מתי כספי הגיע גם לצאלים, לקיבוץ ולבסיס. אל פסנתר הכנף הכבד שהעבירו הקיבוצניקים במאמץ, התיישב רק בסוף ההופעה
*תמונה ראשית: מתי כספי בצאלים, 2014. צילום: יעקב גפן
אי שם בתחילת שנות ה-80, כאשר אמנים מפורסמים היו מגיעים להופיע בקיבוצים, הגיע אלינו מתי כספי, כבר אז זמר ידוע ומפורסם, להופיע בפני חברי צאלים.
ההופעה תוכננה להתקיים בצריף ששימש באותם ימים כחדר האוכל של הקיבוץ, צריף שבאחת מפינותיו היה מוצב פסנתר כנף ענק וכבד משקל. מתי כספי שהגיע שעה קלה קודם למועד ההופעה ביקש ממני, כמי שהיה אז המארח שלו כחבר ועדת התרבות של הקיבוץ, להעביר את הפסנתר מקצה אחד של חדר האוכל לקצה השני, שם הוקמה הבמה לצורך ההופעה.
התגייסנו כמה חברים צעירים לביצוע המשימה והפסנתר הענק הועבר אחר כבוד לבמה. ההופעה החלה, מתי כספי שר ממיטב להיטיו, הלהיב את הקהל, אך למרבה ההפתעה הוא כלל לא התיישב במשך כל ההופעה ליד הפסנתר שבעמל כפינו העברנו אותו אל הבמה עליה הוא הופיע.
ההופעה לקראת סיומה והקהל דורש הדרן. מתי, כמו מתי, ניגש סוף סוף לפסנתר, מתיישב ופוצח בשירו "ברית עולם" ומפליא בנגינה על הפסנתר. שיר אחד, פסנתר אחד ומתי כספי האחד והיחיד.
לימים, כ-30 שנה אחרי, מתי כספי הגיע אלינו לקיבוץ בתקופת מבצע "צוק איתן" כדי לשמח את אנשי הקיבוץ ואת תושבי עוטף עזה.
הופעה בלתי נשכחת על המדשאה במתחם הבריכה בקיץ 2014. גם אז נפגשתי עם מתי והצעתי לו בתום ההופעה, שהסתיימה בשעת לילה מאוחרת להישאר ללון אצלנו, לאחר שהוא סיפר לי כי למחרת הוא עתיד להופיע לפני חיילים בבסיס צאלים הסמוך לנו. "למה לך לעשות כל הדרך חזרה למרכז הארץ באישון לילה?", אמרתי לו אז, "בוא תישאר ללון אצלנו ותקום מחר רענן לקראת ההופעה בפני החיילים". מתי השיב לי בפסקנות, כי "אני נוהג ללון בביתי, במיטה שלי. אל תדאג, אני אגיע מחר להופעה. אני לא מתכוון לאכזב אותם".
ואכן כך היה. למחרת בבוקר התייצב מתי כספי בבסיס צאלים והופיע בפני החיילים עם מיטב להיטיו.
מתי כספי הלך לעולמו. נזכור אותו לעד.
הזיכרון הראשון ממתי כספי: נסענו בטרמפים ממשמר העמק להזורע והגענו לאולם. מתחננים להיכנס
היינו אז בסך הכול ילדים בכיתה ז'. ספר השירים הראשון של מתי, שיצא בהדפסה מהודרת, ניצב על רבות מהארוניות של החבר'ה במוסד, כמין סמל סטטוס. פרידה מגאון מוזיקלי שאיזה מזל היה לגדול עם הפסקול שלו, שיישאר כאן לעד
ארן ריינלינגר
הזיכרון האמיתי הראשון שלי ממתי כספי, שהלך לעולמו השבוע, הוא (למיטב זכרוני) משנת 1978. הייתה אז הופעה של מתי באולם בהזורע, הקיבוץ שלי. זה היה יום שישי בערב ומכל האזור נהרו מעריצים לשמוע את מתי שהיה בשיא הצלחתו. היינו אז בסך הכל ילדים בכיתה ז' במוסד החינוכי "שומריה" במשמר העמק, אבל החלטנו, על אף שההופעה הייתה מיועדת רק לגדולים, שלא נוותר וניכנס אליה ויהי מה.
הלם כשאלוהים אמר
וכך היה. נסענו בטרמפים ממשמר העמק להזורע ופשוט הגענו לכניסות של האולם, מתחננים להיכנס. עמדו שם כל מיני "סדרנים" מהקיבוץ שעשו לנו מיד "לא, לא, לא" עם הראש, ההופעה הזאת לא בשבילכם, אבל מהר מאד מצאנו את עצמנו בפנים, יושבים על מחצלות לרגלי הבמה עם כל מיני חבר'ה גדולים שידעו את כל השירים בעל פה.
ההופעה התחילה עם השיר "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", ונכנסתי להלם, שנמשך כשעתיים. כאילו ראיתי את האור. השירים המדהימים (שכבר הכרנו את רובם), הביצועים המושלמים, המקצועיות המוזיקלית, הסאונד, התאורה, הכל היה כל כך חזק, עוצמתי ומקצועי, שיצאנו משם שיכורים מהתלהבות ובעיקר מעריצים גדולים של מתי, הגאון המוזיקלי.
השנים הבאות, שנות ההתבגרות שלנו, היו כבר מלאות במתי כספי שהיה אז כאמור גם בשיא תהילתו. גם המקור הקיבוצי שלו, "מתי כספי מחניתה", הוסיף כמובן לפופולריות שלו. מתישהו יצא אז ספר השירים הראשון שלו, עם תווים ומילות השירים, והספר הזה, שיצא בהדפסה מהודרת, ניצב על רבות מהארוניות של החבר'ה ליד המיטה במוסד, כמין סמל סטטוס. רבים ורבות קנו אותו פשוט מתוך הערצה למתי ושיריו, לאו דווקא כאלה שבאמת ניגנו מתוכו את השירים. מי שכן ניגן, כמוני למשל, ניסה לפענח ולהתמודד עם האקורדים הכה מסובכים שמרכיבים את השירים הגאוניים שלו.
השיר האהוב עלינו ביותר, ללא ספק, היה "לא ידעתי שתלכי ממני". שיר וביצוע פשוט מושלמים לדעתי (ולדעת רבים), אבל יחד איתו אהבנו עוד שירים רבים של מתי, ידענו אותם בעל פה והיו לנו את כל התקליטים שלו.
מתי כספי היה גאון מוזיקלי חד פעמי. אין ספק בזה בכלל. מאז ההופעה ההיא בהזורע הלכתי לעוד עשרות הופעות שלו במהלך השנים, בשלל הרכבים מוזיקליים ועם אומנים נוספים, אבל השירים, השירים, אין עליהם. פשוט אין.
שירים ברצף
ביום שישי האחרון, בצרוף מקרים מצמרר, התקיים בעין השופט מופע נפלא של שירי מתי כספי בהובלת דודו זכאי. כמובן שהיינו שם, לעוד ערב של התרוממות רוח עם השירים הנפלאים האלה. כיממה לאחר מכן, מתי הגדול נפטר ונגאל מייסוריו.
עכשיו הרדיו משמיע שירים שלו ברצף, ושוב אפשר לשמוע עד כמה היוצר הזה היה ענק מוזיקלי וכמה ורסטילי הוא היה, להיזכר בנעורינו ולחשוב איזה מזל היה לנו לגדול עם שירים כאלה, וכמה טוב שלפחות הם יישארו כאן לעד. כי באמת, באמת, אין על המוזיקה של מתי כספי. יהי זכרו ברוך.
