שישה שירים שתשמחו לשמוע בהופעות בקיץ הקרוב
יבול שיא
הרפת והחלב
יאיר ברק וישראל אבני מגדלי בננות מושב גבע כרמל צילום מעין עופר

בננות אבני חדשנות בעולם הבננות

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ברק אבני (31) ממושב גבע כרמל גדל וחי מאז ומעולם במושב. אחרי השיחרור מצה"ל חיפש את עצמו הכי רחוק שאפשר מעולם העבודה שבמושב – היי טק, משפטים ומנהל עסקים. אך עם הזמן התגבשה בו הבנה משמעותית – גם בלב העסקים וההצלחה משהו בתוכנו יכול להתפספס.

כך חזר למושב, לעבוד עם אביו ואחיו במשק המשפחתי וכיום הוא מנהל יחד עם אביו את 'בננות אבני' ומחבר בין מרכיבי חדשנות ממה שלמד לעולם החקלאות – במטרה להמשיך ולפתח אותו כמה שיותר. "התחום הזה מאוד מבוסס על ניסיון ועל מגדלים שעושים את זה שנים, אבל כשאת משלבת את זה עם קדמה וטכנולוגיה – אנחנו יכולים לקחת את החקלאות אל הצעד הבא"

 

בננות של חקלאי גרנות צילום סטודיו האוי
בננות של חקלאי גרנות צילום סטודיו האוי

 

הגעתי אל ברק דרך חבר משותף. גברים ונשים צעירים העובדים בתחום החקלאות תמיד מהווה עבורי עניין היות ולמעשה מדובר, נכון להיום, באנשים נדירים באופן יחסי. בתקופה זו המשקים החקלאים נשענים בעיקר על בני הדור המבוגר ואנחנו כחברה עומדים בפני שאלת העתיד של עולם החקלאות ומי יהיו אותם חקלאים שינהיגו עולם זה עוד שני עשורים מהיום.

 

ספר לי קצת על עצמך?

נולדתי במושב גבע כרמל ואני גר שם גם היום. אני דור שלישי לחקלאים. ארחיב עוד בהמשך אבל אני עורך דין במקצועי ולמדתי משפטים ומנהל עסקים. הייתי גם מרצה לדיני תכנון ובניה באוניברסיטת אריאל, עסקתי בעולם משאבי האנוש והקמתי עמותה שעוזרת לאסירים למצוא עבודה לפני שחרור מהכלא. כיום אני מתעסק בניהול המשק – בננות אבני

יש לנו לא מעט מטעים, אנחנו מוכרים לרשתות, לשווקים. אני פחות נכנס למטעים, אחי הקטן מנהל את העבודה בשטח, אני עובד עם מנהלי המכירות ובית האריזה. אפשר לומר שאני מנהל את העסק יחד עם אביו. אין אצלינו הגדרות ברור של מנכ"ל, סמנכ"ל, יותר משפחה שעובדת ביחד.

 

איך המשפחה שלך נכנסה לעולם החקלאות?

סבא שלי זכרונו לברכה התחיל את זה. ההתחלה הייתה מושב שיתופי והחליטו לגדל את החקלאות כולם ביחד, היו מתקבצים כולם ביחד. הוא טורקי ותונסיאי והם החליטו לגדל פרסה (כרישה) . הייתה התארגנות מושבית של לגדל את זה והם לא כ"כ הצליחו  אז הם החליטו שהם מתפצלים ושם סבא שלי רכב את היכולות הראשונות שלו בעולם החקלאות.

הוא התחיל לגדל בעצמו בננות וכל משק קיבלת אדמות. חלק בחרו להשכיר וחלק לגדל והוא בחר לגדל ולאט לאט גדל עם זה וזה היה ממש תהליך הדרגתי, הרבה עבודה קשה. בשלב כלשהו נוצר בית אריזה קטן שהתחיל לעשות את תהליך האריזה שעוברות הבננות, עד שזה נהיה גדול ואבי נכנס לתמונה והגדיל עוד יותר. כשאני חושב על זה עכשיו, כנראה שגם בזמנו דור צעיר הכניס איתו אנרגיות חדשות והפך את את המשק למה שהוא בימים אלו. והיום גם אחי ואני נכנסים לתמונה.

 

אז איך התחלת לעבוד במשק?

בגיל מאוד צעיר מצאתי את עצמי בעבודות החקלאיות, עשיתי את כל התפקידים, בתור נער עבדתי כעובד הכי זוטר ורגיל. בסוף התיכון התגייסתי ואחרי השחרור משהו בי הרגיש שהעולם הזה לא בשבילי, ושאני רוצה ללכת לכיוונים אחרים לחלוטין.

מפה לשם התגלגלתי והתחלתי איזשהו מיזם סטרט-אפ ראשוני של חבורת צעירים שהשתחררו, בנושא עסקים למסירה ולמכירה. באיזשהו אופן זה די הצליח, גייסנו כסף והייתי במקום מאוד רחוק מהסיפור החקלאי – משפחתי. משם הלכתי ללמוד ובעצם החקלאות עדיין לא עניינה אותי.

 

מה גרם לך להירתע מעולם החקלאות?

מבחינתי זה היה…זה היה של העולם הישן, למדתי מנהל עסקים ומשפטים, התמחתי במשפטים בנושא נדלן ויזמות בבניה , כל זה במקביל לחברה הנוספת שהחזקתי אבל מתישהו חזרתי והתעניינתי בבסיס.. אחרי שטבעתי במסמכים משפטיים וחוזים, התעסקות שהיא…את יודעת, נחשבת כאילו בעולם "הגדול" אבל בתכלס מבחינתי זאת הייתה התעסקות כל כך משעממת ואפורה. מצאתי את עצמי בחוסר מטורף של לזוז, רציתי לזוז , בצורה הכי פשוטה של זה.

הייתי תקוע במשרד. אז נכון, הוא היה מאוד גבוה ומאוד יפה וכולם לבושים בחולצות מכופתרות ולואי ביטון ומותגים חבל על הזמן  אבל פתאום את מסתכלת ימינה ושמאלה ותוהה לעצמך : "וואו. למה אני צריך את זה?" .

אז מתי שהוא זה עשה לי טוויסט בתוכניות, זה גרם לי להתחיל לכוון לכיוונים אחרים ותוך כדי מצאתי את עצמי עוזר לאבא שלי קצת במשק, בעבודות, במכירות, בהתעסקות עם לקוחות. בגידולים, בחישובים, בדברים שלמדתי בתואר ומייעל קצת דברים ומכניס קצת טכנולוגיה לעולם המאוד מסורתי של החקלאות.

תוך כדי ראינו שזה מתחיל לתפוס כיון חיובי לשנינו. היה שלב של משהו כמו חודשיים שאני כביכול מחפש כיוונים חדשים אבל למעשה מוצא לעצמי סיבות ל'למה לא' (ללכת על הכיוונים החדשים) ומשקיע יותר ויותר זמן בבית ובחקלאות, שעד לאותה הנקודה התייחסתי אליה כמשהו שהוא רחוק. מצאתי את עצמי מתעניין בזה ואוהב את זה והבנתי שאולי זה מה שאני רוצה לעשות.

שילוב העולמות

ככל שהזמן עבר ברק החל לשלב בין הידע שצבר בעולמות שלכאורה 'הופכיים' מעולם החקלאות, וגילה שהוא מוצא בו עניין, לעצמו ובמה שהוא מצליח להפיק מהעבודה. "אני מוצא שילוב מאוד טוב בין העבודת אדמה לבין המכירות שנוצרות פה. אני חושב שאחד הדברים שמצאתי לי כמעניינים זה להכנס לתחום הזה, להבין שיש בו הרבה מימדים מסורתיים ולרצות לקחת את העולם הזה צעד נוסף קדימה.

חסרה שם הטכנלוגיה , את האנשים, את החשיבה הצעירה יותר של הדור שלנו שמבין עוד קצת נדבחים של טכנולוגיה. למשל לקחת עכשיו ולהתחיל למדוד את המטעים באקסל שיתן לך אינדקציה לתפוקה, או לעשות הערכה של צריכות מים או כל מיני נתונים כאלה, זה ממש גורם לך להגיע לביטוים יותר טובים.הם קיימים בעולם האקדמיה או במקצועות אחרים אבל בסופו של דבר תחום החקלאות מאוד מבוסס על ניסיון ועל מגדלים שעושים את זה שנים, הם יודעים להרגיש את האדמה.

האוכלוסיה שמתעסקת בזה היא אוכלוסיה בוגרת, כמובן שלא כולם. ובלי קשר לגיל, יש משקים חקלאים שמאוד מתקדמים. ויש גם הרבה מהדור הבוגר וזה דור של עבודות כפיים שפחות משלבות טכנולוגיה. בנוסף, יש המון התבססות על ניסיון העבר של אותו הבנאדם הספציפי ופחות משהו כתוב ומתועד ואמפירי. זה חסר בעולמות האלה.

מה האתגרים שקיימים לך בתור צעיר בעולם החקלאות?

האתגרים מבחינתי הם לא מעט הזדמנויות. הרבה פעמים אני מוצא שכשאני רוצה להכניס דברים שהם חדשניים זה מאוד מאתגר. החתך הגילאי הוא גבוה, כלומר מבוגר יחסית.

הרבה פעמים את מרגישה שמתייחסים אלייך בצורה אחרת, כאילו הנה בא 'הילד' הזה וחושב שהוא יודע איך נכון לעשות את הדברים, אחרי שאני עובד פה 30 שנה. זאת תופעה שקורת הרבה המון, וזה אתגר שצריך להתמודד איתו.

מהצד השני באמת אי אפשר לבטל את הניסיון האדיר של החקלאים האלה. קחי את אבא שלי לדוגמא, מדי פעם את מגיעה למשהו שהפתרונות לו לא כתובים אז את מביאה מישהו שיותר מנוסה. ובסוף הניסיון שלהם הוא מטורף, וזה גם אגב תלוי איפה. אני מניח שיש חבר'ה צעירים שמרגישים שזה לא בשבילם וממשיכים לכיוונים אחרים, לפחות נכון לעכשיו.

 

אתה בעצם גם נדיר בנוף של המושב שלך מבחינת הסטטוס והגיל,נכון?

אגב כשאת עובדת במקומות כאלה את צריכה לגור קרוב, אין לזה שעות מוגדרות, לפעמים לקפוץ באמצע הלילה וצריך לצאת או לקום מוקדם. אז מלבד העובדה שלגור במושב זה זה כיף, זה גם שיקול מבחינת העבודה.

רוב האנשים שחוזרים לפה חוזרים אחרי כמה ילדים ובאמת יש יתרונות לחינוך המושבי, אני עוד לא שם. מהבחינה הזאת רוב החבר'ה בני גילי כבר לא נמצאים פה, זה לא שאין בכלל אבל זה מעטים. רוב האנשים שפה הלכו ואז חזרו. ואני כן רואה שאנשים חוזרים. אני רואה את האנשים עשור מעלי אני – הרוב כבר חזרו.

 

אז מה אתה מרגיש שאתה מחדש במשק?

כל הגישה היא שונה. למשל גם לעובדים הגישה היא שונה. ממה שלמדתי בתחום של משאבי האנוש אני יודע להגיד שאם תשקיע בהם תקבל יותר ערך. באופן כללי השאלות בנושא משאבי אנוש זה מאוד מעניין בעולם הזה לדעתי, הרבה מאוד מבוסס על עובדים זרים.

ויש הרי ענפים ומקצועות שזה ידוע שמשקיעים בעובדים. יותר ויותר יש לא מעט שהם עובדים זרים וסטודנטים שעושים יום בשבוע לימודים במכללה בארץ. אז אצלינו לדוגמא יש עובדים מאוגנדה שהם גם סטודנטים במכללת רופין יום בשבוע.

כשהתחלנו לשים לב שכמשקיעים גם בעובדים להכניס מתוך לעולם העבודה עוד מה שהם לומדים וכשמתעקשים לדבר איתם על התופעות שקורות במטע, הם משקיעים הרבה יותר בלטפל בגידולים, בבתי האריזה וכו'. בהסתכלות כלכלית ישנה עובדים יכולים להיות גם רק אמצעי יצור.

הזמן יגיד, אבל אם אני בוחן מודלים של חברות הייטק למיניהן שמאוד משקיעות בעובדים שלהן, שמשקיעות בלפתח את ההון האנושי שלהם, זה אולי ישמע תמוהה אבל מה ההבדל בין מתכנת לבין עובד שלי שאחראי לטפל בבנות? להפך, העובד שאצלי צריך להפעיל הרבה יותר מחשבה מהרבה מקומות אחרים (מניסיוני) שעכשיו צריך ללחוץ על הכפתור וזהו.

 

ואתה מחדש משהו במוצר עצמו, בבנות?

אני מכניס חשיבה מיתוגית קצת אחרת – אני מכניס סלוגנים על הבננות וממתג את הארגזים. בתוך עולם החקלאות הוא תופס זה נתפס קצת מוזר, כלומרלמה צריך להכניס סלוגנים מצחיקים על הבננה? אני עושה את זה בשיתוף עם חקלאי גרנות.

זה עולם שלא רגילים לעשות בו את זה, בדרך כלל מדביקים על תפוחים ותפוזים מדבקה בצורת אליפסה, והסיבה לזה היא שבשנות ה70 המכונה ידעה להדביק רק אליפסה בצורה אוטומטית, אז זה התקבע שככה צריך. ופתאום בא מישהו צעיר או מבחוץ ואומר "למה?" אני חושב שזה משמעותי.

 

יש משהו שהיית רוצה למסור לחקלאים צעירים כמוך?

באופן כללי הייתי שמח שיותר חבר'ה צעירים יכנסו לעולם הזה. ותכניסו חדשנות, זה המפתח לחקלאות העתיד שלנו מבחינתי. התנאים הולכים ומקשים, ערך החקלאות יורד, אמנם בבנות יש פחות יבוא אבל אני רואה את זה במקומות אחרים. זה מאוד מקשה על החקלאים ואני חושב שהיכולת להילחם בהורדת עלויות זה טכנולוגיה. ולסיום, אם יש משהו עיקרי שהייתי רוצה למסור זה תלמדו – איזשהו תואר או תעודה שיתנו לכם כלים להיות מהדור החדש שיכול להתמודד עם האתגרים העכשווים של החקלאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

במסגרת חגיגות 97 שנים לקיבוץ מזרע, מוצגת בחדר האוכל תערוכה בה משתתפים כ-60 יוצרים חברי הקיבוץ, במגוון של תחומי אמנות ויצירה. תערוכה קיבוץ מזרע: בספטמבר 1934 נוסד בקיבוץ מזרע ארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ
4 דק' קריאה
עמיעד מערכות מים (AIM:AFS), יצרנית עולמית מובילה של מערכות סינון וטיפול במים, הודיעה על השקתה של מערכת סינון דיסקיות חדשנית; ספין קלין נובה. המוצר החדש מתאפיין במספר פרמטרים המאפשרים ביצועי סינון משופרים, התאמה מירבית
2 דק' קריאה
השבוע נפתחת בגלריה GH – גבעת חביבה לאמנות, תערוכה של סיגלית לנדאו ויותם פרום. סיגלית לנדאו היא אמנית פיסול, מיצב ווידאו. יצירותיה, החל מאמצע שנות ה-90, עוסקות בנרטיבים של החברה הישראלית, תוך שימוש באלגוריות.
2 דק' קריאה
החברים שואלים – המדור משיב שואל חבר: היש מינימום של חברים שצריכים להשתתף באסיפה בקיבוץ, כדי שזו תהיה תקפה? האם בעלי תפקידים מחויבים להשתתף באסיפה? היש קיבוצים שביטלו את האסיפה? הניתן להעביר החלטות לקלפי
2 דק' קריאה
במידה רבה, כחול-לבן היא מפלגת ההתיישבות. כמו שני חבריי לסיעה, גדלתי בהתיישבות העובדת. למדתי בבית ספר חקלאי, עבדתי ברפת, גרתי בכפר. ההתיישבות זורמת בעורקיי. אני מכיר היטב ולעומק את האתגרים הרבים, ובמלאכת הרכבת הממשלה
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן