יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 1 IMG 20230319 WA0001 1

שוברת את הקרח 

3 דק' קריאה

שיתוף:

ליב שרעבי, תלמידת תיכון ממכפר גלעדי, העדיפה הוקי קרח על פני החלקה אומנותית ותשחק בשבוע הבא באליפות העולם שתיערך בארץ 

הוקי קרח נחשב לענף פיזי וגברי, מה שלא מונע מנשים לקחת בו חלק. לפני כשנה החלה נבחרת ישראל להשתתף בטורניר אליפות העולם (בבית התחתון של הדרג הרביעי, הנמוך ביותר) ובסוף החודש (31-26 במרץ) תארח את הטורניר המוקדם, באולם שבאזור התעשייה של מושב תנובות בעמק חפר, ותשחק פעמיים נגד סרביה ובוסניה. הראשונה בתום ארבעת המחזורים תעלה לבית העליון של הדרג.  

בשנה שעברה הסתיימה הופעת הבכורה של נבחרת ישראל באליפות העולם שנערכה בסרביה בשלושה הפסדים וללא נקודות, וגם בלי משחק מסקרן נגד הנבחרת האיראנית, אשר פרשה מהטורניר בגלל ההגרלה. גם טורניר המכביה אשתקד הסתיים עם אפס נקודות, אחרי תבוסות לנבחרות היהודיות של ארה"ב וקנדה. בישראל אין ליגה מסודרת לנשים, בגלל מיעוט שחקניות, ולכן השחקניות הצעירות מרכיבות  קבוצה בליגה לנוער (עד 18), והבוגרות משתתפות בליגת הוותיקים (שחקנים מעל גיל 37).  

בעיקר נגד בנים 

קיבוץ כפר גלעדי שולח לנבחרת לא פחות משלוש שחקניות – האחיות ליב ואניקה שרעבי וכן רועי לוסטיג, בת דודה שלהן. האחיות שרעבי הן בנותיו של נמרוד, מנהל המחצבות והמוסך מקומי, ושל ידרנקה ההולנדית, שהגיעה לארץ כמתנדבת, ציירת ועובדת מחלקת התרבות. השחקניות האחרות מגיעות מרחבי הארץ, ואין בסגל ליגיונריות (שחקניות המשחקות בליגה זרה ובנבחרת ישראל. י.ו) הסידור הזה, מסביר המאמן בוריס קוטלר (47), נועד להעסיק את השחקניות במשך העונה וגם הכרחי כדי להירשם לטורנירים בינלאומיים.  

כפי הנראה, אניקה (19), שמשרתת בצבא בבסיס בדרום הארץ, לא תצליח להגיע לטורניר, ליב ורועי יהיו שם. ליב (17) נמצאת כבר קרוב לעשור על המשטח הלבן. כוח הרצון והמרחק הקצר (עשר דקות נסיעה) למרכז קנדה במטולה הובילו אותה למדי הנבחרת, לאחר שנים רבות של משחקים, רובם נגד נערים. ביום יום היא תלמידת תיכון קידום בעמיר, אקסטרני שמוביל לבגרות.  

מה מוביל ילדה-נערה להצטרף לענף של מגע אינטנסיבי ולהסתכן בספיגת מכות ופציעות? 

"התחלתי בהחלקה אומנותית ואחרי שנה בערך החלטתי לעבור להוקי קרח יחד עם אחותי ובת הדודה. אני חושבת שהתלהבתי מהאינטנסיביות של המשחק והתחרות, בניגוד להחלקה שדומה יותר לריקוד ודורשת רק יכולות אישיות, בלי לחשוב על הקבוצה ולשתף פעולה עם החברות שלך. עובדה שלא התחרטתי על המעבר ונשארתי בהוקי קרח". 

Screenshot 2023 03 21 125152
ליב שרעבי. התלהבה מהאינטנסיביות של המשחק והתחרות. צילום: סניה אלמן   

למדת לשחק בעיקר נגד בנים. 

"זה המצב. אין בארץ מספיק שחקניות לליגה נפרדת אז אנחנו משחקות נגד בנים במדי הקבוצה של מטולה בליגת הנוער עד גיל 18. החוקים במשחקים כאלה מותאמים לבנות, יש איסור על מגע גופני ישיר מאחור, ועונש של הרחקה לשתי דקות על הפרה. לכן משחק נשים נחשב פחות פיזי והבנים נדרשים לאמץ את החוקים שלנו. לא חוויתי הבדל משמעותי ברמת הפיזיות של משחקים נגד גברים לעומת משחקים נגד נשים".  

ההחלטה הזו דרשה מההורים להסיע אותך ואת אחותך במשך שנים, ולהתאים את עצמם ללוחות הזמנים שלכן 

"כן, גם הדודים עזרו בגלל רועי, ולפעמים נעזרים בטרמפים פה באזור". 

באיזו עמדה את משחקת? 

"אני בקו ההגנה. ההגנה כוללת שתי שחקניות וההתקפה שלוש, ופרט לכך יש על המגרש שוערת. העמדה הזו מאחור מוכרת לי כבר מתחילת הדרך, גם אחותי אניקה משחקת מאחור". 

אימוני הנבחרת נערכים במרכז למרות שיש משטח מתאים במטולה. 

"כן. הסיבה לכך היא שהטורניר ייערך בתנובות וחלק גדול מהשחקניות גרות במרכז ולכן הסידור הזה נוח להן. אני מתאמנת במטולה עם הקבוצה".  

כמה זמן את מקדישה לאימונים במשך השבוע? 

"ארבעה אימונים בשבוע כבר שנים. האימונים והטורנירים גורמים לי לפעמים להפסיד לימודים, ויש לי חיי חברה כמו לכל אחת". 

את רואה עולם בזכות היכולת הספורטיבית. 

"עד כה טסתי פעמיים, לאליפות בסרביה ולמחנה אימונים בצ'כיה. מקווה שיהיה לכך המשך".   

את שואפת למעמד של ספורטאית מצטיינת? 

"הרעיון עלה וכבר הציעו לי, אבל עדיין לא קיבלתי החלטה לגבי השירות הצבאי. יש עדיין זמן". 

קוטלר, מאמן הנבחרת ואביהן של האחיות חן (שהבקיעה את השער היחיד באליפות הקודמת) ושני, מאמין שהפעם ניתן להשיג ניצחון בכורה בזירה הבינלאומית ומסמן את בוסניה כיריבה המועדפת. "קודם כל צריך לשחק יפה, והבנות חייבות להיות מרוכזות במטרה, ואז אולי גם ננצח למרות ששתי שחקניות לא הגיעו כי נשארו בצבא. לצערי, לא הצלחנו לצרף לסגל שחקנית יהודייה מקנדה שנחשבת לכישרון ורצתה לבוא, אבל המהלך לא התאפשר". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם, 1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״. מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה: ״במקום לחזק את הגבולות, המדינה שוב משקיעה בחדרה עד גדרה. נאבקים על הציונות״  מועצה אזורית גליל עליון ממוקמת על גבולות סוריה ולבנון ונפגעה מאוד במלחמה. כ-9,500 תושבים מ-14 קיבוצים פונו במהלך המלחמה. כמעט 1,000 מבנים נפגעו ו-162 אלף דונם נשרפו. במועצה 721 לוחמים בכיתות כוננות שנותרו להילחם על יישובי הגבול בזמן המלחמה.  ראש המועצה, אסף לנגלבן, מציין את שיתוף הפעולה ההדוק המתקיים בין המועצה והתנועה. ״הובלנו יחד קמפיין לצירוף משפחות לקיבוצי המועצה״, אומר לנגלבן, ״מרבית הקיבוצים חזרו מאז תחילת המלחמה ליישובים וכיום אין דירה ריקה. יחד עם זאת, סטודנטים רבים לא חזרו למעונות כי עדיין חוששים״.  לנגלבן אומר שיש עומס מתמשך ושחיקה אחרי שנתיים של מלחמה בקרב אנשי חינוך וצוותי החירום, והמועצה עסוקה בחידוש הכוחות. המועצה מחזיקה מערך חינוכי לשבע רשויות מקומיות.  ״האתגר הגדול הוא קליטה ליישובים״, אומר ראש המועצה, ״ישנו הקושי שבני האדם יוצרים – בדמות מציאות ביטחונית והיעדר תקצוב וישנו הקושי שהטבע יוצר – בכל הארץ עברו המשקעים את הממוצע השנתי חוץ מבגליל המזרחי, כך שמתמודדים עם מציאות של בצורת.  הייתי רוצה שנקדם מאוד את תנועת הנוער לחינוך בני הנוער והתרבות שלנו״.  ליאור שמחה, מזכ״ל התנועה הקיבוצית: ״אני נרגש להיות פה, כי השנתיים האחרונות היו קשות ומאתגרות, אבל אחרי הבחירות האזור זכה לצוות מועצה מעולה.  ״הגליל העליון הוא סמל, ואחרי 7 באוקטובר הפך לסמל עוד יותר משמעותי. הארי חזר לשאוג. מנרה הפכה סמל לעמידה ציונית על קו הגבול.  ״צו העשה של התנועה הקיבוצית והגליל העליון הוא להמשיך לחזק את הגבולות והפריפריה הישראלית. חוק ההסדרים והתקציב הקרובים עושים ההיפך, ואנחנו נאבקים בזה. לא צריך לחזק שוב את גדרה עד חדרה, צריך לשנות את דפוס החשיבה הזה. תודה רבה לאסף ראש המועצה, לזוהר סגנית ראש המועצה ולעובדי המועצה שמחזיקים את עמוד האש הזה שלפני מדינת ישראל״.  שיתופי פעולה  ראשי האגפים בתנועה ומנהלי תכניות הציגו את שיתופי הפעולה בין התנועה והמועצה האזורית:  אנשי המועצה והתנועה התחלקו לקבוצות עבודה סביב נושאים כמו כלכלה, חינוך, התיישבות וקהילה. 
< 1 דק' קריאה
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן