יבול שיא
הרפת והחלב
דר ויקי סרוקר חוקרת הדבורים שהקסימו אותה

לאן נעלמות הדבורים?

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

זה שנים ארוכות שד"ר ויקי סורוקר, מנהלת המעבדה לחקר הדבורים בוולקני, חוקרת את בעיות התמותה והיעלמות הדבורים בארץ. משנת 2008 היא נציגת ישראל וחברה בוועד המנהל של "הארגון הבינלאומי לחקר בעיות פחת הדבורים" (COLOSS), המונה 1,400 חברים מ-95 מדינות. לדבריה הפתרון לבעיות הדבורים ושיפור בריאותן טמון בשיתוף פעולה בין המחקר לדבוראים. להיות דבורה זה לא הכל דבש

דבורה מאביקה במטעי הפרי צילום מכוורת מרדכי גולן
דבורה מאביקה במטעי הפרי צילום מכוורת מרדכי גולן

 

לאן נעלמות הדבורים? עונת האביב נחשבת כעונה היפה והפעילה ביותר בטבע. בה הפרחים פורחים במלוא הדרם, הפרפרים מתעופפים, הציפורים מצייצות והדבורים עוברות מפרח לפרח ומייצרות בכוורות את הדבש שאנו כל כך אוהבים. בישראל פועלים 550 דבוראים שבבעלותם כ-110,000 כוורות וב-20 במאי יציינו את "יום הדבורה הבינלאומי".

לכאורה פעולה הנחשבת שכיחה ורגילה למדיי, אולם בשנים האחרונות הולכת וגדלה המודעות לחשיבות הדבורים בעולמנו המתוחכם והדיגיטלי, במיוחד כשעלתה השאלה בארצות רבות על פני הגלובוס: "לאן נעלמות הדבורים?" והפועל היוצא ממנה- האם העולם יכול לתפקד ללא דבורים? וכיצד הבעיה עם הדבורים, עשויה להשפיע על חיינו ומזונותינו?

ד"ר ויקי סורוקר תושבת משגב דב, מנהלת וחוקרת במעבדה לחקר דבורים במכון וולקני, בחרה להקדיש חייה בשנים האחרונות למצוא פתרונות לתופעת פחת דבורים בכוורות והיעלמותן. ד"ר סורוקר (62) נולדה במוסקבה, לאבא מהנדס ואם ביולוגית חוקרת חיידקים: "מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי לנפלאות הטבע, ואהבתי בע"ח מסוגים שונים. גידלתי : צבים, דגים, מיני חרקים ואחרים. הייתי אורחת קבע בגן החיות במוסקבה. ובעונת הקיץ בילינו בדרך כלל מחוץ לעיר. היינו הרבה בטבע וגידלנו ירקות ופרחים. כך שמגיל צעיר היה ברור לי שאעסוק בתחום הביולוגיה. עליתי לארץ בגיל 13 עם הורי בשנת 1971, וחיינו עברו בנעימים ברחובות אך תמיד חלמנו לגור במושב. עם מוטיבציה רבה להשתלב בחברה הישראלית. הייתי החיילת העולה החדשה  מרוסיה הראשונה, ששרתה בחיל הים. אחרי הצבא פניתי ללמוד מדעי החיים באונ' ת"א. ההתמחות שלי הייתה התנהגות בעלי חיים ובהמשך הפיזיולוגיה של החרקים. עניינו אותי מאד המנגנונים הטבעיים המפעילים את התנהגות בע"ח והחרקים.

"במשך שנים לא טיפלו בבעיות הבריאות של הדבורים באופן יסודי ולא הפנו תקציבים לעניין. בעקבות משבר היעלמות דבורים, או כפי שאנחנו קוראים לו: משבר 'התמוטטות מושבות' – שלפו אותי מתפקיד מחקרי אחר, לפתוח את מעבדת המחקר של מכון וולקני בנושא. מאז אני עובדת עם צוות מקצועי, הכולל סטודנטים לתארים מתקדמים – ואנו מחפשים ללא הרף פתרונות יצירתיים למאבק באקרית הוורואה ומחלות נוספות של דבורי דבש"

עבודת הדוקטורט שלה עסקה בעש הלילה הנקרא תנשמית, שהינו מזיק בגידול עגבניות וכותנה. לעבודת הפוסט דוקטורט טסה לארה"ב, וחזרה בשנת 1992 לאונ' ת"א למעבדה של פרופ' חפץ והתרכזה במחקרים על התנהגויות הנמלים והדבורים. ד"ר סורוקר: "בשנת 2005, יחד עם בעלי אריק ושלושת ילדינו עברנו מרחובות למושב משגב דב ביישובי גדרות. ואנו מאד נהנים לחיות קרוב לטבע ולמרחבים הירוקים. כיום שני ילדינו נשואים והקימו משפחות, ויש לנו שישה נכדים. בנינו גל מתגורר בראש צורים ולילי בכפר אביב. והבת הצעירה היא חיילת בפיקוד העורף."

 

מקסם הדבורים

בשנת 1999 מונתה ד"ר סורוקר לתפקיד מנהלת המעבדה להתנהגות ותקשורת של החרקים במנהל המחקר החקלאי. כאנטימולוגית היא כמובן מכירה אינספור של חרקים אבל במיוחד הדבורים הדהימו אותה, היא פשוט התאהבה בהן. "הוקסמתי מאורח חייהם ובמיוחד מהתקשורת שבין חברי מושבות, הנמלים והדבורים," היא אומרת. היום לכולם ברור ואין על כך יותר ויכוח – הדבורים נעלמות, נכחדות, כוורות שלמות ננטשות או מתות. זו צרה צרורה וחדשות רעות מאוד שנוגעות לא רק לדבוראים או לחקלאים בטח לדבורים, אלא שמדובר בחדשות רעות לכלל המין האנושי.

בשנת 2013 נבחרה ד"ר סורוקר כחברה בוועד המנהל בארגון זה, המונה 15 חברים. העולם מתייחס לבעיה בכובד ראש. רק לאחרונה אפילו העצרת הכללית של האו"ם הצהירה על ה-20 במאי השנה, כ"יום הדבורה הבינלאומי", שמטרתו להעלות למודעות את הסכנה המיידית לאוכלוסיית הדבורים שעלולה להשפיע על חיי כולנו.

יש להבהיר שהיעלמות הדבורים היא דבר רציני ביותר. לדברי ד"ר סורוקר, "בלי הדבורים, יותר משליש המזונות שאנו אוכלים וביניהם מזונות עתירים בוויטמינים ומינרלים, לא יהיו עוד. פשוט כך, כיוון שהדבורים הם המאביק מרכזי בגידולים חקלאיים. לדוגמא מגדלי השקדים בקליפורניה בתקופת ההפריה, מעבירים למעלה ממיליון כוורות לאזורי המטעים, בכדי לבצע את ההאבקה החשובה כל כך. גם בארץ הדבוראים מסיעים את הכוורות, לפי אזורי הפריחה של גידולים שונים: האגסים, האבוקדו, התפוחים ושאר גידולי הנשירים, גידולי השדה ועוד.

דר ויקי סורוקר בפעולה
דר ויקי סורוקר בפעולה

 

"מכלול של גורמים מאיצים את תופעת היעלמות הדבורים, מהתחממות כדור הארץ ושינויי אקלים, דרך אורבניזציה המצמצמת את שטחי מרעה הדבורים וכלה בתכשירים חקלאיים, מזיקים ומחלות ועוד. היום רוב החוקרים מסכימים שהמזיק העיקרי התורם לפחת הדבורים הוא אקרית הוורואה."

בשנת 2008 התעוררה לראשונה בארץ השאלה לגבי תופעה תמותות מושבות הדבורים. מדריכי שה"ם לגידול דבורים בשנים אלו, חיים אפרת ויוסי סלבצקי, פנו בבקשה להנהלת משרד החקלאות למנות חוקר לעניין זה ואכן, בשנת 2009 הוצע לד"ר ויקי סורוקר להיות מנהלת מחקר במכוורת במכון וולקני.

מאז היא ממשיכה לנהל ולחקור עם שותפים, כמו הוירולוג פרופ' נור צ'חנובסקי וצוות עובדים המסור, ביניהם יוסף קמר, דבוראי וותיק ומנוסה. חלק מהניסויים נעשים בתחומי המכון וכיום עומדים לרשותם כ-300 כוורות. "במקביל אני בקשר עם הדבוראים בארץ ועם מועצת הדבש. אנו עורכים ניסויים שונים, חלקם בקיבוצים ובמושבים, למשל בניר גלים, אצל שייקה וייס, אביגדור – עם בועז כנות ובמנות עם נוגה ודבוראים אחרים."

כבר עשור היא משמשת כנשיאת עמותת "החברה האנטמולוגית בישראל". במשך השנים, במיוחד בשנים האחרונות, המודעות לבעיית העלמות הדבורים הלכה וגדלה. ד"ר סורוקר נבחרה לייצג את ישראל ב"ארגון הבינלאומי לחקר בעיית העלמות הדבורים", המכונה "קולוס", אירגון המונה 1,400 חברים מ-95 מדינות. הארגון פועל בכל היבשות ומיצר כלים אחדים למחקר בבעיות בריאות הדבורים, מרכז מידע לגבי פחת דבורים ברמה עולמית באמצעות שאלוני מגדלים המופצים במדינות השונות, מתאם שיטות מחקר בין החוקרים על מנת ליצר פלטפורמה אחידה להשוואה בין תוצאות המחקרים במוסדות ומדינות שונות. חברי הארגון עורכים מחקרים משותפים לאיתור פגעים כגון אקרית הוורואה ולבחינת שיטות יעילות להתמודדות איתן. כמו כן, יחד עוקבים אחר התפשטות מזיקים ומחלות חדשות תוך חיפוש פתרונות. כל זאת יחד בשיטות אחידות.

כיום הארגון משמש גם כגוף מייעץ להנהלת איחוד האירופי וגופים אחרים קובעי מדיניות בנושאי חקלאות ואיכות הסביבה.

 

זה לא צחוק

הסבירי על אקרית הוורואה ומה נזקה לדבורים ולנו?

"כאמור, התופעה שאנו נתקלים הינה תמותה גדולה של דבורים ולפעמים גם היעלמותן מהכוורת – באים לכוורת ומוצאים שהיא ריקה מדבורים. במשך השנים גילינו שקיימים מספר גורמים לתופעה, אחת מהן היא הימצאות טפיל בשם אקרית הוורואה, שמקורו במזרח אסיה, אקרית שהופיעה לראשונה בארץ בשלהי 1984. בישראל האקרית התפשטה במהירות, הודות לכך שאקלים הנוח להתפתחות הדבורים לאורך רוב חודשי השנה, בהשוואה למדינות הצפוניות.

"מהרגע שהאקרית נטפלת לדבורה, היא מתחילה למצוץ את לשד גופה בין הבטן לחזה. פעולה זו מחלישה את הדבורה ופוגעת ביכולתה להתמודד עם פגעים נוספים. ולא די בכך, האקרית מתרבה ומתפתחת על גלמי הדבורים, כשאלו חבויים בתאי ולד חתומים. מאז שהגיעה והתמקמה לא ניתן לגדל דבורים ברחבי הארץ ללא טיפול כנגדה.

"נזק נוסף לפגיעה הפיזית, הוא שהאקרית היא נשאית של וירוסים ופתוגנים* שונים. בעיה הגורמת לפגיעה במערכת החיסונית של הדבורים, וביכולתם להתפתח כראוי."

היא מבהירה שהתוצאה בשטח היא שכוורות לא מטופלות באופן יעיל כנגד אקריות הוורואה, חלשות וחולות, אינן יכולות לבצע שרותי האבקה ומייצרות פחות דבש. אך הנזק אינו מתבטא רק בהפחתת כמויות ייצור הדבש, הפגיעה הרבה יותר רחבה ומזיקה. מאחר ורבים מגידולי המזון החשובים בעולם, תלויים בפעולת האבקה בשטחים חקלאיים, הנפגעים ברמה זו או אחרת ועשויים להגיע לפגיעה ב-40% מגידולי המזון החשובים.

"בפועל הבעיה תתבטא בהפחתת כמויות היבולים: מגידולי ירקות, דרך גידולי שדה ועד מטעי פירות. ללא מציאת טיפול הולם עתיד כל ענף הדבורים בסכנה. יש ניסיונות בכיוונים שונים, למגר את התופעה ולהדביר את אקרית הוורואה. פעולה המחייבת שימוש בתכשירי הדברה כימיים, כמובן מחוץ לעונת אגירת הדבש. טיפול שיכול להיות יעיל באופן זמני אך לא בטווח רחוק בגלל העמידות שמפתחת האקרית לחומרים אלו.

דר ויקי סורוקר במעבדה
דר ויקי סורוקר במעבדה

 

"הדרך היחידה להתמודדות עם מזיק זה לטווח הרחוק היא בניהול ממשק הדברה. זה מחייב לא רק שימוש מושכל בתכשירי הדברה אך גם טיפוח אוכלוסיית דבורים בעלת יכולת התמודדות עם האקרית, יישום שיטות גידול העוזרות לדבורים להתמודד עם האקרית וכמובן, חיפוש מתמיד של חלופות אחרות לחומרי הדברה כימיים.

"זה אומר שגידול דבורים בעשור הקרוב לא יהיה קל ופשוט כבעבר. כל זה גורם למעמסה רבה גם פיסית וגם כלכלית למגדלי הדבורים. למרות המאמץ העולמי של למעלה מעשור אין בידינו את הפתרון האולטימטיבי – העלמת הוורואה, עובדה שבהחלט מתסכלת. הדבוראים מבקשים פתרון של כאן ועכשיו. אני מבינה אותם, אך בפועל אין כאן קסמים ולא צפוי שיהיה אמצעי אחד שיפתור את הבעיה, ולא רק בגלל שכל פתרון שמוצע הוא פרי פיתוח מחקרי, הדורש ניסויים רבים שצריכים להבטיח לא רק יעילות, אך גם בטיחות לדבורים ולאדם. כל אלו לוקחים זמן.

"חשוב גם להבין שהכוורת היא מערכת מורכבת: הדבורים עלולות להיפגע מתכשירים נגד האקרית בגלל הדמיון שבין שניהם, במנגנונים הביולוגיים, בעוד אנחנו צורכים מגוון מוצרי מכוורת למזון, בריאות וקוסמטיקה. בנוסף, האקרית אינה הבעיה היחידה של הדבורים, ישנם מספר גורמי מחלה נוספים, ביניהם פטריה שהגיעה גם היא מאסיה ופוגעת בדבורים. גם כבמקרה זה תפקידנו לבדוק מה מהותה והשפעתה, כך שידינו עמוסות במחקר."

 

התמוטטות המושבות

באילו דרכים אתם מסייעים לפתור את בעיית פחת הדבורים?

"במשך שנים לא טיפלו בבעיות הבריאות של הדבורים באופן יסודי ולא הפנו תקציבים לעניין. בעקבות משבר היעלמות דבורים, או כפי שאנחנו קוראים לו: משבר 'התמוטטות מושבות' – שלפו אותי מתפקיד מחקרי אחר, לפתוח את מעבדת המחקר של מכון וולקני בנושא. מאז אני עובדת עם צוות מקצועי, הכולל סטודנטים לתארים מתקדמים – ואנו מחפשים ללא הרף פתרונות יצירתיים למאבק באקרית הוורואה ומחלות נוספות של דבורי דבש.

"בניגוד לתפיסה שהייתה בעבר, שהתמקדה בניסיונות אגרסיביים לחסל את המזיק, באמצעים כימים כאלו ואחרים, העדפתי להשקיע את מירב המאמצים בלימוד גורמי הפחת ויחסי האקרית והדבורה, במטרה לשבש את יכולתה לזהות את הדבורה, וכך את התנהגותה ורבייתה. כאחת הגישות פניתי לטיפוח דבורים בעלות יכולות עמידות למזיק זה. לשם כך פניתי גם להזרעה מלכותית של מלכות הדבורים. מסתבר שמחזור החיים של אקרית הוורואה מתוזמן היטב עם זה של הדבורה. אחרי שזחל הדבורה סיים את שלב הגדילה, התא שלו נאטם בשעווה על ידי הדבורים הפועלות. מעניין שדווקא רגע לפני אטימת התא, אקרית הוורואה נכנסת לתא, מטפילה את זחל הדבורה ומתרבה בתוכו. השושלת מתפתחת יחד עם הדבורה בתוך התא ותעזוב את התא יחד עם הדבורה."

סורוקר טוענת שלדבורים, יש תכונות "הגייניות" – לזהות את התאים הנגועים ולסלקם ובכך להתגבר על תופעת מזיקים, כמו הוורואה. הבעיה היא שבגלל שזה מזיק חדש יחסית לדבורי דבש שלנו והתכונות האלה אינן נפוצות באוכלוסייה המקומית. במסגרת מחקריה, ד"ר סורוקר ואנשי צוותה ותלמידיה: יוסף קמר, איליה זידמן, ראיה זלצר ופז כהנוב, מאתרים כוורות הבולטות ברמת ההיגיינה הגבוהה שלהן, כלומר הפועלות במשפחות דבורים מסוימים, מסוגלות לנקות את התאים מאקריות ומהוולדות הפגועות או המתות.

"מטרתנו לאתר, לטפח ולהרבות דבורים בעלי תכונות מועילות אלו. על מנת לאתר כוורות בעלות תכונות אלו, אנו פוצעים את הוולד באופן מכוון ומודדים את מידת יכולות הניקוי של הפועלות וכך אנחנו לומדים אלו מהפועלות האחראיות על ניקיון הפגע ומי הן המשפחות המצטיינות בהיגיינה. לאחר מכן אנחנו מגדלים את המלכות והזכרים מהכוורות המצטיינות בתכונה זאת, לצורך הקמת דור חדש של דבורים המצטיינות בתכונה זאת, הכל מתוך גישה לנסות ולצמצם את נזקי הוורואה בכוורות ובכך להקטין את הפחת.

"בעולם כולו נעשים מאמצים למיגור תופעת הפחת. אנו בישראל כמובן שותפים למאמצים אלו – בהתאמת הממשק, בשינוי שיטות טיפול ובמעקב אחר חדירת מזיקים ומחלות חדשות. כאן נכנס שיתוף הפעולה עם המגדלים המקומיים כולם. זה מתבצע באמצעות מילוי שאלונים, שאנו שולחים מידי שנה, במסגרת המחקר הבין לאומי למעקב וצמצום פחת דבורים. כך אנו עוקבים אחר יעילות הטיפולים ובודקים אם יש בעיות חדשות. בארה"ב הגדולה שיטת מעקב זו עובדת מצוין." בתקווה שמאמצי המחקר והניסויים יובילו לפתרונות ישימים ומועילים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רבים וטובים שעיצבו את דמות החקלאות לאורך עשרות שנים, היו אורחי מדור 'ותיקי החקלאות'. החודש אנחנו מארחים את שר החקלאות הארבעה-עשר של מדינת ישראל, פעיל מפלגת העבודה, אברהם כץ-עוז. אגרונום בהשכלתו שנולד בתל-אביב ואחר-כך
6 דק' קריאה
גם השנה, מעניק מכון וולקני את אות "חוקר/ת השנה" ואות "מפעל חיים" לחוקרים המצטיינים והמובילים שלו שתרמו רבות בפיתוחים ובידע שצברו לחקלאות ישראל והעולם אות חוקרת השנה לשנת 2019 יוענק השנה לד"ר עינת צחורי-פיין
3 דק' קריאה
חוץ מחקלאות ישראלית, צריך חקלאים ישראלים. בלעדיהם, גם החקלאות תעשה אקזיט ותאבד לקיבוצים. קריאת השכמה (וברכה) לשר החקלאות החדש מברוק אלון. ישר לתפקיד שר. בלי טירונות משמעותית כחבר כנסת, או כיו"ר ועדה זוטרה. אחרי
4 דק' קריאה
חברי הקיבוץ חתמו על הסכם שכירות על 16 דירות באחד הבתים בעיר. יעברו אליו החברים המתגוררים כיום ברחובות חברי הקיבוץ העירוני אמתי המתגוררים ברחובות,  יעברו באוקטובר לבית מגורים בשכונת הפרחים בחריש. הקיבוץ חתם לצורך
< 1 דק' קריאה
מחברים את הצעירים לקיבוץ מגיפת הקורונה הביאה צעירים רבים לחזור לקיבוצם, והצורך מהשטח לחיבור הקיבוץ לדור הצעיר ולהיפך, הביא את אגף הצעירים והמעורבות החברה, יחד עם אגף חברה וקהילה בתנועה, לבנייה של "ערכת צעירים",
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן