ראיון: ניצן פלג, ראש המועצה הצעיר של גליל תחתון

עמק בית שאן הפך לעמק המעיינות, עיריית נצרת עילית הפכה לעיריית נוף הגליל – וניצן פלג, ראש המועצה הצעיר של גליל תחתון, רוצה למתג את המועצה האזורית שלו.  האמת כששומעים את הסיבות שהביאו אותו להחלטה – זה נשמע די הגיוני. בינתיים הוא עוסק בעצירת מתקפות של תוכניות ותשתיות שנופלות על המועצות האזוריות במחוז הצפון באופן תדיר. "אתה כל הזמן נאבק בכל מיני דברים הזויים, תלושים" אומר ניצן פלג

ניצן פלג נכנס לתפקיד ראש המועצה האזורית גליל תחתון בסוף נובמבר 2019 ומאז הוא טרוד בשלל משימות שהציב לעצמו וכמובן באתגרי תפעול מועצה בעידן הקורונה שקצת עיכבה אותו. ניצן פלג (43), ראש המועצה הצעיר של המועצה האזורית גליל תחתון, מעוניין לעשות במועצה האזורית שלו שינויים מרחיקי לכת שיובילו אותה לעידן חדש. במסגרת תפקידו פועל פלג רבות כנגד מיזמי אנרגיה מזהמים מבחינה סביבתית ומבחינה נופית וכבר בשנת כהונתו הראשונה, במהלך שנת 2019, הצליח למנוע הקמת תחנת כוח מזהמת ומספר מיזמים פרטיים של טורבינות רוח במרחב הגליל התחתון. פלג הצליח לפסול באמצעות הות"ל מיזם אנרגית רוח ברמת סירין.

כשנכנסת לתפקיד, מה היו המטרות המרכזיות שלך?

ניצן פלג: "כשנכנסתי לתפקיד, מבחינתי זה היה לעשות איזשהו חידוש וריענון של כל המערכת במועצה, יותר לחבר את המערכת ליישובים. לא שזה חלילה קשור למה שמוטי* עשה או השאיר, מוטי היה על הכיפק, אבל אחרי 17 שנה רציתי שדרוג מערכות – ובעיקר רציתי לבנות את מה שאני מכנה: 'קהילה של קהילות' – לעשות משהו שמחבר כקהילה אחת של כל הקהילות כאן, משהו שמחבר מאוד את המועצה ליישובים, לוועדים שלנו וזה בין השאר קשור גם לנושא שאנחנו מדברים עליו, זה לעשות למועצה איזשהו ריענון ומיתוג חדש, מבחינתי זה הכל ביחד. זה כולל לכתוב חזון חדש, איך אני רואה את הדברים כאיש ציבור, לספר את הסיפור של הגליל התחתון, לא פחות חשוב – לספר לעצמנו מי אנחנו ולאן אנחנו רוצים להגיע…"

קראתי באיזשהו ראיון, שאמרת ש"השם של גליל תחתון לא מחמיא למועצה", שאתה מחפש שם חדש למועצה

"תראה, אני בא בין השאר מעולם התיירות ותמיד כאשר הגיעו אלי סוכנים וקבוצות תיירים מהארץ – תמיד העירו לי על השם של המועצה. עכשיו יש פה שני דברים. אחד, בחוגי בית תמיד עלתה שאלה קבועה על שם המועצה, הייתי בשדה אילן, בשרונה, בנטופה, לא משנה כרגע שם הישוב, תמיד שאלתי אנשים 'איפה אתה גר' ותמיד התשובה היא, למשל, שדמות דבורה, ליד התבור, מושב ארבל, ליד הארבל, לביא ליד צומת גולני, ליד טבריה, כל אחד משייך את הישוב שלו ליד משהו שקרוב אליו – אבל כמעט אף אחד לא אמר לי: אני מכפר קיש, מהגליל התחתון'. השייכות למועצה הייתה יותר שייכות יישובית ולא אזורית. גם בסקר שעשינו כשנכנסתי לבחירות, כאשר אפילו עוד לא הכרזתי על מועמדות, קודם כל רציתי לדעת מה מעניין את התושבים – וגם שם ראינו זהות מאוד גבוהה של התושבים עם היישוב שלהם וזהות מאוד נמוכה עם המועצה שלהם.

"וכשאתה רואה אנשים ממועצות אחרות, נגיד המועצה האזורית גולן, מי שאתה מדבר איתו הוא יגיד שהוא מהגולן. כנ"ל תושבים מעמק יזרעאל – יגידו לך שהם מעמק יזרעאל או גליל עליון, לא תשמע הרבה גליל תחתון. לא תשמע משני סיבות, אחת זה באמת תחושת השייכות, ולכן אני אומר שחשוב לי ליצור 'קהילה של קהילות', צריך לחבר את הגאווה ואת תחושת השייכות ודבר שני, יש פה גם משהו סמנטי בשם, אפילו אם אתה אוהב את השם הוא איפשהו לא מצלצל לך טוב, גליל תחתון, כי זה משהו תחתון. אם תסתכל על כל המועצות האזוריות בצפון הם תמיד ממבט גבוה: גליל עליון, מרום הגליל, מבואות חרמון, מעלה יוסף או העמקים, עמק הירדן, עמק המעיינות, שם עשה יורם קרין** את התהליך של שינוי השם מעמק בית שאן לעמק המעיינות ולכן המקום הזה של גליל תחתון הוא בעייתי.

"אנחנו בדיוק יוצאים בסקר תושבים שהוצאנו השבוע, בנוגע לתדמית המועצה ושינוי השם שהתושבים מעדיפים ומציעים. אגב, המון תושבים מייד ענו, כבר עברנו את ה-250. זה לא רק התבור או הארבל, זו אחת המועצות לדעתי הכי ייחודיות בארץ. אין לדעתי מועצות אזוריות בארץ עם מגוון כזה של אזורי אקלים, כמו המועצה שלנו"

"עכשיו מעבר לזה, הגליל התחתון הגיאוגרפי הוא הרבה יותר גדול מאתנו, הוא ממש מכביש 85 דרומה עד לאזור יקנעם – הוא אזור ענק ואנחנו יושבים בתוכו. יותר מזה ואני אומר זאת מבלי חלילה לפגוע באף אחד, יש לנו בתחום שלנו גם הרבה מאוד כפרים ומן הסתם יש גם הרבה מאוד אירועים בכפרים ולא עלינו אירועים של פשע, תאונות דרכים ועוד. כשזה מתרחש תמיד אומרים בחדשות 'ישוב בגליל התחתון' כי לא מזכירים את שם היישוב או הכפר וזה תמיד חוזר אלינו. בכל פעם שזה קורה, מייד שולחים לי תמונות מסך, מערוץ 11, 12, 13, 20, מוואלה, ויינט, הנה אתה רואה? גליל תחתון.

"אז אמרנו שזה נושא שצריך לתחום אותו ולשקול אותו. אנחנו בדיוק יוצאים בסקר תושבים שהוצאנו השבוע, בנוגע לתדמית המועצה ושינוי השם שהתושבים מעדיפים ומציעים. אגב, המון תושבים מייד ענו, כבר עברנו את ה-250. זה לא רק התבור או הארבל, זו אחת המועצות לדעתי הכי ייחודיות בארץ. אין לדעתי מועצות אזוריות בארץ עם מגוון כזה של אזורי אקלים, כמו המועצה שלנו. מה זאת אומרת? אתה רואה פה את התבור, אחרי אתה רואה את יער בית קשת, את רמת סירין, אתה רואה את אזור בית רימון, בקעת נטופה, מסד, אתה רואה את אזור הארבל, אתה רואה את בקעת יבניאל – והכל בתחום המועצה שלנו – תוואי נוף כל כך שונים כולם במועצה אחת זה מדהים!

"ולכן אני אומר, אם תלך על תבור אתה פוגע בחבר'ה של הארבל, אם תלך על הארבל – אתה פוגע בחבר'ה של תבור וכך הלאה והלאה – אתה צריך פה מאוד להיזהר עם בחירת השם ואני גם לא הולך עם זה 'ראש בקיר', בואו נראה, מה התושבים אומרים…"

אולי מה שמרבית התושבים אומרים?

"תראה, לא נלך פה לפי מה רוב התושבים אומרים. נשמע מה דעתם, בכלל כאשר אנשים עונים על סקרים מהסוג הזה זה לאו דווקא מייצג את כולם, אבל זה כן נותן לך איזושהי תחושה. אבל אני חושב שבהחלט מיקוד של שם מתאים הוא חלק מתהליך אסטרטגי של המועצה. עשינו תהליך של כתיבת חזון חדש, עוד לפני הקורונה עשינו יומיים סדנא בנושא בכפר הירדן עם נציגי המליאה, ועדים מקומיים, נציגי מועצה ותושבים, ביחד היינו בישיבה בסביבות ה-70-80 איש ואישה ובנינו חזון חדש למועצה, שאומר לאן פנינו מועדות."

אחת הבעיות התדמיתיות של המועצה גליל תחתון היא שהיא תמיד נתפשת כמועצה "בדרך ל…", בדרך לכנרת, בדרך לצפון, בדרך לגולן… כאשר כביש 65 מהווה די עצם בגרון לתושבים ולמטיילים…

"זה נכון וזה אגב אכיף, כשיסיימו את הרחבת כביש 65, בעוד שלוש שנים, תעבור את הדרך לצומת גולני בזמן מאוד קצר…"

אתה היית בעצם בין מובילי המאבק להרחבת כביש 65 והמאבק להרחבת כביש 767?

"במאבק על 767 הייתי ממש מוביל עיקרי במאבק ובמאבק על כביש 65 הייתי חלק מהמאבק. אם תעבור היום ב-65 תראה שאין איקליפטוסים כמעט לאורכו, הורידו את הכל, מעפולה עד אילניה. הקבלן שכרגע עובד הוא קבלן שעושה העתקת תשתיות – מעתיק עצים, מעביר את הקווים שעוברים לצד הכביש, אם זה קווי מתח, מים או ביוב, בזק – הוא מפנה ועוד מעט יצא המכרז של הקבלן המבצע. הנוסעים לא יעברו דרך השדרות בכניסה לעפולה, וייסעו דרך עוקף עפולה – אחוזת ברק – עד צומת גולני לשני הכיוונים. מחלפון ראשון יוקם בצומת גזית (הצומת לפני צומת שבלי), מפרידן תחתי. בהמשך אחר יהיו מפרידנים בכדורי, בבית קשת ובאילניה – שדה אילן.

"עכשיו אתה באמת צודק במה שאמרת, שאנשים עוברים במועצה שלנו ואתה רוצה לראות איך לתפוש אותם בדרך, שיבקרו באתרים הנהדרים שיש כאן בשטח המועצה. חלק מתהליך המיתוג שאני מאוד מאמין בו הוא העבודה באשכול, יש לנו אשכול כנרת עמקים – 15 רשויות שפועלות ביחד ואחת המטרות המרכזיות של האשכול, אולי המרכזית שביניהן, זה לראות איך אנחנו מחברים לכל אתר את התייר שמגיע. זה לא מעניין אותי אם הוא יבקר בכפר תבור או בכפר כמא, אני לא מבדיל בעניין הזה, כי אם הוא יבקר במקום אחד הוא יבקר גם באתרים שביישובי המועצה, אז באמת זו המטרה – לראות איך לגרום לו לרדת מהכביש ולהגיע לאתרים המהממים שיש במועצה. כך שהאשכול הוא חלק בלתי נפרד מנושא המיתוג ופיתוח התיירות במועצה, כי אנחנו באמת רוצים לקדם פה משהו אזורי."

יזמת את פסטיבל השקד הראשון שהפך להצלחה ואפילו הפתיע את התיירנים במועצה, שלא ציפו לקהל הרב שהגיע

ניצן פלג: "נכון, זו הייתה יוזמה שעשינו את זה עם המועצה המקומית כפר תבור – וזה באמת היה מצוין."

קראתי שבמהלך השירות הצבאי נפצעת פציעה קשה, עברת שיקום ארוך והתחברת לסוסים

ניצן פלג: "האמת שסוסים זה משהו אצלי מילדות, יש לנו מרכז רכיבה גדול בכרמל, בבית אורן, אתר גדול שכולל מסעדה וקמפינג מודרני משודרג. אבי שהיה חקלאי פתח בשנת 83' את החווה הראשונה בכפר חיטים, אחרי זה הוא פתח חווה נוספת בגני חמת, ליד חמי טבריה. אבי היה בוקר ומגדל פרחים. כזכור, בשנות ה-80' קרס משק הפרחים והוא כבר במקביל התחיל להיות תיירן, הקים את חוות הסוסים בכפר חיטים ובגני חמת. אז התחיל את החווה בבית אורן – סגר את שתי החוות הראשונות והחליט להתמקד בחווה בבית אורן. הוא נכנס לבית אורן אחרי השריפה הראשונה בכרמל ולמזלו בשריפה הגדולה החווה לא נפגעה.

"כך שאני תמיד הייתי עם הסוסים ובאופן טבעי, אחרי שנפצעתי זו הייתה באמת התרפיה הכי טובה, החיבור עם הסוס. אני עדיין רוכב ואגב, הוצאתי גם ספר ב-2008 על אילוף סוסים ותקשורת בין אדם וסוס. קראתי לספר 'צעדים ראשונים' שם שלמעשה היה תרתיי משמע, אחרי הפציעה וההתחברות לסוסים. אז כן, הבנות שלי רוכבות ואני מלמד אותן רכיבה, אני עדיין מאוהב בסוסים."

דיברנו על תיירות ובשטח המועצה גליל תחתון יש באמת אתרים באמת מקסימים, כמו למשל הקניון בנחל תבור, כמו רמת סירין על המעיינות שבסביבתה, יש כאן פנינות טבע מקסימות אבל להגיע אליהן זה קשה, הייתי אומר בעיקר ל"מטיבי לכת" ולא לתיירות משפחתית.

ניצן פלג: "זה נכון למרות שכל שטח המועצה מלא ושופע באטרקציות נהדרות לתיירות משפחתית. שכיות הטבע שהתייחסת אליהן כקשים להגעה, זה נכון, אבל צריך לדעתי לשמור על המתח הזה, ואולי זה גם בסדר. למשל, ה מושבניקים החקלאים טוענים ובצדק, שהם מאוד מאוד מקפידים לראות שאנחנו לא עושים פה פיתוח יתר. שאם ננגיש כל מקום במועצה אז יגיעו לכאן כל העולם ואחותו, ייכנסו לשטחים חקלאיים וכו'. כל הזמן אנחנו צריכים להיות באיזשהו ממשק, לשמור על האיזון בין פיתוח תיירות והאינטרסים של התושבים. קל מאוד לבוא ולסלול את הדרכים לאתרים ובאו ואמרו: 'רגע, רגע, בואו, שזה לא יהיה כל כך קל ורק מי שבאמת רוצה ומוכן יגיע לשם' וזה לדעתי מאוד חשוב. זה לא שאני לא רוצה לפתח ולהביא לפה אנשים אבל אני רוצה לעשות את זה בצורה מושכלת ושהתושבים לא יפגעו ממהלכי פיתוח. כמובן שאנחנו עושים את הכל מול רשויות הניקוז, לגבי אם ועד כמה אנחנו רוצים לפתח אתר זה או אחר."

הקורונה עכבה את תוכניות הפיתוח שלך למועצה?

"כן, מן הסתם הקורונה באה ובגל הראשון שלה עצרה אותנו. עצרנו גם ביוזמתנו ואמרנו 'חבר'ה בואו נעצור ונתכנס קצת אלינו' אבל זה כן איפשר לנו לעשות דברים אחרים. זה נתן לנו דלת רחבה לפתח את האחדות בקהילה, להביא ליישובים את הדברים החשובים, לפתח את שירותי הרווחה שלנו במרכז הקהילתי שלנו, במתנ"ס שפתחנו ממש לפני הקורונה, וממש נתן לנו את האפשרות לבוא לידי ביטוי בישובים השונים. מה שכן, אירוע הקורונה עצר אותנו מבחינת קידום תהליכים חוץ מתשתיות, כי בתשתיות אתה חייב לעבוד כל הזמן, כי בסופו של דבר צריך להגיע הראשון בספטמבר ואתה צריך לפתוח בתי ספר חדשים.

"קודם כל צריך לדעת – מחוז צפון כל הזמן מותקף, מותקף בתכניות, מותקף בתשתיות – הכל זורקים לכאן, בהכל, מנחיתים פה טילים! מחצבות, קרקע, כבישים, שדות פוטו-וולטאים, תחנות רוח – הכל מעמיסים ומפילים עלינו ואתה אומר: 'ראבק חבר'ה, בואו תרגיעו, אנחנו רוצים ליישב את הגליל – לא להבריח מהגליל'"

ניצן פלג: "אחרי פסח, כשהעסק קצת נרגע ואז הגיע הגל השני אז כבר שינינו פאזה ואמרנו: 'בואו חבר'ה מתקדמים קדימה' ובמקביל אנחנו מאוד מאוד שומרים על עצמנו. אני מאוד מקפיד על הדברים הנדרשים, גם במועצה אנחנו מנסים לסגור אותה כמה שיותר, בעצמי אני מאוד מקפיד ונזהר אבל מצד שני אני מבין שהדברים האלה יכולים להישאר איתנו עוד הרבה מאוד זמן. בסוף יש ממשלה. אני ראש מועצה שנה ושמונה חודשים ועוד לא עבדנו מול ממשלה באופן מסודר, עוד אין תקציב, אני עובד עם עצמי, עם משאבי המועצה, אין לי עדיין באמת גופים מסודרים לעבוד איתם. גם היום אתה עובד 36 שרים, לך תבדוק מי אחראי על מה.

"סלט שלם ויש לנו פה הרבה מאבקים. אמרת כבישים, אז נכון כביש 65, ו767, טורבינות רוח ברמת סירין שרצו לכער פה את כל הרמה והובלתי פה מלחמה מטורפת ולפני קצת פחות משנה ניצחנו בות"ל. 17 שנה לאחר הקמת הועדה לתשתיות לאומיות זו התכנית הראשונה שאושרה לביטול, הצלחנו לבטל את ות"ל 67 לרמת סירין ואת התוכנית להקים תחנות כח באזור שלנו ועכשיו יש לנו סיפור של מחצבות ליד יבניאל ובאזורים ליד גבעת אבני, קו 400 – קו מתח גבוה שמתכננים להעביר מעל המועצה. אני נלחם מול המועצה הארצית, הפכתי להיות מומחה למאבקים ציבוריים. אין נחת כאן."

קודמך לתפקיד, מוטי דותן, אמר פעם ש"בתפקיד ראש מועצה קמים בבוקר, מסתכלים ימינה ושמאלה ורואים מלא אויבים, אלה הם מאבקים שקיימים כל הזמן". אתה גם מרגיש כך?

ניצן פלג: "בהחלט מזדהה, אתה מרגיש כמו 'כיפת ברזל' של גליל תחתון, זו ההגדרה! קודם כל אני חבר בוועדה המחוזית, אז אני מאוד מחובר לכל הדברים. קודם כל צריך לדעת – מחוז צפון כל הזמן מותקף, מותקף בתכניות, מותקף בתשתיות – הכל זורקים לכאן, בהכל, מנחיתים פה טילים! מחצבות, קרקע, כבישים, שדות פוטו-וולטאיים, תחנות רוח – הכל מעמיסים ומפילים עלינו ואתה אומר: 'ראבק חבר'ה, בואו תרגיעו, אנחנו רוצים ליישב את הגליל – לא להבריח מהגליל'. רמ"י מביאים לך איזושהי תכנית, פתאום אתה מגלה שמדובר בתכנית של 10 אלפים יחידות דיור, באזור אזורים, קטע ענק ליד טבריה שרמ"י רוצה לקדם. אתה כל הזמן נאבק בכל מיני דברים הזויים, תלושים. אין לי ותמ"לים אבל יש לי ועדות גיאוגרפיות שמנסים כל הזמן לנגוס לי בשטח."

באמת רציתי לשאול, בשטח המועצה שלך יש תמהיל לא פשוט של מועצות מקומיות ערביות, צ'רקסים וכמובן הישובים שלך. אתה יוזם שיתופי פעולה איתם?

ניצן פלג: "תראה זה הכל פרסונלי ובשביל זה יש את האשכול ובגלל זה אני מאמין באשכול, שמאגד את אל בטוף, בועיינה נוג’ידאת, בית שאן, הגליל התחתון, טבריה, טורעאן, כפר כמא, כפר תבור, יבנאל, מגדל, מג’אר, עילבון, עמק הירדן, עמק המעיינות, שיבלי ואום אל ג’אנם – ושכל התכלית שלו זה לחבר, לעשות שיתופי פעולה בין הרשויות ביחד. יש כמובן את הדברים הלוקליים, דברים מקומיים שלנו עם כפר כמא, כפר תבור, שיבלי ואחרים שקורים יותר. עם כפר תבור בכלל יש לנו שיתוף פעולה מדהים, אני ועודד הלפרין באמת חברים טובים ויש לנו המון שיתופי פעולה, אבל יש לנו את כפר הירדן, עמק המעיינות, יש לנו המון חיבורים במרחב הזה. קח לדוגמא את בית ספר כדורי. זה תיכון ששוכן בשטח המועצה שלנו ויש פה את כל הישובים ביחד מכל המועצות שלומדים בו."

פרויקט שיקום המטמנה והפיכתה לאמפיתיאטרון הסתיים?

ניצן פלג: "כמעט, נותנים עוד שנה לקרקע לשקוע, פרויקט מאוד יפה שבו הוציאו את האשפה שנותרה, עשו עיצוב קרקע. אנחנו הולכים לעשות שם נטיעות ופיתוח, דברים כאלה. פרויקט נהדר אבל גם אתגר גדול. הפרויקט של שיקום המטמנה ועוד כמה פרויקטים שעושים עם הקרן לשיקום שטחים פתוחים, כמו למשל בשרונה יש לך גם אמפי יפה שעשו מעל בקעת יבנאל, מעלה קיש ליד כפר קיש – אלה הם פרויקטים יפים שעושים עם הקרן לשטחים פתוחים אבל בסופו של דבר צריך גם לתחזק אותם כדי שהציבור יוכל להמשיך ליהנות מהם לאורך שנים וזה לא פשוט."

אתה גם מעורב מאוד בחלק החקלאי של המועצה. אתה ודאי מודע למצב החקלאים, אתה מעודד ממינויו של אלון שוסטר לשר החקלאות?

ניצן פלג: "קודם כל אני מעודד מזה שאלון שוסטר נכנס לתפקיד שר החקלאות ואני מעודד גם מהמנכ"ל שלו, נחום איצקוביץ' שנכנס לתפקיד, שהיה בעצמו ראש מועצה – שני ראשי מועצות אזוריות לשעבר ובעיני זה מצוין וברכה. אני מחזיק אצבעות שזה יחזיק, אתה יודע, אני באמת מקווה שהממשלה תחזיק. מצד שני, אי אפשר לצפות מאלון שיבוא ויושיע את החקלאות והמועצות מכל הצרות שנפלו עלינו בשנים האחרונות, אבל יש לנו אתגרים כאן במועצה שהם  בעצמם לא פשוטים.

"למשל, אצלנו נושא המפטמות זה אתגר גדול, אתגר עצום שאגב, אנחנו כמועצה מובילים אותו, את סוגיית המפטמות בארץ, אצלנו זה בשרונה, שדה אילן, שדמות דבורה ואין ספק שמדובר בקונפליקט. הבעיה היא שכל רפת שנסגרת – החקלאי מוכר את מכסת החלב שלו ומכניס את העגלים פנימה לפיטום וזה מאוד מפריע לתושבים, זה נכנס לישובים וזה מאוד צפוף. אנחנו השנה עובדים על מסמך משלנו שיענה על השאלה: איך מגדלים עגלים לפיטום בגליל תחתון. יושבים על הכנת המסמך גם עם הרשות לפיתוח עסקים, אנשי הוועדה המקומית לתכנון ובניה שלנו, שאני עומד ברשותה, יחד עם אגף הגנת הסביבה שלנו, עם הוועדה החקלאית שלנו, היועמ"ש של המועצה והיועמ"ש של הוועדה המקומית – אנחנו כבר ממש בסוף, סוגרים את המסמך הזה. אני יכול להגיד לך שמרכז המועצות האזוריות, שי חג'ג', הייתי איתו השבוע בכנסת – הם מחכים למסמך הזה."

אז מה בשורה תחתונה, מוציאים את המפטמות מהמושב?

ניצן פלג: "המסקנה באמת זה לצמצם את המפטמות בחלקות א'. יהיה מצוין כמה עגלים מותר לגדל למטרים מרובע, מה הם התנאים לגידול מסודר, שצריך היתר  מיוחד. אני הראשון עד היום שפיצל היתר של מפטמה מהיתר של רפת חלב. עד היום לא היה פיצול כזה, סגרת רפת חלב והכנסת עגלים על אותו היתר. היום אין דבר כזה אצלנו. היום אם הוצאת פרות לחליבה ושמת עגלים – אתה צריך היתר חדש למפטמה, שיהיה על בסיס מסמך המדיניות שלנו.

"ישבתי השבוע עם חה"כ מיקי חיימוביץ, שהיא יו"ר וועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, ישבנו על כל הנושאים שדיברתי איתך עכשיו, כולל המחצבות, התשתיות, הכל, בין השאר גם על נושא המפטמות וגם היא ממתינה למסמך המדיניות שלנו כדי לראות איך אנחנו הופכים אותו לתקינה. אנחנו ממש פורצי דרך בתחום הזה ואנחנו עושים זאת אגב כדי שכן אפשר יהיה לפטם עגלים בגליל התחתון ומצד שני להתחשב במרחב, כי במקומות רבים זה הופך להיות תעשיה ולמפגע סביבתי."

"לסיכום גליל תחתון היא מועצה חקלאית, אמנם החקלאות היום היא במיעוט אבל עדיין זה הצביון של המועצה שלנו וזה מה שמבדיל את ה מועצה שלנו ממועצה מקומית או מהעיר. לכן החקלאות תופשת במועצה שלנו מקום מאוד מרכזי. יש לנו ועדה חקלאית חזקה מאוד. יש לי רכז חקלאי בשכר ובשבילי זו אמירה – משנה ראשונה הכנסתי את זה בתקציב. אנחנו היום חולשים על כמעט 200 אלף דונם שמתוכם 80-90 אלף דונם זרוע ונטוע במגוון רחב מאוד של גידולים, מהאזור הדרומי פה שנראה כמו טוסקנה עם הכרמים, הזיתים, היקבים, המגבנות.

"יש פה מפעל מים אדיר של מים מושבים, במאגר הגדול בשרונה, כאשר אני כל הזמן פועל במי גת להגדיל עוד ועוד מאגרים, אגב, פעם אם היית מסתכל על רמת סירין שממול היא לא הייתה כזאת, לא ראית את השדות הירוקים הללו, את הכרמים – זה הייתה רק אדמה, חום לגמרי ואנחנו כל הזמן מגדילים. אגב, גם אני נטעתי כרם קטן. אני נוטע, זומר, חוגר, פותח מים, סוגר מים, אתה יודע זה הכיף שלי ואת היין אני עושה ביקב של איתם בירגר, הוא מטפל ביין אני מגדל וזה מדהים בעיני."