יבול שיא
הרפת והחלב
נעה רז מלמד. צילום יאיר פלג

מרחב נשימה

6 דק' קריאה

שיתוף:

ענת לוין ונעה רז מלמד, שתי חברות ילדות, החליטו להקים בית שייתן מרחב נשימה לאנשים פוסט טראומטיים, לאחר שנעה נפגשה עם המושג פוסט טראומה ברמה האישית, דרך בנה * כך הוקמה העמותה ובית "מרחב נשימה בעמק" במושב פרזון * תמר פלד עמיעד שוחחה עם נעה רז מלמד ועם האלוף (במיל') קובי ברק שהינו יו"ר העמותה

בשנים האחרונות עלתה וגברה המודעות וההכרה שישנם הרבה מאד אנשים עם פוסט טראומה. במשך שנים רבות נראה היה שישנם מעטים שסובלים מפוסט טראומה. ככל שחולף הזמן, ברור שישנם הרבה אנשים עם פוסט טראומה בדרגות שונות. חשוב להדגיש, ישנן דרגות שונות של פגיעה. ישנם רבים שסובלים מפוסט טראומה ואינם מודעים לכך.  

בית "מרחב נשימה בעמק" הוקם בעבור נפגעי פוסט טראומה ובעבור משפחותיהם. זוהי גישה הוליסטית, שהרי הורים לבן או נשים של או ילדיו של גבר עם פוסט טראומה, אף הם נפגעים בשל מצבו הנפשי של אהוב ליבם.  

שיחות של דאגה 

ענת לוין ונעה רז מלמד הן שתי חברות ילדות שגדלו יחד בקבוץ גבע. הן חברות נפש. ענת נשארה וגרה בגבע, נעה עזבה את הקיבוץ לאחר הצבא וכיום גרה בישוב חבר. לוין היא רכזת הגיל השלישי בגבע ורז מלמד היא אמנית ומורה לאמנות בתיכון – עוסקת, לומדת ומלמדת אמנות. נעה היא בתו של מי שהיה חבר כנסת נחמן רז. עם המושג פוסט טראומה נפגשה ברמה האישית, דרך בנה. נעה שיתפה את ענת כשביקרה אצלה בביתה, שיחות של דאגה גדולה, שיחות בהן שיתפה על חוסר האונים והקשיים. 

נעה: "'מרחב נשימה' צמח מהספור האישי שלי. הבן שלי היה צלף בסיירת גולני ונפגע במלחמת לבנון השנייה. לקח זמן לקלוט שמשהו לא בסדר. הבנתי שמשהו לא כשורה. לא ממש היה ברור מהו הדבר. שיתפתי את ענת חברתי בקשיים.  

"זהו תהליך ארוך ולא קל להיות הורה של ילד עם פוסט טראומה. פוסט טראומה אינה פציעה בגוף, קשה לשים את האצבע על הבעיה. אחד הדברים שמאד הטרידו אותי היתה הדאגה לעתידו של בני. השאלה המנקרת: 'מה יהיה כשאנחנו הוריו לא נהיה?'. ענת ואני הגענו למסקנה שנכון יהיה לבנות מקום שייתן מענה וייצור מערכת עוטפת גם למעגל המשפחתי העוטף את האדם הפוסט טראומטי. 

"במציאות הקיימת, לוועדות של משרד הבטחון יש אינטרס שכמה שפחות אנשים יוכרו כהלומי קרב. ידענו שבמציאות הזו של משרד הבטחון, זוהי דרך חתחתים הדורשת המון משאביי נפש כדי להיות מוכר במשרד הבטחון – דבר שבאופן  פרדוכסלי סותר ומקשה על אנשים שמשאבי הנפש שלהם במצב בעייתי. ההחלטה להקים את הבית הזה קמה בשל העניין האישי ובעיקר בשל כך, שבכל מרחב העמקים אין בנמצא מקום המשמש לבית חם תומך ועוטף אנשים עם  פוסט טראומה."

נעה רז עומדת במשרדי העמותה
נעה רז (עומדת) במשרדי העמותה עם נשות מתמודדים

למה הקמתן את הבית דווקא בפרזון?  

נעה: "חיפשנו מקום באזור העמקים. הגיע אדם מפרזון והציע את ביתו. מצאנו בית שמאד התאים. בית עם גינה יפה, עם אח שמחממת את הבית בחורף ואנשים מסביב ששמחים לעזור ולתמוך.   

"אני חייבת לציין שכל מי שעושה למען 'מרחב נשימה' עושה ופועל בהתנדבות. כולנו אנשים עובדים ומתפרנסים ותורמים ומתנדבים.  המנכ"לית של הבית היא ענת לוין. האלוף קובי ברק הינו ראש העמותה. אנו מתנהלים ומנהלים ומובילים ממקום של כפי שנקרא הבית 'מרחב  נשימה'." 

אלו פעילויות אתם עושים היום בבית "מרחב נשימה בעמק" 

"יש כיום שתי קבוצות של מתמודדים הנפגשות בבית. ישנה קבוצה של אנשים צעירים בני 35-45 וישנה קבוצה של בוגרי מלחמת יום כפור. קבוצה נוספת הנפגשת בבית היא קבוצה של נשים, בנות זוג, שהן מתמודדות בחיי היום יום עם דברים מאד קשים. קבוצה נוספת היא קבוצה של אימהות  שילדיהן נפגעו. נוכחנו שמעגל הפגיעה הוא רחב. כאשר בן משפחה הוא פוסט טראומטי – ההשלכה היא על כל המשפחה. ישנה תגובת שרשרת." 

נעה, ספרי על התרומה שלך בהקמת הבית ותפעולו? 

"הקמת הבית הזה נותנת לי תחושה שבתוך חוסר האונים שלי אני עושה ותורמת. הייתי בתסכול קשה, המון חוסר אונים, גם אי ודאות, תחושה של קושי לעזור לילד שלי. כאן אני עושה ומפיגה קושי וחווה סיפוק. אני עורכת שני חוג ציור. החוויה הקשה היא של בדידות – אין זו בעיה רק שלי, בהתכנסות של אנשים שחווים והווים דברים דומים, יש בכך הפגת הבדידות." 

טיפול מהיר 

עד כאן מילותיה של נעה רז מלמד, היזמת ומי שמובילה עם אנשים נוספים את הבית הנקרא "מרחב נשימה בעמק". פניתי ליושב ראש עמותת "מרחב נשימה" האלוף (במיל') קובי ברק.  

ברק גדל במטולה, בן למשפחה של חמישה דורות בארץ ומתגטורר היום במושב מרחביה. קובי נישא לאורית, בת משפחת פלק מהמושב. ההחלטה לגור במרחביה נבעה מהידיעה שכאיש צבא קבע יהיה מעט בבית – ולכן החליטו לבנות את ביתם במרחביה, על מנת שאורית תהיה לצד משפחתה ובנוף הולדתה. אביו של קובי הינו ניצול שואה ואף על פי כן, השמחה נכחה בבית. 

קובי ברק: "כבן של דור שני בשואה היה לי ברור שאשרת בתפקיד קרבי בצבא. אבי ,שלמה ברק שירת בצבא כתותחן טנק אצל מוטקה ציפורי. שמעתי בילדותי סיפורים מאבא על השריון ולי היה ברור שאהיה קצין בצבא. בשל היותו של אבא ניצול שואה, רציתי שאבא  שלי ינכח ויראה אותי קצין. מבחינתי הצבא הינו המקום בו הכח האנושי, מערכת הערכים והאתגרים הינם מהמעלה הראשונה."

נועה רז מלמד
נועה רז מלמד

ספר על טכס הענקת דרגת האלוף לך. 

"אבא עמד מולי ואני סיפרתי על ילדותו, על היותו ניצול שואה, והדגשתי שמבחינתי זו הסיבה שנשארתי בצבא. בעבורי הרבה רגעים במהלך שירותי הצבאי היה ממש הגנה על הבית. גדלתי במטולה, היינו חשופים להפגזות, זהו ישוב בגבול הצפוני."  

קובי ואורית, האישה שאיתו, הכירו בשרות הצבאי: "הגיבורה האמיתית היא אורית. אורית ילדה, גידלה והחזיקה את הבית הרבה מאד שנים, כשאני הייתי ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה בצבא, תחת ענף זה היה גם חיל הרפואה. הייתי מחויב לתפקידים שמילאתי והנוכחות שלי בבית היתה קטנה," הוא מפרגן.   

האלוף קובי ברק השתחרר מהצבא במאי  2019 לאחר שנים רבות של קריירה מרשימה ביותר למען המדינה. עם השחרור  לקח פסק זמן קצר, עשה טיול כמו אחרי צבא, טיפס על האוורסט, טייל עם משפחתו ומצא את דרכו.  

על נפגעי פוסט טראומה אומר קובי ברק: "יש סוגים שונים של נפגעים במהלך הקרבות. בצוק איתן נוכחנו שאם נותנים להלום קרב טיפול מהיר, חלק גדול מהתופעות ייעלם. מתוך הסקת מסקנות אלו, הכנסנו לכל קורסיי הפיקוד הנחיות לחיילים, להיות ערניים לחבריהם לאחר הקרב – ולהיות בעבור החבר לנשק – לחבק, לדבר, לשאול שאלות ולהיות נוכח בעבור החייל שנפגע. הבנו שאם נותנים לחיילים הלומי קרב טיפול ועזרה במיידית – מייד אחרי הקרב – חלק גדול מהתופעות ייעלם, ולעיתים נמנע בכך נזק עתידי מאד גדול.  

"בהיותי מפקד זרוע היבשה הוצאנו מחלקות לוחמים לקראת שחרור לסוג של מסע בארץ. זה מסע הנמשך מספר ימים, במהלכו  חיילים לקראת שחרורם פורקים ומדברים על הטראומות שחוו וחוויות קשות שעברו. בכך, עם השחרור, משחררים מתוכם קשיים אותם צברו.  

"דבר נוסף, בניתי עם מנכ"ל משרד הבטחון, אודי אדם, תוכנית  לחיילים משוחררים עד חמש שנים. תוכנית זו נותנת מענה תקציבי ורגשי לחיילים הזקוקים לעזרה בשל טראומות משרותם הצבאי."

החמימות המסמלת בית נעה רז עם נשות מתמודדים 1
החמימות המסמלת בית נעה רז עם נשות מתמודדים

כל מי שנלחם 

על ההגדרה המדויקת של בן אדם הסובל מפגיעה פוסט טראומתית אומר קובי ברק: "לדעתי, כולנו – כל מי שנלחם – הינו הלום קרב, אלא שיש מי שיכולים להכיל זאת ויש מי שלא. אני חייב להדגיש, אנחנו לא עוסקים בתחום של אגף נפגעים. אנחנו לא מתנים תנאים לרמת פגיעות. קבענו כללים של התנהגות במקום. זהו בית במלוא מובן המילה – בית לנפגעי נפש. גם בני משפחות הנפגעים הם פגועים ופגועות בשל הקשיים אותם הם חיים וחווים לצד אנשים הסובלים ופגועים.  

"הבית בפרזון 'מרחב נשימה' נותן מענה לכל אנשי העמקים. האבסורד הגדול במדינה שלנו שיוזמות כאלו של עשייה נובעות מתוך מצוקות אישיות וכתוצאה מהצורך ליצירת פתרונות – הופכות יוזמות אלו לפתרון מאד גדול עבור אנשים. כך 'מרחב נשימה' בפרזון מעניק מעטפת לאוכלוסייה רחבת היקף.    

"את העמותה ואת הבית הזה יזמו ענת לוין ונעה רז. נעה וענת פנו אליי וביקשו שארתם ואהיה יושב ראש העמותה. כל מי שנמצא ועוסק במיזם זה פועל ועושה בהתנדבות מלאה. לעמותה שלנו יש ועד מנהל הקובע את האסטרטגיה  והשיווק. ישנם רבים בעמותה המשקיעים ועושים יום ולילה. 

"פנינו למשרד הבטחון על מנת שיפנו אלינו אנשים. איננו רוצים ממשרד הבטחון כלום. אנו מודעים  לכך שאנו כקהילה מחויבים לעזרה לאנשים שנפגעו במלחמות ישראל. כשאני שומע את הסיפורים של אנשים על ההתמודדות שלהם עם החיים, לצד הפגיעות הרגשיות שלהם, אינני יכול להישאר בשוויון נפש. ההחלטה להקים בית זה היא כדי להיות ולתת במרחב זה מרגוע לנפש.  

"כיום המועצות האזוריות נותנות מענה למגזרים רבים בקהילה. המועצות המקומיות נותנות מענה לנוער, לקשישים לספורט ועוד. הרצון שלנו ליצור שיתופיי פעולה בין העמותה שלנו למועצות האזוריות. שיתוף פעולה שכזה ייצור התנעה וסיוע וגג להרבה אנשים במרחב גיאוגרפי גדול. אנו כקהילה מחויבים לתת מענה לאנשים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי. אנו כקהילה יכולים ורואים אף במשפחותיהם של נפגעים רגשית, נשותיהם, ילדיהם, ואף יש מקום להוריהם – חובה לתת מענה, לתמוך ולהיות בעבורם. זוהי חובתנו וזכותנו. איננו מתיימרים לרפא. הבנו שבעצם נתינת הרוגע, החמימות המסמלת בית, הבית בו אנשים מרגישים בית, נינוחות, תקשורת, חום אנושי, הכלה גדולה, פעילויות משותפות – זהו מודל המונע לעיתים התדרדרות גדולה ובכך חוסך הרבה מאד כסף."

האלוף במיל קובי ברק
האלוף במיל קובי ברק

איך יהיה "מרחב נשימה" בפרזון, היום בעוד חמש שנים ?  

קובי ברק: "בית 'מרחב נשימה' בפרזון יהיה בית בו ייערכו בו פעילויות ששה ימים בשבוע, מהבוקר עד הערב. יהיה זה מקום בו ייצאו ממנו טיולים, יהיה זה מקום של תרבות. פרזון, המושב בו הקמנו את הבית, קיבל אותנו בחום אנושי נפלא. האנשים בפרזון הינם דוגמא ומופת לקהילה תומכת. כל עזרה לה אנו זקוקים הם נרתמים ועוזרים."  

"מרחב נשימה" שבפרזון הינו מודל של עשייה מתוך ראייה של צרכים בעבור נפגעי פוסט טראומה. יודעים אנו שיש בתוכנו הרבה אנשים שנפגעו רגשית במהלך שירותם הצבאי. אנו יודעים שאנו כאנשים מחויבים בעבור אנשים אלו.  

תודה לכם ענת, נעה וקובי ולכל המתנדבים העושים במלאכה – זה בעבור כולנו. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן