תערוכה: מקץ ימים רבים: בגלריה במשמר העמק, מוצגת בימים אלה תערוכת ציורים של אלישע שפירא (עין השופט), "מקץ ימים רבים". על התערוכה כותבת האוצרת, אורה בנטוב-רון
"בילדותי שנאתי כתיבה. את בית הספר הצלחתי לסיים עם מחברת אחת – רובה ציורים ואיורים כיד הדמיון הטוב ולפעמים הפרוע. החופשות היו עבורי כמו לצאת מעבדות לחרות. שרדתי את בית הספר כשראשי ומחשבותי מרחפים בעולמות אחרים. ענף הבקר: הרועה במרחבים הפתוחים, יחד עם תחביב הציור שטיפחתי לצד עבודתי, היו העיסוקים היותר מתאימים עבורי בשנות בגרותי הראשונות."
כך פותח אלישע שפירא את ספרו החדש "עמדת תצפית". הילד הסורר הזה, המשיך אחר כך ללמוד במכון אבני יום בשבוע, וכאשר 'החבירה' הממונה על ההשכלה בקיבוץ, כך כותב אלישע, הציעה לו ללמוד באוניברסיטה, לאחר התלבטויות רבות, בחר בחוג לאמנות, וכלימוד 'פונקציונאלי' יותר – בחר בחוג לפילוסופיה. כך חזרתי מרצוני לספסל הלימודים – יוסיף. לא עברו ימים אחדים זנח את האמנות והתמסר לפילוסופיה, בה בעצם התעניין שנים רבות וכתב, אולי עד עצם היום הזה. אלישע פרש מן הציור מוקדם, ומילא תפקידים מרכזיים בקיבוצו עין השופט – רכז משק, רכז מפעל, מזכיר ועוד… וכן בתנועה כרכז השומר הצעיר, מזכיר הקבוץ הארצי, וכרכז הזרם השיתופי, לצד תפקידו כמג"ד בשריון במילואים.
תערוכה: מקץ ימים רבים
רק עכשיו 'מקץ ימים רבים'– כשהגיע לגיל הפרישה, מנסה אלישע לחזור לציור, ואנחנו שמחים להציג כאן אצלנו, את פרי יצירתו הישנה ובעיקר החדשה. תמיד גרסתי, שלעסוק באמנות אפשר בכל גיל: עובדה שטיציאן יצר יצירות מופת עד גיל 9 , פיקסו המשיך להתחדש כל הזמן עד גיל 93 וגוגן החל דרכו כצייר בגיל מבוגר…. כנראה שהיד של אלישע – זאת שעבדה בבקר, נלחמה בטנק וכתבה מאות מאמרים, גם לאחר 40 שנה לא מאכזבת, אלא אף חזקה יותר, בטוחה יותר, ובמבחן התוצאה – היא מרשימה.
אלישע שכבר במלחמת יום כיפור היה מ"פ שריון צעיר במילואים, ועבר טבילת אש קשה בקרבות הבלימה ברמת הגולן, צייר אחרי המלחמה ההיא, אולי את ציורו האחרון הגדול והמשמעותי. טריפטיכון כמעט מופשט בצבעי שמן, המשקף את חוויותיו הקשות בקרבות אלה. עד כמה סמלי הדבר, שאל אותו מקום שעזב לפני 46 שנים – חזר שנית בשנה האחרונה, כשהחל את מסעו המחודש אל עולם האמנות, והפעם בפחם – בשחור ולבן.
את היבול הגדול והמרשים הזה של רישומים/ציורים, הספיק אלישע ליצור במשך קצת למעלה משנה. יבול שיש בו מצד אחד יכולת רישומית טכנית גבוהה , בצד בשלות ובגרות אמנותית, ומצד שני התפרצות של משהו שכפי הנראה היה חבוי בתוכו: מזכרונות רועה הבקר והטבע ועד טכניקה כמעט מופשטת של חלקי טנק – של הטנקיסט, עם מנהל מפעל – מכניקה ליצור חלקי מתכת למכונות שונות.
ציורי השמן של אלישע – אחרים ברוחם ובסגנונם – אך מצביעים על יד בטוחה ומיומנת עם חיפוש דרכים חדשות ומעניינות ושונות מאד מציורי הפחם והפסטל המעוצבים בקפידה, כמעט גרפית. אלישע יקר, מאחלים לך עוד שנים רבות של יצירה כה פורייה, מעניינת ומיוחדת".
התערוכה תינעל ב-01.12
