יבול שיא
הרפת והחלב
מימין מיקי נוי חיה רק יהלום דניאל בנאי קליף להב אלקנה בן ישר

פוטנציאל כלכלי עצום למגדלי פרי המנגו

2 דק' קריאה

שיתוף:

תכנית העבודה של "שולחן המנגו" במועצת הצמחים לשנת 2020, הוצגה בפני חקלאיים, חוקרים ונציגי משרדי הממשלה ביזמת משרד החקלאות, ענף הפירות במועצת הצמחים ומו"פ צפון במכון המחקר מיגל ועסק בגידול המנגו בארץ על היבטיו הכלכליים והמקצועיים והראה כי המנגו הישראלי נהפך לאחד הפירות המבוקשים בעולם.

התכנית הציגה עלייה עקבית בביקוש למנגו הישראלי בעולם, אשר מיצב אותו כענף פירות הייצוא השלישי בהיקפו אחרי האבוקדו והתמרים ואת ישראל בעלת היבולים מהגבוהים בעולם. שליש מהתוצרת הישראלית של המנגו בישראל, העומדת על 55 טון, מיוצא למדינות מערב לאירופה. הביקוש למנגו מישראל הינו בשל ייחודו: קליפת הפרי הצבעונית המשווקת ללא פגמים, ציפת המנגו נטולת הסיבים, תקופת הקטיף, חיי המדף הארוכים ושלל הזנים המבשילים במועדים שונים. הפוטנציאל להרחבת ייצוא ענף המנגו הולך וגדל עם הרחבת שטחי הנטיעה וקיימות תכניות לפריצה לשווקים חדשים במדינות במזרח אסיה ובתקווה גם למדינות המפרץ הודות לכך שמדינת ישראל הפכה במרוצת השנים למייצאת מנגו מהחשובות בעולם בחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר.

פוטנציאל כלכלי עצום למגדלי פרי המנגו

על פי הנתונים מייצרת מדינת ישראל כמות מנגו לדונם הגדולה פי 3 מהממוצע העולמי. גידול ענף המנגו בישראל עומד על 23 אלף דונמים המתפרשים בעיקרם בסובב הכנרת, אך גם בערבה ובבשור, המניבים יחדיו כ-55 אלף טון. כאמור, שליש מתוצרת הפרי מיוצאת בעיקר למדינות מערב אירופה, שאר התוצרת מיועדת לשוק המקומי- רשתות הקמעונאיות, גופים מוסדיים והרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ועזה.

עוד מראים הנתונים שהוצגו בכנס כי קיימת צמיחה בתפוקת המנגו הישראלי ב- 46% לאורך 8 השנים האחרונות, ועלייה של 133% בין השנים 2005-2018.

לצד המשך פיתוחו של הענף מתקיימים מחקרים רבים המבוצעים על ידי חוקרי מכון וולקני, מו"פ צפון ומו"פ ערבה תיכונה וצפונית בתחום איכות הפרי, פיתוח זנים חדשים שיקנו יתרון למגדלים הישראלים בהשוואה למקביליהם ברחבי העולם. על מנת לממש זאת, קיים צורך בהמשך "תכנית ההשבחה" במימון משרד החקלאות שתקצה את המשאבים להמשך עבודה ותהליכי יישום, התקציב הנדרש כיום הוא כ- 4 מיליון ₪ עבור עשר השנים הקרובות.

כיום רשומים 8 זני מנגו במועצה לזכויות המטפחים, אותם ניתן לגדל בישראל, בהתאם לפרוטוקול של משרד החקלאות, חלקם  עדיין אינם רשאים לנטיעה מסחרית. במקביל, כ-40 זני מנגו מרחבי העולם נבחנים בחלקת האינטרודוקציה בתהליך מורכב שיכול להמשך בין 10-20 שנים, החל מזריעת הזן ועד להמלצתו כזן מובחר.

מנהלת מו”פ צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל חיה רק-יהלום אמרה: "אנחנו עדים במרוצת השנים להתפתחות משמעותית של ענף המנגו שתופס נתח מכובד משוק הייצוא של החקלאות הישראלית וסבורים, כי ישנו צורך להקצות את מירב המשאבים של תכנית ההשבחה במטרה להרחיב את התוצרת הן מבחינת הכמות והן מבחינת הפריסה הארצית" – פוטנציאל כלכלי עצום

אלקנה בן ישר, יו"ר 'שולחן המנגו' במועצת הצמחים אמר: "ענף המנגו מאורגן במסגרת מועצת הצמחים, התארגנות המאפשרת ליצור מנופי מחקר ופיתוח, בשיתוף המדען הראשי של משרד החקלאות ולאגם תקציבים בתחומים רבים. פוטנציאל הפיתוח של הענף הן מבחינת הייצוא והן בשוק המקומי יחייב להיכנס גם למהלכים של מיתוג מחודש של הפרי, הכרת זנים על ידי הצרכנים והסרת חסמים פיטוסנטריים אצל הקניינים ברחבי העולם, בנוסף, נדרשות פעולות של הקפדה על איכות חומר הריבוי למניעת הפצת מחלות. בשילוב כוחות נוכל להמשיך ולקדם ענף שמפרנס את מגדליו לאורך שנים רבות".

במפגש השתתפו גם מיקי נוי מרכז מקצועי ראשי גידולי מטע סובטרופים בשה"מ; קליף להב מדריך למטעים סובטרופיים ורפרנט למנגו בשה"מ; ד"ר גלעד אקסלרד היועץ הכלכלי של המדען הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; ד"ר נבות גלפז ממו"פ צפון, ד"ר יובל כהן מנהל המחקר החקלאי במכון וולקני, ד"ר ורד יחימוביץ מכון וולקני, הראל גרינבלט משה"מ ועוד.

ריאיון החודש עם: חיה רק יהלום, המנהלת החדשה של מו"פ צפון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן