רפת נטופה השלימה מכון חליבה חדש
לאחרונה הגעתי לקיבוץ בית רימון, לחליבה הראשונה במכון החליבה החדש ברפת נטופה המשולשת והתרגשתי מאוד, יחד עם העובדים והפרות. מתקן חדש שמשלים השקעות גדולות מאוד לאורך שנים רבות – רפת שיכולה לשמש כרפת מודל בענף
גילוי נאות – שמשתי כיו"ר רפת נטופה מעל ל-12 שנה, מאז תחילת 2007. רפת שזה מקרוב סיימה את הרפורמה הגדולה של שנות האלפיים, לאחר איחוד של בית רימון המארח עם גשר ובהמשך, הצטרפה גם אשדות יעקב איחוד. בנו את הסככות הנחוצות לשיכון לחוץ של הפרות והאריכו את מכון החליבה, שהסוכנות בנתה עם ההקמה בשנות ה-80.
לזכותם של המשקים-הבעלים, שהם נרתמו בכל השנים לפיתוח ולהרחבה הדרגתית של הרפת ואנחנו, עם צוות הרפת בראשותו של מוטי רחמים המנהל, לחצנו על הגז ובכל שנה, השקענו סכומים ניכרים לפיתוח, לשיפור ולקידום הרפת.
כך בנינו עוד סככה גדולה לעגלות, 3 סככות מרחביות כפולות ל-600 פרות, חצר צינון כפולה, הרחבת מתקני המזון, יונקייה מודרנית, כבישים ודרכים ושיפור מתמיד של נראות הרפת, ששיאה עם בנייה משותפת ועצמית של פרגולת תצפית על בקעת נטופה המדהימה, שבחורף היא מתמלאת במים ומוצפת בשטח נרחב. וכמובן, הרבה עצי ברוש צריפי.
גידול מתמיד בהיקף הייצור והעברה כספית קבועה לבעלים, ההשקעות בוצעו מההלוואות ממקורות שונים ובתחשיב השנתי של "מקורות ושימושים", הבאנו הכול בחשבון…
הקפדנו לשמור על יחסים קרובים עם הנהלות המשקים וגם עם החברים, בדיווח מתמיד בעלונים הפנימיים, בישיבות הנהלה של הקיבוצים ובחגיגות טו בשבט ברחבי הרפת, בהשתתפות בני נוער והורים מהמשקים.
למוטי רחמים ולמוטי אלדר סגנו, יש תרומה עצומה לקידום הרפת, תוך שיתוף העובדים וטיפוחם בדרכים מגוונות. העובדים אוהבים את שני המוטים וזורמים עם החלטותיהם..
את מכון החליבה הוצאנו לתכנון עם אבנר הורוביץ, אחרי שיצאתי עם מוטי לסיור באירופה ויישמנו את התובנות בתכנון. קיימנו דיאלוג עם חברות הציוד והחלטנו ללכת עם אפימילק. ההנהלה קיבלה החלטה לא פשוטה להשקעה של מעל ל-10 מיליון ₪, לבניית מכון בתקופת של הרבה חוסר ודאות.
אחרי 12 שנות הובלה משותפת ברפת, הגיעה העת להחליף כוחות ובמקומי נבחר זיו אטד מעין המפרץ והוא, בעל ניסיון רב בניהול רפתות גדולות, המשיך במשימה והשלים את התכנון והבנייה, עם הרבה אהבה והשקעה אישית.
חליבה ראשונה במכון חדש – הגיע היום של חליבה ראשונה במכון החליבה החדש. הקדמתי להגיע, כדי לראות את ההכנות וללוות את הפרה הראשונה שנכנסה לחצר ההמתנה ובהמשך, גם למכון החליבה החדש עם 60 עמדות. הרבה עובדים, ספקים ומקצוענים, מלווים את החליבה הראשונה וכל פרה, מתוך 970 הפרות שהגיעו להחלב, והתרגשו להיכנס ל"ארמון החדש", במשך 12 שעות רצופות.
אחרי שהפרות נרגעו
כמה שבועות אחרי, ביקשתי להיפגש עם מוטי ומוטי ולשמוע אותם, באתנחתא קצרה בתהליך השלמת הבנייה, והנושאים הקטנים שעוד צריך לבצע…
מוטי רחמים – מנהל מיוחד
יליד 55 נולדתי בישראל להורים שהגיעו מפרס. בגיל 14, הגעתי לחברת הנוער בקיבוץ יפעת ומאז אני שם. עבדתי ברפת לפני הצבא ובתום השירות הצבאי חזרתי לרפת עד 97. בין לבין, מילאתי תפקידים מגוונים כולל ניהול הרפת.
ביפעת היה מקובל לשלוח את העובדים ללימודים מקצועיים ברופין ובפקולטה. אני עשיתי קורס יסודות ברופין ונכנסתי לניהול עד 92 ואז עומרי החליף אותי ואני הייתי לידו כחונך. כאשר דני סלעי סיים לימודיו בפקולטה וחזר לרפת, הרגשתי שאני יכול לצאת לעבודה אחרת וכך הגעתי לעבודה, כמשווק במפעל הנחושת בקיבוץ, למשך 5 שנים.
ב-2002 התחילה ההפרטה בקיבוץ והחלטתי לחזור ולנהל רפת והפעם זו של קיבוץ גלעד ליד דליה בהרי אפרים. זו הייתה אחת התקופות הקשות והמורכבות – ענף עם רפורמה גדולה ומקיפה ורווחיות נמוכה יחסית. הקמנו סככות חדשות לפרות והייתי שם עד 2010 ואז אתה, כיו"ר רפת נטופה, פנית אליי לקחת את תפקיד הניהול אחרי רנן. ראיתי בתפקיד, אתגר גדול של ניהול רפת משולשת ומאז אני כאן, עושה ויוצר בהנאה גדולה.
גר ביפעת, לא רחוק מהרפת, נשוי לדליה ויש לנו ארבעה בנים נכדה אחת, בינתיים.
מוטי אלדר
נולדתי ב-58 בקיבוץ עין צורים, דרומית למסמיה. המשפחה עברה לירושלים ואני התגייסתי לנח"ל, עם היאחזות בית רימון בגליל התחתון, שאוזרח ב-1979. מאז השחרור, בינואר 80, הגעתי לקיבוץ וכאן בניתי את ביתי.
הקמנו את הלול כענף ראשון, והייתי לולן בראשית דרכי ואז הוחלט ללכת על הקמת רפת. יצאתי לקיבוץ לביא שאימץ אותנו, ולמדתי את התורה ברפת במשך חצי שנה וב-1985, התחלנו להפעיל את הרפת המקומית, שהסוכנות סייעה בבנייתה. הייתי כאן כ-6 שנים ועברתי לתפקיד מרכז המשק, חזרתי לשנה חצי ויצאתי לעבודת חוץ בחברת פזגז. כשהשותפות ברפת התחילה ברפורמה הגדולה, חזרתי לעבודה ברפת ומאז אני כאן. מי שקיבל אותי היה פנחס ז"ל מקיבוץ גשר וג'רר האגדי.
ברפת, אני מנהל תפעול ואחזקה ועוסק גם בכוח אדם וסידור עבודה מורכב.
נשוי לעירית עם 5 ילדים שכבר גדולים ו-9 נכדים.
קיבוץ בית רימון גדל מאוד בעשורים האחרונים ויש לו ביקוש עצום למגורים. כיום הוא עדיין נקרא קיבוץ, אך מתנהל כיישוב קהילתי ועוד לא הושלם נושא שיוך הדירות. הענפים המשותפים הם תבור כלי עבודה שבעבר ייצר כלים וכיום משמש כמחסן יבוא, לולים שכיום מושכרים, רפת משותפת וגד"ש צנוע עם קיבוץ לביא.
ייצור ברפת
מכסת הייצור כ-11.5 מיליון ליטר עם כ-1,100 פרות חולבות, שמהן כ-970 נחלבות. המכון הישן היה שיפוץ והרחבה של המכון ההיסטורי, שהסוכנות בנתה בבית רימון – פרלל 18X18, שהיה קטן וצפוף ומאוד מלחיץ במקרה תקלה. החליבה נמשכה מעל ל-7 שעות ובשיא העונה היו מצבים, שלא נשאר זמן לבצע את השטיפה אחרי החליבה, כי היה צריך כבר להתחיל את החליבה הבאה.
מכון החליבה היה צוואר בקבוק ברפת הגדולה ובהובלתך, עשינו תוכנית אב ל-5 שנים ובהן בנינו עוד 2 סככות מרחביות חדשות, כי היה צפוף מאוד, יונקייה מודרנית, שמתחשבת מאוד ברווחת היונק ברפת ועכשיו סיימנו גם את בניית המכון החדש. היה מתוכנן לקום כבר לפני 3 שנים, אבל הוא התעכב עד עכשיו, מסיבות שונות.
סככה מרחבית – יתרונות וגם חסרונות
בתנאי האקלים של בית רימון, שנמצאת על הר, עם הרבה רוחות וגשמים, הסככה המרחבית בעייתית בשלושת חודשי החורף. ברמת הצפיפות הרגילה, הן לא מצליחות לעמוד, כי יש מלא זבל שלא מתייבש. אנחנו מוציאים זבל בתקופה זו וגם מקלטרים לעיתים, פעמיים ביום. השנה היו הרבה ימי גשם ולפרות היה קשה מאוד. לעומת זה, מחוץ לחודשי החורף זה מדהים ועובד נהדר, לא צריך מאצרות וטיפול בזבל, אלא רק קלטור אחד ובקיץ מוציאים את הזבל היישר לשדות של קיבוצים ומושבים באזור, באמצאות עמוס מחברת תש"ח. והעלויות הרבה יותר נמוכות
בסעיף מרכזי ויקר – אני גם מעמיס ישירות למשאיות שלהם. מחצית מהפרות נמצאות בסככות מרחביות וכך אנחנו חוסכים לא מעט בהוצאות הטיפול.
במדרכים של הסככות הכוללות. מנקים בכל יום מכניסים את הזבל למרבץ בסככות ומקלטרים, וכך סוגרים מעגל.
סולארי על הגגות – כל גגות הרפת מכוסים ב-3 מגה סולאר והוא רק של בית רימון המארח, בהסכמה בין כל הבעלים.
הלב של הרפת – צוות העובדים
מעבר למוטי ומוטי, צוות הרפת מגוון מאוד וכולל חברים מבני המקום – דורון ושי וגם יוסי מססה, שמגיע מקיבוץ חולתה ומנהל את העדר, החליף את ארז לבנה מעין חרוד איחוד.
ביונקייה יש כיום עובד תאילנדי – היונקייה חדשה לגמרי ומתאימה מאוד לצורכי היונקים. החיסרון הוא בגג הגבוה שנבנה והוא מכניס המון קור לבעלי החיים. בניגוד לסככות, ביונקייה הלקח הוא, לבנות גג יותר נמוך ולקיץ, לצייד במאווררים.
4 תאילנדים – גרים במבנים ברפת ועוסקים בעיקר בחליבות.
10 עובדים מהכפרים בסביבה, שחלקם ותיקים ומסורים מאוד כמו פאיז, חוסיין, מאמון, ואסים, באקר ואחרים.
סך הכול 19 עובדים ומושקע הרבה בטיפוחם – תנאי עבודה, סיורים מקצועיים וחברתיים, מפגשים תקופתיים, ארוחת בוקר משותפת, חגיגות יום הולדת, חולצות וכובעים ועוד הרבה אהבה.
מערכת ההזנה
רפת גדולה עם מרכז מזון עצמאי, מזה שנים רבות שקונים תחמיצים דרך מיקי פאר שהיה בחברת בר וכעת עבר לחברת אל"ץ. הירק מגיע מהשדות של משקים שכנים – ציפורי, הסוללים, יודפת. מרוצים מאוד מהעבודה, שכוללת גם קציר והובלה לבור התחמיץ. שחתות משני סוחרים מוכרים וותיקים, כך שנוצרים יחסי אמון עם השנים.
גרעינים ותערובות מחברת מילובר והמפעיל הוא עובד קבוע שמגיע מהסביבה.
כך הגענו למכון החליבה שהוא הלב הפועם של הרפת ומקום העבודה המרכזי
את הבדיקה על המכון הבא התחלנו בסיור רפתנים ב-2013. מוטי אלדר הוביל את הלמידה בנושא, הצטרף לסיור ראשון באיטליה ובגרמניה. בהמשך, מוטי אלדר יחד עם יוסי מלול, טל כהן וארתורו מחברת מדרו, יצאנו ב-2016 לסיור למידה מעמיק וקצר, לראות מכונים עם מיקוד בפלטפורמה של חברת מדרו המקסיקנית. קרוסלות גדולות בהונגריה, בספרד ובאיטליה והתלהבנו מאוד. גם מהמבנה של הבמה במדרו וגם מבניית המכונים ובמיוחד, במבנה המרשים והייחודי בספרד.
סיכמנו לבסוף על מבנה מצולע חצי עגול ולא מלבני. תחילה היה תכנון לבמת תצפית ומשטח לאורחים, עם קומה שנייה וגג גבוה. בהמשך, בגלל העלויות, הורדנו את הקומה והנמכנו את הגג מ-11 מ' ל-7.5 מ' וחסכנו מאות אלפים.
סככת המתנה גדולה מאוד – 600 מ"ר לשתי קבוצות של 150 ראש בכל אחת, לפי 2 מ"ר לפרה. גומי ברצפה לכל שטחה ומאווררים של חברת הרמן. הדחפן של גל הדר שעושה עבודה טובה מאוד ויש מצב שהוא צמוד כל הזמן לפרות, כדי לעודד אותן ולהיכנס בלי עזרה.
הסככה מיועדת גם לצינון בקיץ, עם 12 מאווררים גדולים ועוד 2 בחצר הטיפולים הצמודה. התקנו מתזים להרטבה ובסך הכול, יש לנו מרחב גדול לצינון הפרות בקיץ.
סככת טיפולים ל-100 פרות משני צדדים והיא יעילה מאוד.
הגג – הכיסוי הקודם היה של איסכורית, שלא הוכיחה את עצמה עם השנים ובמיוחד עם התקנת הסולארי. הלכנו על פייברצמנט – יבוא איטלקי עם אחריות ל-20 שנה ובעידן הסולארי זה קריטי.
טיפול בשפכים – מאוד יעיל ועשינו שכלול של מה שראינו במכונים אחרים. הרעיון שנבע גם מהמבנה המיוחד של הקרקע אצלנו, שיפוע דו-צדדי לאמצע החצר ומשם, לשתי מאצרות צמודות במרכז החצר. אין שטיפה של הפרשות הפרות, אחרי כל חליבה – הנוזלים זורמים בנפרד ויש מעט, ואילו המוצקים, נגררים על ידי כלי גריפה ייעודי, למאצרה מיוחדת שבהמשך, הזבל מפונה על ידי שופל לאחת הסככות ומקולטר שם. העבודה בכל החצר אורכת כשעה ואין צורך במי שטיפה וכך חוסכים שפכים רבים ותשלומים למתקן השפכים האזורי. זה עובד טוב בחודש הראשון ומקווים להמשיך בכך.
אנשי העשייה
המתכנן היה אבנר הורוביץ שצבר ניסיון רב וידע במכונים אחרים וגם אנחנו הוספנו את שלנו.
קבלן הבנייה – מאג'די אבו-רפאע מבוקעתה. בנה אצלנו הרבה והוכיח את יכולותיו ואמינותו ובנה גם ברפתות רבות אחרות בצפון. מקצוען אמיתי.
פיקוח – חברת פיקוח, יונתן גלעד, שמעסיק כ-10 מהנדסים עם הרבה פרויקטים והרפת שלנו הייתה הראשונה שלהם – הם היו רציניים מאוד ופיקחו על הכול. בכל שבוע קיימנו פגישת עבודה עם הקבלנים, כאשר מצידנו אני ומוטי, זיו אטד היו"ר ובצלאל, נציג הבעלים. כל התשלומים לקבלים עברו דרכם ולאחר אישורם.
העבודה נמשכה יותר מהמתוכנן, בגין מגוון סיבות וביניהן הקורונה, תשתית סלעית של האתר ועוד.
לשמחתנו הקרקע הייתה פנויה מתשתיות וכך יכולנו לעבוד מבלי להשקיע עלויות וזמן, כפי שנעשה במכונים אחרים. הקרקע הייתה מיועדת להרחבת מכון הסוכנות ועליה נבנה מכון חליבה חדש ומודרני מאוד.
מה המיוחד בתרומה של חברת מדרו המקסיקנית?
המכונים שראינו היו עם פלטפורמה מבטון או מחומרים קשים אחרים. אצל מדרו המקסיקנית, הפלטפורמה קלה מנירוסטה, עמידה ורחיצה. כל התבנית עם משקל הפרות, מגיעה ל-55 טון, בעוד שבמכונים אחרים, המשקל כפול. הנראות של משטח הפרות יפהפה ונקי כל הזמן. בחלק הפנימי בדופן הציוד, יש שביל מיוחד לאנשי התחזוקה, בין המיכון וציוד החליבה. השירות והאחזקה מאוד נוחים והכול בגובה העיניים, ללא סולמות. מגיעים בקלות למנועים והכול נגיש, בהשוואה למה שראינו בקרוסלות אחרות.
אנחנו הראשונים שחתמנו עם מדרו וקיבלנו מחיר טוב – עם עליית מחירי הברזל, מחיר קרוסלה מגיע לשחקים.
קירור – 2 מגדלים של חברת מולר עם חברת ניצן הופמן וכל ההסכם נעשה דרך אפימילק. 2 מיכלים של 50 מ"ק כל אחד. 2 צ'ילרים לקירור ל-7 מעלות ומדחסים שמשלימים לעד 4 מעלות.
התחלנו להפעיל בסוף פברואר וחליבה ראשונה נמשכה כ-12 שעות, כי החלטנו לחלוב את כל 950 הפרות ולהרגיל אותן בהדרגה. כך אנחנו והפרות לומדים את החליבה החדשה והיא הולכת ומצטמצמת.
בקרוב נשלים התקנת מתקן אוטומטי לריסוס יוד בסוף החליבה ומנגד, מסך גדול לעמדת החליבה, שיוכלו לראות כל פרה ולגשת אליה אם צריך.
קו חלב חריג – חשוב ביותר וחוסך בזמן. החליבה אליו פועלת באופן אוטומטי, עם ההזנה במחשב. החלב הנפסד מגיע למיכל מיוחד, עובר פיסטור ומגיע להגמעת היונקים. החולב לא צריך להשקיע כי הכול אוטומטי.
לסיכום
רוצים לומר תודה לבעלים שנתנו לנו לבנות את המכון, שמשנה את סדרי העבודה ברפת, לזיו אטד היו"ר, שדחף וקידם את הבנייה מקרוב והיה קשוב לצרכים שהעלינו וגם לכל העובדים, הספקים והמקצוענים, שהשקיעו הרבה להבאת הפרויקט לסיומו המוצלח.
הבאתי מקצת מהעשייה ברפת נטופה שיכולה להיות רפת מודל בענף, עם מגוון של נושאים ששווים למידה ואימוץ – בהצלחה חמה לצוות הרפת בנטופה!
