יבול שיא
הרפת והחלב
WhatsApp Image 2023 09 07 at 11.32.17

שר החקלאות אבי דיכטר בנאומו, בפני ועידת ביטחון המזון של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם (FAO), בסמרקנד, אוזבקיסטן

2 דק' קריאה

שיתוף:

"אני מאמין שבאמצעות שיתוף הידע שלנו, נוכל ליצור פלטפורמה למציאת פתרונות מחוץ לקופסה, שייתרמו תרומה חשובה לביטחון המזון העולמי באופן בו כל מדינה תתרום מהניסיון והידע הייחודיים לה"

שר החקלאות אבי דיכטר, נאם היום (ה׳), 07 בספטמבר 2023, בוועידת ביטחון המזון של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם (FAO), בסמרקנד, אוזבקיסטן.

להלן דברי שר החקלאות אבי דיכטר בנאומו:

"כאן בכנס, אנו מניחים בצד נושאי דת ולאום, מתוך הכרה שלכולנו מטרה משותפת – התמודדות עם האתגר העולמי של הבטחת ביטחון מזון.

אנו מודעים לכך שאוכלוסיית העולם צפויה להגיע לכ-10 מיליארד עד 2050, יחד עם משבר האקלים המתמשך המשפיע על המערכות האקולוגיות ועל ייצור המזון. ההתמודדות עם ביטחון המזון היא אתגר שעלינו לפעול יחד כדי לפתור.

שינויי האקלים מהווים כבר עתה את אחד האיומים הגדולים ביותר על הכלכלה העולמית ועל רווחת האדם. מערכות המזון פגיעות במיוחד לאסונות טבע ואירועי מזג אוויר קיצוניים, המשפיעים על היכולת שלנו לייצר ולגדל יבולים ובעלי חיים, כפי שהורגלנו בעבר.

התחרות על משאבי טבע מוגבלים כמו אדמה, מים ואנרגיה, בשילוב עם מחסור במזון ובמים – יעמיקו את אי השוויון החברתי, יניעו הגירות וייצרו מתחים גיאו-פוליטיים. כל אלו, אתגרים שעלינו להתמודד איתם יחד.

חובתנו המשותפת לעודד ולתמוך בשיתוף פעולה גלובלי כדי להבטיח ביטחון תזונתי לכולם.

אני מאמין שבאמצעות שיתוף הידע שלנו, נוכל ליצור פלטפורמה למציאת פתרונות מחוץ לקופסה, שייתרמו תרומה חשובה לביטחון המזון העולמי באופן בו כל מדינה תתרום מהניסיון והידע הייחודיים להם.

במקרה של ישראל, במשך 75 שנות עצמאות, ישראל הצליחה להתגבר על אתגרים גיאוגרפיים ואקלימיים והקימה סקטור חקלאי משגשג.

את רמת הפיתוח הגבוהה בסקטור החקלאי, ניתן לזקוף לזכות שיתוף פעולה ואינטראקציה בין חוקרים ממכון מחקר וולקני, שירותי הדרכה, חקלאים, סקטור פרטי וטכנולוגיות חדשניות.

המרכיבים הללו חברו יחדיו כדי להפוך את החקלאות בישראל לענף בעל שם עולמי בזכות החדשנות, יעילות השימוש במשאבים מוגבלים והתאמת הייצור החקלאי לאקלים, במדינה שבה יותר ממחצית הקרקעות מסווגות כאדמה מדברית.

בישראל, האתגרים הללו היוו זרז לפיתוח חדשנות יוצאת דופן. טכנולוגיות השקיה מתקדמות, התפלה, טיפול במים והתאמתו לחקלאות, הגדירו מחדש את אופן שימוש במשאבי המים בישראל.

מתקני התפלה חוללו מהפכה בתחום ההשקיה בחקלאות, והובילו אותנו לעבר "בטחון מים" באחד ממוקדי שינויי האקלים בעולם.

חידושים אלו, בשילוב עם טכנולוגיות מתקדמות לניהול מים, אפשרו לנו להגדיל את כמות המים המתוקים שאנו מספקים לשכנינו עבור צרכיהם.

בנוסף לניהול מים, ישראל יכולה להציע את המומחיות שלה בחקלאות מדייקת, ביג דאטה וריבוי נתונים, מינוף טכנולוגיות דיגיטליות, שימוש בחיישנים ומזל"טים. כל אלה, כדי לקדם שיטות חקלאות בנות קיימא, יעילות, בעלות התכנות וכדאיות כלכלית.

חברים יקרים, המחויבות של ישראל לחקלאות בת קיימא, יחד עם "הרוח החדשנית" שלה, הובילה לפתרונות שיכולים לעזור לעצב מחדש ולהבטיח את עתיד הביטחון התזונתי העולמי. אנו מוכנים לחלוק את הידע המצטבר שלנו.

אנו מתחייבים לעבוד יחד ולחלוק את הידע הזה ולרתום את החידושים הללו לשיפור שיטות הגידול החקלאי בקנה מידה עולמי.

יחד, על ידי שילוב החוזקות של כל מדינה בנפרד, נוכל לעשות קפיצת מדרגה משמעותית במשימה המשותפת שלנו להשגת ביטחון תזונתי לכל.

בדומה לישראל, לכל מדינה המיוצגת כאן כיום, יש תחומי מומחיות ייחודיים משלה. בואו נאחד ונשלב מאמץ למען השמירה על עתיד כדור הארץ שלנו והבטחת קיומם של הדורות הבאים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חוקרת ראשית: סבטלנה דוברינין, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות וביטחון המזון שותפי המחקר: דרול ג'ילט, ינאי זאוסמר, יובל אוסטרובסקי – מו"פ ערבה דרומית תקציר המחקר עוסק בנושא הדברת המזיק דאקוס הדלועיים – ciliatus Dacus
8 דק' קריאה
מגדלי הליצ'י צופים גידול של כ-30% בייצוא הליצ'י מישראל לעומת השנה הקודמת ** יו"ר שולחן הליצ'י במועצת הצמחים: "אלמלא שיבושי הטיסות בשל המלחמה עם איראן, הייצוא היה גדל עוד יותר" *תמונה ראשית: חברון זלצמן
2 דק' קריאה
ד"ר איתי גונדה, היחידה לחקר צמחי תבלין, מרפא ובושם, נווה יער, מכון וולקני, ד"ר דוד חיימוביץ', היחידה לחקר צמחי תבלין, מרפא ובושם, נווה יער, מכון וולקני; ד"ר עומר פרנקל, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים,
7 דק' קריאה
ארגון השומר החדש מזמין את כלל החקלאים בישראל – בין אם חוו פשיעה חקלאית ובין אם לא – לקחת חלק בכתיבת דו”ח הפשיעה החקלאית השנתי, שיוצג לגורמי קובעי מדיניות, רשויות החוק והציבור הרחב. במסגרת
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן