כ-3,000 עובדים זרים בתחום החקלאות, היו ביישובי עוטף עזה ביום שבת שבו הותקפו יישובי העוטף. רבים מהם הועסקו במושבים שבהם מגדלים ירקות ופרחים, חלקם הועסקו בקיבוצים. כמי שהיו חלק בלתי נפרד מהאזור, גם הם נפגעו מהמתקפה הרצחנית בשבת: נרצחו, נפצעו ונחטפו לרצועת עזה
ביום ראשון דאגו חברות כוח האדם בשילוב תנועת המושבים לפנות את העובדים הזרים, רובם תאילנדים שעובדים בחקלאות, מעוטף עזה. "חלק מהעובדים רצו ללכת לעבוד במקומות אחרים בענפי החקלאות באזורים שהם רגועים יותר", מציין יוני דמרי, ממושב גילת, מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים. "חלק מהעובדים חוו טראומה ולכן הם ביקשו בשלב הזה לא לעבוד. העובדים האלו התפנו לחאן ספינת המדבר בין פארק גולדה לקיבוץ רביבים. חלקם אמרו שהמשפחות שלהם לוחצות עליהם לצאת מהארץ והם רוצים לחזור לתאילנד. חלק אחר אמרו שהם רוצים לחזור לתאילנד למשך חודש כדי להירגע, ואז הם רוצים לחזור לעבוד בישראל. אנחנו דואגים להם ומטפלים בהם ככל הניתן בתוך כל הכאוס ששורר פה".
באילו כלים אתם עוזרים לעובדים שראו חברים שלהם שנרצחו או נחטפו?
"אנחנו מכוונים אותם לשגרירות תאילנד בישראל, שלמען האמת אין לה יותר מדי כלים לטפל בהם ברמה הפסיכולוגית. צריך פסיכולוגים שיודעים את השפה שלהם, או מתורגמנים שיתווכו ביניהם לבין הפסיכולוגים הישראלים. אנחנו מחפשים את האופציה הכי זמינה, גם אם היא לא הכי טובה. לא בהכרח מה שהכי מתאים הוא גם זמין".
שמעתי על 200 עובדים זרים ששוכנו בהאנגר בעמק חפר ומי שפגשו אותם אמרו שהם עדיין מבולבלים ומבוהלים.
"אלו עובדים ממושב נתיב העשרה, ואנחנו מטפלים בהם ודואגים להם. אנחנו מניחים שהם לא יחזרו למשקים שלהם בזמן הקרוב, והכוונה היא להעסיק אותם במשקים חליפיים תוך שמירת הקשר איתם כדי לוודא שהכול בסדר".
חקלאות ביום שאחרי
ליוני דמרי אין תשובה לשאלה איך יתנהלו החיים והעבודה החקלאית בעוטף עזה, כשמדובר על מערכה צבאית שעלולה להימשך שבועות ארוכים. "כל הייצור החקלאי בעוטף עזה כרגע לא ברור", הוא אומר, "ואנחנו עושים ככל שביכולתנו על מנת להחזיר את החיים למסלולם. אבל קודם כול יש אזרחים שפונו מהעוטף והם צריכים לחזור הביתה, והדברים האלו תלויים האחד בשני. למזלנו יש בעוטף חקלאות מאוד ענפה ומאד מוצלחת, ואני מאמין שבזכות החקלאות החיים יחזרו יותר מהר לשגרה. אני מניח שגם העובדים הזרים יחזרו בהדרגה לעוטף, אבל הכול תלוי בתוצאות המלחמה".
בחאן ספינת המדבר הנמצא בשטחה של המועצה האזורית רמת הנגב, נקלטו 250 תאילנדים שהתפנו בליווי צבאי מהמשקים בעוטף עזה. "הם מטופלים באופן מלא", מתאר יענקל'ה מוסקוביץ, ממושב קדש ברנע, מנהל המחקר והפיתוח ברמת הנגב ויו"ר הוועדה החקלאית. "הם מקבלים את כל צורכיהם. הם לא עובדים בשלב הזה כי הם עברו אירוע לא קל, ואנחנו לא יודעים מה יהיה איתם בהמשך. יש שתי אפשרויות: או שהם יתאוששו וירצו לחזור לעבודה, או שהם ירצו לצאת בחזרה לתאילנד. ממה שאני יודע בשלב הזה מכל השיחות שעשינו איתם, רובם רוצים לצאת מהארץ ולחזור לתאילנד. זה מצב רע מאד מבחינת החקלאות, כי לא יהיו פה עובדים. עם זאת, אנחנו בעיקרון מבחינה הומניטרית, דואגים להם לאוכל, שתיה, כלי רחצה, אינטרנט וכל מה שצריך. אנחנו איתם בכל הנדרש. נמצאים אצלנו גם נציגים משגרירות תאילנד בישראל, וגם נציגים של רשות האוכלוסין וההגירה, ואנחנו כמובן דואגים לכל צורכיהם. תושבי האזור תורמים להם מזון, והם נמצאים בידיים טובות".
יש להם גם טיפול נפשי?
"כן. מגיעים לפה אנשים שיודעים את השפה שלהם, והם מדברים איתם. המטרה שלנו היא לתת להם בית חם ומקום להתאושש בו. אם הם ירצו לחזור לחקלאות – מצוין, אם הם ירצו לחזור לתאילנד – אף אחד לא יחזיק אותם. אם הם רוצים עוד לנוח, להתאושש ולחשוב – גם זה עומד לרשותם".
