כך קבע שופט בית משפט המחוזי בנצרת, יונתן אברהם, בתובענה שהוגשה על ידי שלוש משפחות (8 תובעים) נגד האגודה החקלאית במושב רמות, בטענה כי הופלו לרעה ביחס למתמודדים אחרים על בית בהרחבה, כיוון שאין להם עדיין ילדים
מה הם הקריטריונים הנכונים לקביעת הזוכים במגרש בהרחבה במושב? האם האגודה במושב רמות,שליד הכנרת, הייתה רשאית לקבוע כי רק "בעל משפחה עם ילדים שגרים עימו כאשר ילד אחד לפחות נמצא בגילאי המסגרות החינוכיות" יהיה זכאי למגרש בהרחבה?
זו הייתה השאלה המרכזית בתובענה שהגישו שלוש משפחות ובסך הכל שמונה תובעים, כאשר חמישה מהם, תושבי המושב ובעלי נחלה, הינם ההורים – ואילו שלושת התובעים האחרים הם ילדיהם הצעירים, שעדיין לא התחתנו ולא הביאו ילדים – אך העידו כי הם מעוניינים להתגורר במושב בעתיד, למרות שחלקם טרם התחילו או סיימו שירות צבאי ו/או כלל לא מתגוררים במושב.
תוכנית ההרחבה ברמות כוללת 75 מגרשי מגורים, לרבות 22 נחלות שכבר שווקו, וכן 13 מגרשי הרחבה ששווקו גם הם כבר. סך הכל שווקו עד היום 35 מגרשים (מתוכם 22 נחלות), כאשר כל רוכשי המגרשים הנ"ל כבר שילמו הוצאות פיתוח לחברה הכלכלית ליישובי הגולן, שהחלה לבצע את עבודות הפיתוח בפרויקט ההרחבה. נותרו אם כן 40 מגרשים לשיווק.
באפריל 2022 נקבעו באסיפה הכללית של האגודה הקריטריונים לקבלת מגרש מאותם 40 מגרשים שנותרו והמושב הוציא "קול קורא" ובו הקריטריונים הנ"ל. עד תחילת מאי, המועד האחרון להגשת הבקשות הוגשו 58 בקשות, ביניהם גם מועמדים שאינם בנים של בעלי נחלה במושב, אך עוד לפני כן התגלעה מחלוקת בין התובעים ובא כוחם לאגודה, בנוגע לקריטריונים שנקבעו בהחלטת האסיפה.
לבסוף הגישו התובעים תובענה לבית המשפט נגד התנאי שקבעה האגודה, לפיו רק: "מי שבעל משפחה עם ילדים שגרים עימו כאשר ילד אחד לפחות נמצא בגילאי המסגרות החינוכיות", וכן הוגשה בקשה לצו מניעה זמני על העבודות בהרחבה.
טענות התביעה
באמצעות עו"ד רון בן מיור טענו התובעים בבית המשפט, כי קביעת תנאי שכזה מקפחת את התובעים 6-8 שהינם רווקים בני המושב, גדלו במושב ויש להם זיקה חזקה אליו ורצונם להמשיך ולגור בו, שכן, הם כלל לא יוכלו להגיש מועמדות ואף לא יגיעו לבחינה בפני ועדת הקבלה.
תנאי נוסף שקבעה האגודה כקריטריון להגשת בקשה הוא: "מי שגר באופן קבע ב-5 השנים האחרונות במושב רמות" אך בגינו לא הוגשה התובענה ולא נטען בגינה דבר.
בבית המשפט טען עו"ד בן מיור בשם התובעים, כי קביעת התנאי הנ"ל (בעל משפחה עם ילדים…) מהווה הפליה אסורה על בסיס הורות, תוך פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובתנאי השוויון והצדק החלוקתי. כן נטען כי התנאי עומד בניגוד להחלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל ולתיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות מ-2011, האוסר הפליה בין היתר, מטעמי מעמד אישי והורות.
בנוסף טענה התביעה, כי התנאי מעקר מתוכן את הוראות החוק והנחיות רמ"י, שכן, הוא עוקף את המנגנון של ועדת הקבלה ומונע מראש מהתובעים הצגת מועמדות, שעה שוועדת הקבלה עצמה אינה מורשית לשקול בין שיקוליה שיקולי מעמד אישי והורות. לאור האמור נטען שמדובר בחריגה מסמכות, לפי פקודת האגודות השיתופיות, מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני שהתקבלה בחוסר תום לב, על אף שחלק ממגרשי ההרחבה כבר שווקו ללא קביעת תנאי שכזה.
בנוסף טענו כי השיקולים היחידים אותם ניתן לשקול בנוסף לתנאי רמ"י ותיקון 8 לצורך מימוש התכלית הראויה והצדק החלוקתי, הינם הוותק וזיקת התובעים לרמות. לגבי התנאי שקבעה האגודה, לפיו על המועמד להיות "בעל משרה קבועה, במקום עבודה אחד, לפחות 12 חודשים לפני הגשת הבקשה", נטען כי מדובר בתנאי שרירותי, מיושן, בלתי סביר ובלתי רלוונטי ואין בו כלל להעיד על יכולת כלכלית.
לבסוף טען ב"כ התובעים, כי לבד מהפליה על רקע הורות, מפלה האגודה גם על בסיס גיל וגם על בסיס מעמד אישי, כיוון שהתובעים הם ללא ספק צעירים שעדיין לא יכולים להקים משפחות שילדיהם לומדים במסגרת חינוכית, אם כי ישנה סבירות גבוהה שבעתיד יקימו משפחות עם ילדים כך שהמטרה הדמוגרפית תדחה במידת מה.
