דובי אמיתי: "היקף הייצור החקלאי – 30 מיליארד ₪ בשנה והשתתפות המדינה היא רק מחצית האחוז – 200 מיליון שקלים – וזה לא דומה למדינה מתוקנת"
כנס הלקוחות השנתי המסורתי של חברת קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות עמד השנה 'בסימן העתיד'. מפגש המילייה החקלאי ציין ארבע עשרה שנים לקיומו. הן המברכים והן המרצים התייחסו לחקלאות המחר והציגו היבטים שונים של הפעילות הארצית. וכמובן לא נפקד מקומו של הקנאביס לשימושים רפואיים.
תמי שקורי, סמנכ"לית שיווק וביטוח הנחתה את האירוע בחן רב והציגה למאות הנוכחים במרכז הקונגרסים בקריית שדה התעופה נתונים שונים שמלווים את החברה מאז הוקמה לפני 52 שנה. אז, ב-1967 שילמה החברה לחקלאים 10 מיליון שקלים פיצוי על נזקי טבע. אשתקד, בשנת 2018 שילמה קנט 300 מיליון שקלים פיצויים לנפגעי הטבע. היא ציינה בסיפוק שעשרת אלפים חקלאים מבוטחים בקנט. היא גילתה שבשנת ההקמה של החברה השתתפות המדינה בפרמיית הביטוח הסתכמה ב-50 אחוזים והשנה המדינה משתתפת רק ב-35 אחוזים על נזקי טבע ו-80 אחוזים באסונות טבע.
עוד ציינה תמי שקורי שבשנת 2008 ספגו חקלאי ישראל מכת קרה קשה מאד וקנט שילמה באותה שנה 418 מיליון שקלים. שנת השיא בפיצויים לחקלאים היתה ב-2015 והיקף הפיצויים הסתכם אז ב-520 מיליון שקלים.
שקורי גילתה למי שלא ידע, שרוב החקלאים ממוקמים בצפון הארץ. "אנחנו מבטחים 24 ענפי חקלאות שונים ומהשנה שעברה גם צאן ובתי אריזה. אנחנו מבטחים גם נגד מחלות קשות כמו סלמונלה וניוקאסל בעופות וגם גידול חוחובה". "אין ממשלה בלי קנט" התבטא אבשלום (אבו) וילן המזכיר הכללי של התאחדות חקלאי ישראל בראשית דבריו. "לקנט תפקיד מכריע בהגנה וביטחון כל ענפי החקלאות. תראו איך לקראת בחירות, כל השרים והאופוזיציה – עם החקלאים. אני מאחל שייבחר שר חקלאות שבאמת החקלאות יקרה לו ושר אוצר שיסתדר עם שר החקלאות". וילן קרא לממשלת ישראל להשקיע יותר בפרמיית הביטוח החקלאי. "תראו את טראמפ הקפיטליסט שהממשל שלו משתתף ב-65 אחוזים בפרמיית הביטוח לחקלאים. הלוואי עלינו".
יושב ראש התאחדות חקלאי ישראל ומזכיר תנועת המושבים מאיר צור שבירך את משתתפי הכנס אחרי וילן, ציין ש"קנט היא מהגופים היחידים במדינה שנשארה ישראלית והממשלה חייבת להגדיל את התמיכה בביטוח. זה ייתן ביטחון גם למדינה. אם חקלאי לא מבוטח זה ממש אסון למדינה".
נשיא התאחדות האיכרים דובי אמיתי חלק כבוד לקנט וציין ש"אתם עושים עבודה ראויה". הוא ציין כי היקף הייצור החקלאי – 30 מיליארד שקלים בשנה והשתתפות המדינה היא רק מחצית האחוז, 200 מיליון שקלים, "וזה לא דומה למדינה מתוקנת".
הוא קרא לחקלאים באשר הם: "אנחנו צריכים להתחיל לשנות את אופי ההתנהלות שלנו. אנחנו צריכים לשנות את האסטרטגיה שלנו. אם אנחנו חמש שנים בסטגנציה, משהו רע עובר עלינו. אני מאמין שהחקלאות הייתה ותישאר חזקה".
יושב ראש דירקטוריון קנט ( מזה שנתיים) יוחנן אור שהה מחוץ לישראל והנה הברכה שהשאיר ושאותה קראה חברת הדירקטוריון רויטל בן נתן: "אם למישהו עוד היה ספק בנוגע להתחממות הגלובלית והשפעותיה על מזג האוויר העולמי, נראה שהחודשים האחרונים מחקו ספק זה. בחודש שעבר (אוגוסט) התבשרנו על הפשרת למעלה משני מיליארד טון קרח בגרינלנד. עליית הטמפרטורות בחוג הארקטי כפולה מזו הממוצעת בשאר העולם ומחקר חדש מצביע על כך שאובדן הקרח בגרינלנד, שרובו נמצא בחוג זה, מואץ ככל שההתחממות מתגברת".
"די אם ניזכר בגלי החום שהיו השנה באירופה, שהביאו את הטמפרטורות במרכז היבשת לשיאים שטרם נמדדו עד כה, בגלי החום שהתרחשו אצלנו בארץ ובהם נמדדו טמפרטורות שיא של 50 מעלות באזור ים המלח, ולשריפות הענק שהתחוללו בסיביר וכילו שטחים בהיקף של למעלה מ-30 אלף קמ"ר הגדולים משטחה של בלגיה. על ישראל, ההתחממות הגלובלית עשויה להשפיע אפילו יותר. למעשה, התברר שבעוד שבמאה וחמישים השנים האחרונות ממוצע הטמפרטורות של כדור הארץ עלה במעלה אחת, באגן המזרחי של הים התיכון, נרשמה בזמן הזה עלייה ממוצעת של מעלה וחצי – פי 1.5 ביחס לממוצע העולמי. ואם זה לא מספיק רוב ההתחממות נרשמה ב-40 השנים האחרונות, כך שהמצב רק הולך ומחמיר".
"את העלייה הזו מרגישים כמובן כלל האזרחים בישראל אבל יותר מהם – החקלאים. להתחממות הגלובלית ולאירועי מזג האוויר הקיצוני שאנו חווים ישנו גם מחיר כלכלי. היקף הפיצויים בגין נזקי מזג האוויר לחקלאים עמד בשנת 2018 על כ-250 מיליון שקלים, עלייה של כ-25 אחוזים לעומת שנת 2017. במהלך שנה זו התקבלו בקנט למעלה מעשרת אלפים דיווחים על נזקים שנגרמו לגידולים השונים. במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו הפיצויים ב-200 מיליון שקלים, בעקבות 7300 דיווחי נזק מחקלאים בכל רחבי הארץ, עלייה של יותר מעשרה אחוזים במספר התביעות.
במקביל משתנה גם מפת הגידולים בארץ. לדוגמה אנו רואים קיטון מהותי בשטחי ה"אור" (בהדרים) לעומת גידול עצום בשטחי האבוקדו. מגמה זו מחייבת את קנט להמשיך ולעדכן את הביטוחים אותם היא מציעה מדי שנה. כיום אנו מציעים ביטוחים המכסים הרבה יותר ענפים ובסכומים יותר משמעותיים.
אנחנו מנסים להיות קשובים ללקוחות קנט ולפתח תכניות ביטוח לצרכים המשתנים של כל ענף חקלאי. המטרה שלנו היא לאפשר לכל חקלאי את ההגנה הכלכלית הטובה ביותר לתהפוכות מזג האוויר. אולם אליה וקוץ בה. מצד אחד החקלאים כיום מוגנים כלכלית הרבה יותר מבעבר אולם היקף הנזקים גורם גם לעליית הפרמיות".
ובסיום דבריו כתב היו"ר: "אני יכול להבטיח כי אנו בקנט נמשיך לעשות כל שביכולתנו, מול כל הגורמים הרלוונטיים, על מנת להמשיך ולהעניק ללקוחותינו את ההגנה הטובה ביותר, בעלויות הגיוניות. אנחנו מודעים לקשיים הכרוכים ולחשיבות הביטוח כתשומה הכרחית להבטחת עתידו הכלכלי והמשכיותו של המשק החקלאי ויציבותו".
תמי שקורי, המנחה, קידמה את הופעתו של מנכ"ל קנט שמואל תורג'מן בציינה שהוא אגרונום, היה 20 שנה סמנכ"ל והוביל את האסטרטגיה של החברה ומכהן בתפקידו זה שנתיים.
"השינויים האקלימיים הם עובדה שמחייבת אותנו להכיר בה ולדעת להתמודד מולה" פתח מנכ"ל קנט את דבריו. "בשנים האחרונות הרחבנו את סל המוצרים ביחד עם הדרג המקצועי במשרד החקלאות ונציגי החקלאים. סל מוצרים רחב יותר שמספק רשת ביטחון טובה ככל האפשר לחקלאים. אנו צריכים להסתכל קדימה על דור העתיד של החקלאות ולפעול במשותף כדי להבטיח את המשך המפעל החקלאי".
תורג'מן ציין כי "בהשוואה למדינות העולם תמיד ניתן ללמוד ולחשוב כיצד ניתן לשפר ולהשתפר אך בהגינות אני יכול לציין כי אנחנו צריכים להתגאות במוצר הביטוחי הרחב שקנט מציעה ובפרמיות ברות השגה. שנת 2015 הייתה שנת השיא בתשלומי פיצויים. שנת 2018 היתה שנה גשומה. שנת 2019 התחילה במגמה מעורבת – רוחות חזקות, ברד, גשם ושלג. קיבלנו 1000 הודעות נזק. גל החום בחודש מאי פגע במטעים צעירים שהיו מבוטחים.
בארצות הברית גשמים קשים גרמו למניעת זריעה של שטחי פלחה רבים והנזקים הסתכמו בארבעה מיליארד דולרים. 32 מיליון דונם תירס לא ייזרעו ו- 12 מיליון דונם סויה. לטבע חוקים משלו". ובסיום סקירתו אמר מנכ"ל קנט: "קשה לעמוד ולראות עמל של עונה שלמה נמחק בגלל ברד או קרה ושברון הלב הוא קשה. אני רק מקווה שלחקלאי יש את הביטוח הטוב ביותר כדי לאפשר לו לקום ולהמשיך בתקווה שהעונה הבאה תהיה טובה יותר. חרתנו על הפרסום שלנו את המילה "יחד" כדי להביע את המחויבות שלנו ביחד עם ציבור החקלאים. אם כל אחד מאתנו יעשה את המוטל עליו, אז ביחד נצעיד את החקלאות קדימה". מכאן עבר כנס הלקוחות לסדרה של הרצאות בנושאים מגוונים עם נגיעה כזו או אחרת לחקלאות.
חזאי חדשות 13 דני רופ ציין בתחילת דבריו: "טוב להיות עם אנשים שמזג האוויר משפיע עליהם באופן אישי" ובמצגת וסרטים שהקרין הציג פכים קטנים מעולם גדול אבל גם התייחסות קהל בקניון לתופעות אקלימיות כאלה ואחרות ותרומתו של החזאי ללקוחותיו מעל אקרן הטלוויזיה.
ד"ר לירז לסרי, בוגרת אוניברסיטת ניו-יורק ונציגת המוסד האקדמי הזה בישראל שהציגה עצמה מומחית ליצירה והפצת יזמות דיברה על יצירת והפצת חדשנות בעידן החברתי דיגיטלי.
אחריה הופיע אורי שגיא, לא האלוף, אלא מייסד ומנכ"ל "בירה אלכסנדר" שחיפש וגילה שבארץ ישראל ייצרו בירה עוד בשנת 1927 על ידי האחים רוזנברג בעיר עכו והחברה שבראשה הוא עומד מייצרת כיום בירה תחת המותג – "אלכסנדר עוטף עזה" כתמיכה ועידוד לתושבי העוטף.
הדובר הבא היה ד"ר מיכאל דור שהיה עד לפני חודשיים יועץ רפואי ראשי ביחידה לקנאביס במשרד הבריאות והתפטר על רקע "הבלאגן של הקנאביס שמתרחש במשרד". ד"ר דור דיבר כמובן על הקנאביס וריתק את שומעיו בפרטים שלא נשמעו עד כה. הוא ציין שישראל נמצאת בחוד החנית של המחקר בעולם וכי החומר אסור בישראל אלא רק ברישיון משרד הבריאות. "50 אלף בני אדם בישראל מטופלים כיום בקנאביס רפואי. מדי יום מגיעות 200 עד 500 פניות. בכנסת ישראל מבקשים שיהיה שימוש חברתי לקנאביס. אני רופא, לא ממונה על שימוש חברתי. נאמר לנו – אם תאשרו קנאביס למטרות חברתיות המחיר שנשלם יהיה פחות ממחירי אלכוהול וניקוטין. יהיה לזה מחיר. עשרה אחוזים מהמשתמשים למטרה חברתית סבלו מהפרעות נפשיות קודמות. במילה אחרת – מתחרפנים".
ד"ר דור גילה כי מיליון מתושבי ישראל משתמשים בקנאביס למטרות חברתיות. לדבריו לישראל שם מצוין בעולם במחקר רפואי. "אנחנו דורשים בקרת איכות. זה צמח שמשתנה, מאד מורכב, ואנחנו בהתחלת הלימוד שלו. אנחנו רוצים שימכרו אותו בבתי מרקחת. היום כל רופא שלא יודע מה לתת למטופל, אומר לו בוא ננסה קנאביס. פרופסור משולם, מגלה החומר הפעיל בקנאביס קרא לזה אנטוראג'. 80 אחוז מהמטופלים מקבלים קנאביס דרך הריאות. תוך 40 שניות החומר פעיל בגוף. דרך הלשון הספיגה יותר איטית, 3-4 שעות עד להשפעה. יש גם עוגיות שמכילות קנאביס. אתה אוכל אחת, שתיים שלוש עוגיות ואתה לא יודע כמה נספג.
נכד לוקח עוגיות של סבתא וזה לא מומלץ". והוא המשיך: "תוספי מזון CBD פעילים נגד כאב. ב-80 ארצות בעולם זה הופץ כתוספי מזון". כאן הביא ד"ר דור סיפור מהחיים: "מנהל גן חיות בירושלים טלפן אלי וסיפר שהשימפנזה הקשישה בגן החיות סובלת מדלקת פרקים והאם אפשר לתת לה קנאביס. השבתי בחיוב אבל הבהרתי שאני חייב אישור של הלשכה המשפטית במשרד הבריאות. כשסיפרתי לגורם במשרד זכיתי לתשובה הזאת: בעוד חודש תהיה ידיעה בעיתון שסירבת לתת קנאביס רפואי לסבתא של לקוח אבל אישרת קנאביס לשימפנזה. חזרתי אל מנהל גן החיות וזה השיב לי שעד שחזרתי אליו עם תשובה השימפנזה נפטרה.
ד"ר דור סיפר כי אשתקד נפטרו בארצות הברית 50 אלף בני אדם מתרופות משככות כאבים. "בעתיד נשתמש בקנאביס לגמילה מתרופות שונות. שחקני פוטבול אמריקניים לוקחים קנאביס בהפסקת משחק כדי להפחית לחץ תוך גולגלתי ובצקת מוחית שעלולה להיגרם מההתנגשויות הרבות במהלך משחק". ד"ר מיכאל דור הדגיש כי מחקלאי המבקש לגדל קנאביס יש שתי דרישות סף: להוכיח שיש לו קרקע חקלאית והתנאי השני שאין לו רישום פלילי. 600 חקלאים הגישו עד כה בקשות לגדל קנאביס. צריך בערך שטח גידול של ארבעה עד שישה דונם וההשקעה היא של כ-6 מיליון שקלים. צריך אשראי והבנקים אינם קואופרטיביים.
"טיפול אונקולוגי מאד מצליח. קנאביס במקום מורפיום מאד עזר. הטכניון ווולקני לקחו סוגי קנאביס על רקמות סרטן שונות ובהן לבלב ושד והשימוש בקנאביס עצר תאים סרטניים. זה פוטנציאל לתרופה נגד סרטן. במחלות נוירולוגיות שונות עם פגיעה עצבית הטיפול הוא קצר מועד". ועוד גילוי של ד"ר דור: "בקרב אוטיסטים יש הצלחה אדירה. נעשה ניסיון על יותר מאלף ילדים. אימא אחת באה אלינו וסיפרה שהבן שלה בן 8 פעם ראשונה חיבק אותה וקרא לה: אימא. יש בעיה במרפאות כאב. הן מוצפות בתורים ארוכים ובכלל זה כאלה שלא צריכים לקבל קנאביס. "אין לנו הוכחה שהקנאביס יעיל בהריון".
ד"ר דור סיפר לי שהוא רופא משפחה ומתגורר בירושלים והוא בוגר בית הספר החקלאי בפרדס חנה, שם העניק לו בעת לימודיו מנכ"ל התאחדות האיכרים יצחק זיו-אב תעודת הוקרה מיוחדת על היותו "עיתונאי צעיר בבית הספר". ארגעה אחרי ההרצאה המרתקת על הקנאביס סיפק נציג חברה שחשף פעולות ריסוס בכלי טיס בלתי מאויש. בהמשך שמענו שף שדיבר על קולינריה, חקלאות והמטבח הישראלי והתמקד בעיקר בבשר ומרכיביו. ההופעה האחרונה היתה של אמן חושים שהדהים את כולנו בגילויים אישיים על נוכחים באולם.היה מרתק ומעניין מאד.
צילום: שאולי לנדנד
הגלריה החקלאית
בסיום הכנס קראה המנחה בשמות זוכי הפרסים בתחרות "הגלריה החקלאית" בידי צלמים חובבים: בפרס הראשון זכה גיא שמואלי "טטריס מתפוחי אדמה" והוענקה לו מצלמה יקרת ערך. הפרס השני הוענק לרוני בהר על "ישיבת בוקר" של ינשופים ולזוכה הוענק שעון של "אפל". הפרס השלישי הוענק לאירית בן-צבי שצילמה "בואי נקנה לך תותים" וזכתה במגביר-קול משוכלל.
