יבול שיא
הרפת והחלב
Water Association

אגודת המים בעמק הירדן הגיעה להסדר היסטורי עם מדינת ישראל ורשות המים אשר יבטיח את עתיד החקלאות באזור

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

אחרי למעלה משנתיים של עבודה אינטנסיבית ומפרכת, אשר רובה נוהלה בין צוותי מקצוע מגוונים ברשות המים ומשרדי הממשלה, הגיעה אגודת המים בעמק הירדן להסדר המיוחל. במהלך הזמן הארוך נערכו עשרות פגישות עם אנשי רשות המים, משרד האוצר, משרד החקלאות, משרדים ממשלה נוספים וגופים חיצוניים אחרים.
ההסדר שאליו הגיעה אגודת המים עם המדינה ורשות מים, הוא המשכו של הסכם הפשרה שנחתם עם המדינה בשלהי 2009, ונוגע במגוון רבדים של נושאי מים וחקלאות בעמק הירדן כגון: תיקון לחוק 27 לחוק המים והשלכותיו על תעריפי המים לחקלאות, ופועל יוצא מכך תשלום דמי המים – כאשר ההסדר מסיר את האיום הקיומי שריחף מעל חקלאות עמק הירדן ומבסס את תעריפי המים שהחקלאים יכולים לעמוד בהם, המשך פיתוח מפעל ההשבה בעמק הירדן תוך השקעה של עשרות מלש"ח והרחבת הרישיון האזורי לכלל החקלאות והחקלאים בעמק הירדן והסביבה.

הרחבת הרישיון האזורי לכלל החקלאות בעמק הירדן תאפשר לאגודת המים לאחד תחת הרישיון האזורי שהיא מנהלת, את כלל אגודות המים החקלאיות בעמק הירדן והסביבה, כאשר המשמעות היא גורפת, הן ליכולות הטיפול המקצועיות והמנהליות ברשויות המדינה ככלל וברשות המים בפרט והן לראיה חקלאית רחבה שתאפשר עזרה ההדדית וסיוע בין החקלאים.
אריק ראובני מנכ"ל אגודת המים בעמק הירדן: "לפנינו עוד עבודה רבה למימוש ההסכם ואנו נעשה אותה באחריות וביראת קודש. ההסדר החשוב הזה הינו תולדה של מאות שעות דיונים, ויכוחים והסכמות, אלפי שעות עבודת הכנה, ניתוחים וסימולציות באגודת המים ומחוצה לה. כעת ניתן לומר כי כל דקה שווה זהב, כיוון שלהסכם ישנה חשיבות היסטורית והוא הלכה למעשה, מאפשר את המשך קיומה ופיתוחה של החקלאות בעמק הירדן והסביבה ומאפשר לחקלאי האזור להתמודד עם תעריפי המים לחקלאות, לפחות בעשור הקרוב אם לא למעלה מכך. אני מודה לכל השותפים שלנו בדרך, לחברי וועד ההנהלה של האגודה ולחברי אגודת המים בעמק הירדן על התמיכה והאמון שהביאו להישג המרשים והחשוב הזה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן