בעמק חפר, קיימים חמישה מאגרים בקיבולת כוללת של יותר מ-14 מיליון קוב מים לשימוש החקלאות. חלק ממי השיטפונות בנחל אלכסנדר נאגרים במאגר משמר השרון. בימים אלה מוקם מאגר נוסף, באדמות קיבוץ מעברות, בקיבולת של 3.5 מיליון קוב.
כמויות המשקעים "המטורפות" שיורדים בחורף הנוכחי מביאות לנו כמויות אדירות של מים. לא רק מפלס הכנרת עולה בחורף הגשום שהתברכנו בו – גם גובהם של חמשת מאגרי המים של אגודות המים בעמק חפר – עולה. בעמק חפר, קיימים חמישה מאגרים בקיבולת כוללת של יותר מ-14 מיליון קוב מים לשימוש החקלאות. צבי גרבר מכפר ויתקין, שעכשיו מלאו 90 שנים להקמתו, הינו דור שלישי למייסדי הכפר. הוא מנ"כל אגודות המים והאנרגיה בעמק חפר.
גרבר מסביר על הרשת המסועפת והיעילה של מאגרי עמק חפר: "עוד בשנת 1984 הוקמה 'אגודת אפיקי עמק חפר'. כיום ישנן כבר מספר אגודות מים עמק חפר, המספקות מים לחקלאות מכל הסוגים: מי קולחין מטוהרים, מי שיטפונות ומי קידוחים. "כמו כן, אנחנו מספקים מי-שתייה מבארות – חלקם טובים לשתייה ואילו בחלק מהבארות מתקינים על פי הבאר מתקני טיהור – וכך מספקים מים טובים לשתייה." על התכניות לעתיד ממשיך גרבר: "בימים אלה אנחנו בונים מאגר נוסף, באדמות קיבוץ מעברות, בקיבולת של 3.5 מיליון קוב, שיהיה מוכן לקליטת המים בשנה הבאה. זאת בנוסף ל-5 המאגרים הקיימים ובנוסף לשני המאגרים האופרטיביים, הקולטים מים ממתקני הביוב ולאחר טיפול מזרימים את המים למאגרים הגדולים. לאחר השלמת הקמת מאגר מעברות, יהיו לאגודות המים מאגרים בקיבולת של 17 מלמ"ק."
במאגר משמר השרון, בהשקעה כספית גבוהה, הוקם מצפור חינמי – ובעונת הנדידה מבקרים במצפור מעל 10.000 אנשים בשבוע. בעיקר בסופי השבוע. האתר במאגר משמר השרון מוגדר על-ידי רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע, כאחד מעשרת האתרים האטרקטיביים בארץ"
כיצד אתם נערכים לתפיסת מי השטפונות בנחל אלכסנדר?
"חברת החשמל התקינה לנו בעיקול הנחל, ליד מאגר משמר השרון, תחנת ממסר ובה שלוש משאבות גדולות, השואבות בזמן שיטפון כמות של 30.000 קוב מים לשעה! לשיטפון הראשון אנו נותנים לעבור עם המים המלוכלכים, מים שמלאים בסחופת ופסולת ובשיטפון השני יש כבר מים נקיים – ואותם אנחנו שואבים ומעבירים למאגר. בשיטפון הגדול שאירע בראשית ינואר 'תפסנו' 1.1 מיליון קוב מי שיטפונות מצוינים למאגר. "כשמאגר משמר השרון מתמלא, אנחנו מעבירים את המים למאגרי עין החורש וקיבוץ העוגן. במשך החורף, בכל פעם שיש שיטפון בנחל אלכסנדר, אנו ממשיכים לשאוב מי שטפונות ומעבירים ממאגר משמר השרון לשאר המאגרים. "לאורך כל הקיץ ועד סוף עונת ההשקייה אנו מעבירים את המים לשימוש החקלאים. אם הגשמים של השנה הבאה מתאחרים – אנו מפעילים קידוחים, שמהם שואבים מים לחקלאות. המים הם לא בתקן של מי שתייה, אבל מדובר במים מצוינים לחקלאות!"
ולשאלה המתבקשת: מה מחיר המים לחקלאות?
"אגודות המים לחקלאות משלמות 'מחיר תקנה', שזה המחיר המוכתב על-ידי רשות המים, והוא זול בהרבה ממחיר מים שפירים. המחיר נכון להיום זול בכ-80-90 אגורות לקוב."
במאגר משמר השרון, הקמתם מצפור לקהל הרחב, במה מדובר?
"המצפור הוקם למטרה כפולה. ראשית, כדי לנסות לפתור את בעיית השקנאים, הגורמים נזקים לברכות הדגים בסביבה (השקנאי זקוק למנת מזון יומית שמשקלה בין 1 ל-3 קילוגרם ב.כ.מ) ושנית, לטובת שוחרי הטבע והצפרים, שיכולים להגיע למאגר במטרה לצפות ולצלם את השקנאים והקורמורנים.
"אנחנו בקשר עם רשות שמורות הטבע, שאנשיה מספקים לנו בעונת נדידת הצפרים כ-12 טון דגים חיים המוכנסים למאגרים. השקנאים והקורמורנים יודעים את זה – והם נוחתים, נחים, צדים במאגר ונותנים שקט למגדלי הדגים בברכות. "במאגר משמר השרון, בהשקעה כספית גבוהה, הוקם מצפור חינמי – ובעונת הנדידה מבקרים במצפור מעל 10.000 אנשים בשבוע. בעיקר בסופי השבוע. האתר במאגר משמר השרון מוגדר על-ידי רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע, כאחד מעשרת האתרים האטרקטיביים בארץ!
"ההוצאה העיקרית שלנו להפעלת המשאבות," אומר גרבר, "היא האנרגיה הנחוצה לשם כך. אנחנו נהיינו שותפים לחברה שהמציאה פטנט, שמתבססת על פרישת יריעות על גדות המאגר והצבת קולטי שמש. כך אנחנו מנצלים את שיפוע הסוללה ומספקים את כל האנרגיה הנחוצה להפעלת המאגר, על ידי אנרגיית השמש, כלומר אנרגיה מתחדשת. "השיטה הזו מכונה 'מונה נטו' טובה לנו ולא כל כך לחברת החשמל… מאחר וחברת החשמל לא מחדשת צורה זו של שיטת 'מונה נטו', אנו חושבים כיצד לשים פנלים צפים על המים, שזה יותר מסובך. הפנלים חייבים לצוף על המים, כיוון שמפלס המים במאגר נמצא כל העת בעליות ובירידות."
ההתרשמות אישית שלי מהראיון עם צבי גרבר היא שאין רגע דל באגודות המים בעמק חפר. צריך להתמודד עם השפכים המזוהמים המגיעים מהרשות הפלשתינית ומטוהרים במאגר יד חנה ואילו במאגרים הקיימים, מנצלים את המאגר לטיהור מי קולחין, לתפיסת מי שיטפונות, ליצירת אנרגיה סולארית מתחדשת ולתיירות טבע – צפייה בשקנאים ובקורמורנים בעונות הנדידה והקלה על בריכות הדגים, על ידי הפניית השקנאים למאגרים המשמשים להם למנוחה ולהשבעת רעבונם בדגים המוכנסים למאגר!
