משתתפי השולחן העגול ה-28 של המרחב הכפרי, דנו בשבוע שעבר בשאלה: "האם למדינת ישראל יש תכנית אסטרטגית להבטחת ביטחון המזון?"
אנחנו מורגלים שהמילה "ביטחון" נקשרת כמעט תמיד לצמד מילים "ביטחון הגבולות", "ביטחון ההתיישבות" וגם "ביטחון אישי" המבטאים את הביטחון לחיינו….. ויתכן גם שלעסוק בביטחון נגד מחלה זיהומית כמו הקורונה היה אולי מתאים יותר בימים אלה. אבל משתתפי השולחן העגול ה-28 של המרחב הכפרי בחרו להתאסף ב"זום" בשבוע שעבר ולעסוק דווקא בשאלה, הנראית על פניה לא פחות חשובה: "האם למדינת ישראל יש תכנית אסטרטגית להבטחת ביטחון המזון?"
השולחנות העגולים במרחב הכפרי, המאורגנים על ידי "האיגוד החקלאי" המאגד את כל תנועות ההתיישבות וארגוני המגדלים החקלאיים שיתף בשולחן העגול הפעם את מכון יסודות – למדיניות ציבורית ולציונות מעשית. "האיגוד החקלאי" תפקידו העיקרי לייצג את החקלאים והאינטרסים שלהם מול מוסדות הממשלה ו"מכון יסודות" הוקם לפני שנה כדי לקדם את עיצוב המדיניות הציבורית בישראל על ידי עבודות של חוקרים לבניית כלי מדיניות מעשיים ויישומן בזירות השלטוניות, הציבוריות והתקשורתיות. הדוברים בשולחן העגול התייחסו כללית לביטחון המזון בישראל ובעולם וקונקרטית לנייר המדיניות בנושא, שהוכן במכון יסודות.
למצוא את האיזון בין הייבוא והייצור המקומי
אלון שוסטר, שר החקלאות ופיתוח הכפר, עמד על חשיבותו של ביטחון המזון בהווה ובעיקר לעתידה של ישראל, עקב צמצום השטחים החקלאים, בהתחשב בעובדה שבתחום הירקות והפירות ישראל מספקת בגידול עצמי 95% מהתצרוכת ואילו ביחס לגרעינים לבני אדם, בהמות ולול, הייבוא עומד על 90% מהתצרוכת. ההיבט הביטחוני של המזון מתחבר בעת מצב של חירום כשהייבוא עלול להיות בסכנה.
בהתייחסו לנושא הייבוא כמו החמאה והעגבניות, לדעת שר החקלאות הייבוא הוא כלי בלבד ויש למצוא את האיזון הנכון בין המתח של שני הווקטורים – הייבוא והייצור המקומי. יש אלמנטים שנוגעים בגישה פטריוטית בנושא שהוא מבטא אותם ולדעתו אגף התקציבים באוצר רואה את ייצור המזון רק דרך יוקר המחייה, שהייבוא לא תמיד מסייע לירידתו. שוסטר הוסיף, שהסרת כל המכסים מגידולי התוצרת הצמחית בישראל תוך תמיכה ישירה נמוכה לכל דונם כפי שהוצעה על ידי משרד האוצר, לא רק שאינה ישימה מעשית אלא שהיא בלתי פטריוטית ולא רואה שמאחורי ייצור המזון בחקלאות נמצאים אנשים, החקלאים עצמם.
עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, מנחה השולחן העגול, פתח את הדיון בדברים לזכרו של פרופ' שמואל פוהורילס שנפטר לפני מספר חודשים בגיל 92. הוא שימש כמנכ"ל משרד החקלאות במשך 15 שנה, משנת 1977. הביא לביטול מכסות הייצור למעט חלב וביצים ולימד באוניברסיטאות כלכלה חקלאית. בשנת 2019 זכה בפרס היזמות והחדשנות הישראלי בתרומתו לחברה בישראל ובקשרים הבינלאומיים שפיתח בנושאי החקלאות בארצות ערב, דרום מזרח אסיה ואפריקה. בתפקידיו גיבש אסטרטגיות ורפורמות ארוכות טווח, ביניהם גם בנושאי ביטחון תזונתי.
שר החקלאות אלון שוסטר. ביחס לגרעינים לבני אדם, בהמות ולול, הייבוא לישראל עומד על 90% מהתצרוכת. מה יקרה במצב חירום, כשהייבוא עלול להיות בסכנה?
עמית בן-צור, מנהל מכון יסודות, דיבר על החשיבות בגיבוש תכניות אסטרטגיות לביטחון מזון בישראל. בפסגת המזון העולמית שהתכנסה ברומא ב-1996 הוגדר ביטחון מזון כ"מצב בו לכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות סבירה, פיסית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאימה להעדפותיהם ולצרכיהם התזונתיים והתרבותיים, ומאפשרת חיים פעילים ובריאים". הדיעה הפופולרית בנושא מבוססת על ייצור המזון כשעומדים זה מול זה הכפר הגלובאלי או משק אוטרקי, שוק חופשי או תכנון מרכזי, מצבי חירום או שגרה. התכנון האסטרטגי של מזון בהסתכלות ארוכת טווח, מייצרת תנאים תומכים למטרות שרוצים להשיג, שבתוכן יכולים כוחות השוק להתנהל בכיוון ובמתכונות רצויות מבחינה ציבורית. שאלת ביטחון המזון רלוונטית וחשובה בעיקר כשהחקלאים עומדים חשופים בצריח והמדינה לוקחת ולא תומכת. לציבור לא ברור מה החקלאות נותנת למדינה, דבר המעלה את השאלה למה צריך חקלאות. המסקנה העולה מכך היא שביטחון המזון הוא רציונל לאמנה בין החקלאות לציבור כיוון שהחקלאות היא שנותנת ותיתן לציבור את הביטחון למזון.
בן-צור סקר בהרצאתו בעזרת שקפים מדוע יש חשיבות לעסוק דווקא עכשיו בביטחון המזון בישראל. בעשור האחרון חל צמצום בכמויות המיוצרות בחקלאות הצמחית ולכן יש להכין תכנית כוללת לביטחון המזון, הכוללת את הצעדים הבאים: קידום הייצור והפריון של החקלאות המקומית; ייבוא על בסיס ניהול סיכונים מושכל; ייעול ומיטוב שרשרות השיווק והאספקה; צמצום אובדן ופחת המזון; שינוי בהרגלי הצריכה של האוכלוסיה ושמירה על חוסנן של מערכות החקלאות. יש להתחשב בכך שב-20 השנים האחרונות קיימת מגמה עולמית של עלייה במחירים ובנוסף קיימת ירידה ביבולים של מוצרים עיקריים והיא עלולה להתחזק על רקע שינויי האקלים. הוא סיים את דבריו בציטוט של פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה שככל שהכלכלה הוגנת יותר היא גם הופכת לעשירה וחזקה יותר.
תכנית אסטרטגית להבטחת ביטחון המזון
ד"ר לירון אמדור, חוקרת במכון יסודות ואוניברסיטת תל אביב הציגה את נייר המדיניות, שלפיו קיימים ארבעה תרחישים בנושא ביטחון המזון: שגרה, שגרה מתדרדרת שינוי דפוסי תזונה וחירום.
באשר לשינויי דפוס התזונה, בחינת המשמעות של שינוי דפוסי התזונה – לקראת תמהיל מאוזן ובריא, המלצת נייר העבודה היא לאזן בין קידום החקלאות הישראלית והגדלת תפוקתה ובין הגדלת הייבוא, במקביל להגדיל את חלקה של התוצרת המקומית באספקת המזון ביחס למצב הנוכחי ולקדם את התמיכה בחקלאות הישראלית לרבות מיקוד מערך המו"פ הציבורי בקידום הפריון.
ביחס לבחינת המשמעות של תהליך שינוי האקלים המאיים על הייצור החקלאי העולמי ושל העלייה הגלובלית בביקוש למזון ההמלצה היא לקדם את החקלאות הישראלית כך שליבת התזונה הבריאה של האוכלוסיה תיוצר בישראל, וכך תהיה זמינה לאוכלוסיה בכל מצב גיאופוליטי. מוצרים עודפים ניתן לייצא ויש גם לעשות שינוי בהרגלי התזונה ותמיכה בייצור מזונות בריאים בחקלאות הישראלית.
בהתייחסות לתרחיש החירום, ממליצים במכון יסודות להגדיל את הייצור בחקלאות הישראלית, כך שיכסה על הפערים לאור צמצום היכולת לייבא מזון ולהשתמש בחלק ממלאי החירום כדי לווסת משברי מזון נקודתיים.
חדשנות – המפתח לצמיחה חקלאית
את עמדת משרד החקלאות בנושא הביא אורי צוק-בר, סמנכ"ל בכיר למחקר כלכלה ואסטרטגיה, בשיתוף עם ד"ר יעל קחל. בעשר השנים האחרונות קיימת סטגנציה בתפוקה החקלאית. הגורמים המשפיעים על הצרכים בביטחון למזון הם גידול אוכלוסיה, שינויי אקלים, ירידה בפריון, קרקע ומים מוגבלים, יוקר מחיה ועליה בייבוא. המטרות האסטרטגיות לחקלאות בישראל צריכות להיות פיתוח החקלאות בה כספקית המזון הטרי, תוך ניצול מירבי של יתרונותיה היחסיים: אספקת מרבית המזון הטרי לאוכלוסיית ישראל מייצור מקומי, שיפור ופיתוח כושר התחרותיות והגדלת הפריון, אימוץ חדשנות ומיצוב ישראל כמעצמת אגרי-טק ופיתוח בר קיימא שמשמרת סביבה, נערכת לשינוי אקלים ומעצימה את המשקים המשפחתיים. על פי הערכתם של חוקרי משרד החקלאות הקטנת מגבלות הייבוא לירקות ופירות, תגדיל את הייבוא בעיקר מטורקיה, מצרים וירדן וניתן לספק את צריכת הירקות ואת המספוא לענף החלב גם בשנת 2050. בנושא החדשנות. המפתח לצמיחה חקלאית תלוי בפיתוח ושימוש ברובוטים, רחפנים, חיישנים וניטור, עריכה גנומית וייצור תחליפי חלבון ובשר.
פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, הקדישה את הרצאתה לביטחון התזונתי בעידן הקורונה. מגפת ה-COVID 19 חשפה את הפגיעות של אנשים החיים עם NCD (מחלות מדבקות) לסיבוכים הקשורים לנגיף הקורונה. ענפי המזון הלא בריא אף הצליחו לשרטט אסטרטגיות שיווק מטעות במהלך חרום בריאות עולמי, המאתגר התנהגויות ומדיניות לקידום הבריאות. על כן, באחריותם הקולקטיבית של כל בעלי העניין להגן על אזרחים פגיעים מפני טקטיקות מטעות אלה ולעבוד בצורה חכמה כדי לבנות חזרה לעולם בריא, טוב יותר. האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל מחייבים שינוי במדיניות התזונתית והתאמתה לנטל התחלואה. דפוסי האכילה הלא בריאים גורמים להשמנה ולתחלואה כרונית. משרד הבריאות מקדם, בתחום התזונה ובריאות הציבור, שינוי בהנחיות התזונתיות כמתבקש מחזית המחקר בתחום. הנחיות אלה מבוססות גם על המלצות ארגון הבריאות העולמי, עם התאמות המתבקשות לדפוסי התזונה ולנטל התחלואה הקיים בישראל. מסקירה של הנחיות תזונתיות עולמיות ומחקרים שונים בישראל, עולה כי התזונה הים-תיכונית, בשילוב עם הנחיות תזונתיות מותאמות לישראל, היא התזונה המתאימה ביותר להמלצות התזונתיות העדכניות, שכמובן אינן מהוות תחליף לייעוץ אישי על ידי דיאטנית או תזונאית. משרד הבריאות פרסם הנחיות תזונתיות אלה בשנת 2019 , אך הם חשובות ביתר תוקף בתקופה זו של נגיף הקורונה.
פרופ' אנדוולט העמידה זה מול זה מזונות שיש לאפשר את קנייתם: ירקות טריים, דגנים גולמיים ולחם, רצוי מלאים, קטניות גולמיות, אגוזים למיניהם, טחינה, שמן זית, חלב ומוצריו ללא המתקה, דגים, עופות וביצים גולמיים, דבש/סוכר, מלח מועשר ביוד ותבלינים טבעיים. לעומתם מנתה מוצרים שאין לאפשר קנייתם: אלה המסומנים בסמל האדום, מוצרי מזון מהיר כגון מנה חמה, בשר מעובד כמו פסטרמה ונקניקים, חטיפים וממתקים, שתייה ממותקת, משקאות אלכוהוליים, חלב ממותק וסיגריות.
בסיום השולחן העגול נערך דיון עם חברי הנהלתו
