יבול שיא
הרפת והחלב
השוואת מחירי חלב גולמי

שבועות בפתח – האם מחיר החלב הגולמי בישראל באמת יותר גבוה משאר העולם?

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

מבדיקה שערכה החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות עולה כי דווקא מחירי החלב הגולמי בישראל נמוכים או דומים למחירי החלב בשורה של מדינות אירופה. מבדיקת המשרד ועל סמך נתוני הנציבות האירופית מפברואר האחרון עולה כי מחיר החלב הגולמי הישראלי עומד על 57.98 אירו ל-100 ק"ג, לעומת ספרד שמחיר החלב הגולמי בשטחה עומד על 58.5 אירו ומלטה על 60.6 אירו. מדינות כמו איטליה ואוסטריה דומות מאוד במחיריהן למחיר בישראל.

סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, אורי צוק-בר: "דוח המבקר האחרון מציע שורת המלצות הדורשות לבחון את הדרכים לשיפור ההתייעלות בענף, שיביאו להפחתת מחיר המטרה ולהשפעה על המחיר הסופי לצרכן, אך נתוני הדוח בחלקם לא עדכניים למחירים היום. מחיר החלב הגולמי, הנקרא "מחיר המטרה", נקבע על ידי ועדת היישום בהתאם לתקנות  שחברים בה כלכלני משרד האוצר, כלכלני מועצת החלב וכלכלני התאחדות חקלאי ישראל. על פי ההסכם בענף החלב נקבע כי בכל סקר מחירים לקביעת מחיר המטרה יש להעלות את הרף של הרפתות הנסקרות, כך שמחיר המטרה יקבע על פי עלויות הייצור ברפתות שמייצרות בכמויות גדולות, לא על פי הרפתות הקטנות. בסקר קודם זה עמד 600,000 ליטר ייצור שנתי, ומאפריל השנה (2023) הוא מחושב רק לפי רפתות מעל 800,000 ליטר. בדרך זו מתייעל הענף כולו, והמחיר יורד. במקביל רפתות קטנות נסגרות ורפתות בינוניות גדלות ומתייעלות". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן