תם בן סיני הוא אקטיביסט סביבתי, תום בן ה-15 מכפר אוריה הפועל נמרצות להעלאת המודעות לבעיות הכרוכות במשבר האקלים העולמי באחרונה תם השתתף בפנל של וועידת האקלים (Strike For Future Israel) וגאה שתנועתו זכתה בפרס נחמה ריבלין ז"ל בנובמבר 2019 בכוונתו להמשיך בפעילות בעתיד גם כמבוגר לשנות ולהשפיע
שום דבר מיוחד לא הכין את משפחת בן סיני ממושב כפר אוריה, שבנם תם (תומס) יהפוך יום אחד לאקטיביסט סביבתי – ויתפקד כנציג המארגן פעילויות מחאה של בני נוער במאבק נגד משבר האקלים בירושלים.
תם הוא נער האוהב משחק הצגות, חיקויים ותיאטרון ולומד בביה"ס לאומנויות בירושלים. לרב הוא ידוע בכישרונו התיאטרלי והמבדח, כמי שאוהב להיות המוקד לצחוקים ובידור. בשנה האחרונה נכנס מסלול חדש ושונה בחייו. התחממות כדור הארץ ומה שמכונה "משבר האקלים" הובילו אותו להירתם ולהתנדב במלוא המרץ למען המאבק – לחבור לפעילים נוספים ברחבי הארץ, ליזום פעילויות מחאה ולהקים אתר אינטרנט של המאבק.
"העיסוק המוגבר בנושא בוער זה תופש יותר ממחצית מהזמן הפנוי שעומד לרשותי," הוא מסביר, "אך אני מכיר בעוצמת חשיבותו, למען עתידינו בני הנוער ביום המחר – ואני מוכן לעשות כל שאפשר להביא למודעות יותר נרחבת, ולשינוי מהותי ומשמעותי במצב הקיים." העיסוק במחאת האקלים הוביל את תם לשינוי גם ברמה האישית – הוא שינה ונפטר מהרגלים יומיומיים ישנים, שהלכה למעשה מוכרים לכולנו, אך מעטים מאתנו מיישמים אותם: הימנעות מאכילת בשר; הפסקת שימוש בכלים חד פעמיים ושקיות ניילון – ואפילו צמצום באפשרות טיסות במטוסים ועוד.
תם בן סיני הבן השלישי מארבעת ילדי המשפחה, יליד כפר מונש, שהגיע עם משפחתו לפני כעשור לכפר אוריה. האב טייס וקברניט באל-על, האם שירי אומנית זכוכית. כך שאם לא חשבתם שלצמצם טיסות זו בעיה – במשפחת בן סיני זה ויתור גדול ותם מסתבר השפיע גם על אחיו, בגישתו לנושא.
תם אקטיביסט סביבתי ספר לי איך הכול התחיל?
בן סיני: "לפני כשנה התחילו לדבר באמצעי התקשורת על משבר האקלים בעולם ובארץ וכיצד זה משפיע על האדם ברחבי בעולם. בתחילה זה נשמע ונראה לי מרוחק ולא נוגע בנו. זה התבטא בשריפות ענק בארצות שונות לעומת שיטפונות במקומות אחרים בעולם. התופעה ממשיכה להיות הרסנית, כתוצאה מהמסת קרחונים שגורמים לשיטפונות, הצפות ופגיעה קשה בתושבים, בביתם ובסביבה.
"התחלתי להבין שיש כאן בעיה קשה מאד. שיש הרבה מה לעשות ולנסות לשנות, כדי להקטין נזקים עוד היום בהווה וכן, בעתיד של כולנו, למען הדור שלנו ושל ילדינו. במיוחד ציער אותי כשהבנתי שממשלתנו המכובדת לא עושה רבות לשפר את המצב. ויש מקרים שאפילו מתעלמת מהמפגינים והעומדים ומתריעים על חומרת הבעיות. היו עסקים שהממשלה אפילו היתירה את פועלם, ובחלקם גרוע יותר, אפילו הייתה מעורבת."
ההתעוררות שלו לנושא הייתה לפני כשנה, אחרי שצפה בכתבה שעסקה בבעיות משבר האקלים בכאן 11. לדבריו, זה היה עוד לפני שהעולם שמע את דבריה הנוקבים של הנערה, גרטה תונברג, משבדיה ולפני הירתמות הצעירים בעולם למחאתה כובשת הלבבות. בכל מקרה הנושא בהחלט עורר אותו לבדוק באינטרנט מה המדינה שלנו עושה בנידון?
תם: "האכזבה לא אחרה לבוא. בעברית כמעט ולא נכתב דבר, אף גוף ממשלתי לא התייחס או הציע תוכניות פעולה. לא הרפיתי כי הבנתי שיש הרבה מה לעשות והכי חשוב – להביא את העניין למודעות הנוער, כי הם האזרחים של המחר והדור שלנו עשוי לחוות את הנזקים שכבר החלו לצוץ ולהשפיע. התחזית הצפויה שבמשך הזמן הנזקים רק יתגברו ויחריפו.
"במיוחד התפלאתי שהמשרד הממשלתי הממונה על הגנת הסביבה, לא הוציא איזה דף עמדה ופעולה. הרי אנו מדינה מתקדמת המעורבת בפרויקטים בינלאומיים בתחומים מגוונים. לעומת זאת, קראתי עובדה מעניינת, שבארצות העולם קמו התארגנויות קבוצות בני נוער פעילות. זה מאד סיקרן ומשך אותי.
"במקביל ראיתי בווטסאפ שלי הזמנה להפגנה הקוראת להצטרף למאבק. אמרתי לעצמי, הנה הגיעה ההזדמנות שלי לעשות משהו, לפעול ולהשפיע וכך הפכתי ל אקטיביסט סביבתי. התברר שגם בארץ ישנם מעגלים שונים של בני נוער המעורבים בנושא. הוחלט שיש לפעול ולהקים אתר סביבתי, שיצרף בני נוער שדוגלים בדרכי פעולה אקטיביים, שביניהם יהיו גם הפגנות ומחאות. כך אולי יתעוררו כאן בארץ ויבינו את עוצמת הסכנה הנמצאת ממש בפתחנו.
"בסוף מרץ 2019 הצטרפתי לקבוצה והשתתפתי לראשונה במצעד משבר האקלים הישראלי. יצאנו עם שלטים, וקריאות סיסמאות מחאה במגפון. במאי כבר הייתי בין הפעילים שארגנו מוקד פעילות בביה"ס שלי בירושלים. ארגנתי אוטובוס, סידרו לנו אישורים והגיעו למחאה בני נוער רבים. מפעילות לפעילות מספר בני הנוער הולך ועולה. יש היענות מאד מכובדת, למרות גילם הצעיר, בני נוער רבים מתגייסים לפעילויות המחאה – זה מצביע על החשיבות המיוחסת לנושא.
"הסתבר שמנהל ביה"ס שלי, תומר בליטי דגן, הינו בעצמו אקטיביסט סביבתי ותומך מאד בפעילותינו. חלק מחברי הצטרפו אף הם למחאה, והתחילו להיות אקטיביסטים בעצמם. גם חבריי בשבט הצופים במושב התחילו להתעניין בנושא הסביבתי. במהלך שנה שעברה הצוות שלי עשה תהליך ביחד עם החניכים."
תם מסביר שמדובר בתשומת דגש ממוקדת על הסביבתיות והמנהיגות. זה מתבטא גם באופן האישי בחיים האישיים של החברים, ששמו לעצמם כמטרה להפחית את כמויות הכלים החד פעמיים, הנצרכים באופן שוטף בלי מחשבה כלשהי על העתיד. מדובר גם במחנה הקיץ של הצופים, בה חברים חלק מבני הנוער במושב וביישובי המועצה מטה יהודה. בו זמנית קיימת גם דחיפה של הנהגת הצופים לסביבתיות. בעוד כחודש תתכנס מועצת התנועה, המכנסת בתוכה נציגים מכל השבטים, כשהנושא שנבחר השנה הוא כמובן "קיימות ומשבר האקלים" ויש רעיונות רבים להפצת המודעות בתחום.
"אנו הצעירים רוצים עתיד למשפחה ולילדים שיהיו לנו, צריך לפעול במלוא המרץ. גרטה תונברג אמרה משפט קשה: 'אם העתיד הוא כישלון, למה לי ללמוד' – צריך להסתכל קדימה ולהתעקש, שהממשלה והגופים המעורבים יהיו מעורבים, פעילים ושיביאו שינוי"
במה מתבטא תפקידך ההתנדבותי ?
"תם אקטיביסט סביבתי מסביר: הפעילות האחרונה שלי הייתה כנציג שאירגן את המחאה של הקבוצה בירושלים, שהתקיימה בסוף 2019 ובכניסתה של השנה החדשה. היה עלי להעביר את כל ההודעות הכלליות לקבוצה הירושלמית. בתנועה שלנו אין היררכיה. המעורבות של פעיל היא הזמן שהוא מוכן להשקיע בפעילות הקבוצה.
"אם אחד החברים או החברות רוצה להיות פעיל יותר ולהיות מעורב יותר, הוא פשוט עושה את זה. לא צריך לצבור ותק על מנת להתקדם. הגדרת אופן הפעילות היא בעצם 'תנועה שטוחה' כלומר שהכול מתחיל מלמטה. אנחנו עושים כל מיני פעולות, לרוב הפגנות מחאה וצעדות, אבל לאחרונה יוצא לנו פעולות אחרות, כמו פעולה לזעזע את הצופים – אנו שוכבים כמו מתים על הרצפה במשך כעשר דקות, במטרה לסמל את עשור השנים שנותרו עד לנקודת האל-חזור. פעילות נוספת: הכנת מיצגים לצעדות, חלקם פונים לאנשים ספציפיים וחלקם הם ייצוג של ההכחדה ההמונית שאנחנו הולכים לעבור. אנחנו סניף של תנועה עולמית שנקראת 'חברים למען העתיד' (FFF – Fridays For Future) וחשוב לציין שהתנועה שלנו לא עוסקת, בשינוי אישי של כל אדם אינדיבידואלי אלא בשינוי מדיני ותודעתי.
"בימים אלו אני עסוק בהקמת האתר שלנו. כתנועה פעילה אנו דורשים מהממשלה להכריז על מצב חירום אקלימי, ולאחר מכן להתחיל ליישם תוכניות קיימות של האו"ם, כמו: לצמצום פליטת גזי החממה לפי ידע; מעבר ל-100% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2050, כולל במשק החי ובתעשייה; בניית תוכנית לימודים מעמיקה על משבר האקלים ועל קיימות מכיתה א' עד כיתה י"ב. כמובן שיש עוד דברים שנגזרים מהתוכניות הללו שיתרמו לחברה הישראלית: תחבורה ציבורית, עידוד הנסיעה באופניים ועוד. כל העיסוק הזה כמובן דורש המון זמן ולאט לאט אתה נשחק. זה המחיר שצריך לשלם על מה שאתה עושה, למה שאתה מאמין בו.
"יצא לי רבות לחשוב על העתיד שלי כמבוגר. כשאגדל ארצה להמשיך לעסוק בתחום ולקדם אותו בהיבט המדיני. כמובן שכל זה במידה ומנהיגי העולם יעשו צעדים, שיאפשרו לי ולבני הנוער להמשיך לחיות את חיינו, כפי שאנו מכירים אותם היום. כתנועה אנחנו נתקלים בבעיות רבות: חוסר בתקציב, חוסר עניין של בני נוער, התעלמות מצד המנהיגים והפוליטיקאים שאמורים לדאוג לנו.
"שם ההתארגנות החדשה הוא Strike For Future Israel והיא חלק מתנועה עולמית של בני נוער, רובם קטינים, שיצאו לפעולה בהשראתה של התלמידה הצעירה, גרטה תונברג, משבדיה. עוד בשנתה ה-15 העיזה תונברג לעמוד מול הפרלמנט בשטוקהולם, עם שלט מחאה: 'שביתת תלמידים למען האקלים'. מאז מאות אלפי תלמידים ב-105 מדינות בעולם יצאו להפגנות ולא הגיעו לפתיחת שנת הלימודים. בזכות פעילותה יוצאת הדופן שהשפיעה על צעירים ברחבי העולם, חלה התעוררות עצומה ומודעות לפעילות מגוונת. צריך לתמוך, להקשיב, להתעורר ולפעול.
המסר שלי
"אנו הצעירים רוצים עתיד למשפחה ולילדים שיהיו לנו, צריך לפעול במלוא המרץ. תונברג אמרה משפט קשה 'אם העתיד הוא כישלון, למה לי ללמוד' – צריך להסתכל קדימה ולהתעקש, שהממשלה והגופים המעורבים יהיו מעורבים, פעילים ושיביאו שינוי."
פרס נחמה ריבלין ז"ל לקיימות
השנה מוענק הפרס לראשונה ע"י משפחת ריבלין לכמה ארגונים: תנועת מחאת התלמידים למען האקלים בישראל; כותבי מכתב הרבנים נגד שימוש בפלסטיק חד פעמי; לאנשי המאבק לאוויר נקי במפרץ חיפה ואנשי המאבק להצלת עמק הצבאים בירושלים. הפרס הוענק במסגרת וועידת האקלים, המתקיימת זו השנה הרביעית, לעידוד התודעה הציבורית לאקלים בישראל.
נחמה ריבלין ז"ל, אשת נשיא המדינה, פעלה רבות לקידום נושא הקיימות, בדגש על עשייה מקומית לחיזוק הקשר למקום ולאדמה. בטקס הודה הנשיא על הבחירה להוקיר את זכרה של נחמה ז"ל, באמצעות פרס המעודד קיימות ויוזמות סביבתיות, ואמר כי הפרס משקף נאמנה את אהבתה של נחמה לאדם ולטבע לסובב ולסביבה: "נחמה הייתה מהראשונות להבין שאקולוגיה, קיימות, והגנת הסביבה כבר מזמן אינן בגדר נושא שמסתכם באהבת הטבע. התחזיות בנוגע לשינויי האקלים, הפכו את התחום הזה מֵעִניין שולי של חובבי טבע, ו'משוגעים לדבר', לבעיה רצינית שעומדת לפתחם של מנהיגי העולם כולו," אמר הנשיא ריבלין ואמר: "נחמה האמינה שהמפתח לשינוי עובר אצל כל אחד ואחת מאתנו: בבית, ובקהילה. שינוי קטן, באופן שבו אנו מתנהלים בחיי היום-יום: בהפרדת פסולת, בצריכה נבונה, בשימוש חוזר כדי לייצר פחות פסולת. כל צעד קטן כזה, כך האמינה נחמה, הוא כבר צעד חשוב. הוא לקיחת אחריות, ובאמת ביום חמישי האחרון, מתוך מקום של אחריות אישית, החליט מנכ"ל בית הנשיא, להוביל מהלך לצמצום למינימום של השימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים בבית הנשיא."
