רמת הגולן נקבעה כאזור בעל פוטנציאל להפקת חשמל מאנרגיית רוח, אך לעת עתה הפרויקטים מוקמים בעצלתיים, בעיקר בשל התנגדויות של תושבים, שאף הם חלוקים בדעותיהם לגבי חיוניות פרויקטי הרוח * מיקי נירון שוחח עם תושבים שמתנגדים וכאלה שבעד הפרויקטים ועם ראש המועצה, חיים רוקח, שקיבל את התכנית כירושה מקודמו, אלי מלכה, שתומך במה שאושר בעבר אך משהה בקשות חדשות ל-3-5 שנים, לשם קבלת תמונת מצב.
הכנסות חברות האנרגיה זינקו במאות אחוזים בזכות הפעלת חוות סולאריות ותחנות רוח בארץ ובחו"ל," כך פורסם באתר 'כלכליסט'. אותו הישג בוודאי מסביר את האצת תהליך הקמת פרויקט 'חוות בראשית' בגולן בעלות של 1.25 מיליארד ₪. כל מניות חברות האנרגיה המתחדשת הישראליות קפצו מעלה בחודשים האחרונות, ולא רק בישראל אלא בכל רחבי העולם. הסיבה לכך פחות קשורה לאנרגיית הרוח ויותר קשורה לאנרגיה סולארית, תחום בו עלות ייצור החשמל הפך ליותר זול מהפקת חשמל בדלקים פוסיליים.
בישראל אין הרבה חוות רוח והדבר נובע מכמה סיבות. עיקר חוות הרוח מתוכננות לקום בצפון הארץ וכשני שליש מהן ברמת הגולן. יש התנגדות קשה מצד הגופים הירוקים במדינה, כמו למשל החברה להגנת הטבע ואחרים, אבל בעיקר בגלל שבארץ אין הרבה מקומות שופעי רוח, בהם ניתן ליצור חשמל באופן סדיר ורווחי. במיפוי אתרי הרוח הפוטנציאליים לייצור אנרגיית רוח, מופתה רמת הגולן כאחד המקומות בהם יש רוח טובה וחזקה ומתאימה לייצור רוח.
קצת רקע: בעקבות החלטת הממשלה ב-2009 לקדם אנרגיה מתחדשת בישראל, פנו יישובים בגולן למועצה בבקשה לסייע בהליכים להקמת טורבינות רוח על שטחים חקלאיים, כחלק מתכנית כוללת ליצור אנרגיה מתחדשת ולהפקת תועלת כלכלית לצד אנרגיה ירוקה שיזמה המועצה. המועצה האזורית גולן קידמה תכנית כוללת לאנרגיה מתחדשת בגולן. התכנית הגדירה את השטחים המאפשרים הקמת מתקני אנרגיה שבתחום המועצה. זאת, תוך שמירה על צביונו של הגולן, עמידה בתקנים בין-לאומיים, שמירה על שטחים פתוחים בעלי ערכיות נופית גבוהה ומתן אפשרות לשימושי קרקע וייעודי פיתוח אחרים.
תכנית-האב כללה מפת שטחי איתור לאנרגיות מתחדשות, כדי למנוע מצב בו ייקבעו אזורי הטורבינות על ידי יזמים וגורמים חיצוניים, ועל מנת לעשות זאת בצורה מבוקרת, מותאמת לתכנית-האב לשטחים פתוחים ובוחנת ערכים אקולוגיים, נופיים וערכיים בגולן. התכנית גובשה במשך שנתיים וכללה תסקיר סביבתי, שבחן את ההשפעה של הקמת החוות על מגוון רחב של נושאים, ההשפעה על מסלולי נדידת הציפורים, למשל. התכנית קיבלה את הסכמת המשרד להגנת הסביבה.
תכנית-האב לאנרגיה מתחדשת הוצגה בפני הנהלת המועצה, מליאת המועצה, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ופורסמה בהרחבה לידיעת התושבים, בעיתון "ארץ הגולן", בשנת 2014 ובאתר המועצה באינטרנט, כולל מפה ובה אזורי החיפוש המותרים להקמת אנרגיות חלופיות. המועצה הסבירה כי מפה זו מונעת אפשרות להקים פרויקטים לייצור של אנרגיות חלופיות במרבית שטח הגולן, ומכווינה את היישובים והיזמים לאתר שטח בצד המזרחי של הגולן בלבד ובאזורים מוגדרים.
ניקול בכר: "כשאתה בא ובוחן את הפוטנציאל בארץ של חשמל מהרוח, אתה מבין שהוא נמוך מאוד ואז בתרחיש הכי אופטימי – אם תמלא את כל הגולן בטורבינות, זה יגיע לאחוזים בודדים של צריכת החשמל שיש בישראל, אז למעשה הכל בטל בשישים. המחיר לעומת זאת – גבוה מאוד. הדבר הניכר ביותר זו הפגיעה החמורה בבעלי הכנף ולא רק בנשרים שנמצאים בסכנת הכחדה. כל הדורסים שדואים באוויר, נפגעים ישירות ויש לנו אחריות בינלאומית על מאות מיליוני ציפורים שנודדות כאן בחורף"
לאור מאבקי "הירוקים" וחלק מתושבי הגולן – תכנית אחת בלבד עברה אז את כל ההיתרים ואושרה בגופי התכנון – חוות עמק הבכא, תוכנית שקודמה עם יישובים בצפון הגולן, להם יש שטחים חקלאיים באזור. בהמשך, לאחר מאבק משפטי שהגיע עד בג"צ, התקבל האישור להקים את החווה בתל פארס. החווה שצפויה לקום באזור תל פארס, במסגרת שותפות עם הישובים רמת מגשימים, כנף, יונתן, אלוני הבשן, מבוא חמה, נטור, מעלה גמלא ואבני איתן, תכלול קרוב ל-40 טורבינות. זאת לאחר הפרויקט בעמק הבכא, שבו כבר קמו 14 טורבינות (מתוך 35), ששינו את קו האופק בצפון הגולן. במקביל מתוכנן פרויקט שלישי להקמת 36 טורבינות בכפרים הדרוזים של הגולן, אבל התנגדות חריפה השהתה לעת עתה את התהליך בעקבות מאבקים משפטיים.
בעד ונגד
מי שפחות הצליחו עד כה במאבקם, הם פעילי עמותת 'שומרי הגולן', שעושים הכל כדי למנוע את הקמת הפרויקט הבא. ניקול בכר, תושבת צפון הגולן, אחת ממייסדי העמותה חוששת מההשלכות: "הפקת חשמל מטורבינות רוח בישראל זה פשוט לא מקיים, אסביר: טורבינות רוח אמנם מייצרות חשמל ללא שריפת דלקים מאובנים ובכך נחסך זיהום אוויר ופליטת פחמן דו-חמצני. אבל האם עצרתם לשאול בכמה חשמל בכלל מדובר? בתרחיש הכי אופטימי, שבו הגולן יכוסה כולו בטורבינות רוח אדירות ממדים, כמות החשמל תסתכם בכ-1.5% מצריכת החשמל של ישראל. זה לא יאפשר לסגור אפילו חצי ארובה של תחנת כח.
"לעומת זאת, המחיר של אחוז זעום זה הוא נזק אקולוגי עצום. זאת משום שלהבי הטורבינות קוטלים בעלי כנף מכל סוג: נשרים, עייטים, ציפורי שיר, עטלפים, מאביקים ועוד. הקטל של אותם בע"ח צפוי לערער את המערכת האקולוגית, להביא להכחדת מינים ואף לפגוע בחקלאות לנוכח הפגיעה במאביקים ובמדבירים הטבעיים (עטלפי החרקים – שאף רבים מהם בסכנת הכחדה).
"חשוב להדגיש שאם לא היו קיימות אלטרנטיבות אחרות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים השיח היה אחר, אבל זה לא המצב – יש חלופות. למשל, מחקר שפרסם המשרד להגנת הסביבה בינואר האחרון מראה שניתן לייצר כבר עכשיו עשרות אחוזים של חשמל סולארי באמצעות פאנלים סולאריים על גבי תשתיות קיימות בשילוב עם טכנולוגיות לאגירת החשמל ושניתן יהיה להגיע לכ-80% אנרגיות מתחדשות בשנת 2,050 על גבי תשתיות בלבד, כלומר- מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים."
כאמור, לא רק התושבים התנגדו להקמת החוות, גם הגופים הירוקים. כך למשל כתב ד"ר נעם לידר, ביולוג ברשות הטבע והגנים, במאמרו "אנרגיה חסרת מעוף", ("בשביל הארץ", רט"ג, 2017), כי: "היום מקודמים בישראל עשרות מיזמים לאנרגיית רוח (מרביתם בשלב התכנון), בעיקר בצפון ישראל אך גם בנגב ובערבה, הכוללים טורבינות רוח גדולות. אחד המיזמים לאנרגיית רוח המקודם לאחרונה הוא חוות רוח 'רוח בראשית' המתוכננת למרגלות תל פארס שבגולן. בתוכנית יוקמו 42 טורבינות ענק.
אלי זיו: "חשיבות הפרנסה לישובים היא אדירה. לכן התחלנו לקדם כמה שיותר את הנושא הזה – אין מכשול שלא עברנו, אבל ברוך השם, סופסוף גם חוות בראשית יוצאת לדרך. האנרגיה הירוקה מאוד חיונית לפרנסה שלנו בישובים וכל מי שמתעלם מזה – פשוט פוגע בישובים עצמם וביכולת קיומם. גם כשהקימו בזמנו את המאגרים שעליהם כולם מתבססים היום, גם אז הארגונים ירוקים התנגדו, אבל היום בלעדיהם לא היה ניתן לגדל פה גד"ש, מטעים וכולי"
"האזור מהווה אתר שיחור מזון חשוב לרחמים ונשרים מהגולן, המקננים באזורים סמוכים, אך גם לנשרים המגיעים מהכרמל, מדרום הארץ ומהבלקן, כפי שנלמד ממעקב אחר תנועתם הרבה של נשרים ממושדרים מעל לשטח החווה המתוכננת. בשל חיוניותו להם מוגדר השטח על ידי הארגון הבינלאומי BirdLife International (ארגון הגג של ארגוני הצפרים בעולם והארגון המייעץ לאמנות הבינלאומיות לשימור הטבע ומשאבי הטבע) כבית גידול חשוב לציפורים. חוות הרוח 'רוח בראשית' עלולה לסכן את אוכלוסיית הנשרים והרחמים בגולן ולסכל את הפעולות שעושה רשות הטבע והגנים לאישוש אוכלוסיותיהם. בנוסף, צפויה החווה לפגוע במיני עופות אחרים, במינים שונים של עטלפים וביונקים. על כן, רשות הטבע והגנים מתנגדת להקמתה."
כאמור, למרות ההתנגדויות ועתירה לבג"צ (שנדחתה) אושר הפרויקט בעמק הבכא. חשוב לציין כי חברת אנלייט המקימה את הפרויקט לא נותרה אדישה להתנגדויות, הקשיבה לקולות וקיבלה החלטה להציב אתר רדאר ציפורים ולהעסיק באתר צפר במשרה מלאה, שיקבל התראות לגבי סכנת פגיעה בבעלי כנף ואף להפסיק במקרה הצורך את פעולת הטורבינות. בנוסף, חשוב לציין כי לא כל תושבי הגולן מתנגדים להקמת חוות הרוח בגולן והדעות חלוקות לכאן ולכאן.
אלי זיו, יו"ר ההנהלה העסקית בקשת ומרכז המשק לשעבר של המושב יונתן, היה בין החותמים על הסכם השותפות ב-2011, ולאורך כל הדרך פעל רבות לקידום הפרויקט. "היו הרבה מהמורות בדרך," הוא מספר, "כולל בג"צים של החברה להגנת הטבע ובעיות עם משרד הביטחון, אבל ביולי האחרון בשעה טובה, הכל אושר סופית ובימים אלו הפרויקט שכולל 39 טורבינות נמצא בשלבי הקמה. את המיזם הזה יזמנו ב-2011, בהתחלה התחילו שישה יישובים, אחרי זה הצטרפו עוד. החלטנו להתחבר ל'אנלייט'. היישובים יחד עם אנלייט מובילים אותו. אני יכול להגיד שפה ההכנסה ליישוב מהשותפות הזאת היא במיליונים".
לטענת זיו, כל החששות והטענות זכו ליחס הולם וטיפול מיטבי מצד הגורמים הרלוונטיים: "בהתאם לדרישות רשות הטבע והגנים – באתר, צפויות לקום מערכות מכ"ם וארבעה תצפיתנים שיזהו נוכחות נשרים. במידה והמערכת, תזהה נשר, מיד תיעצר הפעילות של הטורבינה – זה מענה שלא קיים במקומות אחרים בעולם. הטורבינה הכי קרובה, נמצאת במרחק של 2 ק"מ ממושב יונתן וכל השאר, 3 ק"מ ומעלה אז לגבי הריצוד – במרחקים כאלו – אנחנו לא רואים שום בעיה וגם אם כן, אולי רק בזריחה. יש נכונות לעצור את הסיבוב של הטורבינה באותן שעות לחצי שעה. גם הרעש לא רלוונטי במרחקים כאלו, כי הרוחות בגולן הן מערביות והטורבינות הן ממזרח לישובים בינם לבין הגבול, כך שאין סיכוי לשמוע רעש מהסיבובים."
חיים רוקח: "כרגע הפרויקט עדיין בהקמה ואין חיבור חשמל, אז עוד לא ניתן לדעת באמת מה יהיו ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של המיזם הזה על בעלי החיים וכולי. רק אחרי שנדע, נוכל להחליט הלאה על הפרויקטים הבאים. הגישה שלי היא שמה שאושר בעבר, לפני שנכנסתי לתפקיד, יבוצע. מעבר לכך, את הבקשות להמשך של החברות המקימות, אני ביקשתי להשהות 3-5 שנים, לשם קבלת תמונת מצב"
כפי שזיו רואה את זה, לפרויקט הרוח יש משמעות כמעט קיומית עבור חלק ניכר מיישובי הגולן: "היינו רוצים להמשיך עם עוד פרויקטים, כי זה עוגן כלכלי משמעותי ל-17 ישובים. כל טורבינה כזו תיתן הכנסה של 20 שנה לישוב. ענף התפוחים, למשל, נמצא בירידה – בעיקר השנה אחרי המכה הרצינית של השרב, כך שחשיבות הפרנסה לישובים היא אדירה. לכן התחלנו לקדם כמה שיותר את הנושא הזה – אין מכשול שלא עברנו, אבל ברוך השם, סופסוף גם חוות בראשית יוצאת לדרך. האנרגיה הירוקה מאוד חיונית לפרנסה שלנו בישובים וכל מי שמתעלם מזה – פשוט פוגע בישובים עצמם וביכולת קיומם. גם כשהקימו בזמנו את המאגרים שעליהם כולם מתבססים היום, גם אז הארגונים ירוקים התנגדו, אבל היום בלעדיהם לא היה ניתן לגדל פה גד"ש, מטעים וכולי."
"הטלתי ווטו"
חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, לא ממהר להסיק מסקנות לפני שהטורבינות אכן החלו לפעול: "כרגע הפרויקט עדיין בהקמה ואין חיבור חשמל, אז עוד לא ניתן לדעת באמת מה יהיו ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של המיזם הזה על בעלי החיים וכולי. רק אחרי שנדע, נוכל להחליט הלאה על הפרויקטים הבאים. הגישה שלי היא שמה שאושר בעבר, לפני שנכנסתי לתפקיד, יבוצע. מעבר לכך, את הבקשות להמשך של החברות המקימות, אני ביקשתי להשהות 3-5 שנים, לשם קבלת תמונת מצב. החברות לא מקבלות את הגישה הזו ורוצות להתקדם בקצב מהיר אבל אני בדעתי וכרגע הטלתי וטו. אין אף אזור בארץ שבו מקימים כזו כמות, כי בשאר המקומות זה נעצר בעקבות מאבקים על כמות קטנה באופן משמעותי."
איזה מענה אתה נותן לאנשי עמותת 'שומרי הגולן', שטוענים בתוקף כי מגוון השרשרת האקולוגית בגולן, יתחיל להיפגע כבר בקרוב ונדרשת משנה זהירות כבר מעכשיו?
"שומרי הגולן הם גוף של תושבים שאיכות הסביבה בנפשם. אנחנו במועצה, נמצאים איתם בקשר לגבי נושאים רבים, כדי לוודא שהטבע לא ייפגע. מאז ומתמיד, זה היה עיקרון שהאמנתי בו. בכל מקרה, כמתבקש, קראתי המון מחקרים בנושא לשני הכיוונים, אבל חשוב לזכור שלכל מחקר יש מי שהזמין אותו, אז במקרה הזה רק הניסיון יוכל לקבוע איך להמשיך אם בכלל."
במקביל לפרויקטים של חוות הרוח, המועצה תומכת בהקמה של מיזמים להקמת פאנלים סולאריים, שהולכים ומתפשטים ברחבי הגולן, כפי שמסביר רוקח: "נושא הפאנלים הסולאריים מתחלק כרגע לשניים – קודם כל, מתקדמים לא מעט פרויקטים להקמת התקנים פוטו-וולטאיים על מבנים חקלאיים, בתים או מבני ציבור, במטרה לנצל כמה שיותר שטח להיווצרות אנרגיית שמש טובה. המועצה עצמה נכנסה למכרז להקמת פאנלים על כל מבנה המועצה, בסיוע החברה הכלכלית – וברגע שיתאפשר, נצא לדרך. במקביל, אנחנו בתהליך שיאפשר לכל ישוב חקלאי להשתמש ב- 250 דונם על שטחים חקלאיים עבור אנרגיה סולארית. בנושא הזה ישבנו לדון עם הוועדה לשטחים פתוחים, רשות הטבע והגנים, ארגון הבוקרים, משרד החקלאות ורשות העתיקות ויצרנו מדיניות שפורסמה – וכעת מתקדמת לאישור במליאה בוועדה המחוזית לתכנון ובניה. המדיניות הזו קובעת פוליגונים מסוימים שמיועדים למטרה זו, הכוללים לעת עתה 6,750 דונם בסך הכל. השטחים, נקבעו מתוך התחשבות בשימושי קרקע, ייעודים אחרים של השטח וקווי הולכה. אין לנו כוונה לחזור על הטעות שהובילה לפגיעה בנוף של תושבי צפון הגולן בעקבות קווי ההולכה החדשים."
זה לא המהלך היחיד שמקדמת המועצה האזורית גולן בתחום אנרגיות המתחדשות. היא תומכת גם באגודת המים 'מי גולן', שבימים אלו עוסקת בהתקנת מערכות צפות של תאים פוטו-וולטאים על מאגרים בדרום הגולן.
"באחרונה נפגשתי עם נציגי חברת החשמל," מסכם רוקח, "ואחד הדברים המעניינים שהוא העלה, היא העובדה שבמשך שנים הם עבדו על דרכים להעלאת חשמל לגולן. עכשיו המצב התהפך ומחפשים פתרונות ודרכים להולכת החשמל מהגולן לאזורים אחרים בכמויות גדולות וליצור את התשתית הראויה. כשזה יגיע, אני מאמין שייוצר מספיק חשמל כדי להאיר את כל הגולן והעמקים מסביב. מדובר בתחום שהולך וצובר תאוצה – ובכך למעשה, אנחנו מעצימים ומחזקים את נושא הקיימות."
עד עתה אושרה הקמת 79 טורבינות רוח בשטחי המועצה האזורית גולן ו-37 טורבינות רוח בשטחי המועצות הדרוזיות שבצפון רמת הגולן. כעת עולה הנושא לדיון בשנית, בעקבות בקשה של חברת אנלייט וקיבוץ מרום גולן לאשר את הקמת חווה בת שבע טורבינות רוח ממזרח לקיבוץ עין זיוון שבצפון הרמה. החברה להגנת הטבע כבר הביעה התנגדות להקמתן של עוד חוות רוח וישנם גם כאמור תושבים ברמה שמתנגדים.