טענות האגודה
באמצעות עו"ד אייל סודאי, טענה אגודת מושב רמות כי לא רק שהמושב אינו מפלה לרעה אזרח כלשהו אלא אף הלך מעבר והרחיב את האפשרויות לקבלת מגרש בהרחבה. המושב טען כי הואיל שמדובר בישוב ספר ברמת הגולן, נקבעו קריטריונים המאפשרים אפילו לשוכרי בתים במושב רמות במשך 5 שנים ומעלה, להציג מועמדותם לקבלת מגרש בהרחבה.
לטענת ב"כ האגודה, הקריטריונים הם הוגנים וסבירים ומהווים איזון ראוי בין צרכי המועמדים ובין צרכי המושב לגידול דמוגרפי, בכך שכל רוכשי המגרשים אכן יבואו להתגורר במושב, יתרמו לחיי הקהילה, התרבות והחינוך במושב ולא ירכשו אותם לצרכי עסקאות נדל"ן.
לגבי הטענה כי האגודה תלתה תנאי מפלה בכך שהתנתה קבלת מגרש רק ל"מי שבעל משפחה עם ילדים…" טען עו"ד סודאי כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב, תוך הטעיה, שכן, לא נקבע קריטריון של הורות אלא קריטריון של משפחות עם ילדים ובאופן זה, אין מחויבת "הורות" וניתן להגיש מועמדות גם במשפחות שההורים אינם ביולוגיים. לטענת ב"כ המושב, שימוש במונח "הורות" נעשה בכוונת מכוון, שכן, התובעים ניסו להכניס את עצמם לשיקולי ועדת הקבלה שאינה צד בתובענה דנן, ולרכב על האיסור המופנה כלפיה בקביעת קריטריון הורות. נטען כי כל שקבעה האגודה היא מתן עדיפות למשפחה עם ילדים, ללא קשר להורות.
לטענת המושב, תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות אינו חל כלל על האגודה אלא על ועדות קבלה, ולכן אינו תקף לעניין התביעה. כן נטען כי לאגודה זכות חוקית לקבוע את הקריטריונים והדבר נקבע במפורש בפסק הדין בעניין אחיהוד, ועל כן, ההחלטה היא סבירה. המושב אף היפנה למכתבו של עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים וכן למכתבו של ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח, שגם הם תמכו בקביעת הקריטריונים שאישרה האגודה. כן התובעים הם רווקים. התובע 7 הוא חייל בן 20 . תובע 8 הוא צעיר בן 18 בשנת שירות שטרם התגייס והתובעת 6 היא צעירה בת 24 שאינה נשואה וללא ילדים ותרומתם לחיי הקהילה כפי שנחוץ למושב היא מזערית, אם בכלל. שוב נטען כי לאגודה הזכות ליתן עדיפות לגידול דמוגרפי ופיתוח בתחומה וכן לתת פתרון של מגורים לזוגות ביחס ליחידים ולמשפחה, גם כן ביחס ליחידים.
לבסוף טען ב"כ האגודה כי מפליא שאף אחד מהתובעים לא ניגש לוועדת חריגים ולדבר יש השלכות, שכן, הדבר מלמד שהם לא באמת צריכים את המגרשים לצרכי מגורים, אחרת היו עושים מינימום מאמץ זה וניגשים לוועדת חריגים.
החלטה
השופט יונתן אברהם קיבל את טענות האגודה וקבע: "לגופה של המחלוקת, לטעמי, הקריטריון שנקבע ע"י האגודה שלפיו הקצאת המגרשים תעשה לבעל משפחה עם ילדים הינו קריטריון לגיטימי בשל ייעודו להבטיח את הגידול הדמוגרפי ואת המשכיות חיי הקהילה."
השופט הוסיף כי: "מעדותם של התובעים הצעירים עולה, כי הם לא מתעתדים לגור במושב בתקופה הנראית לעין. נמצא אם כן, כי מול ה'פגיעה' שתיגרם לתובעים מהקריטריון שנקבע, ניצבת פגיעה באותן משפחות המתגוררות כבר במושב (בשכירות) ורואות בו את ביתן העתידי ומתעתדות להתגורר במושב באופן עכשווי, ואשר להן צורך מיידי בדיור ולא צורך עתידי עלום."
השופט אף הוסיף, כי כפי שנאמר כי יוכלו להקים משפחות עם ילדים בעתיד אם כי בשיהוי, והיות והמושב מתכנן עוד שנה וחצי-שנתיים הרחבה נוספת, יוכלו להתמודד גם לאחר מכן על מגרש בהרחבה, לאחר עבור זמן "השיהוי".
מטעמים אלו ואחרים דחה השופט את התביעה וחייב את התובעים ב-9,000 ₪ הוצאות משפט שיתחלקו שווה בשווה בין שלושת המשפחות התובעות.
עו"ד אייל סודאי, שייצג את האגודה רמות מסר ל"קו למושב" כי: "חשיבות פסק הדין בעניין מושב רמות הינו לא רק לקריטריון שמושב רמות קבע, אלא באופן רוחבי ומקיף יותר. בית המשפט קבע, כי הכללים שקובעת וועדת קבלה לא חלים על מה קריטריונים שקובעת האגודה באסיפה הכללית שלה.
"בית המשפט קבע כי לנוכח אופיו וצביונו המיוחד של המושב, הרי שיש למושב שיקול דעת נרחב בעת קביעת קריטריונים להתיישבות במסגרתו, ואלו אינם נגזרים מהוראות תיקון 8 לפקודת האג"ש (שחל רק על ועדות קבלה ולא על המושב) וכי הקריטריונים שנקבעים על ידי המושבים יבחנו על פי אמות המידה של סבירות על ידי בתי המשפט בהחלטות אסיפה כללית, ללא קשר לאמות המידה של תיקון 8, שחל רק על ועדות קבלה."
