יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 06 27 143603

של מי הסלמונלה הזו, לעזאזל?! 

2 דק' קריאה

שיתוף:

קיבוץ גשור נאלץ להשמיד אלפי אפרוחים נגועים בחיידק, אותם רכשה מחברת מילועוף 

*צילום תמונה ראשית: הילה אלבז נוח

ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת סיים פרשה נושנה שתחילתה לפני למעלה משמונה שנים, ובמרכזה תביעה כספית שהגישה "בעלי חיים גשור אגודה שיתופית" (מקיבוץ גשור) כנגד האגודה השיתופית "מילועוף אינטגרציית פטם". 

אזור נגוע 

השופטת ברכה לכמן, מבית משפט השלום בטבריה, שהתביעה החלה להתברר בפניה, תארה את "הסיפור החקלאי" הנוגע לגידול תרנגולות למאכל: "תחילה, התרנגולות מטילות ביצי פטם, זה שלב הרבייה. ביצי הפטם מועברות למדגרה עד לבקיעת הביצים. האפרוחים הבוקעים מהביצים מועברים לחוות גידול, ובסיום הגידול, הם מועברים למשחטה ושיווק". גשור "עוסקת בשלב גידול העופות בלבד ויש לה חוות גידול ובה שני לולים לגידול האפרוחים לפטם". מילועוף היא "אינטגרציה של כל השלבים, מהרבייה ועד השיווק, אגודה שיתופית חקלאית, המאגדת בתוכה מגדלים ומשווקים של עופות".  

באמצעות עורך-דין מאיר אלוני ועורכת-דין חן אלוני (אלוני ושות'), טען קיבוץ גשור, כי  מילועוף סיפקה לו, בחודש יוני 2015, 36,850 אפרוחים לגידול פטם ממדגרה שבחזקת מילועוף. כחודש לאחר מכן נמצא חיידק סלמונלה אנטריטידיס באחד הלולים של גשור, והוא נאלץ להשמיד את התרנגולות. משכך, תבע גשור כי מילועוף  תישא בנזקיו, הוצאות השמדה והפסד רווחים, בסך 1,269,424 שקלים.  

מנהל החווה של גשור סיפר כי "בדיעבד התברר לו, שכבר ביום השיווק, התקבלה בדיקת מעבדה המעידה על חשד שהאפרוחים נגועים בסלמונלה", שמקורה במדגרה של מילועוף, וכתוצאה מכך הוכרזה חוות הגידול של גשור כאזור נגוע בסלמונלה. עוד נטען כי "נמצאה זהות גנטית מלאה בין הדגימות של חיידק הסלמונלה בלול של גשור ובמדגרה ממנה סיפקה מילועוף את האפרוחים". 

מה המקור? 

מילועוף, באמצעות עו"ד עדי מילכין, טענה מנגד שהסלמונלה הגיעה לגשור ממקור אחר ולא ממנה, ויתכן שמקור הסלמונלה הוא בכלל בגשור.    

השופטת לא השתכנעה ואמרה שלמילועוף היה "חשד לסלמונלה בלול ההטלה" ממנו הגיעו הביצים למדגרה שלה, אך "לא ציינה את קיומו של החשד בפני גשור". כן אמרה השופטת, כי למילועוף היו טענות כלפי משרד החקלאות.  

מילועוף הוסיפה וטענה "שגם אם יוכח שהיא המקור לסלמונלה, היא לא ידעה ולא יכלה לצפות את התפרצות הסלמונלה באפרוחים ששוקו לגשור". היא אמרה ש"לא התרשלה, פעלה לפי ההנחיות של השירותים הווטרינרים וביצעה את כל הבדיקות, כולל בקרה תקופתית, אחת לשבועיים, ע"י השירותים הווטרינרים".   

השופטת דחתה את גירסת מילועוף לגבי מקור הסלמונלה וקבעה ש"לנוכח הזהות הגנטית המלאה, לא יכול להיות ספק שמקור הסלמונלה הוא באינטגרציית מילועוף". במילים אחרות, ההסבר להימצאות סלמונלה בחוות גשור הוא באפרוחים שסיפקה מילועוף לגשור.  

השופטת הסבירה שמדובר ב"עיסקת מכר" של אפרוחים, שנמצאו נגועים בסלמונלה. על עסקה זו, אמרה השופטת חל חוק המכר.  

לפי חוק המכר, "המוכר לא קיים את התחייבויותיו כלפי הקונה, אם מסר לו את 'הממכר' כאשר יש בו 'אי התאמה', כלומר, שאינו מתאים למה שהוסכם בין הצדדים". ממכר של אפרוחים נגועים בסלמונלה, בוודאי שאינו "מתאים למה שהוסכם" בין הצדדים. "המועד בו נבדקת 'אי התאמה' הוא רגע המסירה, גם אם אי־ההתאמה מתגלה במועד מאוחר יותר", אמרה השופטת. "אם הממכר הוא בעל־חיים הנגוע במחלה בעת המסירה, יישא המוכר באחריות למרות שהמחלה תתפתח ותתגלה רק בהיות בעל־החיים בידי הקונה". 

השופטת פסקה כי מילועוף "אחראית להתפרצות הסלמונלה בחוות גשור ולנזקים שנגרמו לגשור", וחייבה את מילועוף לשלם לגשור פיצוי בסך 1,269,424 שקלים וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. מילועוף לא השלימה עם התוצאה וערערה לבית המשפט המחוזי בנצרת. שם הגיעו הצדדים לפשרה, בפני הרכב השופטים:  אשר קולה, דני צרפתי ורננה גלפז מוקדי, לפיה לסילוק התביעה תשלם מילועוף מליון וחמישים אלף שקלים ומע"מ וכן שכ"ט עו"ד.   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן