שביל השרון מנחל אלכסנדר עד נחל הירקון

שביל השרון נפתח לפני כ-3 שנים ולאחרונה זכה לריענון וסימון מחדש * שביל השרון סומן מחדש בצבעים לבן-כתום-לבן ע"י צוות סימון השבילים של החברה להגנת הטבע * 59 ק"מ של שביל השרון עוברים בנקודות טבע, נוף והיסטוריה מקומיים * כל הפרטים עם מסלול מפורט – חלק ב'

לאחר חלקו הראשון של הטיול (שפורסם בשבוע שעבר) אנחנו ממשיכים בטיולנו לאורך שביל השרון החדש. את תחילת הטיול סיימנו ביער קדימה ומשם אנחנו ממשיכים לשמורת אלוני קדימה. 

12. שמורת אלוני קדימה‎‏ 

שמורת טבע המשמרת את נופי הטבע של השרון – ייחודית. בשמורה חלקת יער אלוני תבור, בת כ-25 עצים וצומח עשבוני (בעיקר חילף החולות). ריכוז האירוסים הגדול נמצא בחלקה המערבי והמרוחק של השמורה. באתר מינים שונים של צומח ובהם צמח נדיר מאוד בישראל: אספסת איטלקית. השמורה המוכרזת משתרעת בשטח כ-9 דונם.  

13. חנקין 

רחוב חנקין הוא הרחוב הראשון בקדימה ונקרא על שמו של "גואל אדמות העמק" יהושוע חנקין מאנשי הציונות המעשית. את השדרה מעטרים עצי גרווילאה המשנים את נוף החורף, וצובעים את השדרה בעיקר בצבעי אדום וורוד, כשכמעט כל יתר צמחי הגן נכנסים לתרדמה.

14. מגדל שמירה 

מגדל בטון היסטורי ששימש מגדל שמירה וניצב בדרום רחוב חנקין. בשנות ה-30 שימש את השומרים בלילות להגנה בפני צליפות הערבים וכעמדת צלפים.  

15. יער עין ורד עין שריד‎‏ 

האזור מהווה "ריאה ירוקה" ומתקיימים בו מינים רבים של צמחים ובעלי חיים המותאמים לסביבתם. ביער גדלים מינים של צמחי חורש ים תיכוני וגיאופיטים (כלניות, רקפות ועוד). בלב היער פזורים מקבצים של צבעוני השרון צמח אנדמי לאזור זה. בווייז: פארק בריכת החורף. 

16. בריכת חורף‎‏ 

פרויקט שיקום אקולוגי המאפשר שחזור של בית גידול לח ובריכת חורף הנמצאים בסכנת הכחדה. באתר בריכת חורף מרהיבה, מיני צומח מקומיים ונדירים שילוט הסבר ופינות ישיבה. במי הבריכה בעלי חיים המאפיינים בית גידול זה.  

17. אלון עין ורד‎‏ 

עץ אלון בוגר, שריד של יער אלוני השרון שנכחד בימי העות'מנים. האלון שוכן בין פרדסי עין ורד וניתן לנוח בצילו. בווייז: דרך עץ האלון, עין ורד. 

18. עין ורד‎‏ 

השביל עובר למושב עין ורד. בשנת 1929 הושג הסכם לרכישת שטח בין טירה לטייבה ליד היישוב תל מונד, שלושה ארגונים: ארגון יזרעאל שהקים את היישוב כפר הס, ארגון חרות-יהודה שהקים את חרות וארגון חקלאי ת"א שהקים את עין ורד. בשנת 1932 נרשם הארגון כאגודה שיתופית. בשנת 1935 הוחלף השם מ"ארגון חקלאי תל אביב" למושב עין ורד. מייסדי מושב עין ורד היו אנשי העלייה הרביעית, שהגיעו באמצע שנות ה-20 מארצות מזרח אירופה: רוסיה, פולין, אוקראינה, ליטא ורומניה. 

19. בית קברות‎‏ 

בית הקברות האזורי תל מונד-לב השרון, בו קבורים חלק מנופלי קרב טירה במלחמת העצמאות, ואחרים הם עד היום נעדרים שמקום קבורתם לא נודע. כאן גם קבורה רבקה זיו רעייתו של הלורד ישראל זיו ממקימי מכון ויצמן ו"מרקס אנד ספנסר". בווייז: בית קברות אזורי גוש תל מונד. 

20. בית הלורד‎‏ 

בשנת 1988 שומר ושופץ בית הלורד והפך למוזיאון, ארכיון ובית היסטורי. בסלון הבית, למשל, ניתן לחזות באח ששוחזרה, בריהוט תקופתי ובתמונות של משפחת מונד. שאר החדרים מוקדשים לתולדות היישובים בגוש תל מונד, בחצר הבית תצוגה של כלים חקלאיים בצילו של עץ לימונים זקן וכן צריף מקורי ממושב כפר הס. בווייז: מוזיאון בית הלורד.

21. כיכר הבנות‎‏ 

בערב חג הפורים 1996, פוצץ מחבל מתאבד מטען בכניסה לדיזנגוף סנטר ת"א. בפיגוע נהרגו 13 בני אדם ו- 100 איש נפצעו. בת-חן שחק, הדס דרור ודנה גוטרמן היו במקום לאחר שהגיעו לתל-אביב מתל מונד, כדי לבלות שם את החג. בת-חן נהרגה ביום הולדתה ה-15 לפי התאריך העברי. הדס דרור ודנה גוטרמן היו בנות 14 במותן.  

22. וילה זיו‎‏ או בית הדר 

הלורד ישראל זיו, ממקימי מכון וייצמן ויו"ר "מרקס אנד ספנסר", ואשתו ליידי רבקה זיו, ממייסדות תנועת ויצ"ו, הגיעו לתל מונד בעקבות הלורד מונד. לורד זיו הצטרף בתחילת שנות השלושים ל"חברת מטעי ארץ ישראל". ורכש כ-800 דונם בגוש תל מונד. בשנת 1935 בנו הזוג את ביתם, בית הדר, הידוע גם בכינוי וילה זיו. המבנה עוצב בסגנון הבאוהאוס על ידי האדריכל המפורסם ריכארד קאופמן. בווילה נערכו נשפים מפוארים, אליהם הוזמנה צמרת השלטון הבריטי בפלסטינה-א"י, שלא העלו על דעתם שבסמוך לווילה, מתחת לפני הקרקע, פעל מפעל סודי של ההגנה לייצור כלי נשק בשם סלע. כיום נמצאת וילה זיו בבעלות פרטית וסגורה בפני מבקרים.  

23. מושב חרות‎‏ 

ממשיכים דרומה ויוצאים מתל-מונד. עוברים ממערב לכפר הס ונכנסים למושב חרות. שמו של המושב ניתן לו על כך, שבשנת הקמתו (1927) מלאו בדיוק 1,800 שנים למרד בר כוכבא, ונקבע שמו תחילה חרות יהודה עד שקוצר לחרות. המושב חקלאי באופיו ומתבסס בעיקר על הדרים.  

24. מגדל שמירה 

ממשיכים דרומה ממערב למושב משמרת. מצפון למושב שדה ורבורג פונים מזרחה וחוצים את כביש כפר-סבא-טירה. עוקפים את בית ברל מצפון ושם תראו את מגדל השמירה שבשדות ובנוי בטון.

25. יער קפלן‎‎‎‏ 

יער קפלן בכפר-סבא הוא אתר בעל חשיבות גדולה כשטח ירוק וכמשאב סביבתי חיוני לאיכות חיי התושבים, מהשטחים האחרונים בעיר שמתקיימים בהם סממני בר. חשיבותו מתבטאת בערכים סביבתיים, חברתיים וחינוכיים של קירוב האדם לערכי הטבע ושימורם. היער ממוקם בגבעה בחלקה הצפון-מזרחי של כפר-סבא. הכניסה ליער היא מחלקו הצפוני של רחוב חולדה הנביאה. ניתן גם להיכנס לחורשה משביל העפר שבכיכר תרי עשר/דניאל /ישעיהו שמקיפה את החווה החקלאית וביה"ס הדמוקרטי. שטח היער כ-40 דונם והאקליפטוסים בו בני כ-60 שנה. ביער נותרו ארבעה אלוני תבור ויש פריחה של גיאופיטים, ביניהם פריחה מרהיבה של צבעוני השרון וצמחים אנדמים רבים.  

26. משק האוצר, חנקין (פרדס האוצר)‎‏ 

ממשיכים מיער קפלן ועוקפים את שכונות קפלן ויוספטל של כפר סבא, עד לגבעה ממערב לבית עלמין מנוחה נכונה שבמזרח העיר. ב-1927 נרכשו אדמות המקום ע"י חברת האוצר הארץ-ישראלי עברי לחקלאות של יהושע חנקין, לאחר מו"מ ממושך, אך סכסוכים משפטיים עם ערביי קלקיליה, שהתנגדו למכירת הקרקע, הקשו על פיתוח חווה חקלאית במקום. לבסוף הוקמה חוות משק האוצר בשטח מצומצם של 127 דונם. במתחם הוקמו שני מבנים למגורי הפועלים ולמנהל החווה, ונחפרו שתי בארות (אחת מהן שרדה עד ימינו). עם פרוץ המרד הערבי ב-1936, היה המקום יעד להתנכלויות מצד ערביי האזור, ובמקום הוקמה עמדת שמירה. ב-21 באוגוסט 1936 הותקפה ע"י תושבי קלקיליה מכונית של פועלי החווה. ארבעה מהפועלים נרצחו (כולל מנהל העבודה) ושלושה נפצעו. במקום הוקמה תחנת נוטרים, אך המאבק של ערביי קלקיליה נגד מכירת הקרקע נמשך – ובשנת 1942 ביטל בית דין את רכישת הקרקע. חנקין ערער על החלטה זו, אבל רק בשלהי 1947, שנתיים לאחר מותו, אושרה סופית העסקה. כיוון שמלחמת העצמאות פרצה זמן קצר לאחר מכן, החווה לא אוכלסה מחדש והמקום הועבר לתחום שיפוט העיר כפר סבא. מנקודה זו ניתן להשקיף לעבר קלקיליה ולעבר גבעה גבוהה ממזרח לכביש, בה שכנה בעבר המזבלה העירונית. גבעת המזבלה לא מוסדרת כיום לביקור מטיילים. מעט מצפון לפרדס האוצר נמצאים שני עצי שקמה עתיקים, היחידים במרחב הפתוח בתחום שיפוט העיר כפר סבא.  

27. הגן הארכאולוגי, כפר סבא 

פנו דרומה לכיוון שכונת יוספטל בכפר סבא ותגיעו לבית האבן, שריד לבית הספר של הכפר הערבי ששכן בסביבתו. משם תמשיכו לאורך רח' לוי אשכול לכיוון מערב, לאחר הכיכר השניה תראו משמאל את הרחבה בחזית קולנוע חן הנטוש (לצד הכביש יש קשת אבן בולטת). לצד הקולנוע נמצא עץ גדול ומרשים של אלון התבור, אחד מאלוני התבור המעטים שנותרו בכפר סבא, זכר ליער האלונים שפיאר את נופי השרון עד למלחמת העולם הראשונה. מסביב שתולים אלונים נוספים.  

מעץ האלון נפנה שמאלה ונגיע לאנדרטה לזכר חללי הקרב על כיבוש כפר סבא הערבית במלחמת העצמאות. היישוב הערבי כפר סבא שכן כ-5.2 ק"מ מזרחית למושבה כפר סבא, ושמר על השם ההיסטורי של היישוב, המוזכר לראשונה אצל יוסף בן-מתתיהו. בשל יחסי העויינות בין כפר סבא העברית והערבית, היוותה כפר סבא הערבית איום חמור למושבה העברית – וערב הכרזת מדינת ישראל, הייתה כפר סבא הערבית יעד חשוב לכיבוש, במסגרת מבצע "מדינה". במבצע זה, ב-13 במאי 1948, כבשו כוחות חטיבת אלכסנדרוני את כפר סבא הערבית בקרב קצר שנמשך כשעתיים, אולם תגבורות ערביות תקפו את כוחות החסימה שהוצבו באזור נבי ימין ובין כפר סבא לקלקיליה. הקרבות הקשים נמשכו עד רדת הערב, ובהם נפלו 29 לוחמים, אך השטח נשאר בידי צה"ל. האנדרטה לזכר נופלי הקרב היא חדשה יחסית ונחנכה בשנת 2005. חדי העין יזהו בקרבת האנדרטה עצי אלון השעם. עץ זה אינו עץ בר בארץ, אלא עץ נדיר בגינון, שהתפרסם בזכות קליפתו ממנה מייצרים פקקי שעם ליין. מערבית לאנדרטה נמצא גן ארכיאולוגי סגור, בו מוצגים חלק קטן מהממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו בתל כפר סבא הקדומה, ובפרט גת ובית-בד. ניתן להתרשם חלקית מהממצאים גם בתצפית מחוץ לגדר. 

28. אנדרטת קלקיליה 

מהגן הארכאולוגי נמשיך לכיוון מערב ונגיע לפארק כפר סבא ואצטדיון לויטה כפר סבא. ניכנס לפארק בשער הצפון מערבי שעל ידו בית קפה ומגרש משחקים לילדים גדול ומאובזר. נלך דרומה בשבילי הפארק עד לשער על רחוב ויצמן ונפנה שמאלה לאורך רחוב ויצמן ונגיע בפינת רח' אלקלעי לאנדרטה לחללי פעולת התגמול בקלקיליה שנערכה ב-10 לאוקטובר 1956. זו היתה פעולת תגמול בעקבות רצח 2 פועלים בפרדס ליד אבן יהודה. המחבלים (אז מסתננים) כרתו את אזני הפועלים להוכחת ביצוע הפעולה. בפעולה בפיקודו של מפקד הצנחנים אריאל שרון, מפקדי גדוד הנח"ל מוטה גור ו-890 רפאל איתן נהרגו 18 לוחמי צה"ל ונפצעו 68 חיילים נוספים. מהאנדרטה תמשיכו לרחוב הרעות עד לרחוב הראשונים. שם תפנו שמאלה ותגיעו לגשר מתחת למסילת רכבת ישראל (לפני תחנת הרכבת). תמשיכו ישר בהוד השרון עד הנקודה הבאה. בווייז: גן גאולים 4. 

29. מגדל המים, גיל עמל, הוד השרון 

נמשיך ישר דרומה מגשר מתחת למסילת הרכבת בית שדה ופרדס לרחוב כינרת עד למגדל המים גיל עמל שנבנה בשנות החמישים יחד עם שכונת גיל עמל ושימש כספק מים לשכונה. במרץ 2016 עבר המגדל שיפוץ חיצוני בידי האמן איל שלם, שבין עבודותיו הרבות עיצב את מוזיאון מגדל דוד. בווייז: בית חינוך תל"י, הוד השרון.

30. ירקונה 

ממשיכים ברחוב שביל התפוזים שמשנה שמו בהמשך עד שמגיעים למרכז ירקונה, המושב נוסד בשנת 1932 ונקרא על שם נחל הירקון, יעדנו הסופי, שנמצא כ-3 ק"מ מדרום למושב. במרכז המושב נמצא גן המייסדים לזכר מייסדי המושב וחללי המושב. בווייז: גן המייסדים, ירקונה. 

31. פארק ארבע העונות, הוד השרון 

נמשיך מערבה ונצא מהמושב לדרך רמתיים ונמשיך לפארק המרכזי של הוד השרון הוא פארק ארבע העונות. 

32. הפארק האקולוגי, הוד השרון 

נצא מפארק ארבע העונות דרומה לרחוב הדסים עד שנראה את הר הזבל לשעבר שהפך לגן אקולוגי, עם עופות מים מקננים ונקודת תצפית בראש ההר.בווייז: הר הזבל, הוד השרון.

33. נקודת סיום: גשר פרוחיה, נחל הירקון ושביל ישראל. 

נמשיך דרומה בשביל בין השדות עד שנגיע לגדת נחל הירקון ולגשר פרוחיה. המבנים הישנים שמעבר לגשר הם חלק מבית הפרדס שנבנה בתקופת המנדט הבריטי על ידי איוב אפנדי. הבית שכן על אם הדרך מיפו לשכם ועל כן שימש גם כחאן דרכים. בעבר ניצבה כאן טחנת הקמח פרוחיה, שנקראה על שם הכפר הזעיר בו התגוררו מפעילי הטחנה, שעבדו תחת בעלי הקרקע באזור, בני שבט אבו קישק. בסוף המאה ה-19 הטחנה נסגרה ותושבי הכפר פרקו את טחנת הקמח על מנת להשתמש באבנים לבניית הבתים שלהם. 

הנקודות הבאות היו חלק משביל השרון הישן 

27. קבר בנימין‎‎‏ 

נבי ימין הוא אתר הנחשב כקברו של בנימין בן יעקב המצוי במזרח כפר סבא סמוך למושב נווה ימין. במתחם פועלת כיום ישיבה ולמקום באים מתפללים רבים במהלך כל ימות השנה. בקונטרס "יחוס האבות והנביאים" משנת 1537 מתואר קבר בנימין באזור זה, הנקרא שם סראקה, כנראה על שם אתר הקבורה הסמוך. נוסע ערבי שעבר במקום הזה בשנת 1714 קורא לו סידי בניאמין – אדוני בנימין. מתחם הקבר מורכב ממבני קבר בעל כיפה, סביל שאינו פעיל כיום ומבנה בעל שלוש קשתות המשמש כיום את קבוצת חסידי ברסלב המפעילה את המקום ולומדת לימודי קודש. על מבנה הסביל קבועה כתובת ערבית קדומה המתוארכת לשנת 1312 והמזכירה את שמו של המושל הכללי של ארץ ישראל בימי השלטון הממלוכי תנכיז אלחוסאמי. את המתחם כולו מקיפה גדר אבן, והוא מתוארך לתקופה הממלוכית.  

28. גשר רכבת‎‏ 

נעקוף את מושב נווה ימין מצפון ואח"כ ממזרח ונגיעה למסילת ברזל מפורקת מהתקופה העות'מנית שהייתה גם בשימוש המנדט הבריטי. (טורקית\מנדטורית). בווייז: הפיקוס, נווה ימין (בסוף הרחוב) 

29. גשר 4 הקשתות‎‏ 

ממשיכים דרומה לאורך נחל קנה. מגיעים לגשר בריטי, מעל נחל קנה, שמור ויפה. בווייז: עתיר ידע, כפר סבא (בסוף הרחוב). 

30. בית לאה 

ממשיכים דרומה וחוצים את כביש 531 ולאורך פסי הרכבת ומזרחית למושב אלישמע. לפני נווה ירק פונים מערבה ועוברים מצפון למושב נווה ירק. לפני המועצה האזורית דרום השרון פונים דרומה לכיוון הירקון עד שמגיעים לבית לאה. זה בית פרדס ערבי על גדות הירקון שנבנה לפני 100 שנים.  

31. בית הבטון 

בית משאבות לשאיבת מי ירקון להשקיית פרדסי פתח תקוה, נבנה בשנת 1912 מבטון (מהראשונים בארץ שנבנו מבטון) באדריכלות מרשימה. כאן תפגשו את שביל ישראל.