יבול שיא
הרפת והחלב
חנן ויטליס ורעייתו

"המלחמה ממשיכה לבקר אותם, לעיתים גם היום"

6 דק' קריאה

שיתוף:

חנן ויטליס, מבית שערים, מתעד ומראיין לוחמי שריון ממלחמת יום כיפור בפרויקט שנקרא: "דור כיפור 73", פרויקט שיזם אל"מ (במיל') יעקב חורין ואלה מתפרסמים באתר "סיפור מקומי" * ויטליס, ששירת במערכת הביטחון עשרות שנים, אומר: "כל ראיון הוא ספור אחד ויחיד ואישי של הלוחם"

הראיון עם חנן ויטליס מתקיים בשל העיסוק בו הוא עוסק בימים אלו. כשחנן מספר לי את ספור חייו אני רואה פרקיי חיים היוצרים רצף של עשייה  וקשר ברור בין עשייה לעשייה, בין השורשים עליהם גדל וצמח ובין מי שהוא היום.  

חנן ויטליס מתעד ומראיין לוחמים ממלחמת יום כיפור בפרויקט שנקרא: "דור כיפור 73" והם מתפרסמים באתר "סיפור מקומי". את הפרויקט הזה הגה ויזם אלוף משנה (במיל') יעקב חורין מקבוץ איילת השחר. 

בשנת 2016 פתח ויטליס בפרויקט תיעוד של המלחמה. ההתחלה היתה בחטיבה 679 של השריון. המרואיין הראשון היה הוא עצמו. השני היה נהג הטנק שלו במלחמת יום כיפור. בשנת 2019 הלכו הראיונות שלו והתרחבו לכלל החילות. אנשים הצטרפו לפרויקט התיעוד, כולם בהתנדבות.  

"המטרה היא," אומר ויטליס, "שבשנת  ה-50 למלחמת יום כיפור, בשנת 2033, יהיו ברשת מאות ראיונות המתעדים את סיפוריהם האישיים של מקסימום לוחמים. זהו פרויקט ראשון  המתעד את סיפורם האישי של הלוחמים." 

ויטליס (79), הצטרף לפרויקט ומראיין ומתעד לוחמים מהמלחמה הקשה והנוראה הזו, מלחמת יום כיפור.  

ילדות במושב 

חנן ויטליס, בן מושב בית שערים, דור שני, גדל במושב, בעל משק בבית שערים ולא, אין שום קשר בין גילו הביולוגי ובין המראה שלו. האישה שאיתו, מיכל, הינה ציירת מחוננת, שניהם נראים צעירים, יפים ובוודאי  בריאים.  

הוריו של חנן היו ממקימי המושב. לחנן ומיכל ויטליס שלושה ילדים, שני בנים ובת. אחד מבניהם חי לידם עם משפחתו במשק בבית שערים. הבן השני עשה קריירה באקדמיה והבת הקטנה חזרה בתשובה וגרה בצפת. חנן בחר להתגייס לשריון ועם שחרורו מהצבא חזר למשק.  

חנן: "עבדתי במשק אך תמיד נמשכתי לנושא הבטחון. באחד הימים ראיתי מודעה בעיתון, בה חיפשו אנשים להתגייס לשב"כ. עניתי למודעה והתקבלתי. כך התחלתי ועשיתי קריירה בשרות הבטחון. הקוריוז היה שבמגזר היהודי לא ממש ידענו מהו השב"כ אך במגזר הערבי ידעו.  

"אנחנו גדלנו בשנות ה-50 כשהאתוס היה בטחון, חקלאות  וערכים של התגייסות ונתינה בעבור המדינה. שירתי בשרות הבטחון כ-25 שנים מעניינות. זה התאים לי כמו כפפה ליד. הייתי רכז  נפה, היתה לי גזרת אחריות, הייתי בעיקר בגליל. בהמשך הייתי יועץ לביטחון פנים של מאיר דגן. בתפקידי האחרון הקמתי את היחידה לשיקום סוכנים. סוכנים ערביים שעבדו בשבילנו השתחררו מהשב"כ והיה צורך ללוות אותם  בחייהם האזרחים.  

"בגיל 55 השתחררתי משרות הבטחון וחזרתי הביתה. החלטתי לפתוח ארכיון בחצר המשק. בניתי מחסנים והקמתי את חברת 'הארכיון'. תמיד התעניינתי בהיסטוריה, בעיקר של ארץ ישראל. יצא לי לטפל במספר ארכיונים מרתקים.  

"אחד הארכיונים בהם טיפלתי היה הארכיון של העיר עפולה. זהו ארכיון מרתק. היו בארכיון זה מסמכים רבים המספרים את תחילתה והקמת של עפולה. מסופר שם על ההחלטה וכיצד היו הדברים במתן השם לעיר. בהתחלה רצו לקרוא  לה 'עיר יזרעאל'. השם עפולה זהו שם של כפר ערבי שהיה שם. מסתבר שבראשית המאה הקודמת ניתנה הזדמנות לחברות ערביות לקנות אדמות בארץ. חברה אמריקאית רכשה אדמות נדל"ן – קהילת ציון – הם עשו הקצאת אדמות, תכננו עיר ומכרו אדמות של עפולה להרבה יהודים מאירופה.  

"התוכנית היתה לבנות עיר מרכזית ומוצלחת. כך הוקמה עפולה כשהשם שניתן הוא על שם כפר ערבי. באותו ארכיון נחשפתי  לספורים רבים מההיסטוריה של מדינת ישראל ובעיקר של צפון הארץ. הארכיון היה בבסיסו עסק לתיעוד מסמכים של הנהלת חשבונות, אך בתוך האוצרות היה תיעוד היסטורי רב." 

עד לפני זמן לא רב, חנן התפרנס מהארכיון שלו ובסופו של דבר, בשל סיבות שונות, בעיקר גילו, החליט לסגור את הארכיון.

טנקים ישראליים נערכים לקראת מתקפת הנגד ברמת הגולן צילום דוד רובינגר
מלחמת יום כיפור: טנקים ישראליים נערכים לקראת מתקפת הנגד ברמת הגולן. צילום: דוד רובינגר, לע"מ

תיעוד סיפורי הלוחמים 

חנן: "כשסגרתי את הארכיון, חשבתי לעצמי: 'מה הלאה?' באחד הימים ראיתי ראיון שנערך עם אורי אור על השריון. אור סיפר על ילדותו בכפר חיים, על החיים במושב ועל השרות הצבאי שלו בשריון. הזדהיתי עם הרבה סיפורים שסיפר על ילדותו, עם סיפורי השריון שלו. גם אני גדלתי במושב, גם אני התגייסתי לשריון, זכיתי להשתתף בצעדת ארבעת הימים עליו פיקד אור.  

"שמעתי תוכנית זו ועלה בי רעיון. בעוד מספר שנים בית שערים תהיה  בת מאה. חשבתי שיהיה זה נכון לעשות קובץ ראיונות עם בני המושב לקראת חגיגות המאה שלנו.  

"פניתי ליעקב חורין, האדם שראיין את אורי אור. הכרתי את חורין, שהיה ארכיונאי של מועצה אזורית גליל עליון. יעקב גייס אותי כמראיין  לפרויקט הראיונות של לוחמי מלחמת יום כיפור. אני מאתר לוחמים שמוכנים להתראיין ולספר את הספור שלהם, מראיין, מצלם ומתעד.  

"זהו פרויקט מיוחד במינו. בראיונות אנו מדברים על ההיסטוריה של כל אחד, מה השפיע? מניין תעצומות הנפש? הריאיון של אורי אור, בו הוא סיפר על המלחמה, מלווה אותי. בכל עת בה אני נוסע לצפת לבקר את בתי, אני שומע את רעש שרשרות הטנקים היוצאים למלחמה.  

"המרואיין הראשון שלי היה נחום זרחי מנהלל. נחום הוא שריונר ששירת בסיני במלחמת יום כיפור. כל ראיון הוא ספור אחד ויחיד ואישי של הלוחם." 

כיצד אתם מגיעים לאנשים על מנת לראיין אותם?  

חנן: "חברים ממליצים על חברים. יש אנשים שזוהי הפעם הראשונה בה הם מדברים על מה הם חוו. לדוגמא, בחור שראיינתי בשם ניסן כפרי, ביקשתי לראיין אותו. לא היה קל להביא אותו לראיון. ניסן כפרי קיבל צל"ש ביום כיפור ושירת באותה חטיבה בה שירת נחום זרחי.  

"ניסן היה בגדוד של אסף יגורי, שנפל בשבי המצרי. הגדוד הזה חטף המון אבידות. אני אישית שירתי בגדוד זה לפני מלחמת יום כיפור. ניסן הסתייג בהתחלה כשפניתי אליו. לאחר הריאיון ניסן אמר לי שזו עבודה מאד חשובה." 

לא פשוט.  

"בדרך כלל עולה קושי גדול לפני רוב הראיונות, אבל בסיומם, רוב המרואיינים אומרים ומציינים את חשיבותם של הראיונות והתיעוד. אנשים מספרים ומשתפים, שרבים מהם אמנם השתחררו מהמלחמה לפניי הרבה שנים אך לרבים מהם, המלחמה ממשיכה לבקר אותם, לעיתים גם היום.  

"הרקע שבאתי ממנו בשרות הבטחון, שבו תשאלתי אנשים, יש בכך דמיון רב. נזקקתי אז להרבה סבלנות שיש בי, הייתי חייב להתייחס לאינטליגנציה הרגשית של אנשים וכך גם בפרויקט זה. כמעט בכל ראיון אני עושה עם עצמי בדק בית ועושה ציון לקחים. 

"אחת השאלות אותם אני שואל תמיד היא: 'מאיפה היו לך את תעצומות הנפש להילחם ולעמוד במצבים הקשים בהם היית?' אחת התשובות שאני מקבל, זו הרעות ואחוות הלוחמים. ניסן כפרי סיפר בראיון עימו, שכאשר נפצע במלחמה, פונה לבית חולים, יצא הביתה וחזר למלחמה, כי ידע שרבים מהגדוד שלו נהרגו. שם הוא נפצע שוב."

חנן ויטליס כל לוחם והסיפור האישי שלו
חנן ונכדתו. "כל אדם והסיפור האישי שלו". צילום: תמר פלד עמיעד

זהו מפעל חיים מאד חשוב. מדוע לדעתך?  

"יש כאן שני היבטים. יש את ההיבט ההיסטורי, זהו תיעוד היסטורי לדורות הבאים. זהו אוצר בלום שבעתיד היסטוריונים יעשו על זה מחקרים וכל מאגר המידע הזה יעמוד לרשות החוקרים.  

"ויש את ההיבט האישי. כל אדם שנלחם במלחמת יום כיפור הינו חוליה שהביאה ויצרה את התוצאה. הייתה זו מלחמה קשה מאד. מעולם עד מלחמת יום כיפור לא הייתה מלחמה כל כך ארוכה וקשה. אנשים רבים נושאים עימם טראומות מאותה מלחמה.  

"היבט נוסף הוא שהפרויקט מספר את סיפורי לוחמי השריון שלא סופרו. כולם יודעים שמי שהביא לשינוי הגדול במלחמת יום כיפור היה השריון. הצנחנים והסיירות תמיד זכו  לתהילה והגיע הזמן שסיפור לוחמי השריון יסופר.  

"עברו הרבה שנים מאז אותה מלחמה קשה וכואבת זו. אותם לוחמים צעירים של מלחמת יום כיפור, כבר נושקים לשנות השבעים. זהו הזמן לתעד ולהנציח. כל אדם והספור האישי שלו. כל ספור והמיוחדות שלו. השנים שעברו מאפשרות לכל אחד להתבונן על עצמו כאדם צעיר ולראות ולשתף את הספור שהיה." 

זהו פרויקט מרגש עד דמעות.  

"בהרבה ראיונות העיניים מוצפות דמעות, סודות שאנשים שמרו אותם לעצמם נפתחים ומסופרים. ישנן תחושות קשות, לעיתים אף הלקאה עצמית. במידה רבה הריאיון הוא תרפיה לאדם הפותח, חושף ומספר את סיפורו. אנשים משתפים בפחדים שהתעוררו, בכאב שהיה, בעוצמות שחוו ויש אף שמספרים ומשתפים ברגעי משבר שעברו. הסיטואציות בה היו הלוחמים במלחמת יום כיפור היו מצבים של מלחמה על הבית, על המדינה, בין לחיות או לחדול. הקושי והסכנה היו מתמשכים וארוכים." 

ספר על הראיונות אותם אתה עושה. 

"אני מאד מקפיד שהראיונות יתקיימו בבקרים. ברור לי שהראיונות במידה ויתקיימו בלילה, ההשפעה של הריאיון על המרואיינים תגלוש ותקשה על שנת הלילה. יש לי עניין עצום מאז אני עורך ראיונות אלו. כל ספור של לוחם מלחמת יום כיפור היה ספור של גבורה. כל ספור גבורה הינו אחד ויחיד. בעבורי, זהו המשך של חיי והערכים עליהם גדלתי וצמחתי – סיפורי אותם לוחמים במלחמת יום כיפור, סיפור של רעות, אחווה ואהבה לארצנו ולחיינו כאן."  

שנים רבות עברו מאז אוקטובר 73'. המלחמה נגמרה וכל מי שהמלחמה הזו נגעה בו היא השאירה טראומה גדולה, משבר אמון ובעיקר כאב גדול. היום, הגיע הזמן לספר את מקסימום הספורים האישיים של הלוחמים, להזיל דמעה, לפתוח את הסודות ולרפא כמה שאפשר את הפצע שנפער אז.  

אין לתאר את חשיבות הפרויקט אותו יזם יעקב חורין ובו חנן ויטליס נוטל חלק ועימו אנשים נוספים, המתעדים את הסיפורים האישיים. בעתיד תהיה הנצחה גדולה וזרקור שמאיר חזק על אותם לוחמים ששרדו את המלחמה, ושכל אחד מהם הוא סיפור של גבורה ולוחמה, של תעצומות נפש ושל ניצחון, על אף התנאים שהיו. 

תגובה אחת

  1. חנן אתה עושה עבודת קודש המשתווה לטיפול פסיכולוגי.
    כל הכבוד לך!!
    לדעתי צריך לתעד את כל הלוחמים, במיוחד של המלחמות בעבר!
    ראוי שזה יהיה נוהל קבוע לתעד גם לוחמים במלחמות שבאו אחרי יום כיפור.
    אולי נוהל כזה היה מקטין את מספר הלומי הקרב.
    תודה לך, חנן.
    בברכה
    נאוה שיצר- ענברי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
זו שעת זריחה, אנחנו עומדים בתוך החממה ומתכוננים ליום עבודה חדש. אבי הוא החקלאי, אנחנו בני הנוער של המושב שעוזרים לו בעבודות השונות, בתקווה להרוויח כמה גרושים ולהעביר את חודשי הקיץ החמים בלי להשתגע 
טלי שטרית (זאבי) ממושב דבורה, שהוציאה לאור את הספר "סבא גדול לפעמים קצת מבולבל", מדברת על פועלה למען הקשישים ("חברה שמכבדת את המבוגרים היא חברה יותר טובה"), על סבא ברוך שהיה ההשראה שלה ("היה
7 דק' קריאה
תערוכה מדהימה של קבוצת יוצרים, ביניהן מושבניקיות רבות, התקיימה לאחרונה באור עקיבא: ב"סטודיו של גלית" * שם התערוכה "שווה את הנייר" אומר הכל: כל היצירות נעשו מפיסול וציור של עיסת נייר מודבקת, והחומר שבמחשבה
10 דק' קריאה
הפסל בני קלינסקי, מבצרון, ממשיך ליצור גם בגיל 88 * קלינסקי הוא אמן בנשמתו, שבעבר היה דבוראי חרוץ ועבד כשמאי בקרן לנזקי טבע * לדעתו החקלאות, כפי שהיא מתנהלת כיום, היא בעייתית ביותר: "חייב
8 דק' קריאה
איך הוקם בעין גב בית תפילה המצוי בתוך בית הכנסת שהוא הקיבוץ כולו?  לקראת יום הכיפורים הופיעה מודעה על לוח המודעות של הקיבוץ. היא קראה לחברים שמאמינים שיש להיפטר מהדת הכובלת להירשם לעבודה ביום
3 דק' קריאה
מה הביא צנחני מילואים לאסוף טילי סאגר שהותירו המצרים בסיני והסורים בלבנון? למה הם גנבו זלדה וקומנדקר? מה השתבש עם הטילים האיטלקיים? סיפורה של מחלקה שמעולם לא הוכרה רשמית על ידי צה"ל  כתבות רבות
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן