך לעשות משהו מעשי, שיביא להתעוררות הממשלה והמוסדות במצב החקלאי הבעייתי.  

"החלטתי להוציא את דבריי ובקשותיי בפוסט, הרמתי את הכפפה ופשוט לא האמנתי כמה תגובות תמיכה קיבלתי. מייד הצטרפו נשים נוספות שנלחמות על הבית, הפרנסה ועל עתיד החקלאות באשכול. תלונות המשקים היו רבות וחוזרות: אין עובדים, גם הבודדים שנשארו לא מתפקדים, מצב בטחוני בעייתי שלא מאפשר יציאה לשטחים ונראה שכל היבולים מתחילים לקרוס. אי אפשר להתעסק בעתיד החקלאות, אפילו לא של עוד יומיים קרובים, כי כרגע אנחנו עסוקות בכיבוי שרפות.  

"פורום 'נשות החקלאים' צמח מתוך משבר שקם בעקבות ואחרי, השבת הארורה וזכורה לכולם ב-7.10.23. צריך להבין שיצאנו לדרך באופן עצמאי מתוך הבטן הרכה, לא היה לנו אבא ואמא. נכנסנו לתוך כאוס מטורף שלא נותן מנוח, ולא מצליחים לעכל. קשה להכיל את הכאב העצום על האובדן הגדול של חיי האדם. המצב שאיבדנו כל כך הרבה חברים שלנו, ושל הילדים שלנו. מתפללים להחזרת השבויים ומאחלים החלמה מהירה לפצועים.  

"בשבוע הראשון היינו בשוק, לא הצלחנו לדבר. לאט לאט הבנו שאנחנו נכנסים לעוד מערכה ומלחמה והפעם על הפרנסה שלנו ועתיד החקלאות באשכול. זו המצוקה הגדולה שחקלאי העוטף נקלענו אליה במלחמה לא צפויה בשל 'חרבות ברזל'. נשאבנו לתוך ואקום ללא הכנה מוקדמת, עם הרבה בעיות שצצות כל הזמן וניסיון לכבות שרפות במשק. אין עובדים זרים, אין מי שיקטוף ואין מי שיעבוד במשק. העליתי פוסט בפייסבוק שהגיע לאלפי שיתופים בכל הארץ. ממש לא האמנתי כמה תגובות והאהדה, ומיד אחרי הוזמנתי להשמיע את דברי באמצעי תקשורת שונים. הגעתי גם לעלות את הנושא בכנסת בזום ולבטא את רב מכלול הבעיות שנתקלנו. אחריי הגיעו עוד נציגות לכנסת לוועדות ומפגשים. הגשנו בקשה למקדמה שטרם קיבלנו. עכשיו רק הבטיחו לסיים לטפל בתביעות קודמות, ממבצעים קודמים. הפעם אנחנו במלחמה ובמלחמה נלחמים גם על הקיום שלנו. כדי שנמשיך לעבוד את האדמה וליישב את הנגב. מקוות שלא נצטרך להיות במלחמה פנימית על הצורך הבסיסי שלנו אבל אנחנו ערוכות להכול." 

מי הן הנשים המרכזיות בפורום "נשות החקלאות"? 

גלית חביביאן מציינת שהתחיל להתרקם ולהתגבש שיח בפורום חמ"ל "נשות החקלאים". הצטרפו להתארגנות נשים של חקלאים מכלל רחבי המועצה האזורית אשכול, ונשים שהביעו רצון לעזור בתחומים שונים לקדם את הנושא המרכזי – להציל את החקלאות והחקלאים.  

גלית: "אנחנו  נחושות וחדורות מטרה, לא נרפה עד שנגיע למטרה שהצבנו עבורנו. חברו אלינו  נשים מדהימות שכל אחת היא בולדוזר בתחום שלה. רק ביחד ננצח. אנחנו חומת המגן האנושית שלהם. ליקטנו את כל הפניות ואת כל החקלאים באזור. ציוותנו לכל תחום ראש צוות מתוך הנשים שהתנדבו לעזור. חשוב לנו לציין כמה מהנשים המובילות בימים הראשונים. מאז אנחנו מעבות ומשלבות כל הזמן נשים הפונות אלינו." 

שגית פלטין יפרח – ממושב אוהד, נשואה לארז, חקלאי המגדל ירקות המשמשת במקצועה ראש אגף קשרי אקדמיה תעסוקה ויזמות במכללת ספיר וכעת נרתמה להיות בין מנהלות הקבוצה. לירז לביא אסור – ממושב מבטחים נשואה לעידן אסור, חקלאי המגדל ירקות ועגבניות. לירז בעלת "סטודיו לקריאייטיב, אסטרטגיה ומיתוג" משמשת כחלק מהחמ"ל וכמנהלת את כל ההסברה במדיה, שהרחיבה את החמ"ל ל"נשות החקלאות גלית חביביאן: "הבעיות והפניות עולות מהשטח יום יום, מציפות כל הזמן, ודורשות פתרונות מיידים. ואנו דואגות להפנות את השאלות לגורמים המתאימים ע"י הצוותים שלנו. לדוגמא שתי חברות מהנהלת החמ"ל: מוריה יפרח ממושב אוהד, ובת-אל אוביץ מתלמי אליהו מטפלות בבעיות מול משרדי עו"ד. נשים נוספות מצורפות ומובילות בתחומים מגוונים, כמו אורנה אוחיון מעמיעוז, יעל גורמזו מעין הבשור, ויקי אוחיון מאוהד וכן נעמה אוביץ מאוהד, לירז לוי מעין הבשור ועוד. במקביל גיבשנו צוות חקלאים שיהיה שולחן עגול ויציע מתווה, אותו נדחוף קדימה בכל הכוח מול הרשויות. המושב מתארגן בפן אחר לגבי ההפוגה והמפונים בשטח .כך שאנו משמשות כעזר בנושאים אחרים ומשלימים." 

בעקבות ההתארגנות החלו גופים ואנשים פרטיים רבים לפתוח חמ"לים של מתנדבים, ורבים מעם ישראל נרתם ורוצה לבוא לעזור לחקלאים, אבל כידוע חקלאות זה ענף שהוא לא זמני. עבודה שניתן לעשות למספר ימים עם מתנדבים היא מבורכת, אך לא יכולה להחזיק לאורך זמן. ההתנדבות מחממת את הלב, מכניסה מורל ותקווה אבל היא לא הפתרון.  

בימים אלה פורום "נשות החקלאים" הפך את המיתוג שלו לרחב יותר ונקרא "נשות החקלאות"נשים העושות ימים כלילות ופועלות מול כל משרדי הממשלה, מתוך תקווה לסייע לחקלאים. לקבל מתווה פיצויים הולם עבור הנזק העצום שנגרם.  

גלית: "בימים האחרונים פעלנו מול רשויות המס, והצלחנו לקדם בתקווה רבה, את נושא המקדמות בצורה יעילה ומהירה. נציגותינו הגיעו לכנסת פיזית, וכן באמצעות הזום. נפגשות עם שרים וח"כים. אנחנו ממשיכות בכל הכוח להפעיל לחץ בכל המגזרים המישורים, ולא עוצרות לרגע. במקביל מטפלות בשרפות שצצות בכל רגע, ככל שהאירוע מתגלגל. אנחנו המגן האנושי של החקלאים. בימים אלה איחדנו את כל החקלאים בתקווה ובאמונה שלמה, שהפעם ממשלת ישראל לא תפקיר אותנו. המטרה וההסתכלות שלנו היא גם לטווח הרחוק לחזק את החקלאות הישראלית  ובפרט שחבל אשכול מהווה 80% מהתוצרת החקלאית בארץ." 

חשוב להזכיר היא מציינת שבזמן שהחקלאים נלחמו על המעט שאפשר היה לקטוף , כי רב הפועלים הזרים ברחו. החקלאים שבכל זאת הצליחו לקטוף פסלו להם את הסחורה כי המדינה הכניסה סחורה מטורקיה. ומקווים שביום שאחרי יזכרו שחקלאות כחול לבן זה חלק מהקיום של מדינת ישראל. וצריך לשמור על זה גם בשגרת הימים. ומודים מכל הלב על הסולידריות וההירתמות על המאבק בחקלאות. "עד כה רק הגשנו בקשה למקדמה טרם קיבלנו. עכשיו רק הבטיחו לסיים לטפל בתביעות קודמות ממבצעים קודמים. הפעם אנחנו במלחמה ובמלחמה נלחמים גם על הקיום שלנו כדי שנמשיך לעבוד את האדמה וליישב את הנגב. מקוות שלא נצטרך להיות במלחמה פנימית על הצורך הבסיסי שלנו אבל אנחנו ערוכות להכול." 

למה החמ"ל נקרא "נשות החקלאות" 

לירז לביא אסור (43) ממושב מבטחים, שהרחיבה את שם החמ"ל ל"נשות החקלאות", מנמקת: "חשוב שאנו נקדם תהליכי עומק לבנות אינטרסים של מתווה המשכי, ארוך טווח. התחלנו עם מתנדבות בודדות, ועכשיו אנו כבר כשלושים נשים בחמ"ל.המגויסות לפעילות החשובה שלנו בחמ"ל, בכל הכוח והאנרגיה. בונים מערך שאמור לרוץ להתארגנויות פורמליות לחקלאות, במספר תחומים. מערך מול הגורמים הממשלתיים, שיתנו גיבוי, ופתרונות מעשיים לטווח הקרוב והרחוק. אנו יוזמות מפגשים עם כל הגורמים הנוגעים בנושא, ולא מוותרות. הקהילות שלנו ביישובים עברו אסון מזעזע וטלטלות. לדוגמא אצלנו במושב מבטחים איבדנו 2 חברים מכיתת הכוננות ו-2 נערים מהמסיבה. כך שיש צורך דחוף גם בשיקום הקהילה שרובה נמצאת עכשיו במלונות מחוץ למושב. אך אנו כולנו נרתמים עם הפנים קדימה". 

Screenshot 2023 11 07 141059
בתאל אוביץ: "לא מעוניינים יותר בפלסטרים חד פעמיים". צילום: גלית חביביאן 

נשים לעיגון זכויות החקלאים 

בתאל אוביץ (38), מתלמי אליהו, נשואה למאור אוביץ, הבן הממשיך במשק ההורים, דור שלישי לניצולי שואה וממייסדיי המושב. משפחת אוביץ המורחבת כולם חקלאים במשך כל השנים: "אנו מגדלים ירקות מסוגים שונים: עגבניות, קישואים, כרוב, כרובית ועוד בחממות ובתי רשת. אני במקור מחדרה ותמיד אהבתי ונמשכתי לנוף המדברי – ושם גם מצאתי את אהבתי לחיים. התחתנתי לאחר השחרור מצה"ל. הקמנו בית, משפחה ושלושה ילדים." 

במשך עשור שנים עבדה בתאל כגננת בצוחר המרכז הקהילתי, ובדיוק בשנה האחרונה החליטה לשנות עיסוק ועברה להדרכה בפילאטיס. בחמ"ל "נשות החקלאות" – יחד עם מוריה יפרח ממושב אוהד היא עוסקת בטיפול מול משרדי עו"ד: "בעקבות המצב הצטברו ועלו בעיות מכיוונים ותחומים שונים, הזקוקים ליעוץ והכוונה מקצועית אמינה המקשיבה לבעיות. הבנו שהתפקיד שלנו חשוב, כי אנחנו לא מעוניינים יותר בפלסטרים חד פעמיים. המצב הפעם לא דומה לסבבים הקודמים ואף אחד לא יודע, כמה זמן ימשך? לכן המפגשים שלנו מול עורך דין מאד חשובים להווה ולעתיד שלנו. לדוגמא: נושא העובדים הזרים התאילנדים שנטשו את המשקים והארץ. שלא יהיה מצב שיהיו לנו תביעות משפטיות בהמשך, ונושאים בוערים נוספים."    

    

Screenshot 2023 11 07 142409
ספיר חביביאן ממושב יתד: "בסוף האור יגבר על החושך". אלבום משפחתי  

נציגת הפורום בוועדת הכלכלה 

ספיר חביביאן (32), ממושב יתד, נשואה לאבי חביביאן (36). בני הזוג הורים לשישה ילדים בגילאים (מגיל 9 שנים ועד שנה וחצי).  

ספיר: "נולדתי וגדלתי בקיבוץ סעד ובעלי נולד במושב הודיה. אבי הוא בן דוד של דרור חביביאן, הנשוי לגלית שיזמה את חמ"ל  'נשות החקלאים'. לפני כשבע שנים הגענו ליתד והקמנו משק של גן ירק אורגני בשם 'אורגניקא' – מלשון אורגני בר קיימא. אנחנו מגדלים בשטח של 250 דונם כ-60 סוגי גידולים שונים, המשתנים בהתאם לעונות השנה. לו היו עכשיו ימים רגילים ולא במלחמה, אפשר היה למצוא בשדותינו עגבניות שרי, עגבניות, מלפפונים, כרובים צעירים, מגוון שורשים ועלי ירק שונים בשפע – כולם כמובן גידולים אורגניים, הגדלים בשטחים פתוחים, בחממות ובבתי רשת. הלקוחות שלנו העיקריים הם חנויות אורגניות, וחנויות טבע וכן לקוחות פרטיים שסל התוצרת המוזמן מצידם, מגיע עד לפתח ביתם, וכן גם לקוחות המגיעים אלינו ישירות למשק. 

"המצב העכשווי שלנו במשק החקלאי ביתד הוא קשה. כיוון שלא ניתן היה להגיע אל השטח מספר לא מועט של ימים, השטחים החלו לקרוס והשדות החלו להיפגע בצורה בלתי הפיכה. בנוסף לכל זה, מתוך כ-20 עובדים זרים בתחילה נשארו רק שניים מהם וגם הם כבר עזבו. בעצם נקלענו למצב שאין לנו ידיים עובדות. התשלומים השוטפים של הוצאות קבועות במשק אמורים לרדת, ואין לנו כמעט הכנסות ממכירות בשל המצב. איך אנו אמורים לשלם את ההוצאות?  

"אני מרגישה שאני עומדת מול חור שחור, שנמצא איתנו ימים ולילות. אנחנו מבקשים מהמדינה לתת לנו את הזכות הבסיסית להתקיים ולקיים את ששת ילדינו. כל מה שהשקענו בעבודה קשה, יום ולילה, הכול יורד לטמיון. אנו העורף של המדינה ורוצים לדעת שיש לנו מתווה כלכלי מובטח. אנו לא פנויים לטפל בילדינו, שולחים את הבעלים לעבוד בשדות תחת מטח רקטות תוך סיכון חיים. זו לא מציאות מדומה, זאת מציאות ממשית, ואני לא מקבלת שום תשובות ברורות. בנוסף לכך היו נפילות חשמל ביישוב שגרמו לכך שהמקררים פסקו מלעבוד. זאת אחת מהדוגמאות ששיתפתי כשהגעתי להציג את הבעיות, מאחר והייתה בעיה של ריקבון הבטטות שיועדו למשלוח ונרקבו במקררים הסגורים.  

"בימים אלה אני מרגישה מוצפת רגשית. פליטה בארצי. כרגע אנחנו בירושלים בדירה זמנית של אנשים טובים שנתנו לנו לשהות בה. אבי בעלי נוסע מדי יום לפנות בוקר למשק, לנסות להציל משהו, ואני עם הילדים בירושלים." 

Screenshot 2023 11 07 142638
שדה גידולים של ספיר ואבי חביביאן. אלבום משפחתי 

לדברי ספיר, מעבר לכך שכרגע המצב בשדות בעייתי ביותר ורבים מהירקות כבר לא ייקטפו, אם הם לא ישתלו ויזרעו בעוד חודש או חודשיים – לא תישאר תוצרת טרייה במדינה. כ-80% מהירקות בארץ מגיעים מאזור אשכול, מדובר על עניין קיומי וביטחון מזון בכל הארץ. 

ספיר: "כיוון שהחקלאים צופים את המצב הזה ומבינים את חומרת המצב, הם גם הראשונים שחוזרים אל השטח ומסכנים את חייהם עבור כולם. כך גם אצלנו: קוטפים, מעשבים, מלפפים, שותלים ומבצעים את כל העבודות תחת ירי רקטי וזה ממש מסוכן. לצערי, עד היום לא קם עדיין גוף ממשלתי שלוקח אחריות מלאה על החקלאים במושבים. לקיבוצים יש הסדרים, אצלנו זה מורכב יותר. נכון עכשיו, אנחנו בחמ"ל 'נשות החקלאות' פועלות לזעוק את זעקת החקלאים המושבניקים במצב הנוכחי. אין לנו פתרונות, המשקים קורסים ואנחנו במצוקה קיומית.  

"יחד עם זאת, בשבוע שעבר הגעתי להשמיע את הקול שלנו בוועדת הכלכלה בכנסת, ונראה היה שהם לקחו לתשומת ליבם, העלו נושאים חשובים להחלטות בטווח הקרוב. אני תקווה שתתקבלנה החלטות מעשיות ומסייעות לחקלאי העוטף בקרוב. העלנו בפני גורמים שונים מספר אפשרויות כפתרונות לצרכים שלנו, למשל, נושא הבאת עובדים זרים ממדינות אחרות, מתן מקדמה לפיצויים שנוכל לעמוד על הרגליים ולהתכונן לעונה, תשובות למתווה שהמדינה תעמוד מאחוריהם ועוד. הם הבטיחו שיטפלו – עכשיו הזמן להוכיח שהם פועלים." 

ספיר חביבאן מסתכלת קדימה והיא בהחלט לא מוותרת ולא מרימה ידיים: "ברור לי שנחזור למושב יתד. יתד זה הבית שלנו ואין לנו אחר. נחזור לעבד את האדמות, לשקם ולהשתקם. ייקח זמן. נצטרך להשיב את האמון, את הביטחון שאבד, נזדקק לתמיכה רבה מהמדינה. נצטרך להתמודד עם האובדן הגדול של אנשים, שכנים ומכרים שכבר לא ישובו איתנו ולא ניפגש איתם יותר. נצטרך להתמודד עם להחיות את האזור מחדש ולהפריח שוב את החיים בנגב, למלא את הערוגות שלנו בגן ירק אורגני מחדש. אבל אני מאמינה שנצליח להתגבר, נתאחד, נתחזק, וביחד. רק ביחד ננצח. זה ייקח זמן, אף אחד עוד לא יודע כמה, אבל בסוף האור יגבר על החושך. אמן." 

נכון ליום ה-29 למלחמה (יום ראשון השבוע) עוד טרם פורסם ואושר מתווה הפיצויים של משרד החקלאות לחקלאים. 

Screenshot 2023 11 07 142439
צילום מיצג שנשלח לכל המדיה מ"נשות החקלאות". עיצוב: לירז לביא אסור, מבטחים 

"אנחנו צריכים להציל את החקלאות שלנו!" 

הפוסט שכתבה גלית חביביאן ממושב יתד אשת חקלאי מודאגת 

תעזרו לנו להציל את מה שבחיים!!!!! 

תשתפו את הפוסט הזה למי שאפשר! 

את הצעקה לעזרה הראשונה לא שמעו! 

אנחנו חקלאי עוטף ישראל מחבל אשכול. 

אנחנו במלחמה על הבית שלנו, על החיים, על הפרנסה שלנו. על מי ששרד את התופת וכואבים וגמורים ממי שלא ומי שעוד לא חזר!! 

מנסים לחשוב על היום יום, על עכשיו, על היום שאחרי ואין לנו תשובות ופתרונות. 

אנחנו נשות החקלאים נכנסים למלחמה עם הבעלים שלנו!! על התוצרת שלנו עבור כולכם, עבור כולנו. אנחנו צריכים ידיים עובדות שיעזרו לנו להציל את החקלאות! תשנו בבתים שלנו, נדאג לכם לאוכל. יש ממ"ד – רק תבואו לעזור לנו!!! 

אנחנו מהחבל ארץ שכולכם אכלתם יום יום בצלחת את הירקות והפירות הכי יפים שיש! האכלתם את ילדכם ואת משפחתכם היקרה בתוצרת הישראלית, הכי משובחת שיש! הכי בריאה שיש! אנחנו שמאכילים את הצבא, את המדינה, את המסעדות, וכן – גם את החיות שאוכלות ירקות כדי לתת תוצרת של חלב! את כולם מגדול ועד קטן. 

אנחנו מייצרים את הירקות המרוסקים שנתתם לתינוק שלכם אוכל מרוסק, כשרק החל לאכול את הטעימות הראשונות שלו – זה מאצלינו, מעוטף ישראל!!! 

שם התוצרת שלנו, של המדינה כעת נמצאת בסכנה ממשית! הכול ממשיך לצמוח אבל גם מת. הכול ממשיך לגדול אבל אין מי שיקטוף. צריכים ידיים עובדות. צריכים לחשוב על פתרונות מידיים. עוד רגע זה יפסיק לגדול! 

תעזרו לנו!!!! 

לא רוצים ירקות ופירות לא מטורקיה ולא משום מקום אחר בעולם. איבדנו אמון בכולם! זה רעל! אל תאמינו למה שיביאו לכם לצלחת בזמן הקרוב! אל תאמינו שהריסוס שהם מרססים שם יטיב איתכם לזמן הזה! אל תאמינו לאף אחד! עוד רגע ולא יהיה לנו גם ירקות ופירות כאן בישראל! 

אנחנו צריכים להציל את החקלאות שלנו! אנחנו רוצים להמשיך לגדל, לטפח את הירקות כמו שאנחנו יודעים, לתרום לעמותות שזקוקות לנו. אנחנו צריכים להמשיך את שושלת המזון, כי מי שנשאר בחיים – צריך להציל אותו! אין מי שיקטוף, אין מי שיטפל – תעזרו לנו למצוא פתרונות עכשיו, כי בעוד רגע גם לא יהיה לנו מה לאכול! 

משרד החקלאות, משרד האוצר תתערבו תתעוררו מהתרדמת אנחנו צריכים לפעול מהר! 

תנו לנו להילחם על המעט שנשאר לנו בחיים! 

תשתפו לכל מי שאפשר. תייגו את מי ששכחתי  כי הראש כבר לא עובד! 

אפשר ליצור קשר למציאת פתרונות מיידיים כי הבעלים שלנו כרגע נלחמים : 

גלית חביביאן תושבת יתד חבל השכול אשת חקלאי מודאגת. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן