יבול שיא
הרפת והחלב
חיה רק יהלום מנהלת מופ צפון בחווה

ריאיון החודש עם: חיה רק יהלום, המנהלת החדשה של מו"פ צפון

10 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
חיה רק יהלום, המנהלת החדשה של מו"פ צפון. סיפורה האישי, ואבני הדרך בהצלחתה המקצועית מציגים אישיות מרתקת. מו"פ צפון פועל במרחב עצום עם מגוון אזורים טופו-אקלימיים ובתחומי חקלאות רבים.

חדורה שאפתנות ורצון כביר החלה חיה רק יהלום בתפקידה כמנהלת מחקר ופיתוח צפון (מו"פ צפון ). חשה שהיא יוצרת חיים חדשים בחבל ארץ זה ומלאת תקווה להצליח בתפקיד שאותו היא מגדירה "מופלא ומיוחד". בריאיון ראשון עמה שאלתי את חיה על מכלול נושאים שהיחידה שבראשה היא ניצבת – תטפל, גם בהיותה האישה הראשונה שתנהל חוקרים גברים. יש לה סיפור חיים מגוון ומרתק כאחד ויחד עם זאת כואב עד מאד ומלווה בצער עמוק של אובדן בעלה שהותיר אותה אלמנה בת 37 ואם לילדים. היא עצמה נפגעה באורח אנוש בתאונת דרכים ואובחנה כמוות קליני לאורך חודשים של אשפוז.

 

חיה רק יהלום מנהלת מופ צפון
חיה רק יהלום מנהלת מו"פ צפון
אנחנו בפתחו של עשור חדש, כיצד לדעתך ייראה המחקר החקלאי של ישראל בעשור הזה?

המחקר החקלאי בהחלט יכול לעלות מדרגה עם השימוש בחקלאות מדייקת, עריכה גנומית, אוטומציה, מחשוב, רובוטיקה וחידושים נוספים בתחום המדע והטכנולוגיה, המאפשרים להביא את המחקר בזמן קצר יותר, לפתרון בעיות, למתן מענה לצרכים ויצירת חידושים לחקלאות.

אין ספק שהחקלאות בעידן החדש של השנים הבאות, תהיה מגוונת יותר (לא רק אינטרודוקציה של זנים מהעולם, אלא גם השבחה מבוססת גנטיקה), חכמה יותר, שימוש כולל בחומרי הגלם (total use), עם ערך מוסף של המוצר, פיתוח ,functional food וכמו כן, כפי שדורשות מעצמות העולם – חקלאות ידידותית לסביבה, אקולוגית, תוך הפחתת השימוש בהדברה כימית ופיקוח וניטור הדוק יותר; ניצול נכון ויעיל יותר של המשאבים, כולל שימוש בפסולת חקלאית – ובמיוחד משאב המים, המשאב החשוב ביותר.

כמו כן החקלאות בתחום עולם החי, תחויב במתן מקום לרווחת בעלי החיים, יחד עם ניצול נכון יותר של המשאבים לצורך גידולם. הדאגה הגדולה ביותר בעולם הינה הזנת האזרחים, ולכן גם הכפר הגלובלי תומך בקידום המחקר החקלאי מתוך דאגה לתחום ייצור המזון, והשתפי"ם הבינלאומיים הופכים רווחים יותר ויותר, כך שהמחקר החקלאי בעקרון יכול לתת צמיחה אקספוננציאלית בעשור הקרוב, בהנחה כמובן שכל גורמי העניין יטו שכם ויסבו משאבים כלכליים לכך.

 

"במו"פ מועסקות, כולל אותי, 13 נשים. אני (מנהלת המו"פ), מנהלת המשרד, ארבע חוקרות ושבע טכנאיות. במו"פ 28 גברים – שני מנהלי תחומים, מנהל פרויקט ומנהל תפעול, שני מנהלי חוות, תשעה חוקרים ו – 13 טכנאים. כלומר 32% מכלל עובדי המו"פ הן נשים"

 

האם במו"פ צפון אתם מתמקדים בנושאים אזוריים לטובת חקלאי הצפון או נושאים לאומיים לכלל חקלאות ישראל?

בעיקרון מהות קיומו של המו"פ הפריפריאלי הצפוני הוא לפתרון בעיות של חקלאי הצפון. המנדט שקיבלנו הינו הגדרת זכות קיומנו, והמטרה עבורה אנחנו עובדים. מו"פ צפון מתווה, מרכז ואחראי לביצוע של המחקר והפיתוח החקלאי היישומי בצפון הארץ (ואנו המו"פ האזורי הפריפריאלי הגדול ביותר). יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהפתרונות שאנו מוצאים, מעניקים מענה גם לאזורים אחרים ואנו משתפים פעולה עם גורמים מחקריים הפועלים באזורים אחרים. כבר כעת אנו עוסקים במספר נושאים בהם קיימת גם השלכה עולמית. יש לזכור כי ישנה חשיבות אדירה בשמירת החקלאות, עידודה וחיזוקה.

החקלאות מספקת מזון לתושבי המדינה ובהיותה אסם התוצרת החקלאית של מדינת ישראל, מאפשרת למדינה חוסן ועצמאות ללא תלות במזון ממדינות אחרות. המקרה של סין והשלכות נגיף הקורונה מדגימים כמה תלות במזון היא רעה עבור כל מדינה. ברחבי סין המדפים בחנויות ריקים כעת. זה מה שקורה כאשר מבודדים מדינה, ובמצבנו הפוליטי זהו בהחלט מצב שעלול להתרחש גם כאן. לכן בכדי שנוכל להזין את תושבי המדינה, ולקיים כאן ביטחון מזון, ללא תלות בייבוא מארצות שאינן תמיד ידידותיות אלינו, חובה לחזק את ענף החקלאות במדינת ישראל. החקלאות, מעבר להיותה מייצרת מזון , שומרת על עצמאות יצור מזון, שומרת גם על השטחים הפתוחים, שטחי הלאום, על גבולות המדינה ותורמת לחיזוק הכוח הפנימי שלנו בהינתן מצב של חרם פוליטי, מלחמה או מחלות.

מהו בעינייך ההיי-לייט של מו"פ צפון בעידן הזה?

מחקר ופיתוח צפון – מו"פ צפון פועל במרחב עצום עם מגוון אזורים טופו-אקלימיים, מעמק הירדן, הים התיכון ועד צפון הגולן. העיסוק הוא במגוון תחומים נרחב, מסובטרופיים ועד נשירים, פטריות, כרם ופרחים וגידולי נישה ואף גד"ש ובעלי חיים. יחד עם זאת, הדגש בכל המרחב הנו התמודדות עם האקלים והשינויים האקלימיים (קור, צינה, מחסור במים – לאור תיקון 27 לחוק המים גם הצפון נכנס למצוקה של ייקור השימוש במים), ומשם לענות על הצורך במציאת גידולים חדשים ופיתוח פרוטוקולי גידול עבורם, כגון הקינואה, והתמודדות עם קרות בגידולים הסובטרופיים וכד'.

הרבה עבודה בהגנת הצומח והתאמת התחום לדגשים אקולוגיים; ניצול משאבים כמו המים הגיאותרמיים (קידוחי שמיר) לשם הקדמת יבולים לחורף (שסק כבר מניב בינואר!, או ליצ'י), וכמובן מחקרים רבים בתחום ענף התפוח, לשם שיפור האיכות, התייעלות והבאת פרי מובחר שיתחרה ביבוא. בכדי ליצור יתרון כלכלי לחקלאי הגליל תוך התמודדות עם קשיים כלכליים, ניצול משאבים ותחרות הייבוא – המו"פ מביא לתושייה וירטואוזית של מחקרים.

מדוע בחרת ללכת לתפקיד הזה. מנהלת מו"פ צפון  – מה קיווית לראות בו? להשיג? לתרום?

לאורך כל שנות הקריירה שלי כאגרונומית, היתה לי אוריינטציה מחקרית. גם בתחילת דרכי בעבודתי במשתלות, תמיד ערכתי ניסויים להכנת פרוטוקולים לגידול והצגתי צמחים חדשים לייצוא ולשוק המקומי – והעבודה בחברת אבוג'ן, עסקה בעיקר במחקר. כשהגיעה לפתחי ההצעה לנהל את מו"פ צפון, קסם לי התפקיד מאוד בהיותו מגלם בתוכו את כל אהבותיי: חקלאות, מחקר וניהול. עד כה ציפיותיי מהתפקיד התגשמו לחלוטין. זהו מקום עבודה נהדר עם עשייה מבורכת ואנשים טובים, חכמים ומעניינים שנעים לעבוד איתם. כולי תקווה שנמשיך להשיג תוצאות מצוינות ומתקדמות עבור החקלאים, שנוביל את המו"פ למקום יציב ומלא מוטיבציה וחידושים לקידום החקלאות באזור ובכלל.

איזה יידע הבאת לתפקיד?

למדתי חקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות, שם סיימתי תואר ראשון כאגרונומית ב 1987 בהצטיינות, ולמדתי לתואר שני בין השנים 98-99. בנוסף עשיתי MBA במכללת רופין, אותו סיימתי בשנת 2018 כמצטיינת נשיאה. ההשכלה האקדמית חשובה, אולם הניסיון רב השנים שיש לי בחקלאות, במחקר ובניהול, חשוב במידה זהה ואולי אף יותר. למעשה הבאתי עמי שלל מרכיבים הדרושים לתפקיד: ניסיון וידע חקלאי, ניסיון וידע ניהולי וכן רקע מחקרי. בנוסף, בשל שנים רבות של עיסוק בעולם החקלאות, אני מכירה דמויות רבות מהתחום, דבר שמקל מאוד על ההתנהלות בו.

כאישה בראש יחידת המו"פ שמנהלת-מפקחת על עבודת חוקרים-גברים מעריכים אותך? מכירים ביכולות שלך? כמה נשים במו"פ לעומת גברים?

זהו נושא מאד רגיש ומעניין. העבודה שהגשתי בסיום הMBA היתה על שבירת תקרת הזכוכית של נשים מנהלות. אין ספק שהאתגרים של אישה בניהול בכיר גדולים משל גבר בתפקיד מקביל לה ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בעולם גברי כל כך כמו עולם החקלאות. בכנסים, ישיבות, או בכל מפגש אחר עם החקלאים, אני מוצאת את עצמי תמיד בצד של המיעוט, אם לא האישה היחידה בחדר, אבל אני אישה אסרטיבית, דעתנית וחזקה וקולי נשמע. אינני מרגישה מופלית לרעה בשל היותי אישה, שכן אינני נותנת לאף אחד להקטין אותי.

בהיותי אישה, אני משתדלת להביא נעימות וגם חוזק ועוצמה לכל אינטראקציה. אני עוסקת תמיד במהות ולא בכבוד, מוותרת על האגו לטובת הענייניות ומשתדלת לקבל ולהכיל את העובדים שלי ואת האנשים הבאים איתי במגע מקצועי. אני מאמינה וחשה מוערכת בתפקידי ויודעת שעם הזמן ועם הוכחת הנוכחות והתרומה שלי, אחוש בכך אף יותר.

במו"פ מועסקות, כולל אותי, 13 נשים. אני (מנהלת המו"פ), מנהלת המשרד, ארבע חוקרות ושבע טכנאיות. במו"פ 28 גברים – שני מנהלי תחומים, מנהל פרויקט ומנהל תפעול, שני מנהלי חוות, תשעה חוקרים ו – 13 טכנאים. כלומר 32% מכלל עובדי המו"פ הן נשים.

מהו תקציב המו"פ וכיצד אתם מתפקדים כספית? סיוע מהקק"ל? ממשרד החקלאות? ממיגל? תרומות פרטיות?

תקציב המו"פ מורכב מתמיכות של משרד החקלאות, עבור מחקרים מאושרים שעברו שיפוט מדעי, מחקרי מדען שאושרו לאחר שיפוט, תמיכת קק"ל ותמיכה של שולחנות המגדלים במועצת הצמחים. בנוסף, חוקרי המו"פ מנסים להשיג תקציבים למחקרים מקרנות נוספות. השנה בשל קיצוצים רבים של כלל הגורמים, נקלע המו"פ לקשיים בתחזוקת תשתיות המחקר, מצבת כח האדם, חוות הגידול, המתקנים וחלקות מחקר. בשביל להמשיך לפעול בצורה הטובה ביותר נצטרך לגייס כספים נוספים.

 

"שר חקלאות, כשימונה, בין אם הנוכחי ובין אם חדש, חייב להבין את תפקידה המרכזי של החקלאות בעצמאותה וחוסנה של ישראל. כפו שציינתי קודם, החקלאות מהווה צורך קיומי של ישראל. במקרה של הפעלת לחץ מדיני, אמברגו, בידוד, מחלות, או חרם על ישראל, תיעצר אספקת המזון אליה והחקלאות המקומית היא זו אשר תזין את תושבי המדינה ותשמור על שגרת חייהם התקינה"

 

מאז התחלת בתפקיד, ממה את נהנית ביום-יום?

עברתי לצפון לצורך התפקיד. לאחר 31 שנה במושב בארותיים, לו אני עדיין קוראת הבית, עברתי לגור בשדה אליעזר וכל בוקר אני קמה לנופי הצפון היפהפיים. הדרך לעבודה נראית כמו טיול בטבע, עם נוף החרמון ברקע, שדות עמק החולה, פסגות הרי נפתלי, רמת הגולן והרי הלבנון באופק. המראה מרחיב את הלב והנשמה. בנוסף, אני נוסעת הרבה ומגיעה לחוות השונות ולחלקות בהן מתבצעים המחקר והפיתוח, ברחבי הגליל – החל מצמח בדרום, אבני איתן ופיכמן ליד מרום גולן ברמה, חוות המטעים וגד"ש בעמק החולה, חלקת מנגו בבטיחה, עדרי הבקר בכרי דשא, חוות מתתיהו בגליל העליון ליד ברעם ויראון וחוות עכו בגליל המערבי.

הנסיעות לכל אתרי המו"פ מספקות לי עניין כמו גם המפגש מרחיב הדעת והאופקים עם החוקרים, הטכנאים, יתר עובדי המו"פ וכל האנשים שאני באה איתם במגע. כשמדברים על המחקרים העיניים שלי נוצצות והמוח שלי חוגג ומתרחב. פעמים רבות אני נחשפת לגילויים וחידושים שמותחים את גבולות הידע והאפשרויות, כך שהעבודה במו"פ, מבחינתי האישית הנה עבודה מרגשת, מספקת ומלאה ביופי.

מה את מצפה משר חקלאות חדש? במה הוא צריך להתמקד בתחילת תפקידו? גם בהתחשב שהנגבי עשוי להיות זמני ואחרי הבחירות אולי לא ימשיך.

שר חקלאות, כשימונה, בין אם הנוכחי ובין אם חדש, חייב להבין את תפקידה המרכזי של החקלאות בעצמאותה וחוסנה של ישראל. כפו שציינתי קודם, החקלאות מהווה צורך קיומי של ישראל. במקרה של הפעלת לחץ מדיני, אמברגו, בידוד, מחלות, או חרם על ישראל, תיעצר אספקת המזון אליה והחקלאות המקומית היא זו אשר תזין את תושבי המדינה ותשמור על שגרת חייהם התקינה.

החקלאים הם אלו המעבדים את השטחים הסמוכים לגבולות וגרים בסמוך אליהם וכך הם שומרים למעשה על ביטחונם של כלל תושבי המדינה. אסור לתת לחקלאות לדעוך ולהיעלם שכן היא חלק מכוחנו כאן, כעם וכמדינה. לשם כך צריך שר החקלאות לעשות ככל שבידו לטובת החקלאות הישראלית והחקלאים, כולל הגבלת היבוא באמצעות מכסות או מיסוי תוך תיאום עם המגדלים וארגוני המגדלים; יש לעודד השקעות בחקלאות וביצוא החקלאי; נדרשת תמיכה בהרחבת מכסות העובדים הזרים בחקלאות; אסור לאפשר סטגנציה בתחום החקלאי שכן עמידה במקום דינה כמוות כלכלי.

כל מנכ"ל יודע שהוא צריך לשים סכום בצד לתוכניות השקעה ולמו"פ. לפחות אחוז אחד אם לא ארבעה אחוזים מכלל תקציב המדינה והנה, במדינת ישראל ובצפון בפרט, ההשקעה במחקר ופיתוח נאמדת בפחות משליש האחוז. שר החקלאות חייב להניח בראש סדר העדיפויות שלו את התמיכה במו"פים, בעיקר אלו בפריפריה ואת עידוד המחקר החקלאי בישראל.

מה מייחד את החקלאות, בגזרה שאתם מטפלים בה, בצפון הארץ?

אזור הצפון מכיל טווח גדול של תת־אזורים טופו אקלימיים שונים מ -200 ועד +1200. השונות אדירה וכמות סוגי הגידולים עצומה. יש בצפון למעלה מ50 אלף תושבים חקלאיים, מתוך כ 1.1 מיליון תושבים החיים באזור הפעילות. היקף השטח החקלאי המעובד – כ 500 אלף דונם ושטחי המרעה כ 1500 דונם. החקלאות, בניגוד לאזורים אחרים מהווה את עיקר הפרנסה של התושבים. בין אם במקומות החמים המגדלים גידולים סובטרופיים כמו אבוקדו, מנגו או בננות ובין אם באזורים הקרים המגדלים תפוחים, נשירים שונים, או דובדבנים. בין אם מגדלי עמק החולה ובדרום הגולן, העוסקים בגד"ש ובין אם בגליל המערבי המגדלים פטריות. בצפון ישנם גם מגדלי הכרמים ומגדלי הבקר ויש לולים רבים בגליל. מה שמייחד את החקלאות בצפון הוא העובדה שהיא מהווה את מרבית התשתית הכלכלית של האוכלוסייה והיא מגוונת ביותר ורבת ענפים ותחומים. בנושאי הגנת הצומח, הצפון הנו האזור המאורגן ביותר בארץ, דבר המקל על יכולת ההתארגנות והפעילות מול מזיקים, פולשים והתפרצות מחלות הפוגעות בחקלאות.

מנהלת חווה וראש קבוצת צמחים

 

חיה רק יהלום ואחיותיה
חיה רק יהלום ואחיותיה

 

חיה רק יהלום, תהיה השנה בת 57. נולדה בכפר סבא, בת רביעית למשפחה של ניצולי שואה. אלמנה משלמה יהלום ז"ל, שנולד בשנת 1950 לעולה חדש מארצות הברית והצטרף למשפחה של דודו, יצחק יהלום ז"ל ממקימי קיבוץ בית אלפא, שעיברת את שמו מדיאמנט ליהלום. אם לבת ושני בנים וסבתא לתינוק בן שנה. הבת הבכורה אסי (31) נשואה לאור אביטל. סיימה לימודי הנדסת תעשייה וניהול בבאר שבע ועוסקת כמהנדסת מערכות מידע. מתגוררת בזיכרון יעקב. דניאל (26) רווק, מוזיקאי שעוסק בתרבות וחינוך. סער (20) "בני הקטן, אמנם לקוי ראיה לצמיתות, אך למד בבית הספר "חופים" למחוננים בנוסף על לימודיו ברופין. עשה את תכנית בר אילן והחל ללמוד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב בגיל 16, תוך כדי הלימודים בבית הספר התיכון. מתגורר ברמת-גן ועובד כמזכיר סיעת "אנחנו העיר" בעירית תל-אביב-יפו, תוך כדי לימודיו".

בשנת 1987,שנת נישואיה של חיה לשלמה יהלום, בעת סיום לימודיה לתואר אגרונום, אמה נפטרה והיא ובעלה עברו להתגורר לצד אביה בכפר סבא, שם עבדה במשתלות וונדי במושב עין ורד. אח"כ עברה למשתלות קרבס בבית יצחק וריכזה שם את פרויקט הבונזאי לייצוא, וכתבה פרוטוקולים לגידול חלבלוב הדור.

שנה אחר-כך, עם הולדתה של אסי, עברה המשפחה להתגורר במושב בארותיים. בעלה היה אותה עת סטודנט לכלכלה בתל אביב. בשנת 1994 החלה לעבוד במשתלות חן בגבעת ח"ן. "תחילה עסקנו רק בייצוא ייחורי גרניום וחלבלוב ומספר צמחי נוי מעוצבי גזע". אותה עת בעלה עבד כמנהל שיווק שכיר, נוסף על גידול של צמחי בונזאי במשק הפרטי.

בקיץ 1997 "משאית סמי טריילר חצתה צומת באור אדום ופגעה ברכב שבו נסענו. לדניאל בן 4 היה רק סימן של החגורה, אסי בת 9 שישבה מאחוריי לקתה בהלם וספגה מכות יבשות. אני נמחצתי תחת גלגלי המשאית. המנוע ריסק את רגלי, ההגה פגע בי פגיעה בטנית, הטחול שלי התפוצץ והכבד נקר ומאחר שהסתובבתי ברגע התאונה, לילדיי, גג הרכב קרס על גבי וראשי. כל הצלעות נשברו, הריאה והמוח הוצפו דם. בזכות פינוי מהיר לבית החולים "הלל יפה" בחדרה – שם עברתי מוות קליני, שמונה ניתוחים וחודשים של אשפוז – ניצלתי, ותוך חצי שנה עד שנה חזרתי לתפקוד ולעבודה".

אגרונומית צעירה

"בתקופה הזו הועסקה אגרונומית צעירה במשתלה שליוויתי מקצועית בטלפון, ובבית האחיינית שלי, טלי, סייעה לנו לתפקד. האירוע זעזע את המשפחה. אני שחגגתי את החיים שקיבלתי במתנה, הלכתי ללמוד לתואר שני במקביל לעבודתי ואילו בעלי התכנס לתוך עצמו. לאחר קצת יותר משנה מצאתי עצמי בהיריון ועם בעל מבולבל, קצת דיכאוני ומובטל. בשנת 1999 נולד בני השלישי, סער. בגיל חמישה חודשים אבחנו שיש לו שרידי ראיה קלים. איננו עיוור מוחלט, אלא לקוי ראיה. כשסער היה בן שבעה חודשים, בעלי לקח את חייו. ואני, עוד לא בת 37, אלמנה עם שלושה ילדים כשהקטן לקוי ראיה ועבר שלושה ניתוחים עד גיל שנתיים אך לקותו היא לצמיתות".

אחר-כך חיה עבדה בכל מיני משרות מסייעות. לאורך שלוש שנים הקימה ותמכה במשתלה בכפר עידוד, במקביל עבדה במשתלת חן, עסקה בייעוץ למשתלות אחרות ותכננה גינות. בשנת 2002 עברה קורס מעצים בשם "הפורום של לנדמרק" העוסק בהבנה עצמית והנותן כלים להתמודדות עם החיים, עם מערכות יחסים ועם המציאות. "קורס קוגניטיבי שעשה הבדל באבל שבו חייתי. המתודיקה שלמדתי שם בעצם אפשרה שליטה טובה יותר על חיי".

ב-30 ביוני 2004 התהפך האוטובוס שהביא את ילדי מושב בארותיים מבית הספר בית יצחק הביתה, בכפר יונה. שלושה ילדים נהרגו וכל הילדים שהיו על האוטובוס, כ-70,נפצעו. "דניאל היה הפצוע הכי קשה. הוא נפגע בראש, ביד ועוד. חודש היה מאושפז. מספר חודשים ברזלים חיברו את ידו, שנה וחצי של שיקום וטראומה נפשית קשה של אובדן נוסף". אחרי ההתאוששות מהתאונה הקשה חיה המשיכה לעבוד במשתלת חן וגם במשתלת ינאי לתמיכה בגידולים וכתיבת פרוטוקולי נביטה.

מלכת המדבר

בהמשך הועסקה בחברת אבוג'ן כמנהלת מחלקת צמחי מודל."התחלתי עם מחלקה של חמישה עובדים. באוגוסט 2008 חתמה החברה על חוזה גדול עם חברת מונסנטו למחקר גנטי בגידולי תירס ואחרי שנתיים כבר עבדו תחתיי 20 איש והקמנו את חוות המחקר ליד קיבוץ נען. בשנת 2013 מוניתי למנהלת החווה וראש קבוצת הצמחים. אחראית גם על מחלקות הצמחים האחרות, בנק זרעים, צמחי מטרה וכו'.העבודה הייתה אינטנסיבית אך מרתקת ומדהימה. גם הייתי שותפה להקמת מעבדות למחקר בפטריות".

בשנת 2013 השתתפה חיה בתחרות "מלכת המדבר" ושלוש שנים אחר כך, עם סיום חוזי מחקר רבים הוחלט לסגור את קבוצת הצמחים באבוג'ן וחיה פוטרה מעבודתה.

"החלטתי שאחרי שנים כל כך רבות של עבודה קשה, מגיע לי ליהנות מחודשי אבטלה והתחלתי את לימודי MBA ברופין. במהלך הלימודים עבדתי שמונה חודשים במשתלת ש.ה.נ.נ. בניצני עוז. העבודה הייתה טובה אבל חיפשתי אתגרים גדולים יותר. התקבלתי לעבודה כמנכ"לית בתי הצמיחה של בתי הצמיחה של מי עמי. לאחר שנה וחצי נתקלתי במודעה שמחפשים מנכ"ל למו"פ צפון. זה היה התפקיד לו ייחלתי, למרות שדרש התרחקות מבארותיים -ממשפחתי, חבריי, שכניי ומכריי – אך הוא חלום שהתגשם. ומאחר שזה רק אני והכלבה שלי – עברנו למושב בית אליעזר".

ומהו המקור לשם רק?

"לאבי ז"ל קראו מיכאל רק. שם המשפחה הוא רוסי ומשמעו סרטן – בעל החיים".

חיה רק-יהלום – מנהלת מו"פ צפון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חוקרי מו"פ צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, מובילים מחקר להפחתת נזקי מחלת קרקע קיצית (הנגרמת על ידי הפטרייה קשיון רולפסי) בגידולי ירקות בחלקות מחקר של החברה החקלאית הגליל העליון.    
2 דק' קריאה
החברים שבתיהם נשרפו מתגוררים באתר הקראווילות שנבנה למענן, והקיבוץ מתמודד מול הבירוקרטיה ועם הבעיות הכספיות שהשריפה הותירה. הנחמה – הקהילה בקיבוץ הראל התגלתה במלוא עוצמתה קיבוץ הראל, שנה לשריפה: ב-23 במאי 2019, ל"ג בעומר
8 דק' קריאה
"המבנים פורקו, השער נסגר ולחקלאי המובלעת אין שטחים שהוכשרו במועד, לעיבוד חקלאי לעונה הבאה. חבל" מובלעת צופר: "בשנת 1981 עברנו 18 משפחות מהישוב הזמני ששכן במחנה ישן בישוב צוקים של היום, לנקודת הקבע של
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן