גם רפת חדשה נפגעה
ניר מעון היא רפת משותפת של שני קיבוצים – ניר עוז וניר מעון והוקמה לפני כ-12 שנה. במלחמה היא לא נפגעה ישירות, אבל העובדים התאילנדים נרצחו וכל האחרים נעלמו.
עומר רז מקבוצת גבע הגיע להתנדב יחד עם חברים וחברות רבות…
עומר רז עבד עשרות שנים בדיר הכבשים הקיבוצי בגבע, בעצם הצליח לבלות בדיר 40 שנה. לפני כעשור עבר לצוות הרפת והוא עושה את כל העבודות הנשדרות ברפת. כיום הוא בן 71 וירד לעבודה בחצי משרה.
והנה פרצה מלחמה שהפתיעה אותו ואת כולנו ולעומר נודע, שמחפשים מתנדבים לעבודה ברפתות הדרום, למשך שבוע ימים.
איך הגעת להתנדב ולרפת ניר מעון במיוחד?
קיבלתי תמונה מיוחנן אורן מרפת חולית וזה היה טריגר להגיע ולהתנדב. התוודעתי לקבוצת אחים לרפת, בהובלה המדהימה של גל ינאי והייתה בקשה לרפת ניר מעון לשבוע.
הגעתי כמו כולם לצומת אורים, חילקו אותנו לרפתות האזור ואנחנו הגענו לניר מעון. הדרך הייתה די שוממה, הרבה צבא, רעשים ברקע.
הופתענו לראות רפת שלא נפגעה כלל – מי שנפגעו היו התאילנדים בניר עוז, שרבים נהרגו והאחרים פשוט ברחו. כל הצוות ברפת היה של מתנדבים.
את הרפת ריכז גדי ממושב יכיני והיה גם חנן בחור מבוגר מנהלל שהשתתף בניהול.
מהר מאוד תפסנו נישה, כי היו הרבה מתנדבים וצריך לבחור תפקיד להתמחות בו. אני קיבלתי את תפקיד הבאת הקבוצות מהסככות – יש ברפת 5 קבוצות ל-700 חולבות. הדחפן לא עבד והיה צריך גם לעודד את הפרות להיכנס למכון החליבה.
הסככות ברפת יפות ומושקעות והפרות הלכו בנחת למכון. ימי עבודה ארוכים כי הצבא לא הרשה להיות ברפת בשעות החושך. ישנו בדירות חיילים, שבהן היו גם שירותים ומקלחות. אני ישנתי על מזרון במשרד.
כיצד נראה סדר היום של צוות המתנדבים הגדול?
כשבאנו התחילו לשלוח חלב למחלבה כי עד אז החלב נשפך לביוב. יצאנו ב-06.15 והתחלנו לעבוד לקראת 7, כי הצבא עשה סיבוב ברפת לראות שהכול בסדר. חלבנו עד 12 בצהריים שזה כ-5 שעות חליבה. יש הרבה פרות עם דלקות, חליבה לכדים וטיפולים. מכון החליבה פרלל 20 עמדות מכל צד, סככות מרווחות אך התחזוקה ירודה והפרות נראות מסכנות.
אוכל קיבלו באופן שוטף מהממ"ז המקומי. שירלי עבדה בו והפעילה את הכנת האוכל וחלוקתו עם הסלף. עשתה עבודה נהדרת, בנחישות גדולה וחילקה את האוכל לכל הפרות והעגלות ובלי תקלות. האוכל היה בסדר והן קיבלו אותו בזמן.
בהמשך הגיע גם יורם שפירר שעבר טרגדיה אישית וגם חנניה מבארות יצחק.
למתנדבים היה רקע קטן יחסית בהפעלת מכון החליבה עם המערכות הטכניות שלו והיה בחור מקבוצת המתנדבים שהשתלט יפה מאוד על המערכות של אס.סי.אר ולימד את כולנו.
בכל חליבה היו 5-4 מתנדבים, כי היה צריך לקדם מהר. שוטפים את המכון בתום החליבה וב-13.00 מתחילים חליבה שנייה כדי לסיים עד 18.00.
בערבים ישבנו יחד, קישקשנו והלכנו לישון מוקדם כי היינו די עייפים מיום ארוך.
הפרות – היו די שקטות, בבוקר התגודדו בשערים בגלל הפרשי השעות בין חליבת הערב לבוקר. בחצר ההמתנה רצו להתרחק מהמכון והיה צריך לגייס כוחות להכניס אותן למכון. מזריע לא ראיתי כלל והרופא הגיע פעם אחת ישר ליונקייה. המיון של הפרות לא עבד.
לאורך מסלול הליכת הפרות נטעו שדרת ינבוטים שעושים צל יפה וביונקייה מגדלים עגלים בכלובים וכל השטח עם עצים ואווירה טובה. היונקים לא קיבלו טיפול ראוי והייתה תמותה.
הרגשתי תחושת סיפוק עם אווירה טובה שיכולתי לסייע בצניעות
האווירה בין המתנדבים הייתה חברית ומרוממת וכולי הערכה גדולה לכל החברים והחברות, שהגיעו מכל הארץ להתנדב ולהתגייס.
