שיא חדש בצריכת המנגו בישראל!

יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים: "בשנת 2024 צרכו הישראלים כ-43 אלף טון מנגו, עלייה של כ-18% ביחס לשנת 2023"

בכנס 'ענף המנגו' השנתי של מועצת הצמחים, מו"פ צפון-מיגל ושה"מ במשרד החקלאות

בשנת 2024 נשבר שיא של כל הזמנים בצריכת המנגו בישראל (כ-4 ק"ג ממוצע לנפש), עם אספקה של כ- 43  אלף טון פרי, שכולו תוצרת הארץ, ששווק לשוק המקומי, לעומת כ- 37 אלף טון בשנת 2023, וכן נרשמה עלייה בייצוא שנאמד בשנת 2024 על כ-16.4 אלף טון לעומת 14.4 אלף טון בשנת 2023! כך עולה מהנתונים שהציג אלקנה בן ישר, יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים, בכנס 'ענף המנגו' השנתי שהתקיים בגולן ביוזמת ענף הפירות במועצת הצמחים, מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל ושה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות, כחלק מסדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות בשיתוף קרן קימת לישראל.

"הגידול ביבול המנגו כתוצאה מכניסת מטעים צעירים לניבה מלאה, בשילוב סגירת השוק בעזה, שקלט עד לפרוץ המלחמה כ-8.5 אלף טון פרי בשנה, יהוו אתגר משמעותי לשיווק מלוא הפרי בעונות הקרובות" ציין בן ישר. בהתייחסו לתוכניות לפיתוח ענף המנגו והגדלת הביקוש לפרי בארץ ובחו"ל, הוסיף בן ישר כי שולחן מגדלי המנגו מקיים קמפיינים הסברתיים לעידוד עליית הצריכה לנפש בקרב הצרכן הישראלי, בד בבד פועל להגדלת הייצוא על ידי איתור ופתיחת שווקים חדשים בעולם, והגדלת היקף הסחר עם רוסיה ומדינות נוספות באירופה המהוות כיום את היעד המרכזי.

חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל: "במו"פ צפון רואים בענף המנגו, המתרכז ברובו בסובב כינרת, מנוע צמיחה ומקור פרנסה חשוב לאזור הצפון, ולפיכך חוקרי המו"פ מובילים מגוון רחב של מחקרים יישומיים שיצעידו הענף קדימה בעשורים הקרובים תוך יצירת יתרונות כלכליים ושיווקיים למגדלים הישראליים ביחס למתחריהם בעולם, וכן יסייעו בהתמודדות עם שינויי האקלים ואיומים בתחום הגנת הצומח". בכנס בו השתתפו מעל 150 חוקרים מדענים, מדריכים וחקלאים, הציגו חוקרים את המחקרים והחידושים האחרונים בענף המנגו, במטרה להפיץ את הידע המקצועי הנצבר לחקלאים, ולחזק את הקשר חוקר-מדריך-חקלאי.

משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, הודה לאלקנה ולחברי שולחן המנגו על פעילותם הענפה בפתיחת שווקים חדשים ליצוא, קידום מכירות בשוק המקומי לפרי הירוק ופעילות גדולה מאוד של המחקר. ברוקנטל סיכם בקצרה את פעילות פרויקט זבוב האפרסק ב-2024 והציג את התוכנית הגדולה לשנת 2025.

ד"ר נבות גלפז, חוקר במו"פ צפון-מיגל, הציג בכנס פרויקטים מחקריים בענף המנגו, בהם פרויקט השבחת כנות שמטרתו פיתוח כנות מננסות ופוריות המותאמות לתנאי ישראל. ד"ר גלפז ציין כי לאחר 3 שנות איסוף נתוני יבול, 8 זריעי כנות מראים פוטנציאל לשיפור משמעתי ברמת היבול ביחס לכנה המשקית 13-1, עם תוספת של 30%-50% ברמת היבול ביחס לכנת הביקורת. בהמשך המחקר ולאחר 6 שנות איסוף נתוני יבול, ירובו זריעי הכנות המצטיינים, לצורך בחינה רב-שנתית בחלקות חצי מסחריות. פרויקט השבחת זנים שמטרתו פיתוח זנים פוריים ובעלי איכות פרי גבוהה, בדגש על הרחבת עונת השיווק (זנים מקדימים ומאחרים), וכן פרויקטים נוספים.

ד"ר עומר קראין חוקר במו"פ צפון-מיגל, הציג מחקר לעיצוב מטע העתיד בשיטות עיצוב של מבנה 'קיר פירותי' בנטיעה צפופה, שתעניק למגדל גישה נוחה יותר לעץ ולפרי, ביחס למטעים כיום ויאפשר לשלב מיכון חקלאי מתקדם, כגון במות קטיף להסעת הקוטפים בין העצים ורובוטים שיקטפו באמצעות רחפנים, מכונות נוסעות עם זרועות קטיף ועוד, הנמצאים בתהליכי פיתוח וצפויים להיכנס לשוק בשנים הקרובות. ד"ר מרי דפני ילין חוקרת במו"פ צפון-מיגל, הציגה מחקר לצמצום כמות המזיקים במטע לפני ולאחר קטיף לטובת אופטימיזציה בממשק הטיפול, כך שיגדיל את היבול אך לא יגביר את הרגישות של הצמחים למזיקים ומחלות.

ד"ר תמר אזולאי-שמר חוקרת וראש יח' המטעים של מכון המחקר נווה-יער הציגה שני מחקרים המתמקדים בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם פגיעות קור במנגו כתוצאה מעקת צינה קרינתית המתרחשת כאשר טמפ' הלילה צונחות אך אינן יורדות מאפס מעלות צלזיוס, ואחריהן יום חמים ומואר, וכן כתוצאה מהשפעת טמפ' נמוכות על התפתחות פרטנוקרפיה במנגו.עוד התקיימו בכנס הרצאות מקצועיות על ידי מומחים בענף המנגו.

עוד התקיימו בכנס הרצאות מקצועיות על ידי מומחים בענף המנגו. יוסי אברהמי-שחר, סמנכ"ל חקלאות בקנט הציג את השפעת שינויי האקלים על הביטוחים וגובה הפיצויים, שי צעידי, מדריך גידול סובטרופיים בשה"מ העניק שורת המלצות מקצועיות למגדלי המנגו לקראת העונה הקרבה, מרק פרל – מנהל תחום אגרו-מטאורולוגיה במשרד החקלאות ובטחון המזון תיאר את השפעת שינויי האקלים על ענף המנגו בישראל.

על פי הערכת מועצת הצמחים, יבול המנגו בעונת 2024 עמד על כ-60 אלף טון בדומה לעונת 2023. חודשי השיווק העיקריים הם יולי עד ספטמבר, כאשר הזנים המוקדמים של המנגו מבשילים כבר בחודשים מאי-יוני בערבה, והזנים המאוחרים ביותר מבשילים בנובמבר, בעיקר בבשור ובעוטף. בישראל מגדלים כיום כ-26.3 אלף דונם מנגו. כ-74% מגידול המנגו מתרכז באזור סובב כינרת (19,500 דונם), כ-15% בעמק המעיינות (3,900 דונם), כ-6% בנגב המערבי (1,500 דונם), וכ-5% בערבה והבקעה (1,400 דונם). זני המנגו הישראליים 'שלי' ו'עומר', תוצרי תכנית ההשבחה שבוצעה במכון וולקני, בשיתוף עם מו"פ צפון, הזוכים לפופולריות רבה בקרב המגדלים והצרכנים, מהווים יחדם כ-55% מהפרי המשווק.

הכנסים הבאים בסדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות– כנס שקד (19.3) בראש פינה ויום עיון בנושא הבננות (25.3). הכנסים הינם ללא תשלום אך דרושה הרשמה. פרטים באתר מו"פ צפון  https://www.mop-zafon.org.il/he

לפרטים נוספים: תקשורות יעל שביט- 04-6930530