יבול שיא
הרפת והחלב
ליאור שמחה נצר סירני

ליאור שמחה: ניתן לראות את הערבות ההדדית

3 דק' קריאה

שיתוף:

"ניתן לראות עד כמה הערבות ההדדית באה לידי ביטוי אצלנו, בקיבוצים והמושבים, כמצפן שאליו צריכה לכוון מדינת ישראל כלקח מסט כולל של לקחים מהמשבר שפוקד אותנו"

בימים אלה אנו נמצאים בתקופת בין המצרים, ימים של אירוע כואב בעברנו ההיסטורי, שאליהם מתווספים בתקופה זו ימים מורכבים של התמודדות עם נגיף הקורונה, אך לא פחות משמעותי מכך – תחושת כאוס ובלבול שמאפיינת את החיים בתקופה זו.

היעדר אמון בהנהגה, מגבלות והוראות המשתנות חדשות לבקרים, תחושה של רגע לפני מחאה חברתית ענקית – כל אלה מייצרות מציאות לא פשוטה להתמודדות.

מציאות זו פוגשת גם אותנו, החקלאים ועובדי האדמה. אלה שנושאים בשליחות הביטחון התזונתי לאזרחי המדינה ומזוהים מאז ומעולם עם ערך הערבות ההדדית ואהבת הארץ והשיוון בין בני אדם.

דווקא בתקופת הקורונה, דווקא אל מול השיסוי והניכור הפנימיים, חשיבותו של ערכים אלה עוד יותר מתעצמת והופכת לשאלה קיומית לא רק בנוגע לעתיד החקלאות בישראל אלא לעתיד כל הכלכלה והחברה בישראל.

ניתן לראות עד כמה הערבות ההדדית באה לידי ביטוי אצלנו, בקיבוצים והמושבים, כמצפן שאליו צריכה לכוון מדינת ישראל כלקח מסט כולל של לקחים מהמשבר שפוקד אותנו. ערבות הדדית מופלאה של רפתות מבודדות בעקבות הנגיף, והתגייסות טוטאלית למען רפתות הזקוקות לעזרה, זאת ועוד מעוררות השראה ובהחלט מהוות גאווה גדולה.

הערבות וההתגייסות אף תורמות לחיזוק מעמד של החקלאים והרפתנים כאי של וודאות במציאות של חוסר וודאות. תחת האיומים הבריאותיים והמגבלות, הם ורק הם ממשיכים לעבוד מסביב לשעון, לילות כימים, בכדי להמשיך ולייצר מתוצרת הארץ, בכדי להמשיך ולדאוג שהבתים בישראל ייהנו מאספקת סדירה של מוצרי בסיס במקררים. במישור הזה – אזרחי ישראל יכולים לישון בשקט.

 


ליאור שמחה: "כאילו לא עברו שני עשורים ואנו שוב ושוב מתמודדים עם הבעיה האמיתית של המשק, על התרחבות המגזר הציבורי והצטמקות המגזר היצרני. כמו אז, כך היום – ולכל מי שמוכן לשמוע אותנו, אנו אומרים ללא משוא פנים: אנו – המגזר היצרני – רזים מאד, ואין אנו יכולים לשאת על כתפנו יותר את המשקולות הכבדות של המגזר הציבורי. לא, לעולם לא נוכל לעשות זאת וראוי כי נטל זה יוסר מאיתנו אחת ולתמיד. ויפה שעה אחת קודם"


 

אם ממשלת ישראל נדרשה לעוד הוכחה בדבר חיוניותם וחשיבותם של החקלאים בישראל, עובדי האדמה, הרי היא בימים מיוחדים אלה. לכן, לא הפתענו מקריאתו הנחרצת של ראש הממשלה להעדיף את התוצרת המקומית ולתרום ככל הניתן לקידום כלכלת ישראל על טהרת הייצור הכחול-לבן. נדמה, כי קריאתו זו מוסיפה ומהווה קריאת השכמה לכל הפקידות הציבורית והדרג המקצועי במשרדי הממשלה להקל ולסייע ליצרנים הישראלים ולחזק את הכלכלה הישראלית. השאלה היא, האם באמת מדובר באור ערכי ומוסרי חדש ולא בפנס של רכבת חולפת? האם באמת אנו לקראת עידן שבו ממשלת ישראל תבין סוף-סוף כי יש לתמוך ולסייע ליצרנים ולחקלאים שלנו מבית ולא אלה שמעבר לים?  ימים יגידו.

אנו עוקבים מקרוב אחר כל שינוי והתפתחות בגזרה הפוליטית, וחוזרים ומזכירים לכל מי שמוכן לשמוע את נאומו המפורסם של רוה"מ, על "האיש הרזה והאיש השמן". אותו נאום שנשא בנימין נתניהו בתחילת שנות ה-2000 ובמהלכו השתמש בדימוי של אדם רזה, הנושא על גבו אדם שמן, כשהאחרון כל הזמן משמין והראשון כל הזמן מתכווץ. האדם השמן, הוא הסקטור הציבורי, בעוד שהאדם הרזה הוא הסקטור הפרטי, המייצר ואמור לשאת על גבו את הסקטור הציבורי.

כאילו לא עברו שני עשורים ואנו שוב ושוב מתמודדים עם הבעיה האמיתית של המשק, על התרחבות המגזר הציבורי והצטמקות המגזר היצרני. כמו אז, כך היום – ולכל מי שמוכן לשמוע אותנו, אנו אומרים ללא משוא פנים: אנו – המגזר היצרני – רזים מאד, ואין אנו יכולים לשאת על כתפנו יותר את המשקולות הכבדות של המגזר הציבורי. לא, לעולם לא נוכל לעשות זאת וראוי כי נטל זה יוסר מאיתנו אחת ולתמיד. ויפה שעה אחת קודם. אחרת, פגיעה מתמשכת בשוק היצרני והחקלאות על טהרת הכחול-לבן תהווה בכייה לדורות, בדומה לתוצאות הרות הגורל בחורבן הבית  והבכייה לדורות בתקופת בין המצרים.

כותב המאמר: ליאור שמחה, מנכ"ל משק החלב

ליאור שמחה: חיזוק התעשייה והתוצרת המקומית 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, מברך ומצדיע בשם החקלאות והחקלאים ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שנעל לפני זמן קצר את ישיבת הוועדה בנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית והודיע כי, החל מהיום
< 1 דק' קריאה
כתבה זו מתמקדת בהיבט הגנטי של הפתרון לחסכון במים כדרך התמודדות יעילה בעקת יובש, המשתייכת לקבוצת העקות האביוטיות ונחשבת לאחת העקות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על גידולים חקלאיים בכלל ועל גידול האבטיח בפרט. בעולם קיימים
5 דק' קריאה
כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח בנשירים ובסובטרופיים, מחוז גליל-גולן עש המשמש – Anarsia lineatella הוא מזיק הפוגע בארץ בעיקר בשקד, באפרסק, בנקטרינה, במשמש, בשזיף, בדובדבן ואף התקבל דיווח בודד מאפרסמון.  הנזק המשמעותי נגרם
3 דק' קריאה
מדובר בחיקוי של חלבונים הקיימים בטבע בתנאי קיצון, המעוצבים ומותאמים לדרישות של אוכל עם חיי מדף ופיסטור פיתוח כחול לבן ימתיק לעולם את החיים. חברת ההזנק "אמאי חלבונים" הממוקמת בפארק המדע ברחובות פיתחה במעבדותיה
3 דק' קריאה
מינהל המחקר החקלאי או בשמו העממי הידוע לכל – מכון וולקני – ציין מאה שנים להקמתו, באירוע תוכן מקצועי רחב יריעה שהתקיים בו זמנית בשלושה אתרי מחקר ברחבי המדינה. אנו מביאים כאן בפניכם תקצירים של
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן