חוסן תחת אש, 90% מיכון ואתגרים רגולטוריים חסרי תקדים: מנכ"ל מועצת גפן היין, צחי דותן, מנתח את מפת 350 היקבים הפועלים בישראל, מסביר מדוע החוזים ארוכי הטווח מעניקים שקט לכורמים, ומסמן את הפתרונות המבטיחים לעתיד – מפנלים סולאריים מעל הגפנים ועד להכרה בינלאומית רשמית באזורי הגידול של ישראל
*תמונה ראשית: צחי דותן: "הענף מתמודד עם איום ממשי של הצפת השוק בעודפי יין מאירופה"
ענף גפן היין בישראל ניצב כיום באחת מנקודות המפנה המרתקות והמורכבות בתולדותיו. מצד אחד, הענף מציג קדמה טכנולוגית מרשימה, יציבות כלכלית יוצאת דופן ופריסה גיאוגרפית רחבה המביאה לידי ביטוי "טרואר" ישראלי מגוון וייחודי. מצד שני, הכורמים והיקבים נאלצים להתמודד עם מציאות ביטחונית קשוחה בגבולות, תמורות רגולטוריות דרמטיות, פגעי אקלים תכופים ותחרות גלובלית אגרסיבית מול שוק אירופי עתיר סובסידיות.
כדי להבין לעומק את תמונת המצב הנוכחית של הענף ואת החזון המקצועי לעתיד לבוא, קיימנו שיחה מקיפה עם צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן היין. דותן, המנהל את המועצה ביד רמה, מביא עמו לתפקיד ראייה אסטרטגית רחבה וניסיון עשיר במערכות הציבוריות והממשלתיות. לפני תפקידו במועצה לגפן היין, היה בכמה תפקידים במשרד להגנת הסביבה: ראש אגף, יועץ השר, ויועץ מנכ"ל המשרד, וכן נציג משרד הגנת הסביבה בדירקטוריון פארק אריאל שרון. ניסיון רגולטורי ומנהלי עמוק זה משרת אותו כיום באופן מיטבי בהובלת המאבקים המורכבים של הענף מול משרדי הממשלה השונים.
תמונת מצב חקלאית: יציבות כלכלית, חיסכון במים ומיכון מלא
"מבחינה גיאוגרפית וכמותית, ענף היין נמצא כיום בתנופת פיתוח מרשימה", מסביר צחי דותן. הענף עומד כיום על היקף שטח של כ-65,000 דונם, עם מגמה ברורה של התרחבות לקראת 70,000 דונם בשנים הקרובות. הכרמים הישראליים מתווים פסיפס גיאוגרפית מרהיב: החל במטעים הצפוניים ביותר על מורדות הר החרמון ובגליל, דרך מרכז הארץ והשומרון – אזור הנמצא בשנים האחרונות בפיתוח מואץ ודרמטי – ועד למצפה רמון בדרום, שם הולך ומתפתח "יין מדברי" איכותי וייחודי בקנה מידה עולמי.
דותן מצביע על המאפיין הבולט ביותר של הענף, המבדיל אותו לטובה מענפי חקלאות רבים אחרים בשוק החופשי – רשת הביטחון הכלכלית שלו: "כ-95% מכרמי היין בארץ קשורים בחוזים ארוכי טווח, הנעים בין 15 ל-25 שנה, ישירות מול היקבים הרוכשים. חוזים אלו מקבעים מראש את מחירי הענבים ומעניקים לכורם הישראלי ודאות כלכלית יציבה ושקט תעשייתי שאינם קיימים בגידולים קצרי מועד הנתונים לתנודות חריפות, כגון עגבניות או מלפפונים".
לביטחון הפיננסי נלווים יתרונות אגרונומיים בולטים המובילים לחיסכון במשאבים ובכוח אדם, אותם מוביל דותן כחלק ממדיניות המועצה:
- חיסכון משמעותי במים: הגפן נחשבת לצרכן מים קטן וצנוע יחסית, המסתפק בכ-200 עד 250 קוב לדונם בלבד (ובאזורים מסוימים בצפון הארץ אף פחות מכך). בהשוואה לגידולים חקלאיים אחרים הצורכים בין 700 ל-800 קוב לדונם, מדובר ביתרון כלכלי ואקולוגי עצום המגן על המגדלים מפני תנודות במחירי המים ומצבי בצורת.
- מהפכת המיכון: למעט עבודות זמירה ספציפיות ועדינות הנערכות בחודשים ינואר ופברואר, הענף ממוכן כיום לחלוטין ברמה של למעלה מ-90%. מיכון מתקדם זה מפחית בצורה דרסטית את התלות בידיים עובדות ומייעל את שרשרת הייצור בשטח.
- איכות חומר הריבוי: בחמש השנים האחרונות נרשם מעבר גורף לשימוש ב"שתיל ירוק" במקום השתיל המעוצה המסורתי. שתילים אלו מיוצרים בתנאים סטריליים ומבוקרים במשתלות, מה שמבטיח כרמים נקיים ממחלות, חזקים ובריאים יותר כבר משלב הנטיעה.
חוסן תחת אש: הכרמים כקו החזית
לא ניתן לנתח את פריסת הענף מבלי להתייחס למציאות הביטחונית המורכבת של השנה האחרונה. כרמי היין, השוכנים ברבים מקווי הגבול הבוערים של מדינת ישראל, הפכו לחלק מחזית הלחימה. דותן מציין בגאווה ובכאב את חוסנם יוצא הדופן של הכורמים והמגדלים, אשר מתוך דבקות עמוקה באדמה המשיכו לעבד את הכרמים, לזמור ולבצור "עד התלם האחרון" ותחת איום מתמיד של ירי ונפילות.
למרות הגבורה הכלכלית והאישית, הלחימה בצפון הארץ גבתה מחיר כבד. דותן מציג את הנתונים הקשים: כ-700 עד 800 דונם של כרמים איכותיים נפגעו ישירות, נשרפו או נהרסו כתוצאה מנפילות טילים ופגזים בשטחים החקלאיים. מעבר לפגיעה הישירה בגידולים, הענף ספג מכה קשה בגזרת התיירות והשיווק: מרכזי מבקרים רבים בגליל ובגולן, המהווים עורק חיים כלכלי חיוני עבור יקבי הבוטיק והיקבים הבינוניים, נותרו סגורים ושוממים לאורך תקופה ארוכה. בימים אלו פועל דותן באופן ממוקד ומאומץ עם גורמי הממשלה לגיבוש תוכניות שיקום, פיצויים והצהרת תוכניות שיווקיות שיחזירו את תיירות היין לצפון עם שובו של השקט.
בוטיק לצד ענקי ייצור: תמונת המצב של 350 היקבים המקומיים
תעשיית היין בישראל מורכבת כיום מכ-350 יקבים פעילים, המעניקים לשוק גיוון ואיכות רבה. דותן מחלק את התעשייה לשלוש קטגוריות מרכזיות: היקבים הגדולים (8–9 יקבים המייצרים מיליוני בקבוקים בשנה); יקבי הביניים (המייצרים בין מיליון לשני מיליון בקבוקים); ומאות יקבי בוטיק קטנים (המייצרים בין 10,000 ל-100,000 בקבוקים בשנה), המעניקים לענף את הנשמה, החדשנות, הסיפורים האנושיים והאופי המקומי שלו.
ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות: הטלטלה הרגולטורית והמאבק על הנחלות
מבחינה מוסדית, הענף עבר טלטלה חיובית אך מאתגרת: בסוף שנת 2023 הועבר הפיקוח הרגולטורי על ענף היין והאלכוהול ממשרד הכלכלה לידיו של משרד הבריאות. כיום, הרשות לרגולציה במשרד הבריאות, בראשותה של פנינה אורן, משמשת כרגולטור הבלעדי לכל תהליכי רישוי היצרנים, הפיקוח, היבוא והיצוא. אחד האתגרים המרכזיים שדותן מוביל מול הרגולטור החדש הוא הסדרת מעמדם של יקבי הבוטיק. דותן מנהל מהלכים מול משרדי הממשלה, מנהל מקרקעי ישראל וועדות התכנון והבנייה, במטרה להסדיר את מעמדם החוקי והתכנוני של יקבים אלו בתוך הנחלות החקלאיות, ולהעניק להם את היציבות הדרושה להמשך פעילותם.
קרב בלימה מול אירופה: הדרישה לתחרות הוגנת ומכסי מגן
בזירה הבינלאומית, הענף מתמודד עם איום ממשי של הצפת השוק בעודפי יין מאירופה. אחת לחמש שנים מתעדכנת רפורמת התמיכות של האיחוד האירופי, המזרימה תמיכות ישירות לכורמים וליקבים ביבשת. תמיכות אלו, בשילוב עודפי יין עצומים שנצברו באירופה מאז משבר הקורונה, מאפשרים ליצרנים הזרים למכור יין במחירי היצף נמוכים במיוחד. כיום קיים בישראל מכס מגן בגובה של 4.5 ש"ח לליטר יין מיובא, אך משרדי האוצר דוחף לפתיחת השוק וביטול המכסים. עמדתם הרשמית והנחרצת של צחי דותן ומועצת גפן היין היא כי לא ניתן לפתוח את השוק ליבוא חופשי ללא מתן רשת ביטחון מקבילה: "פתיחה כזו תתאפשר אך ורק אם הממשלה תעניק לכורם וליצרן הישראלי תמיכות ישירות וקבועות, המשתוות לאלו שמקבלים עמיתיהם באירופה, על מנת לשמור על תחרות הוגנת".
מבט לעתיד: אגרו-סולארי ומהפכת הטרואר הרשמית
למרות האתגרים, דותן מביט קדימה ומקדם פתרונות טכנולוגיים וסטטוטוריים שיצעידו את הענף אל העשורים הבאים. השינויים האקלימיים הגלובליים – המתבטאים בעליית טמפרטורות חדה, חמסינים ממושכים ואירועי גשם קיצוניים וקצרים – מחייבים חשיבה מחוץ לקופסה האגרונומית. התחזית של המועצה לשנים הקרובות היא שילוב רחב והולך של פרויקטים אגרו-סולאריים בתוך הכרמים. הצבת פנלים סולאריים מעל הגפנים לא רק שתייצר אנרגיה ירוקה, אלא בעיקר תספק הצללה מבוקרת שתפחית את עוצמת הקרינה והחום הפוגעים באשכולות, ובכך תגן על איכות הפרי.
מפת אזורי היין החדשה יוצאת לדרך
בשורה היסטורית נוספת, שדותן נרגש להציג, צפויה להתרחש בספטמבר הקרוב: הוועדה המשותפת למשרדי הבריאות והחקלאות צפויה להכריז באופן רשמי על מפת אזורי היין החדשה של ישראל. המפה, שנבנתה ועודכנה בקפידה, מגדירה ומעגנת משפטית ושיווקית את אזורי הגידול השונים בהסתמך על מאפייני ה"טרואר" הייחודיים שלהם – הרכב הקרקע, הגובה הטופוגרפי והמיקרו-אקלים. מהלך זה, שדותן רואה בו מפעל חיים מקצועי, יהווה קפיצת מדרגה מיתוגית לענף כולו, יציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות היין המובילות בעולם (כמו צרפת ואיטליה), וישמש ככלי שיווקי, תדמיתי ותיירותי ראשון במעלה עבור היין הישראלי בארץ ובעולם.
בסיום הריאיון ביקש צחי דותן להביע את הערכתו העמוקה ולמסור תודות חמות לשותפים לדרך: לפנינה אורן ולעובדי הרשות לרגולציה במשרד הבריאות; לעו"ד נטלי בודנר-מור, יו"ר המועצה לגפן היין והמשנה למנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, וכן לעובדי המשרד; ותודה מיוחדת ומקרב לב לכורמים, ליקבים ולייננים על שיתוף הפעולה ההדוק והמחויבות המשותפת לקידום ענף גפן היין בישראל.
ברוח ימים אלו, חתם דותן באיחולי בציר מוצלח, פורה ומבורך לכל העוסקים במלאכה.
