יבול שיא
הרפת והחלב
גבעת יערים חגי אגמון שניר

קרב תרנגולים

9 דק' קריאה

שיתוף:

תושבים בגבעת יערים מביעים התנגדות להקמת לול תעשייתי סמוך לבית העלמין ולשכונת הרחבה * מנגד, האגודה מקדמת את הקמת הלול שיהיה משותף ל-45 בעלי לולים במושב, שעד סוף 2024 אמורים לעבור ללולים ללא כלובים * המלחמה היא על איכות סביבה, על הזכות להתפרנס ובעיקר על דמותו של המושב כיישוב חקלאי

*תמונה ראשית: גבעת יערים. צילום: חגי אגמון-שניר

ייצור ביצים הוא חלק מחקלאות ישראלית וגידול תרנגולות מטילות ליווה את החקלאים במושבים ברחבי הארץ, כבר בשנות ה-50 ועד ימינו. הלולנים עבדו בפרך כדי למכור ביצים ברחבי הערים הגדולות, ועשו זאת לאחר מסעות ארוכים מן הכפר. כעת, בעולם חקלאי מתקדם, ישנה דרישה ומגמה לגדל עופות במקסימום איכות חיים לתושבים שמסביב ומינימום סבל לתרנגולות או ולאפרוחים, אולם מה עושים כאשר יש צורך בהקמת לול חדשני כשמנגד חלק מהתושבים מתנגדים להקמתו? 

המועצה מטה יהודה, בדומה ליישובים הסמוכים לגבול הלבנון ידועה כאזור של גידול מטילות. תושבי מושב גבעת יערים – מושב הנמצא בהרי ירושלים – כבר מכירים את הנוף הכפרי הכולל לולי תרנגולות (חלקם ריקים ושימשו פעם חקלאים), וכמעט התרגלו למראות התרנגולות הצפופות ביחידות קטנטנות בלולים, לרעש קרקורים, ללשלשת ופגרי תרנגולות, ולמשאיות הלולים המגיעות לאסוף ביצים. וכן, יש גם ריח, אין מה לדבר… 

ובכול זאת, לפני יותר מחצי שנה גילו תושבי המושב שנעשה קידום של לול חדש שיוקם ליד בית העלמין של המושב וליד שטחי מגורים. לדברי התושבים המתנגדים להקמת הלול, מדובר בלול תעשייתי גדול המוליד רעש, פסולת, פגרי תרנגולות מפוזרים במושב וחוסר רווחה לתושבים ולתרנגולות וגם… יביא לירידת ערך בתיהם. הדבר, על פי התושבים המתנגדים, מהווה: "מפגע של ממש בנוף המושבי".  

"מפגע בל יתואר באיכות החיים" 

בשנת 2022 הכנסת אישרה תקנות שקידם שר החקלאות עודד פורר לאיסור החזקת תרנגולות בכלובים. התקנות מטרתן לעשות סוף לכליאת תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים, בדומה לנהוג ביותר מ-20 מדינות המתקדמות בעולם בתחום. התקנות שאושרו קובעות בין היתר איסור על הקמת לולי כלובים, איסור על פרקטיקת הנשרה כפויה, איסור על קיטום מקור בלול והקפדה על מתן טיפול הומני לתרנגולות ועוד. 

לטענת תושבים בגבעה, התקנות לא נוגעות לתכנוני וועד האגודה, לכן כבר יותר מחצי שנה שתושבים מתנגדים להקמת הלול, ועושים זאת תוך פרסומים של כוונת האגודה להקים לול גדול בשטח המושב, על ידי פנייה לבתי משפט ולרשויות המקומיות, וניסיונות חוזרים ונשנים לעצור את התכנון.  

בשבוע האחרון התריעו התושבים על קידום בניית לול תעשייתי לכאורה על ידי וועד האגודה. בין היתר סיפרו המתנגדים בקבוצות שונות ובפלטפורמות ייעודיות, כי: "לפני מספר חודשים הופתענו לגלות תושבי גבעת יערים, שוועד האגודה מקדם באינטנסיביות ללא ידיעתנו וללא ידיעת חלק מחברי האגודה, בניית לול תעשייתי בצמוד לבית העלמין ונמצא בשלבים מתקדמים לקבלת היתר. הלולים התעשייתיים יוקמו סמוך לבית העלמין. הבית הקרוב ביותר מרוחק כ-70 מטר מהמקום המיועד להכיל בשלב א' (מסוף 2025), כ-30,000 עופות ועם פוטנציאל גדילה ל-70,000 עופות. 

"לולים תעשייתיים ומודרניים, מהווים מפגע בל יתואר באיכות החיים," כך כותבים התושבים המתנגדים, ומסבירים כי: "מידע זה התקבל ממומחים מקצועיים ותושבים ממושבים אחרים שגרים בסמוך ללולים מהסוג הנ"ל". עוד הם מוסיפים, כי: "התוכנית חושפת את תושבי השכונה לזיהום אוויר ולריחות רעים שיהוו מטרדים משמעותיים לאיכות החיים. מטרדי רעש שנובעים מהפעילות שתיעשה בלולים התעשייתיים, הפעלת גנרטור חירום במקרה של הפסקות חשמל, רעש ממערכות יניקה. 

"הקמת לולים בסמוך לבתים מגורים אינה עומדת בדרישות של המשרד להגנת הסביבה  ותגרום לנזק רב ובכללם מפגעי ריחות (לשלשת, פגרים) שיתנדפו בסביבות בתי המושב, רעש מאווררים, תנועות של משאיות, מפגעים בריאותיים כולל שפעת העופות. כמו כן, על פי תחשיבים של חוות דעת מקצועית תהיה פגיעה משמעותית בערך הנכסים (גם המרוחקים ממיקומו של הלול) בממוצע של כ-1.5 מלש"ח."

שכונת ההרחבה בגבעת יערים
שכונת ההרחבה בגבעת יערים. צילום: אלמוג סורין

לא רוצים לפגוע בפרנסת בעלי הלולים 

בעקבות כך, התארגנו עד כה 55 משפחות מהישוב וקיימו מפגשים עם רוני דוד יו"ר וועדה אגודה החקלאית במושב וניסים בן-יהודה, יו"ר הוועד המקומי, כדי למצוא פתרון חלופי למיקום הלול. הדבר נעשה לכאורה מתוך מקום של שיתוף פעולה הדדי. בין היתר הציעו התושבים לדבריהם, את עזרתם לסייע תקציבית ולמצוא פתרונות וכל זאת מתוך מקום של אכפתיות ללא פגיעה בפרנסתם של בעלי הלולים. 

עוד טוענים המתנגדים: "לצערנו, הוועד המקומי היה מודע לכל התהליך להקמת הלול ולא מצא לנכון ליידע את כלל התושבים. בגלל חוסר שיתוף הפעולה נאלצנו להגיש, עתירה משפטית מטעם התושבים כנגד הקמת הלולים במיקום הפוגע באיכות חיינו, כדי להביא לפתרון הסוגייה וזאת לאור מגבלת זמן המותרת בחוק להגשה."  

לטענתם, למרות שנאמר ע"י יו"ר האגודה, רוני דוד ויו"ר הועד המקומי ניסים בן יהודה (חבר אגודה) כי תהליך קבלת ההיתר נעשה כדין, עם הגשת העתירה התברר שתהליך הבקשה להיתר לא התבצע כחוק ובית המשפט ביטל את ההיתר ובנוסף, חברת תדמיר הודיעה שבשלב זה אינה שותפה למיזם.  ועד האגודה, התעקש ומיהר להגיש מחדש את הבקשה להיתר להקמת הלולים.  

"מתוך מאמר שפורסם באתר ארגון מגדלי העופות בישראל: …לפי התחשיבים שערכנו, בהתבסס על המחירים כיום, נראה שהקמתו של לול מטילות נטול כלובים (25,000 מטילות) אינה מכסה את ההוצאות השוטפות (כולל עבודה), ובוודאי לא את ההשקעה בפרויקט כולו, כך שאינה נראית כדאית מבחינה כלכלית. בהודעה זו אנו פונים לתושבי המושב וחברי האגודה להצטרף ולתמוך במציאת פתרון מתוך שקיפות, אכפתיות ומעורבות. 

לשם כך, אנו נקיים בימים הקרובים מפגש זום שמטרתו לשתף ולהעמיק בלמידת הבעיה והשלכותיה. הודעה על מועד ולינק ישלחו בנפרד ומוזמנים להעביר מידע על כך לכמה שיותר תושבי גבעת יערים," כתבו התושבים.

לול מטילות מיושן עם כלובים
לול מטילות מיושן עם כלובים. עמוס דה וינטר

יש תקווה 

תקווה קראוני, מנהלת בית ספר הדסים לשעבר (בפנסיה), תושבת גבעת יערים למעלה מ-20 שנה, מספרת על המאבק בהקמת לול תעשייתי במושב, תקווה מוטרדת, אודות הנזקים והמפגעים שמביאים עמם לולים כאלה למושב: "אני לא רוצה להיאבק אלא לגשר בין הצדדים (האגודה והתושבים) מתוך רצון להגיע להחלטות משותפות. חשוב לציין שלול בסדר גודל מפלצתי, לא יכול להיבנות בצמידות לבתי מגורים. העניין הזה הפך אותי למומחית ללולים, כי הפכנו לצוות למידה, קראנו וביקרנו בלולים שכאלה. לדוגמא, הבנו שיש סגנונות שונים של לולים שנחשבים הרבה יותר הומניים ואפילו רווחיים יותר. ד.א יש אחד כזה במושב 'לול מדף' כזה. במסגרת התהליך, אספנו חוות דעת מגורמים שונים: פגיעה בבריאות התושבים, זיהומים ומחלות, איכות הסביבה-המעידים על ריחות, רעשים ושינוע, דו"ח נדל"ני על ירידה בערך הבתים, אי כדאיות כלכלית ועוד' 

"אבל מה שמתכננים להביא למושב שלנו זה מבנים תעשייתיים. מגדלים עופות בכלוב סגור, בלי טיפת שמש או תנאים מינימליים, התרנגולות מומתות בשיטות אכזריות. לעומת זאת, יש לול הומאני במושב והוא 'לול מדף'. בלול כזה למשל, התרנגולות לא בכלובים, הן חשופות לאור השמש וחייהן איכותיים יותר. אבל לול תעשייתי שזה מה שאנשי האגודה מעודדים, הם מבנים לבנים אטומים וגבוהים. לא רואים מבחוץ מה זה, אבל יש שם לשלשת, שינוע של ביצים שמזהם את הסביבה, אין שום איכות חיים של תרנגולות וכאשר לוקחים לול של 30 אלף תרנגולות, ואני מדברת בתור אוכלת ביצים ועוף, יש דרך לגדל את האוכל שלנו. אם אני הולכת סביב המושב ורואה לולים שעדיין קיימים ותרנגולות שחיות בצפיפות מחרידה, זה ממש מכמיר לב." 

מה הכי כואב או קשה לך בסיפור הזה? 

"ראשית שהתהליך נעשה בחוסר שקיפות ובשיתוף ועד המושב שאמור לייצג אותי. כל הרעיון התגלה במקרה בבוקר בהיר אחד והובטח לנו שנעשה כדין. רק לאחר שנאלצנו להגיש עתירה מנהלית הסתבר, שלא היה פרסום כחוק! 

"אנחנו לא באים לפגוע במגדלים, אבל כן למצוא חלופות. תמיד נתקלו ב'לא זה לא אפשר!' לכן מאד התאכזבתי. 

"פנינו מספר פעמים, במטרה למצוא חלופות, כולל עזרה כספית למימוש התהליך. כל את  כדי לא לפגוע בפרנסה של בעלי המכסות, הלולנים. למושב יש שטחים באזור קדמה, או חלופות כמו לולים קטנים ומבוקרים שנקראים לולי אסם ויש לולי מדף אותם הזכרתי קודם. כמו כן, שימושים אחרים בשטח שגם יניבו הכנסה וגם לא יהוו פגיעה." 

ומה מבחינה חקלאית והדוחות? 

"יש דוח שאומר שהלולים התעשייתיים בכלל לא כלכליים. אנחנו כתושבים באים ומגיעים לאגודה ואומרים 'בואו נמצא פתרונות'. בעתירה הראשונה שהגשנו הוועד אומר שהיה פרסום ובית המשפט קבע שלא היה פרסום. יש אכזבה מנציגי הציבור שלנו." 

איפה זה עומד כעת?  

"ועד האגודה הגיש בקשה מחדש ואנחנו הגשנו התנגדויות. האגודה הגישה בקשה חוזרת לבניית הלולים ויש פרסום שנתלה באופן מרושל בכניסה למזכירות ולא בולט. כן הפרסום לציבור. 

"אנחנו בחרנו לגור במושב חקלאי. כפנסיונרית מזה ארבע שנים אני חייבת להיות חלק מהמאבק ונרתמתי למאבק מפני שרציתי לשדרג את המגורים במושב וחלילה לא להרוס אותם. התנגדות ללולים כאלה, תעזור לאיכות חיים גם אם לצערי, לא יתאפשר לילדים שלי לגור כאן. לא  ואין שום מוטיבציה לשנות את פני החקלאות. יש זכות גדולה לגור במושב, אבל להפוך את המקום למפגע אחד גדול ולחיות לרגלי בית חרושת לביצים ועוף, זיהום ורעש – זה ממש מכמיר לב. אני מקווה שמי שאני מדברת אתו יתעורר ויבין את הנזק של הלולים התעשייתיים."

המקום בו מיועד לקום לול במושב
המקום בו מיועד לקום לול במושב

"הגישו בקשה ללא ידיעתנו" 

מתוך קבוצה של תושבים שהתאגדה כדי למנוע את הקמת הלול, אנו משוחחים עם תושב המקום, שעוסק באינטנסיביות בעניין מניעת הקמת הלולים: "אני גר בהרחבה המזרחית של גבעת יערים כבר עשרות שנים. החיים במושב פנטסטיים, איכותיים וברמת חיים נאותה המאפשרת דרור, חופש, שדות וחורשות. יש במושב רקמה אנושית שאנחנו אוהבים. אבל למעשה, מדובר במושב חקלאי במקור שמאוגד כאגודה ומאפשר זכויות להרוויח בעבודה חקלאית. בהתאם לחוקים שחוקקו בשנת 1975, חקלאים מורשים לגדל ולהקים לולי תרנגולות ולהתבסס על הכנסה מחקלאות.  

"לפני 5 שנים ביקשו אנשי אגודת המושב להקים לול חקלאי בכ-70 מ' בקירוב לבתי התושבים שבהרחבה. הלול צריך להיות פעיל ע"פ התקנות של משרד החקלאות, שנועדו למנוע מפגעים סביבתיים וסבל לבעלי החיים. אבל, נציגי אגודת המושב הגישו בקשה להקמת הלול ללא ידיעתנו. כך קרה שגילינו להפתעתנו, במקרה לפני כ-8 חודשים, שהאגודה מתכננת להקים לול תעשייתי ליד בית העלמין הסמוך לשכונת ההרחבה במושב.  

"בעקבות כך עשינו שני דברים מיידיים: ניסינו להבין את הבקשה ולהבין מהם הגורמים הציבוריים שאליהם הוגשה הבקשה, מה הם מאפשרים ומה הם לא מאפשרים. הדבר השני הייתה פנייה ליו"ר האגודה וליו"ר הועד המקומי, כדי לקיים שיח בנוגע להקמת הלול. הגענו 13 נציגים לפגישה כשבצד השני ישבו שני ראשי הוועדים. הפגישה התקיימה מתוך מגמה להבין במה הדברים אמורים והסברנו כי הדבר יכול להעיב על החיים שלנו, לכן חשוב לבחון חלופות. יתרה מכך, הצענו להיות מעורבים באיתור חלופות בהתנדבות, משום שכולנו בעלי מקצוע שיכולים לעזור בתכנון הלולים. אנשי הוועד אמרו לנו שיחשבו על זה ויבדקו את החלופות. אבל בדיעבד הבנו כי לא הייתה שום כוונה לבחון חלופות אלא להתקדם כמה שיותר מהר להקמת הלול בלו"ז צפוף תוך הקמתו עד 2025." 

מה הפעולות שאתם נוקטים כרגע 

"כרגע התארגנו 55 משפחות מהמושב והיד עוד נטויה. הגשנו עתירה מנהלית שמטרתה לעצור את התהליך כי ההיתר נעשה שלא כדין, ולא פורסם. ב-26.12 פורסמה שוב הכוונה להקים לול ואנחנו הגשנו התנגדויות וכרגע אנחנו מחכים להחלטה." 

מה יקרה אם הלול יוקם על השטח האמור 

"אני חושב שלא תהיה הקמה של הלול, בעיקר כי אין לו כדאיות כלכלית. זה לול שאמור להכיל 30 אלף מטילות שלא יניב הכנסה או החזר למגדלים וליזם. אבל גם יאושר להקים את הלול – הדבר הזה יהווה מטרד מאד רציני הן מבחינת תנועת משאיות, מאווררים ענקיים שמוציאים ריח נורא החוצה, מבחינת לשלשת, סיכונים של שפעת העופות ועוד. אם הלול יוקם, נהיה על המשמר ונדרוש על קוצו של יוד שכל דבר יהיה במקום ויעשה כהלכה, מה שיגרור המון הוצאות כלכליות בעיקר לאגודה וליזם. אנחנו לא נוותר."

Screenshot 2024 01 23 130632
בגבעת יערים חיים 45 בעלי מכסות. עמוס דה וינטר

"הגענו למסקנה שאין לנו מקום אחר" 

רוני דוד, יו"ר אגודת גבעת יערים, הגיב לטענות: "נכתבו הרבה דברים על הנושא ולא כל אחד יודע את העובדות. חשוב להבין שמשרד החקלאות הכתיב רפורמה בחקלאות אשר קובעת שעד שנת סוף 2024, 45 חברי מושב שמתפרנסים מהלולים ו- 14 מהם מגדלים בפועל בלולים שבנחלות שלהם, חייבים להפסיק לגדל תרנגולות בלולים הקיימים ולהקים לולים חדשים מחוץ למושב, במיקום אחד שתוכנן ואושר מראש למטרה זו. נקבע שככל שהחברים לא יקימו לולים חדשים מחוץ למושב כל פרנסתם תגדע והם לא יוכלו להמשיך ולגדל תרנגולות לפרנסתם.  

"לכן אנחנו נאלצים להתאים את עצמנו להוראות החוק ולהנחיות משרד החקלאות. זה לא שהחלטנו יום אחד להעביר את הלולים למקום אחד, להפך! היינו מעדיפים להשאיר את הלולים כמות שהם, קרוב לבתי המגורים שלנו, במקום שנוח לנו להפעיל אותם, הרי אנחנו מתפרנסים מזה, אבל בשל הרפורמה שפוגעת בלולנים (גם במקומות אחרים בארץ), נאלצנו לתכנן ולהעביר את כל התרנגולות של כל הלולנים למקום אחד, המקום היחיד שיש במושב ואשר יועד בדיוק למטרה זו. לצערנו אין לנו ברירה." 

היכן נמצא המקום? 

"מדובר בשטח שנמצא ליד בית עלמין. זהו שטח שמיועד בתב"ע למבנים חקלאים. זה השטח היחיד שאושר מאז ומתמיד בתב"ע של המושב למבנים חקלאיים כאלה. נפגשנו עם המתנגדים ואנשי הרחבת המושב מספר פעמים, ולמרות שאני באופן אישי ניסיתי למצוא מקומות חלופיים לבקשת התושבים – הגענו למסקנה שאין לנו מקום אחר. צריך לזכור שכל תושבי ההרחבה, בזמן שרכשו את המגרשים שלהם הם רכשו אותם מראש בידיעה שהם קרובים לשטח שמוגדר בתב"ע כשטח שמיועד להקמת מבנים חקלאיים. זוהי המשמעות של מגורים במושב. עם כל הכבוד לא מדובר בשכונה עירונית אלא בשכונת הרחבה שנבנתה במושב שהאדמות שלו מיועדות לחקלאות אם זה רפתות, לולים או כל גידול אחר של בעלי חיים.   

"צריך להבין שבכול הנוגע ללולנים, מדובר על 45 בעלי מכסות שרובם כל פרנסתם תלויה בלולים האלה. אנחנו כאגודה רוצים לוודא שהחקלאות תמשיך להתקיים במושב ושכל אותם חברים פרנסתם לא תיפגע. אני חושב שכיו"ר האגודה מחובתי לדאוג לאינטרסים של חברי האגודה. אין בזה פסול." 

מה בנוגע לטענה כי התושבים לא עודכנו מראש?  

"לגבי התנהלות לא תקינה, הוועדה המקומית נתנה לנו היתר ותנאים, אבל הם עשו זאת ללא פרסום. זאת לא תקלה שלנו. הוועדה תיקנה את זה והחלה את התהליך מחדש. אלה אי הבנות שלהם. לנו אין כל התנגדות שכל התהליכים יתקיימו באופן מסודר. יחד עם זאת חשוב לנו לקדם את הדברים מאחר ואם לא נפעל מהר חברי המושב עלולים לאבד את מכסות הביצים היקרות שלהם." 

ישנם תושבים שדואגים גם לרווחת התרנגולות שלטענתם מוחזקות בתנאים לא הומניים וגם לסביבת המושב שתזדהם ותפגע עקב הובלת התרנגולות וריכוזן במקום האמור. מה תגובתך בנושא?  

"חשוב לדעת שיש תקנות והוראות של משרד החקלאות אשר מכתיבות את הדרך בה יוקמו ויופעלו הלולים חדשים ותוכניות סדירות. אלה תוכניות שיהיו בכל הארץ ללולים חדשים, עם אוורור ולא כמו מה שהיה פעם.  הפעלת הלולים החדשים במתכונת החדשה מקטינה באופן משמעותי את מפגעי הרעש והריח. יש הנחיות מסודרות ומפורטות והוראות מהשירות הווטרינרי ואנחנו פועלים לפי התקנות.  

"אילו היה לנו שטח חלופי אחר ומתאים, היינו מקימים שם את הלולים, אבל זה השטח היחידי שקיים ומאושר במושב גבעת יערים למטרה זו ולכן זה השטח היחיד בו ניתן לקבל בו היתר לפעילות חקלאית כזו. יכולה להיות התנגדות מצד התושבים וזכותם המלאה להביע מחאה או חששות אך גם הם צריכים לזכור שהם בחרו לבנות את ביתם במושב בסמוך לשטחים המיועדים לגידול בעלי חיים. אנחנו פועלים לפי החוק בדאגה לחברי המושב שמתפרנסים מחקלאות." 

איפה הדברים עומדים כיום?  

"לאחר שהוועדה ביטלה את ההיתר בתנאים שקיבלנו (בגלל שלא נעשה בפרסום) כרגע אנחנו מחכים לדיון שיתקיים בקרוב בהתנגדות שהגישו תושבי ההרחבה, אנו כמובן נביע בדיון את עמדת האגודה וחבריה שמבקשים לשמור על זכותם של החברים להמשיך ולהתפרנס מחקלאות במושב ולהקים לול כפי שתוכנן. אנו מקווים שהוועדה המקומית תדחה את ההתנגדות ותאפשר לנו להקים את הלולים." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתחיל בהודעה של דוברות המשטרה – גניבות בקר בשווי של מאות אלפי שקלים. כתב אישום הוגש באמצע ינואר האחרון, בגין עבירות של גניבות בקר וקשירת קשר לביצוע פשע נגד 3 נאשמים, שגנבו עשרות פרות
2 דק' קריאה
משפ' יעקב עדיין ממשיכה ברפת רציתי מאוד לבקר ברפתות השכנות בחבל תענך שהולכות ונעלמות וכך, היה מרגש מאוד לפגוש את זוג המבוגרים – רחל ואליהו יעקב, יחד עם ירמי בנם הצעיר, שהוביל אותי בחום.
7 דק' קריאה
יוחאי קמחי בעין חרוד איחוד קצת לפני המלחמה יצאתי לפגוש איש מיוחד בעין חרוד עם עשייה בלתי פוסקת במשך עשרות שנים, עם דגש על הרפת. כל הפיתוח בענפי החקלאות בקיבוץ עין חרוד איחוד, עבר
6 דק' קריאה
פוסט אחד שהניע אנשים רבים בתקופת המלחמה שנים רבות שאני מלווה את רפתות העוטף במסגרת תפקידיי בענף. במבצעים הביטחוניים המיוחדים, השתדלתי להתנדב ליום-יומיים בחליבות ברפת, שהעובדים שלה פונו בצו צבאי והיא נשארה ללא צוות.
3 דק' קריאה
חודשים רבים של השקעה בקידום המועמדות בכל משקי הקיבוצים וביום שלישי 14.2 התקיימו הבחירות והדרמה הייתה גדולה. בשעות הלילה נספרו הקולות וליאור שמחה נבחר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. הוא יחליף בתפקיד את ניר מאיר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן