חברה שואלת: אני עובדת מחוץ לקיבוץ, כמו רוב החברים אצלנו. המשכורת שלי נכנסת לחשבון הבנק של הקיבוץ, מורידים מס ועוד חיובים לקיבוץ, ואז מעבירים את מה שנשאר מהמשכורת לחשבון הבנק האישי שלי. החבר אצלנו מקבל את הכסף בחשבון הבנק רק סביב 18- 21 בחודש. אני משלמת את החיובים של כרטיסי האשראי ב-15 או ב-20 בחודש לכל המאוחר.
חברים פנו לא אחת והתלוננו לגבי המועד המאוחר בו עובר השכר לחשבון (כאשר לכל השכירים במדינה וגם בקיבוץ, משלמים משכורת בתשעה בחודש), ועל כך שהם משלמים הוצאות מהחשבון לפני שהשכר מגיע, אך ללא הועיל. עוד אני שואלת מדוע שהקיבוץ ״יהנה״ מכל הכסף שנכנס לחשבון הקיבוץ עד העשרה בחודש, ועד שהוא מעביר אותו לחבר? מה קובע החוק?
המדור משיב:
הסבר קצר: המועד החוקי לתשלום שכר עבודה לעובד, אינו בתשעה בחודש העוקב, כפי שסוברים לעיתים בטעות. תשלום השכר לעובדים (שכירים) במדינה מאת מעסיקיהם הוסדר בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958. החוק הוא אחד מ"חוקי המגן" של זכויות העובד בישראל. בדברי ההסבר לחוק נאמר שהוא נועד "להעניק הגנה מקיפה לשכר עבודה על מנת להבטיח כי השכר ישולם לעובד במועדו ובמלואו". החוק קובע כי "שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם", כלומר, עובד שמקבל שכר לפי בסיס חודשי, זכאי לתשלום שכר ביום האחרון של אותו חודש. החוק מוסיף וקובע כי אם השכר לא ישולם לעובד עד ליום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה – השכר ייחשב ל"שָׂכָר מוּלָן", והעובד יהיה זכאי לפיצוי בשל העיכוב בתשלום הלנת השכר ("פיצוי הלנת שכר"). זו, למעשה, הסיבה שבשלה מעסיקים משלמים את שכר העובד (השכיר) רק בתשעה בחודש. החוק, כך נדמה, עשה שימוש במונחים השאובים מהציווי המקראי המוסרי לפיו: "לא תלין" (לא תשהה למשך הלילה) "פעולת שכיר אתך עד הבוקר", וכן: "ביומו תיתן לו את שכרו".
מיהו עובד פנים ומיהו שכיר?
אין בחוקי העבודה הגדרה מדוייקת למונחים "עובד" ו"מעסיק", כי אלה "מונחים דינמיים שבתי הדין אמורים לצקת בהם תוכן בהתאם לתפיסה החברתית המשתנה", אך כבר נפסק כי חבר המועסק בקיבוץ (עובד-פנים), אינו "שכיר" במובן יחסי עובד-מעסיק (אלא אם הקיבוץ קבע אחרת). כך גם הקיבוץ אינו משלם "שכר עבודה" לחבר, במובן של "משכורת" שמשלם "מעסיק" ל"עובד שכיר".
"עובדי חוץ" בקיבוץ שהם שכירים אצל מעסיק (שאינו הקיבוץ, כאמור) ופועלים לפי החלטות קיבוצם בעניין זה, נותנים הוראה למעסיקם להעביר את שכרם לחשבון הקיבוץ. הדבר אפשרי כי חוק הגנת השכר מורה, מחד, כי "שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין", מתיר מאידך, שהשכר ישולם לעובד "לפי הוראתו בכתב, באמצעות הקיבוץ שהעובד חבר בו".
תקציב שכר חודשי
עו"ד לינוי גולדנר זהר (קופרשמיט את גולדשטיין) מסבירה כי בשונה מחוק הגנת השכר (שקובע, כאמור, את המועדים לתשלום שכר עבודה), חבר קיבוץ מקבל "תקציב" חודשי, מכוח תקנון הקיבוץ – במועדים שנקבעו בהחלטות הרשויות המוסמכות של הקיבוץ.
בקיבוצים המתחדשים ה"תקציב" נקבע, לפי "תקנות הקיבוץ המתחדש", "בהתאם למידת תרומתו של החבר", ובאופן מעשי: מהכנסות שלהן זכאי החבר מעבודתו (בקיבוץ ומחוצה לו), ובכלל זה כמובן ממשכורתו כשכיר כעובד חוץ. כיוון שכך, חוק הגנת השכר אינו חל על המועדים בהם "מחלק הקיבוץ תקציבים לחבריו" (זו לשון "תקנות הקיבוץ המתחדש – סוגי אגודות").
לרוב, ממשיכה עו"ד לינוי גולדנר זהר, דרושה לקיבוץ שהות מסוימת לבצע חישובים, ניכויים חיובים פנימיים או תוספות ביחס להכנסות המתקבלות עבור החבר ושעל בסיסן מחושב התקציב. זו הסיבה לתשלום המאוחר יחסית לתשלום התקציב (השכר) לחבר (זה העובד וזה שבגיל הפרישה). גם הוצאות ומיסים פנימיים כאמור, מחוייבים כאמור, ברוב הקיבוצים, במועד שבו מועבר התקציב (השכר).
כמובן, מוסיפה עו"ד לינוי גולדנר זהר, שאם מי מחברי הקיבוץ מעוניין שהקיבוץ יקדים את מועד תשלום התקציב החודשי מהקיבוץ לחבריו, הוא יכול לעשות כן במתכונת הקבועה בתקנון קיבוצו, בדרך של פנייה לדיון ולקבלת החלטות מתאימות ברשויות המוסמכות של הקיבוץ (ועד ההנהלה ובמידת הצורך גם בפני האסיפה הכללית) בהתאם לקבוע בתקנון הקיבוץ.
והמדור מוסיף הערת הערת-אגב: ישנם קיבוצים בהם החבר אינו מעביר את שכרו כעובד שכיר (ממעסיק שאינו הקיבוץ) לחשבון הבנק של הקיבוץ, אלא לחשבונו הוא, אך הוא עדיין מחוייב כמובן להעביר לקיבוץ את תלוש השכר שלו מדי חודש ואת "טופס 106" בתום השנה. זו עוד מתכונת שהחבר יכול לבקש מרשויות הקיבוץ לדון בה ולקבל החלטה אם לפעול לפיה. אשר לשאלת החברה בדבר ה"הנאה" שמפיק הקיבוץ מכך שהכספים "ממתינים" בחשבונו עד להעברתם לחבר, נכון יהיה שהחברה תפנה שאלתה זו לגזבר קיבוצה.
