מאת: עוה"ד גד שטילמן ואריאל רוט
כמעט כל מי שמגיע למשרדנו להכנת צוואה מבקש למצוא פתרונות יצירתיים לחלוקת עיזבונו.
ההורים לרוב מבקשים לאזן בין הנכסים והזכויות שהוענקו במהלך חייהם לבין הזכויות שנותרו בנחלה ואלו שעשויות להתווסף בעתיד. מרביתם מקווים כי ניתן יהיה להגיע להסכמות משפחתיות מראש, מתוך אמונה שסכסוכי ירושה מתרחשים אצל אחרים בלבד. אלא שהמציאות מלמדת כי דווקא בנחלות, שבהן כרוכים יחד שיקולים כלכליים, משפחתיים ורגשיים, מתעוררות לא אחת מחלוקות מורכבות.
האם נכון לשתף את הילדים בעריכת הצוואה?
הורים רבים מבקשים לשתף את ילדיהם בגיבוש פתרון מוסכם. במקרים מסוימים מדובר במהלך מבורך, המאפשר העלאת טענות, בירור ציפיות והקטנת הסיכוי להפתעות לאחר פטירת ההורים.
עם זאת, הניסיון מלמד כי שיתוף הילדים עלול גם להציף רגשות קיפוח ישנים ולהעצים מחלוקות משפחתיות שהיו רדומות במשך שנים. ילד המתגורר בנחלה עשוי להרגיש כי השקיע את מיטב שנותיו במשק, בעוד אחיו יטענו כי מדובר בנכס משפחתי השייך לכולם. לעיתים מצטרפים לדיון גם בני זוג של הילדים, והמתח המשפחתי גובר.
לכן, גם כאשר הילדים מעורבים בשיח, הצוואה צריכה לשקף את רצונם החופשי של ההורים ולא את רצונם של הילדים.
מתי שיתוף הילדים עלול לסכן את תוקף הצוואה?
אחת מעילות ההתנגדות הנפוצות ביותר לצוואות היא טענת "השפעה בלתי הוגנת". בתי המשפט חזרו וקבעו כי עצם העובדה שילד משוחח עם הוריו על הירושה אינה פסולה. השאלה היא האם מדובר בשכנוע לגיטימי או בהשפעה אשר פגעה בחופש הבחירה של המצווה.
הפסיקה פיתחה ארבעה מבחנים מרכזיים לבחינת השפעה בלתי הוגנת: מידת עצמאותו של המצווה; מידת תלותו בנהנה; היקף קשריו עם אנשים אחרים; ונסיבות עריכת הצוואה. ככל שההורה תלוי יותר בילד מסוים, מבודד יותר משאר בני המשפחה, וככל שאותו ילד מעורב יותר בהכנת הצוואה – כך גובר החשש שבית המשפט יראה בכך השפעה בלתי הוגנת.
חשוב במיוחד להיזהר ממצבים שבהם ילד מוסר לעורך הדין את הוראות ההורים, משתתף בפגישות המהותיות, מכתיב את תוכן הצוואה או מחזיק בשליטה מלאה על הקשר עם עורך הדין. מעורבות כזו עלולה לשמש בעתיד בסיס להתנגדות לצוואה ואף להביא לביטול חלק מהוראותיה.
גם אם הורים מגיעים לדיאלוג עם בנם לפני עו"ד בעניין הכנת הצוואה. לדעתנו, חובה על עוה"ד למדר את הבן ולדרוש הוצאתו מהמשרד לצורך שיחה אינטימית, בה על עוה"ד לחקור את "צפונות ליבו" של המצווה. על ההורים להודיע שנאסר עליהם להראות את הצוואה למי מילדיהם ובכך ימנעו מלחצים לשינוייה.
האם כדאי לחשוף את הצוואה בפני הילדים?
כאשר קיימת הסכמה משפחתית רחבה, הצגת עקרונות הצוואה יכולה לתרום לשקיפות ולהקטין מחלוקות עתידיות. אולם כאשר קיימים חילוקי דעות באשר לעתיד הנחלה, מומלץ לשקול היטב אם לחשוף את נוסח הצוואה.
מניסיוננו, הורים רבים מוסרים לילדיהם עותקים של הצוואה מתוך רצון למנוע אי-הבנות בעתיד. אלא שלא פעם נוצרים בעקבות זאת לחצים לשינוי הוראות הצוואה. לעיתים השינויים מתבקשים שנים רבות לאחר עריכתה, בעקבות עלייה דרמטית בשווי הנחלה, שינוי במדיניות התכנון המקנה זכויות לבניית בתים נוספים בנחלה ופיצולם, או השפעתם של בני זוג.
במקרים שבהם מתפתחת מחלוקת, ראוי להקשיב לכל הילדים, לבחון את הטענות בליווי משפטי מקצועי, ואם יש צורך – לעדכן את הצוואה. אולם לאחר ביצוע השינוי אין הכרח להפיץ שוב את נוסח הצוואה המעודכן. הפצה חוזרת עלולה להצית מחדש ויכוחים ולגרור דרישות נוספות לתיקונים.
חופש הציווי – הזכות לשנות את הצוואה בכל עת
עקרון יסוד בדיני הירושה הוא חופש הציווי. כל אדם רשאי לשנות, לתקן או לבטל את צוואתו בכל עת, כל עוד הוא כשיר לעשות כן. משמעות הדבר היא שגם אם הילדים הסכימו להסדר מסוים שגובש בצוואה, ההורים אינם כבולים להסכמות אלה. עיקרון זה חשוב במיוחד בנחלות, שבהן ערך הזכויות עשוי להשתנות באופן משמעותי במשך השנים באופן המצדיק שינויים "שומרי שוויון".
הסכמים בין ילדים לגבי הירושה – האם הם תקפים?
לעיתים מבקשים הילדים לערוך ביניהם הסכם לחלוקת עיזבון ההורים עוד בחיי ההורים. השאלה המתעוררת היא האם להסכמות כאלה יש תוקף משפטי.
סעיף 8 לחוק הירושה קובע כי עסקה בירושה עתידה היא בטלה. אולם הפסיקה הבחינה בין הסכם שבו ההורים צד והם מתחייבים כיצד יורישו את רכושם בעתיד – שזה הסכם בטל, לבין הסכם בין הילדים עצמם בו ההורים אינם צד.
בתי המשפט הכירו במקרים שונים בתוקפם של הסכמים בין יורשים פוטנציאליים, כל עוד ההסכם אינו מגביל את חופש הציווי של ההורים ואינו כופה עליהם הורשה מסוימת.
שמאות, מנגנוני איזון ותשלומי פיצוי
לעיתים נעשה ניסיון לגבש הסכמה על בסיס שמאות המעריכה את שווי הנחלה, את שווי ההטבות שכל ילד קיבל בעבר ואת שווי הזכויות העתידיות. אולם קביעת סכומים מוחלטים לתשלומי איזון ופיצוי עלולה להתברר כטעות: זכויות הבנייה בנחלה, עלויות הפיצול, שיעורי ההיוון, מדיניות רשות מקרקעי ישראל ואף שווי הזכויות באגודה – כל אלה עשויים להשתנות באופן משמעותי במשך השנים עד פטירת ההורים.
לכן, עדיף לקבוע מנגנון לחישוב ולא סכום קבוע. רצוי להורות כי לאחר פטירת ההורים ימונה שמאי מוסכם, ובמידת הצורך גם מומחה למיסוי, אשר יקבעו את סכומי האיזון בהתאם לשווי שיהא באותה עת.
היבטי המס של תשלומי הפיצוי
נושא נוסף שלעיתים נשכח בעת עריכת הצוואה הוא סוגיית המיסוי. כאשר ילד אחד מקבל את הנחלה ומפצה את אחיו, יש לבחון היטב כיצד מנוסח מנגנון הפיצוי.
ככל שהחלוקה נעשית במסגרת הסכם חלוקת עיזבון ובאמצעות נכסי העיזבון עצמם, ניתן להימנע מאירועי מס. לעומת זאת, כאשר היורש המקבל את הנחלה משלם לאחיו מכספים פרטיים שמחוץ לעיזבון, רשות המיסוי רואה בתשלום "עסקה" בה בן אחד רוכש חלקים בנחלה מאחיו, דבר שעשוי לעורר תשלומי מס שבח ומס רכישה.
גילוי הצוואה לאחר פטירת הורה אחד.
לצוואה הדדית יתרונות רבים עליהם נתייחס בכתבה אחרת. אולם יש לזכור שאם עורכים את הצוואה לשני ההורים במסמך אחד, עם פטירת בן הזוג הראשון הצואה של שני ההורים "יוצאת לאור" בבקשה למתן צו לקיומה, או אז, ההורה שנשאר בחיים עלול להיחשף ללחצים מילדיו. על כן, לדעתנו, עדיף שהצוואה ההדדית תערך בשתי צוואות נפרדות.
לסיכום;
שיתוף הילדים בתכנון הירושה עשוי להיות כלי חשוב להשגת הסכמות ולשמירה על שלום המשפחה. עם זאת, חשוב לזכור כי מעורבות יתר של הילדים עלולה ליצור לחצים, להוביל לטענות של השפעה בלתי הוגנת ואף לפגוע בתוקפה של הצוואה.
הדרך הנכונה היא לקיים שיח משפחתי פתוח, אך להותיר את ההחלטה הסופית בידי ההורים. במקום לקבוע סכומים נוקשים שאינם מתחשבים בשינויים העתידיים, עדיף במקרים רבים לקבוע מנגנונים גמישים המבוססים על הערכות שווי עתידיות ועל ייעוץ מקצועי של שמאי ומומחה למיסוי. כך ניתן להגדיל את הסיכוי שהצוואה תגשים את רצון ההורים גם שנים רבות לאחר שנערכה, ותפחית את הסיכון למחלוקות בין היורשים.
חברת עו"ד שטילמן-רוט בעלת ניסיון של למעלה מ 30 שנה בייצוג מושבים ובעלי נחלות ומשקי עזר, בדיני תכנון ובניה, משפט מסחרי-אזרחי ודיני המקרקעין ובעיקר מול רמ"י, ירושת המשק, בן ממשיך, בית שלישי, הסכמי ירושה, צוואות, שינוי יעוד, שימושים חורגים ועוד.
מגדל משה אביב
ז'בוטינסקי 7 רמת גן
03-6132432
[email protected]
