you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
גבי נחום המושב כקונספט כלכלי חברתי

רעיון המושב כקונספט כלכלי וחברתי, לשיקום אזורי מצוקה, במדינות עולם שלישי

9 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

גבי נחום, מבצרון, עובד כבר 30 שנה במדינות העולם השלישי. בעשור האחרון הוא מוביל עשיה יוצאת דופן ומהפכנית – ומעתיק את רעיון המושב כקונספט כלכלי וחברתי לשיקום אזורי מצוקה בהודו, אנגולה, גוואטמלה והיד עוד נטויה. העשייה מתרחשת יד ביד עם ההנהגה המקומית במטרה לחזק את הקהילה המקומית. במקביל לכל אלו, גבי הינו הנציג החדש של ארגון SOS – כפרי נוער לילדים . שוחחתי עם גבי על רעיון המושב במדינות זרות, על עבודה אתגרת ומרגשת שאין כמותה וכמובן השאלה המתבקשת – האם אפשר להעתיק את רעיון המושב, שמקורו בציונות ואידאולוגיה?

את הטלפון של גבי קיבלתי מחברה מושבניקית, שסיפרה לי אודותיו בכותרת הזויה: "חבר של אבא שלי העתיק את רעיון המושב להודו". אני מודה שלא ממש ידעתי למה לצפות. נהלל ליד הטאג' מהל? ריקודי עם וחגיגות שבועות בצפון הודו? יותר מכל, הסתקרנתי לשמוע למה מלכתחילה גבי הגיע לעולם הזה, ובעיקר רציתי לשמוע מה קורה כשמנסים להעתיק רעיון המושבים למדינה אחרת – המושב כקונספט כלכלי וחברתי

גבי נחום (62+3), בן מושב חצב (מה שקוראים לו מושב עולים), מעיד על עצמו שהחקלאות היא חלק מחייו מאז ומעולם, ושמעולם לא יצאה מחייו: "בסופו של דבר, במשך 30 שנה אני עובד במדינות העולם השלישי ולרוב הפעילות והעבודה שלי אפשר לכנות כ'פיתוח הכפר'. זה התחיל במהלך הלימודים, היות ואחרי השחרור עסקתי בפוליטיקה – הייתי דובר מפ"מ ולאחר מכן הייתי במשך עשר שנים במשרד החוץ."

המושב כקונספט כלכלי חברתי
המושב כקונספט כלכלי חברתי

"הייתי מספר 2 בשגרירות פורטוגל ומנהל קורס הצוערים של פורטוגל. חוסר הרצון לארוז את המשפחה שוב ושוב, הוציאו אותי מהמשרד ולאחר מכן החלטתי ללכת למגזר הפרטי. משם התגלגלתי לפרויקטים חקלאים. בהמשך למה שסיפרתי על עצמי, זו הייתה נטיית הלב שלי וככה הגעתי לאנגולה. באנגולה הקמתי חברה קטנה משלי, התחלתי בפרויקט חקלאי וכאשר הסתיימה מלחמת האזרחים שהייתה שם הגעתי לפרויקט הראשון שלי בנושא."

מה למעשה הגדרת העבודה שלך?

"למעשה, יש לי שני סיפורים מקבילים שקשורים זה לזה. בסוף הכל קשור. הראשון הוא לפני חודש, אז נבחרתי על ידי הסנאט להיות נציג אירופה בארגון שנקרא SOS – כפרי ילדים. התמודדתי מול נציגים משלוש מדינות: ספרד, איסלנד וקרואטיה וזכיתי. הארגון מטפל בילדים שאין להם מסגרות. מדובר בארגון שיש לו 320 שלוחות במדינות וטריטוריות. לשם ההבהרה – קיימות בסך הכל 200 מדינות, אבל ישנן טריטוריות נוספות, למשל עזה והשטחים. עכשיו, שנבחרתי כנציג אירופה לארגון הצטרפתי לצוות מאוד מצומצם של 20 חברים."

איך הגעת לעסוק בנושא זה?

"נטיית הלב שלי תמיד הייתה החיבור הזה בין חקלאות – חינוך – חברה.  אין לי הסבר חותך שיוכל להסביר למה, אבל ניראה לי שכל החיים גדלתי בסביבה בה כל הנושאים האלו היו חשובים."

והעבודה העיקרית שלך?

"לפני כעשר שנים הקמתי את חברת 'יתרו', כשהתחלתי לעבוד באנגולה. למעשה יתרו הוא היועץ הארגוני הראשון בתנ"ך, הוא האדם שאמר למשה 'עשה לך שרי עשרות ושרי אלפים'. (פרשת יתרו) הוא החותן של משה ומדובר בתקופה בה משה שופט גם גניבה וגם רצח. לכן בא אליו יתרו ואומר לו במילים אחרות – 'אם תמשיך ככה – אתה תגמור את החיים שלך, זה יותר מידי. עשה סדר בדברים, תבנה דרגים, צור בית משפט שלום מחוזי ככה שאתה תהיה הבג"צ'.

"עם השנים הצטרפתי גם לארגון SOS כפי שאמרתי. הצטרפתי לאסיפה הכללית ומשם התגלגלתי לוועד המנהל. כשחבר פנה אלי הכרתי את האירגון אבל אמרתי כן. אמרתי כן כי אני מכיר הבת שלי."

"היא עשתה את שנת השירות שלה בכפר הנוער נרדים שעובד תחת הארגון, אז הוא לא היה צריך להסביר לי. כשראיתי את עבודת הקודש שהם עושים בכפרים, ישר הבנתי שמדובר בסוג המוסדות שהם מצילי חיים. אגב, מיכאל זדה, השחקן מפאודה, הוא בוגר נרדים והוא אומר שהכפר הציל אותו."

מה זה אומר המושב כקונספט כלכלי וחברתי?

"זה אומר שלא מדובר רק בחקלאות נטו. כשניגשים לאתגרים באזור הכפרי לא מתרכזים רק בטיב הגידול או באופן שבו מגדלים את העגבנייה למשל."

"אנחנו מנסים לראות מה מצב כלל המערכת התומכת, שמאפשרת לחקלאי לגדל ובסופו של דבר להגיע לשוק ולהתפרנס. אם חושבים על זה, זה פרויקט גדול מאוד – כלל התשתיות שמקיפות את הייצור החקלאי."

אנגולה – חבל לכיש

"הפרויקט שזכה להכי הרבה חשיפה בארץ היה באנגולה," נחום משחזר. "זה היה בשנת 2002. למעשה מה שקרה זה שנגמרה מלחמת אזרחים מאוד קשה, והנשיא קרא לנו מיד בתום המלחמה ואמר שהוא רוצה להשקיע את כל הכסף שהשקיע עד כה במלחמה –  בשיקום האזרחים. הוא ביקש מאיתנו רעיונות, ואנחנו החלטנו לקחת את המודל של חבל לכיש."

"לוקחים חבל ארץ, בונים מחדש את הכפרים, ובונים את כלל המערכות התומכות לייצור החקלאי – תשתית של הכשרה מקצועית, מערכת קניות, מרכזי תשומות ככה שהחקלאי יוכל להשיג את כל מה שהוא רוצה ובמרחק נסיעה קצרה."

"בגדול ניסינו להעתיק את המודל התיאורטי שהיה בישראל עד שנות ה-80', דוגמת תנובה, בנק הפועלים, ארגונים כמו קופת חולים, תנועת המושבים – כל אלו היו תשתיות לבניית המושבים באזורים המרוחקים וזה מה שהחלטנו ליצור שם.

"אני הצעתי את ההצעה הזאת בסוף שבוע שהייתי שם, במצגת בפאוור-פוינט בסיסי שכזה ומשם התקשרתי לאבא שלי ז"ל וסיפרתי לו את הסיפור, ואבי יזם לי, לו וללובה אליאב ישיבה."

"את יודעת – לובה אליאב היה איש עם הרבה מאוד זכויות, כל המושבניקים הכירו אותו. הוא היה חבר כנסת, סופר ויותר מכל הוא היה ממקימי ומתכנני חבל לכיש – כאשר הרעיון הוא מקבץ מושבים סביב מרכז עירוני. אז כשנפגשנו לארוחת הבוקר הזו שאלתי אותו מה למעשה היו השיקולים להקמת המושבים באופן הזה, וככה למדנו הרבה מאוד מהניסיון הישראלי."

"ניסינו להבין – מה הופך מושב מוצלח למושב מוצלח? משם לקחתי את כל הדגשים כשאחד מהם היה הנהגה מקומית, שזה דבר חשוב מאוד בעיני. שמנו על זה דגש מרכזי, הקמנו 15 מושבים, יצרנו אזור תעשיה שמהר מאוד הפך לעמק פורה – ותדמייני שלפני כן זה היה אזור ביצות חקלאי לא מפותח. ובנינו שם לא רק חקלאות, בנינו שם קהילה, שירותים, בנינו שם תשתית, בנינו שם מערכת חינוך ויצרנו שם מערכת חינוך לא פורמלית. מדובר בסיפור הצלחה מאוד גדול שזכה לתהודה גדולה."

גוואטמלה – ניסיון אחר

"מודל נוסף ואחר שהקמנו לפני כעשור התרחש בשנת 2015. בגוואטמלה יש תופעה שרוב האדמות מופקעות או הופקעו לטובת תעשיית הסוכר. למעשה מה שזה אומר זה שהחקלאים המקומיים גרים בשולי השטחים, יש להם אך ורק חצי שנה של עבודה בתעשיית הסוכר ובחצי שנה הנותרת הם פשוט רעבים ללחם."

"לבקשת הנשיא פיתחנו מודל שקראנו לו FOOD FOR ALL. "פירוש הדבר הוא שפיתחנו חקלאות פרימיטיבית. לא הלכנו על ההייטק ובכוונה. לכל משפחה היה חצי דונם עד דונם במקסימום, ממש כחצר הבית, ולא מדובר בכפרים – אלא חקלאי פה חקלאי שם."

ישיבת וועדה
ישיבת וועדה – רעיון המושב כקונספט כלכלי וחברתי, עשייה חברתית, לא רק חקלאית

"משהו מאוד מפוזר. אז החלטנו לתת להם אמצעי יצור מאוד בסיסיים, אבל שכנענו אותם להתמחות במה שהם עושים. אמרנו לחקלאי: 'אם אתה מגדל תירס – אז תגדל רק תירס אבל תגדל אותו טוב'. כך גם נכון לגבי חצילים, חזירים וכו'. כל אחד גידל משהו אחד. יכולנו לספק לו את התשומות המאוד בסיסיות."
"בנוסף לזה, זה התלווה עם חינוך, לא השקענו רק בגידול – בגוואטמלה הגענו לרמה שנתנו להם גם חינוך של תזונה. היו שם משפחות במצב של אומללות –  ילדים בתת תזונה היות והמשפחה הקפידה על תזונת האב כמפרנס ולא על תזונת הילדים. ואז הכנסנו דיאטנית שתלמד אותם תזונה מאוזנת כמה שאפשר."

"לפני כן הם הם התקיימו רק מתירס, או מה שהיה להם, אכלו אך ורק את הדברים הזמינים ואת השאר היו נותנים לאבא כי הוא יוצא לעבוד. זה היה פרויקט מאוד מאוד הומני, ובלי לסבך את הדברים – הוא נגע במצוקה הכי בסיסית של הקיום."

הודו – ללמד שיתוף וסולידריות

"הפרויקט בהודו נוצר בעקבות ביקור של השר הראשי של מהרשטרה (מדינה בהודו, בירת המדינה היא מומבאי), שביקש מאיתנו עזרה בלפתור בעיה מאוד קשה וכואבת שהייתה לו – אחוז התאבדויות גבוה בקרב חקלאים במדינה שלו (בהודו לכל מחוז יש ממשלה והמחוז נחשב למדינה)."

"לטענתו, החקלאים התאבדו בגלל הבצורת שהייתה באזור. אנחנו אמרנו לו כי למיטב הבנתנו אנשים לא מתאבדים בגלל סיבה אחת. כלומר הסיבה הרשמית אולי דחפה, אולי היא היוותה את המכה האחרונה, ודחפה את החקלאי לשים לזה סוף, אבל הבהרנו לו שאם הוא רוצה להתמודד עם העניין, הוא צריך לתת לנו מנדט רחב יותר. אז הוא אמר 'בואו עם כל התותחים שלכם, תנו לנו את כל הפתרון'."

"היינו עשרה מומחים במשלחת ועשרה מומחים מאוד איכותיים. לשם ההבנה – אם התאבדות בהודו הופכת לבעיה זה צריך להיות מצב מאוד קיצוני, כיון שהגישה האינדית לא רואה במוות סוף, אבל תופעת ההתאבדויות היתה מאוד רחבה באופן יחסי."

ישיבת מושב בהודו
ישיבת מושב בהודו

"הגענו לשטח וגילינו כמה דברים: ראשית כל, אין בעיית מים ולמעשה אין בצורת. גילינו שבסך הכל, יש שם חקלאים ברמה סבירה, אין חקלאות טובה אבל יש אנשים שהם כן חקלאים. גילינו הרבה מאוד רצון טוב ודבר אחרון – גילינו תקציבי ענק, תוכניות שלא מגיעות לחקלאי."

"התברר שכל הכשלים לא היו כשלים של ציבור החקלאים אלא כשלים של ניהול. אז פיתחנו מודל שנקרא 'לחבר את הנקודות' שאומר – עשינו סריקה וסקירה. אגב, גם פה חזרנו למודל של המושב והבנו, שאם אנחנו באים לפתור את הבעיות – אנחנו צריכים להתייחס להכל."

"אחת הבעיות המרכזיות הייתה בעיית המשבר החברתי. הקהילות התפוררו שם, הצעירים המוכשרים והבריאים ברחו מהכפר והשאירו את ההורים והזקנים בכפר. אז אנחנו שמנו דגש גדול מאוד על שיקום הקהילה."

"לקחנו איתנו בצוות מישהו מעמותת ער"ן והצענו גם טיפולים נפשיים, קו חירום. זה היה מאמץ גדול מאוד לבנות מחדש ולחזק את הקהילה, ובמקביל שמנו דגש על קיצור שרשראות השיווק והפחתת המתווכים, ממש לפי עקרונות המושב.

"למעשה ניסינו ליצור רשת כלכלית כמו במושבים של פעם, כזו שנתנה תמיכה לחברים במושב. למשל, כדי ללכת ולחתום במזכירות בכדי לקבל טרקטור אינך צריך ללכת לבנק – יש את המזכירות והקהילה שנותנת לך גיבוי, העיקר שתתחיל ליצר. או ארגון כמו שהייתה פעם תנובה, ארגון משותף שהחקלאי לא היה צריך להיות בו סוחר – רק תגדל טוב. עד שתנובה הפכה להיות גוף אינטרסנטי שקילקל לחקלאי. זה היה הרעיון אז וזה מה שאנחנו מנסים לעשות שם. כמובן שכל הפרויקט בהודו קפא בעקבות הקורונה, ועכשיו  אנחנו חוזרים לביצוע."

מה האתגרים המרכזיים מבחינתך?

"אנחנו שמנו דגש גדול מאוד על שינוי הגישה הניהולית. ניסנו לומר להנהגה שם: 'יש לכם הכל – יש לכם אמצעים, יש אדמה, יש כספים, יש רצון טוב – אבל אין גורם אחד שמתכלל הכל ועושה סדר בדברים.'"

"כהקבלה, את יכולה לקחת דוגמא קטנה: כשאת משלמת חשבון מים את לא תשאירי את הברז פתוח, כי את יודעת שזה משהו שאת תצטרכי לשלם עליו."

"בהודו גילינו שהתעלה הראשית מובילה לשטחים החקלאים והחקלאים משתמשים במים מה שנקרא 'חופשי, חופשי'. ואז אמרנו – אנחנו רוצים מונה, שכל חקלאי ישלם על המים ויותר מזה, שהחקלאי יצטרך לשלם עליו, אפילו רופי אחד בלבד. לא משנה כמה יהיה תשלום, רק כדי ליצור איזהו קשר בין הצריכה לעלות."

"אתגר נוסף שאפשר להביא כדוגמא זה הבנת הקשר לקהילה והניסיון להבין האם בכלל יש קהילה. בהודו חקלאי כשהוא נתקע חודשיים בלי מים, הוא הולך ולוקח את הפרוטות האחרונות שיש לו, וחופר באר בקצה השטח שלו."

"משקיע ים של כסף, עד שהוא מגיע למפלס המים. מה הבעיה? שגם השכן שלו נתקע בלי מים. והשכן הולך 20 מטר ממנו וחופר גם באר וכן הלאה. כלומר כל אחד דואג רק לעצמו והבארות מייבשות אחת את השניה."

"לנו זה ניראה מובן מאליו לשאול את השאלה: 'מה עם השכן שלך? לך לשכן תתחבר אליו.' במובן מסוים זה מכשול תודעתי בלתי עביר. לנהל את סיפור הבארות. כל אחד ראה את הזווית הצרה שלו והם מתקשים לתפוס את נושא הקהילה."

היית אומר שאתה ממש מעתיק את המושב מהארץ לחו"ל?

"תיראי להעתיק במאה אחוז אי אפשר, אבל אני לוקח את העקרונות מהמושב, זה כן. כמובן שבכל מקרה הפרויקט חייב לצאת מהרעיון הזה, אבל הוא צריך לחזור למציאות החברתית המקומית ולהתאים את עצמו."

"אני כן לוקח שלושה דברים באופן קבוע למדי ומשנה אותם בהתאם, כפי שאמרתי: הראשון, את חשיבות הקהילה; השני, את ההיבטים הכלכליים הפיננסים בניסיון להוציא ממשבר כלכלי והשלישי – את ההיבטים המקצועיים של החקלאות כמקצוע לכל דבר ועניין.

"אלו שלושת הרגליים שלמעשה מחזיקות עולם שלם. נתחיל מעניין הקהילה – מושב זה לא קיבוץ. זה לא שיווין מלא, זה לא כל אחד לפי יכולתו או כל אחד לפי צרכיו. את הקיבוץ אני יכול להניח בקצה אחד של ציר דמיוני. בקצה השני נמצא הכפר – כל אחד נמצא ועובד לבד."

"בין שתי הקצוות הקיצוניות הללו פיתחו את המודל של המושב והוא אומר – כל אחד אחראי לעצמו ב-100 אחוז –  ההכנסה, רמת ההפסד, שניהם תלויים בהישגים שלך, אבל הקהילה נותנת רכישה משותפת, עזרה הדדית ושיווק משותף. היא גם אומרת לחקלאי – 'אתה צריך עזרה? אני אבוא לעזור לך'. 

"אפשר לומר שעוני זה מפתח לשוויון, כי כשאין לאף אחד אפשר לעשות שוויון, אבל כשכסף מתחיל להגיע – הסוגיות עולות ולכן אלו התאמות חיוניות. אנחנו מנהלי הפרויקט יצרנו תשתיות ואנחנו היינו המושב. עד כה, לא הצלחנו לחנך אותם מנטלית לזהות של מושב, אבל בהודו (לעומת גוואטמלה, שם מדובר באנשים מבודדים) כן יש פוטנציאל לערבות הדדית ופה נכנסות הנשים. 

"יש בתרבות ההודית דברים מאוד לא פשוטים – הנשים כחבורה הן כוח אבל נשים הן גם הסקטור הכי חלש שם, האישה היא רכוש בעלה. זה סיפור קשה מאוד."

"הטרגדיה הכי גדולה הן האלמנות, כיון שאחרי שהבעל מתאבד הן מקבלות תשלום וזאת אחת המוטיבציות שיש לנושא הזה. אבל בפועל הוא יכול להשאיר אישה כמעט נטולת זכויות."

"יחד עם זאת, גילינו שהכוח המשמעותי ביותר טמון בנשים – הנשים ההודיות מדהימות ובהתארגנויות יחד איתן בנינו מודל שלקח 6-7 נשים שמקימות לעצמן תעשיה, למשל בלוקים, שיש להן קו לייצור לבנים, מייצרות לעצמם תחבושות היגייניות, רק נשים."

"זה הסקטור הכי דפוק, הכי מקופח, אבל המוכשרות לא עוזבות – ומשם זה צומח פלאים. והן מבינות יותר מהגברים מה פירוש הערבות ההדדית ויוצרות את זה בשטח."

הרעיון הציוני ניתן בעינך להעתקה?

"תיראי המושב כמושב, כמודל, היה סיפור מדהים. אבל היה לנו עוד יתרון למושב הישראלי וזה האידיאולוגיה – אנשים באו ונתנו את האדמה למנהל."

"המנוע האידאולוגי עשה את ההבדל שהביא את המושבים לאן שהוא הביא אותם. אני במה שאני עושה, אני לוקח את הרעיון והקשר של הקהילה למערכת הפיננסית ומכניס את הטכנולוגיה פנימה גם כן."

"אבל בסוף היום, הפרויקטים שאנחנו בונים אמורים להיות פרויקטים כלכליים ריווחים, וזה האופן בו אנחנו מציגים להם את זה. אנחנו אומרים להם שההשקעה של המדינה היא רווחית ותחזיר את עצמה ואנחנו מתכוונים לזה. אגב, זה לא המקרה בגוואטמלה. שם זה היה מאוד פילנתרופי. אבל בהודו ואנגולה אנחנו מדברים על שינוים דרמטיים."

"ככה או ככה, זה לא ציונות ואת זה אי אפשר להעתיק. באנגולה היה מסר פוליטי של הנשיא – תיראו איך אני משקיע בשיקום החברה. גם בהודו זה לא ציונות, לא הפרחת השממה ולא הישראלי החדש, אבל זה כן דאגה למדינות, אבל באופן המתאים להם."

המושב כקונספט כלכלי וחברתי | תמונות: גבי נחום

תגובה אחת

  1. שלום, אני עוסק בפיתוח ציוד חקלאי ובין השאר פיתוח ציוד לאיכר הקטן, כדי להקל עליו.
    בין השאר יש טרקטור חד סרני חשמלי, המוזן מקולטי שמש לחשמל, פולח פשוט לפתיחת חריץ למזרעה המורכבת עליו שהחקלאי יכול לדחוף בעצמו ולזרוע בשדה מכוסה בשאריות של הגידול הקודם, שזה רווח נוסף. כמוכן מרסס יעיל ידני עם אוויר מונע בחשמל. גדליהו מנור 0522698236.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הגענו מגבעת-חביבה ביום חם של יולי, לקיבוץ חצור הנמצא במועצה האזורית באר טוביה, לראות  תערוכת אמנות "בגלריה הלבנה". הגלריה שבעברה ההיסטורי הייתה בית קיטור (ליד המכבסה), ממוקמת במרכז הפעילות הקיבוצית. מוקפת דשאים וירק המשרים
4 דק' קריאה
"עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות, בענייני בוררות, הן מצומצמות ושמורות רק למקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה", פסק בג"ץ
2 דק' קריאה
הפגנת חקלאים בכל הארץ: אלפי חקלאים צפויים להפגין מחר, יום חמישי, בכל רחבי המדינה כנגד הרפורמה ההרסנית בענף החקלאות במסגרת חוק ההסדרים אותה מקדמים שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר.  החקלאים צפויים
3 דק' קריאה
חשבתי, שמן הראוי להתייחס לטענה שהופיעה כאן לפני כמה שבועות, שהגורם המרכזי לשינוי באורחות החיים בקיבוצים, המעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש/מופרט, התרחש משום שחברים בקיבוצים, בעיקר מנהלים בעלי יכולת השתכרות גבוהה, דרשו לעבור להפרטה, לשכר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן