בחמישי שעבר חגגה הקהילה המעורבת בכרם שלום, חילונים ודתיים, 20 שנה לחידוש הקיבוץ. אורח הכבוד באירוע היה שר התקשורת יועז הנדל, נכחו גם אנשי החטיבה להתיישבות, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר ונציגי הקיבוץ הדתי. בין היתר נערך במקום טקס חנוכת שמונה בתים חדשים בקיבוץ.
להלן דברים שפרסם השר הנדל בפייסבוק למחרת האירוע בקיבוץ כרם שלום "כמה מילים על ציונות, קיבוצניקים והשבוע האחרון. אמש הגעתי לקיבוץ כרם שלום לרגל חגיגות ה-20 למשק. למי שלא מכיר זה המקום הכי דרום מערבי בארץ, מקביל לרפיח על הגבול שבין מצרים לרצועת עזה. והמשמעות ברורה. בתוכנית היה את להקת פולקעס, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, סרטון שעלה בקושי רב והנחייה מקומית."
"על הדשא התאספו החברים. לא הרבה, בינתיים. גזרנו סרט לשמונה בתים חדשים ונאמתי קצת. אחרי זה נשארתי לישון בקיבוץ עם בני השני בארי, שמתחיל את סיורי שנת בר המצווה שלו (אחת לחודש)."
"מבחינתי היה בכך סגירת מעגל אישית. ב-2017, לפני שנכנסתי לפוליטיקה – הגעתי לדבר בפני מזכירי התנועה הקיבוצית. פנו אליי אז מהתנועה וביקשו "לתת להם בראש", אז מילאתי אחר ההוראות. דיברתי ביוהרה מסוימת על קיפאון במחשבה, על חלוציות שאולי אבדה מהעולם ועל כך שהציונות הדתית מקימה יישובים והם ישנים בעמידה."
"דיברתי על הצורך לחזור למילים כמו התיישבות, עבודת אדמה, עבודה עברית, קליטת עלייה ועל הצורך של התנועה הקיבוצית לחזור ולדרוש את מקומה בהנהגת המדינה כדי לשרת את הערכים הללו. על הצורך להניף אותם בגאון."
"דיברתי על המשימה הלאומית והחזון שאני רואה לנגד עיני: קהילות מעורבות של דתיים וחילונים. אני משוחד, הסברתי להם. כבר שנים שאני רואה בכך את צורת ההתיישבות האידיאלית, וכבר שנים שאני לוקח בה חלק בחיי."
"לא דיברתי מתוך שנאה אלא מתוך הערצה לתנועה המיישבת שהמציאה את האתוס שנכון גם היום, על כך שקו המחרשה הוא קו הגבול.
"ואז זה קרה – כשירדתי מהבמה פנה אליי ליאור וסיפר על הרעיון להקים קיבוץ מעורב של דתיים וחילונים והציע שארתם. מצאתי את עצמי מגיע לערבי הסברה ומאוחר יותר מארגן תורמים ואמנים (תודה לעידן עמדי, אלוף) שיגיעו לשיר בקיבוץ המרוחק."
"והנה זה קרה: קיבוץ של השומר הצעיר עם בית כנסת פעיל ושוקק חיים. מכיניסטים שבאים להתנדב וקבוצות חיילים משוחררים שמחפשים מקום לקבוע בו את חייהם."
"ערכי התיישבות עובדת שמתגשמים לצד קבלות שבת חברתיות. ניסוי חברתי ציוני חדש, ניסוי שמצליח. קיבוץ כרם שלום הוא ההוכחה שה'צומוד' לא נעלם מעם ישראל."
"מקום שרוב הישראלים שומעים עליו בהקשרים של מנהרות וענייני ביטחון מפעם לפעם, אבל כשמגיעים אליו רואים ישוב פורח, ירוק ומלבלב, שלא מפסיק לקלוט משפחות ולהתפתח. איך שהוא, דווקא בקצה של כביש 232, רחוק, רחוק מאוד, אפשר להסיר מחיצות. ומי שמגיע לשם מבין."
"חילונים אדוקים ודתיים אדוקים חיים ביחד. לא על הרצף כמו ברוב הישובים המעורבים שאני מכיר, אלא מתוך המרחק. פשוט חיים אחד עם השני ולא רק אחד לצד השני. חזון הנביאים בנגב. הפוך למסר שאנחנו משדרים לצערי מירושלים לפעמים."
"זו הסיבה שאני בפוליטיקה, אני מרגיש שאני חייב להם. אני מייצג אותם והם אותי. לפעמים אני קם בבוקר ומתחרט שאני לא עובד בגד"ש ולפעמים אני גאה שאני מקבל החלטות בירושלים."
"אני כותב את זה כי לפעמים יש רוחות של אנטי בנוגע לקיבוצים' בכנסת או בטוויטר. ולי זה כואב. לא רק מפני שמרבית חבריי מהצוות היו בני קיבוצים שבאו להגן על המדינה לצד מתנחלים כמוני. לא רק בגלל שהם יבשו ביצות, חרשו ובנו בתים רחוקים ממשפחותיהם בקו הגבול. אלא בגלל הצדק ההיסטורי, אני מאמין בצדק."
"יש על מה לבקר את התנועה הקיבוצית לגווניה, כפי שאז עשיתי, אבל יותר מכך, יש במה להתגאות. זו ההיסטוריה שלנו, של התנועה הציונית. הנס שלנו ולא משנה אם הוא נס דתי או חילוני בעיניכם."
"מי שעומד מעל בימת הכנסת או מול המקלדת והופך בהבל פה ורעות רוח את הקיבוצים לאויב, פשוט לא מכיר את קיבוץ כרם שלום בהווה. לא מכיר את ההיסטוריה שלנו, את הציונות. את א.ד גורדון וכצנלסון, את אחדות העבודה ותנועת ארץ ישראל השלמה, את המשנה סדורה שהתלוותה לעבודת אדמה, לאומיות בריאה, מגורים כפריים ושותפות כלכלית אידיאולוגית. אחוז קטנטן מתוך היישוב העברי עם השפעה עצומה מתוך אמונה בצדקת הדרך."
"הם לא יודעים כמה אני וחבריי שגדלנו בציונות הדתית חיקינו אתכם, מה זה גוש אמונים וריקודי הרב קוק עם החלוצים במרחביה. הפוך, מי שמחפש את הגאולה ואת עם ישראל, שיבוא לקיבוץ כרם שלום. מי שרוצה לראות חלוציות, שיבוא לקיבוץ כרם שלום. מי שרוצה לחזות במו עיניו בציונות של שנת 2021, הוא ימצא אותה בכרם שלום ובקיבוצים אחרים."
"כבוד למורשת הציונית של התנועה הקיבוצית לא בא על חשבון כבוד למגזרים אחרים. את כרם שלום אנחנו צריכים להעתיק ולשכפל לכל אזור בישראל. את יישובי הגבולות אנחנו צריכים להרים על נס, ועל אחת כמה וכמה את היישובים המעורבים."
"את הרוח הזאת מול הקשיים, הפצמ"רים, בלוני התבערה, השבטיות שהתרגלנו אליה .אפשר וצריך לחיות ביחד ולהתחבר. אפשר לעשות את זה כשנאחזים בקרקע ואפשר לעשות זאת בהתמודדות עם מגפה. זו המשימה של הדור שלנו. שבת שלום."
אחרי הדברים של השר הנדל, דיבר ניר מאיר. הוא סיפר שהטלפון היחידי שקיבל עד היום מלשכת ראש הממשלה, היה כאשר התפרסמה בתקשורת בקיץ 2016 ידיעה על כך שקיבוץ כרם שלום עומד להינטש."
הוא הבטיח לראש הממשלה שזה לא יקרה. וזה אכן לא קרה. מאיר הודה לחברי הקיבוץ הוותיקים והחדשים על כך שעזרו לו לעמוד בהבטחה שנתן לראש הממשלה."
הוא קרא לממשלת ישראל ליצור העדפה מתקנת בתמיכתה בשלושת הקיבוצים הדרומיים שעל גבול הרצועה: סופה, חולית וכרם שלום. זו הייתה בקשתו של גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, שהגיע לאירוע והתכוון לשאת בו דברים, אך נאלץ לעזוב במפתיע. "היה אירוע מרגש" סיכם ניר מאיר. "
את ברכת חברי כרם שלום בטקס נשאו רחל אלמקייס (ותיקה) ואלעד קופמן (נקלט לאחרונה).
"ערב טוב קהל נכבד, בהתרגשות רבה אנחנו עומדים כאן הערב בחגיגות ה-20 לקיבוץ כרם שלום!
רחל: לפני עשור עמדתי לפניכם כנקלטת החדשה ביותר בכרם שלום, והיום אני מסתכלת סביבי בגאווה גדולה, רואה בסיפוק את העשייה וההתקדמות בכל תחום אפשרי, השכונה החדשה שהולכת ונבנית, הגן שנחנך בעוד שבועות ספורים, עשיה קהילתית ענפה, והנוי הירוק שניבט מכל פינה.
קיבוץ כרם שלום מתאפיין בקהילה מגוונת שיש בה מקום לכל אדם באשר הוא, קהילה יוצרת, שיש בה שיח על כל דבר, קהילה שיודעת להתמודד עם משברים וקשיים ולצמוח מהם, קהילה שכל הזמן קולטת לתוכה אנשים חדשים, וכל אחד מצטרף כמו חוליה לשרשרת.
קופמן: ונמשכת שיירה/מן המאה שעברה /רחוקים כבר היוצאים/איכרים וחלוצים/שעמלו עבדו בפרך/בלי לראות את סוף הדרך/ ועכשיו עוברים אנחנו/לא שקטנו ולא נחנו/לא ימשיכו בלעדינו/זוהי הרפתקת חיינו.
במילים אלו תיאר אריק אינשטיין את הסיפור הישראלי, אך הוא נכון גם לנו מתיישבי קיבוץ כרם שלום. אנו אלעד וניצן קופמן מייצגים את הנקלטים האחרונים בכרם שלום, גאים ושמחים לקחת חלק ולהצטרף לשיירה הכרמית איכותית שמגשימה צעד אחר צעד את החזון לבנות קיבוץ לתפארת מדינת ישראל. מאחלים לנו עוד שנים רבות של עשיה ויצירה. בשמחה ובאהבה".
