יבול שיא
הרפת והחלב
אליהו ברק עוד

נחלות: להיערך נכון בנוגע לנחלה ברמה הפנים משפחתית

3 דק' קריאה

שיתוף:

להיערך נכון בנוגע לנחלה ברמה הפנים משפחתית, זאת כדי לנהל באחריות סיכונים, כגון סיכול רצונם של בעלי הנחלה ביחס להעברת הזכויות במשק החקלאי, או הסתמכות של בני משפחה אחרים וביצוע פעולות על בסיס הנחות או הבטחות שלא נבחנו לעומק משמעויותיהן המשפחתיות, הכלכליות והמשפטיות

זהו טור המשך מטעמנו בנושא נחלות ומשקים חקלאיים. אחת ממטרות הטור היא לתת לבעלי הזכויות כלים ראשוניים להתנהלות בתוך מערכת הדינים הסבוכה החלה על נחלות במושבים. במסגרת הטור אנו מאפשרים לבעלי זכויות לפנות אלינו עם שאלות וסוגיות המטרידות אותם (באמצעות כתובות הדוא"ל שבאתר האינטרנט שלנו). אנו נפרסם מעת לעת התייחסות לחלק מהסוגיות המהותיות שיעלו בפניות, באופן אנונימי ותוך שמירה על פרטיותם של הפונים.

בחרנו הפעם לעסוק בנושא של הסדרה פנים משפחתית בנוגע לנחלה, בדגש על הצורך בהיערכות מקדימה ובעריכת מסמכים מתאימים, ומותאמים ביניהם (כגון צוואות, הסכמי ממון וכד'), לשם ניהול הסיכונים הנובעים מהאפשרות לסיכול רצונם של בעלי הזכויות בנחלה מחד, ומאידך מיצירת  מצב בו נעשים צעדים ע"י בני משפחה אחרים על סמך הנחות או הבטחות שלא נבחנו לעומק משמעויותיהן הכלכליות והמשפחתיות.

תאור מקרה

לצורך המחשה נתאר שני מקרים ואת הסוגיות המרכזיות העולות מהם. בהמשך נסקור בקצרה אמצעים להיערכות מראש.

במקרה אחד, במושב מסוים כוונת ההורים הייתה, והם ביטאו אותה בפני ילדיהם לא אחת, שאחד מבניהם יהיה "הבן הממשיך" בבוא העת. אולם, ההורים מעולם לא השלימו את המינוי במוסדות המיישבים. לימים, ההורים העמידו מימון (כולל באמצעות משכנתא שנטלו), בנו בית שני בנחלה ואיפשרו לבן ולאשתו להתגורר בבית שני זה. ברבות הימים החלו הבן ואשתו בהליך גירושין קשה, במסגרתו תבעה האשה בהליך לאיזון משאבים ופירוק שיתוף, בין היתר, סכומי כסף גדולים, בטענה לחלקה הנובע ממגוריה עם הבן בנחלה.

המקרה המתואר לעיל אינו נדיר במושבים, ועולות ממנו מספר סוגיות. בין היתר, האם יש לבן ולאשתו (גרושתו) מעמד כלשהו בנחלה? אם כן, מה מקנה מעמד זה? האם זכויות בנחלה כולה, או רק זכויות בבית המגורים של בני הזוג? במידה וקיימות זכויות, מה היקפן? האם יש זכות לשווי המלא של בית המגורים או השווי בניכוי ערך הקרקע, ואולי רק בגין עלות הבניה? ואולי רק זכויות מדור (דיור)?

במקרה שני, שהגיע להכרעתו של בית המשפט המחוזי, במסגרת ערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה, חתמו הורים, בעלי הזכויות במשק, על הסכם גירושין ביניהם. במסגרת הסכם הגירושין קבעו, בין היתר, כי מלוא הזכויות במשק יעברו לידי האישה (הגרושה) במועד הגירושים, וכי עם הגיעו של בנם לגיל 18, תעביר האם (הגרושה) על שמו של הבן את "חלקו של הבעל [האב] במשק".
בהתאם לכך, בשלב הראשון הועברו מלוא הזכויות במשק לאם. בנם המשותף של בני הזוג הגרושים נישא, חתם עם רעייתו על הסכם ממון שהדיר אותה מכל זכות עתידית במשק, ואז נפטר כאשר אינו מותיר אחריו צוואה.

גם מקרה זה מעלה מספר סוגיות מהותיות. למשל, מהי משמעותה של הוראה הסותרת את הוראות חוזה המשבצת – במקרה זה "רישום חלקו של הבעל" על שם הבן על פי הסכם הגירושים? האם היעדר היכולת לאכוף אותה (פורמלית) מבטל את משמעותה הכלכלית? מה המשמעות והמשקל, אם בכלל, שיש לתת להסכם הממון של הבן בהיעדר צוואה, כאשר ירושה ע"פ דין סותרת את האמור בהסכם הממון?

הסכם ממון וצוואה

במקרה האחרון (בנסיבותיו הייחודיות) נקבע ע"י בית המשפט בערכאת הערעור, כי הסכם ממון אינו מהווה תחליף לצוואה, וכי בהיעדר צוואה, ירושה ע"פ דין גוברת על הסכם הממון.  במילים אחרות, שזכותה של האלמנה לרשת את בן הזוג על פי דין גוברת על הסכמתה לוותר על זכויותיה בנחלה בהסכם הממון.
בנוסף, נקבע כי אף על פי שזכותו של המוריש (הבן שנפטר) אינה אכיפה כלפי המוסדות המיישבים (הסוכנות ו/או רמ"י), הרי שזוהי זכות בעלת משמעות כלכלית שניתן במידת הצורך לממש אותה, אף באמצעות "פירוק השיתוף" במשמעות של מכירת המשק וחלוקת התמורה.

שני המקרים הללו הם דוגמאות בלבד, לסיטואציות משפחתיות שכיחות. מלבדן קיים מגוון רב של מצבים משפחתיים מורכבים שבהקשר של נחלות נעשים אף יותר סבוכים, אשר בהם אנו נתקלים לא אחת אגב גירושין, פטירה וכד'. לכן, יש חשיבות רבה להקדים ולהתמודד עם הסוגיות כשהן עולות, שאם לא כן, המשמעויות של איחור בטיפול, עלולות להיות כבדות ויקרות.

כיצד להיערך? להקדים רפואה לסכסוך!

* להקדים ולהתייעץ עם אנשי מקצוע הבקיאים בתחום, בנוגע למשמעויות הייחודיות של זכויות במשקים חקלאיים ו נחלות.

* לערוך את כל המסמכים הדרושים, כגון: הסכמי מתנה, הסכמי ממון, מינוי בן ממשיך, יפויי כח מתמשכים, צוואות וכיו"ב, באופן שישקפו באופן מלא את הרצונות וההבנות של בעלי הזכויות ויתר הצדדים. חשוב מאד שמסמכים אלו יתאימו לדרישות הדין, לרבות החלטות רמ"י, הסכמי משבצת וכיו"ב. כמו כן, יש לוודא תאימות גם בינם לבין עצמם, כלומר לוודא שכל המסמכים עולים בקנה אחד זה עם זה ואינם מותירים מקום לפרשנויות סותרות המהוות מקור לסכסוכים.

* הכותבים הינם עורכי דין המתמחים בהסדרה משפחתית בנחלות ובמשקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתחיל בהודעה של דוברות המשטרה – גניבות בקר בשווי של מאות אלפי שקלים. כתב אישום הוגש באמצע ינואר האחרון, בגין עבירות של גניבות בקר וקשירת קשר לביצוע פשע נגד 3 נאשמים, שגנבו עשרות פרות
2 דק' קריאה
משפ' יעקב עדיין ממשיכה ברפת רציתי מאוד לבקר ברפתות השכנות בחבל תענך שהולכות ונעלמות וכך, היה מרגש מאוד לפגוש את זוג המבוגרים – רחל ואליהו יעקב, יחד עם ירמי בנם הצעיר, שהוביל אותי בחום.
7 דק' קריאה
יוחאי קמחי בעין חרוד איחוד קצת לפני המלחמה יצאתי לפגוש איש מיוחד בעין חרוד עם עשייה בלתי פוסקת במשך עשרות שנים, עם דגש על הרפת. כל הפיתוח בענפי החקלאות בקיבוץ עין חרוד איחוד, עבר
6 דק' קריאה
פוסט אחד שהניע אנשים רבים בתקופת המלחמה שנים רבות שאני מלווה את רפתות העוטף במסגרת תפקידיי בענף. במבצעים הביטחוניים המיוחדים, השתדלתי להתנדב ליום-יומיים בחליבות ברפת, שהעובדים שלה פונו בצו צבאי והיא נשארה ללא צוות.
3 דק' קריאה
חודשים רבים של השקעה בקידום המועמדות בכל משקי הקיבוצים וביום שלישי 14.2 התקיימו הבחירות והדרמה הייתה גדולה. בשעות הלילה נספרו הקולות וליאור שמחה נבחר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. הוא יחליף בתפקיד את ניר מאיר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן