יבול שיא
הרפת והחלב
מנחם אליאס איל תמיר מוריה שוקר ניב ויזל שלומציון לנדאו חלגואה שרון כץ סיון טופל כהן רחלי משה צילום ראומה גבע

באנו לעבוד! לראשונה במועצה "מרחב בכפר"- מקום של עבודה, אנשים וחיבורים.

5 דק' קריאה

שיתוף:

ביום רביעי בחודש שעבר (20.7) חנכה המועצה בשיתוף עם תושבות ותושבים את "מקום בכפר" מרחב עבודה קהילתי חדש וראשון מסוגו במועצה, לרווחת כלל תושבי ותושבות מטה יהודה במושב תעוז. 

המרחב הוא פרי יוזמתן של שתי תושבות המועצה מוריה שוקר רגב ממושב גבעת יערים ושלומציון לנדאו חלגואה מתרום, שחברו יחד לשתף פעולה ובעזרת ליווי, תמיכה ובמימון המועצה הגשימו את החלום הקהילתי שלהן.  

המרחב מציע לתושבים של מטה יהודה: חיבורי חשמל, wifi, פינת קפה, שולחנות עבודה ונוף מעורר השראה במחיר סמלי. המקום מנוהל בהתנדבות מלאה. 

המרחב הוא פרי יוזמתן של תושבות אזור גיזו שחברו יחד לשתף פעולה ובעזרת ליווי, תמיכה ובמימון המועצה הגשימו את החלום הקהילתי. הרעיון נולד לפני 3 שנים במטרה לתת מענה לצורך שעלה מהשטח, למרחב עבודה קהילתי, אשר פתוח בפני כל מי שרוצה להגיע ולעבוד באווירה אחרת. לאחר מסע לחיפוש מקום במרחבי המועצה, נפתח המרחב לתושבי מטה יהודה במתחם "אישלחם" שבמושב תעוז. המרחב מציע, חיבורי חשמל, wifi, פינת קפה, שולחנות עבודה ונוף מעורר השראה במחיר סמלי. המקום מנוהל בהתנדבות מלאה. 

במאי 2020, יצא לדרך תהליך בניית מרחב גיזו בשיתוף פעולה של המועצה עם התושבים. מטרתו  הייתה לקיחת אחריות משותפת והנעת יוזמות מקומיות, יצירת תהליכי עבודה משותפים למועצה, להנהגות היישובים ולתושבים במטרה לאגור כוחות ומשאבים. בנוסף יצירת זהות מרחבית משותפת תוך הדגשת כוחות ומשאבים. חיזוק ההון האנושי ושיפור איכות החיים במרחב. 

מוריה ושלומציון מספרות: 

"את היוזמה התחלנו כשתי שכנות, ומגפת קורונה שסוגרת על נשים עם ילדים קטנים בבית. כל אחת במסלול המקצועי שלה, ושתינו חיפשנו לעצמינו מקומות לשבת לעבוד בשקט. 

שלא יהיה בתוך הבית, ומצד שני, שלא יהיה רחוק מדי מהבית. בידיעה שאנחנו לא היחידות עם הצורך למקום שקט שנעים לעבוד בו, יצאנו לחפש את המקום , את המרחב שכבר ראינו בדמיון. אחרי חיפושים הבנו שהמקום כבר קיים, תמיד יש בו אנשים ואוירה טובה, רק חסרים התנאים – מרחב איש לחם בתעוז. כשהלב רוצה ופתוח, היקום מזמן הזדמנויות, וככה נולד עוד חיבור. מועצה שפותחת פתח לחיבורים עם תושבים, להביא רעיונות ומיזמים. 

חברנו יחד, אייל האופה, מנחם החוזה ואנחנו, מוריה ושלומציון, שתי חולמות, שחושבות שאפשר לעבוד כך, פשוט, מחובר לטבע. לייצר חיבורים חברתיים ועסקיים עם השכנים והשכנות שלנו למרחב הכפרי ולקדם קהילת עסקים מקומית. 

אנו מנהלות את המקום בהתנדבות בסיוע צוות מתנדבים ומגיעים אלינו למרחב עצמאיים ועצמאיות, ושכירים.ות המחפשים מקום לעבוד קרוב לבית, וקבוצות קטנות המחפשות מקום מפגש. לסיכום, יצאנו לדרך, ומזמינות אתכם.ן להצטרף אלינו למרחב ולקהילה ולמקום עבודה שמרגיש ממש כמו בית. 

בסמוך למרחב העבודה ובמסגרת המיזמים במרחב גיזו, הוקם גם תנור אדמה קהילתי ושיתופי "אדם ואדמה", המזמין את התושבים להגיע עם בצק ולאפות במקום. התנור נבנה ע"י בני ובנות נוער תושבי המועצה והכפרים הערביים יחד, יהודים וערבים במטרה ליצור מפגש ניטרלי המחבר אדם ואדמה וללחם  

אנו רוצות לומר תודה על האמון והתמיכה, על הזכות לחלום ועל העזרה במסלול הבירוקרטי המפותל, יש לנו כאן מרחב – לעבוד, להיפגש ולקיים מפגשים קהילתיים במחיר סמלי.

מוריה ושלומציון במרחב העבודה החדש צילום ראומה גבע – מלקטת הרגעים
מוריה ושלומציון במרחב הכפרי

בראיון עם מוריה, העמקנו עוד קצת אל תוך היוזמה ויתרונותיה 

"אני עצמאית ובשנים האחרונות עוסקות ביוזמות חברתיות. עבדתי שנים בסוכנות היהודית ואח"ע בעמותת "עתיד פלוס" לחינוך טכנולוגי, ותמיד הייתי במקום של הקמה וניהול. לפני הקורונה קצת לאחר הולדת בני הראשון יצאתי עם חברותיי במיזם הראשון- "מען- יחד" לנשים יהודיות וערביות עצמאיות ובעלות עסקים במטה יהודה. הנשים היהודיות הגיעו ממושבים וקיבוצים מגוונים והערביות מהכפרים עין רפא ועין נקובא, כולן ממטה יהודה. מטרות המפגשים היו להכיר זו את זו ולייצר שיתופי פעולה עסקיים וחברתיים. היה מיזם מקסים ועד היום אני בקשר עם נשים רבות שהפכו לחברות.  

כשפרצה הקורונה, נולד בני השני וראיתי את הצורך העמוק של נשים בחופשת לידה למסגרת תומכת. רציתי לתת מענה לאימהות במטה יהודה בצורה הוליסטית יותר, כי אף פעם לא היה משהו מחבק כמו מרכז אימהות שאפשר להגיע אליו פיסית, לקבל תוכן, ואפילו לקבל ארוחת בוקר. יחד עם המועצה הקמנו את 'שבט אימהות', יוזמה עם פעילות לאימהות אחרי לידה עם מגוון תחומים, החל מעזרה ראשונה עד יעוץ שינה, יעוץ הנקה , טיפול ראשוני לילד יצירה וכיום זה ממשיך בפורמט של הרצאות בכל רחבי המועצה. הקמנו גם קבוצת ווטסאפ הפעילה 24/7 ונקראת 'מדורת השבט', ויש לנו שם 250 אימהות, ומעל 10 יועצות מקצועיות שנותנות מענה לכל צורך. כמובן שהאימהות בקבוצה מייעצות ומסייעות זו לזו.  

מה הוביל אותך ליזום חלל עבודה משותף במרחב הכפרי?   

"אני מאמינה שחללי עבודה משותפים הם העתיד לא רק בערים, אלא גם במרחבים הכפריים. אין צורך שכל כך הרבה אנשים ינדדו לעיר, יעמדו בפקקים, יבזבזו כסף על דלק, יגרמו לעוד זיהום אוויר ועוד. במטה יהודה גם עצמאיים נודדים לערים הגדולות מסביב בחיפוש אחר משרד לעבוד בו. אני ושותפתי שלומציון לנדאו חלגואה – תושבת תרום ועצמאית – החלטנו לנסות להקים חלל עבודה משותף במרחב כפרי, אבל לאו דווקא ליצור משרד שדורש תקציב גדול מאד. הגענו לחלל עבודה בתעוז, בו בעל המשק מנחם אליאס החליט לאפשר לנו להקים בסככה במשק מרחב עבודה בסגנון "פופ-אפ" . הפכנו את הרחבה עם הנוף המדהים, למקום שאנשים יכולים לעבוד בו, ובנסיעה קצרה מהבית. כמו כן, אנו רוצות לייצר קהילה מקומית עסקית, בה אנשים מגיעים להרצאות ומייצרים רשת קהילתית עסקית מקומית..

נהנים מפסטורליות במרחב בכפר צילום ראומה גבע
נהנים מפסטורליות במרחב בכפר. צילום: ראומה גבע

למי המרחב מתאים? 

"מרחב בכפר"- מתאים לשכירים שעובדים כמה ימים מהבית, לעצמאיים שרוצים לצאת מהבית ולהיות במקום אחר, אפילו פעם בשבוע. אני יכולה לומר שבאופן מובהק יש יותר נשים שמגיעות למרחב הזה. ייתכן ונשים צריכות יותר מקום לעבוד ממנו כמה שעות קרוב לבית,  כ85 אחוז מהאנשים שמגיעים לכאן, הן נשים.  

חשוב לי לציין שכול העבודה שלנו נעשית בהתנדבות ויש תשלום סמלי יומי של 20 שקלים בלבד. בתשלום אנו משתמשות לקניית ציוד, תשלום חשמל, כיבוד, הפעלה של המרחב וכולי.. חלק מהאנשים שבאים לעבוד במרחב בסופו של דבר מתנדבים להיות הקהילה הפעילה ולהיות המתפעלים של המקום, וזה תמיד מאוד משמח, שאנשים רואים במקום הזה כשלהם.   

במקום יש מטבחון ומקרר, כלי אוכל והגשה, עמדת קפה ותה מאובזרת, , כיבוד קל- פירות או עוגיות וכמובן יתר התנאים הנדרשים לעבודה עמדות טעינה למחשבים וניידים, חיבור לווי פיי. ויש בית קפה מקסים ומפנק "אישלחם" צמוד למרחב העבודה שמספק פינוקים נוספים.   

"מרחב בכפר"- מציע שולחנות אישיים ושולחנות לישיבות כמו לסיעור מוחות, (זה פחות מתאים לפיץ' לחברת הייטק או לישיבות מאד רשמיות). אבל אפשר לעשות במקום הכשרות למדריכים, להתנסות ולחוות את העבודה במרחב נעים ומזמין. אם רוצים להעביר תוכן בקבוצות גדולות, צריך לתאם מראש. זה יכול להתאים לקבוצות של נגיד 30 אנשים אבל בתיאום איתנו." 

ראש המועצה ניב ויזל על "מרחב בכפר"-

מציין את הפרויקט המיוחד: "פרויקט מיוחד במינו ומקסים, חשוב כל כך שזה בא מהשטח, מהתושבים והמועצה קשובה ותומכת באופן מלא בהפיכת החזון למציאות. המרחב נעים, יפה מוקף בנוף ובטבע של מטה יהודה ומדבר את השפה שלנו. מקום שנועד לעבודה, לחיבורים והכרות בין תושבים. כולי תקווה שעוד ועוד מיזמים יגיעו למועצה ונגשים את החלומות יחד. אני מעודד את שאר המרחבים בעדולם, בהר ובמזלג להגיע ולהנות מהמרחב המשותף וליזום עוד ועוד פרויקטים קהילתיים כאלו. שיהיה לכולם הרבה בהצלחה- כי מטה יהודה זה סיפור של אנשים. תודה גדולה למוריה, שלומציון, מנחם, ורחל ואייל על ההתנדבות, השותפות והעשייה יחד עם המועצה ולסיון כהן טופל ושרון כ"ץ ממחלקת ישובים במועצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
זו שעת זריחה, אנחנו עומדים בתוך החממה ומתכוננים ליום עבודה חדש. אבי הוא החקלאי, אנחנו בני הנוער של המושב שעוזרים לו בעבודות השונות, בתקווה להרוויח כמה גרושים ולהעביר את חודשי הקיץ החמים בלי להשתגע 
טלי שטרית (זאבי) ממושב דבורה, שהוציאה לאור את הספר "סבא גדול לפעמים קצת מבולבל", מדברת על פועלה למען הקשישים ("חברה שמכבדת את המבוגרים היא חברה יותר טובה"), על סבא ברוך שהיה ההשראה שלה ("היה
7 דק' קריאה
תערוכה מדהימה של קבוצת יוצרים, ביניהן מושבניקיות רבות, התקיימה לאחרונה באור עקיבא: ב"סטודיו של גלית" * שם התערוכה "שווה את הנייר" אומר הכל: כל היצירות נעשו מפיסול וציור של עיסת נייר מודבקת, והחומר שבמחשבה
10 דק' קריאה
הפסל בני קלינסקי, מבצרון, ממשיך ליצור גם בגיל 88 * קלינסקי הוא אמן בנשמתו, שבעבר היה דבוראי חרוץ ועבד כשמאי בקרן לנזקי טבע * לדעתו החקלאות, כפי שהיא מתנהלת כיום, היא בעייתית ביותר: "חייב
8 דק' קריאה
איך הוקם בעין גב בית תפילה המצוי בתוך בית הכנסת שהוא הקיבוץ כולו?  לקראת יום הכיפורים הופיעה מודעה על לוח המודעות של הקיבוץ. היא קראה לחברים שמאמינים שיש להיפטר מהדת הכובלת להירשם לעבודה ביום
3 דק' קריאה
מה הביא צנחני מילואים לאסוף טילי סאגר שהותירו המצרים בסיני והסורים בלבנון? למה הם גנבו זלדה וקומנדקר? מה השתבש עם הטילים האיטלקיים? סיפורה של מחלקה שמעולם לא הוכרה רשמית על ידי צה"ל  כתבות רבות
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן