השקת תכנית חדשה,שנועדה למשוך צעירים בישראל לתחום החקלאות ולבסס עתודה ניהולית בתחום החקלאות האקולוגית, האגטק והפודטק – בחממה הטכנולוגית בעין שמר
"מדינת ישראל הפכה בשנים האחרונות למובילה בתחומי האגרו-טכנולוגיה ופיתוח טכנולוגיות מזון העתיד. בין השאר מקובל לדבר כיום בעולם על ביטחון תזונתי וביטחון בייצור ואספקת המזון.
"נטיית הדור הצעיר כיום, היא להתרחק מעבודת האדמה לכיוונים אחרים של טכנולוגיה. מנגד ישנה מגמה גם של אנשי טכנולוגיה רבים שבוחרים בעולם הקיימות, ה-ESG והמזון, כיעד ליישום ומימוש טכנולוגיות חדשניות כמו AI, רחפנים וכדו' לטובת יצירת אימפקט משמעותי על עתיד העולם. בישראל, מתפתחות כיום יזמויות וחברות הזנק רבות, לרבות פיתוחים שונים הנובעים מהמחקר האקדמי בתחומי ה- AgTech וה-FoodTech. כבר כיום, פועלות בישראל מאות רבות של חברות בתחומים אלה".
דברים שנשא היזם ארז מלצר, לשעבר מנכ"ל "נטפים", באירוע השקת תכנית חדשה, שנועדה למשוך צעירים בישראל לתחום החקלאות ולבסס עתודה ניהולית.
לרעיון המקורי של מלצר חבר עמרי מורג, מנהל מחלקת דיגיטל פארמינג ב"נטפים". כשהשניים ראו עין בעין אפשרות לשנות את פני החקלאות של ישראל בשנים הבאות.
ארז מלצר, שפעיל בחברות שונות, הפקיד את ביצוע התוכנית בידיה של כלתו, יעל, שזימנה אותי לחממה האקולוגית בקיבוץ עין שמר, שם מתבצעת תכנית הלימוד הלכה למעשה.
מתברר שהתוכנית המעשית קרמה עור וגידים כאשר יזם פרטי, אלכס ראט, תרם 250 אלף שקלים להוגי הרעיון כשהצהיר בפניהם שרצונו להתמקד בעולם המזון והפודטק.
"התרומה הפכה את הרעיון למציאות וכך נולדה תכנית אופקים, שמרכיבה ראשי תיבות של אגרוטק, פודטק, קיימות ומנהיגות", מגלה יעל מלצר בפתח שיחתנו בחדר רחב ידיים שבו מתבצעת תכנית הלימודים.
הלימודים מתקיימים לאורך שמונה חודשים, יום וחצי בשבוע. התוכנית כוללת הרצאות ומפגשים פרונטליים, מפגשים עם אנשי תעשייה, סיורי שטח וכן למידה משותפת בקבוצות.
תחת הכותרת יסודות – מעניקים לסטודנטים בסיס תיאורטי בצורת שיעורי מבוא ובהם ביולוגיה, כימיה, פיזיולוגיה של הצמח, מדעי הקרקע, מים, הגנת הצומח ועוד. "את התחום הזה מלמדים אנשי תעשייה ובראשם ארנון רוזנבאום, סמנכ"ל חדשנות ב"נטפים" ועימו שורה של אנשי תעשייה מתחום חברות ההזנק".
יעל מלצר מציינת שאחד עשר סטודנטים השתתפו בלימודי השנה הראשונה. מי שבא מתחום התעשייה שילם על שנת לימודים 15,000 שקלים והאחרים שטרם התנסו בעבודה אחרי צבא, עלות שנת הלימוד הייתה עבורם 4000 שקלים.
בימים אלה מתקיימת שנת הלימודים השנייה לה נרשמו 24 סטודנטים: שמונה עשר גברים, בהם שני בני מיעוטים ושש נשים. מספר הנשים שמשתתפות הפתיע לטובה את ראשי התוכנית.
יעל מלצר מספרת שהסטודנטים מכירים את החקלאות הישראלית "מנקודות מבט שונות של מרכיביה. פוגשים את המגדל הפרטי והמגדל המשקי/שיתופי, ביקורים בתעשייה החקלאית ובחברות הזנק חקלאיות. כמו כן נחשפים הסטודנטים לזווית הראיה של הקמעונאים ומשרד החקלאות, גם כדי להבין את מטרת הרפורמה. כך תתאפשר תמונה רחבה ומלאה על חקלאות ישראל".
שלב אחר בתוכנית הלימודים נקשר למשמעות המושגים – אפקט החממה, התחממות גלובלית, חקלאות מחדשת וחקלאות מקיימת.
תכנית הלימודים כוללת תחומים נוספים ובהם פיתוח שוק, מינהל עסקים וכלכלה, השמה, שעיקרה, יחד עם החברות השותפות, להעניק לסטודנטים קרש קפיצה לשלב הבא – כתיבת קורות חיים, כיצד ניגשים לראיון עבודה, מהם הצרכים של שרשרת הערך, ופרויקטים שונים שמאפשרים ללומדים היבטים מעשיים הקשורים לעולמות התוכן והתנסות בצורה מונחית בהוצאה לפועל של יוזמה או מחקר מדעי.
שותפות לתוכנית "אופקים" חברות "גרנות","מצרפלס" "סופלנט" ו"ריווליס". נועם גבע, מנהל החממה האקולוגית שהאזין בקשב רב לשיחתי עם יעל מלצר, הצטרף לשיחה כדי להדגיש שהתוכנית מבוססת על שיתוף פעולה פורה עם המועצה האזורית "מנשה"." חקלאים בקיבוצים ובמושבים בתחומי המועצה ומפעלים שפעילים בתחום החקלאות, יארחו את הסטודנטים במהלך שנת הלימודים".
יעל מלצר (39) המתגוררת עם בעלה, איש הייטק, במושב תלמי אלעזר, הגיעה לתכנית מתחום החינוך: "הייתי גננת לאורך שבע שנים. הגן שעבדתי בו בפרדס חנה נסגר, כשהייתי בהיריון עם הבת הרביעית (ארבל בת 10,אביגיל בת 8, מירון בן 6 ומיכאלה בת שנה) ארז הציע לי להקים את התוכנית. היה רעיון, והיה מימון. ישבתי ארבע שעות עם ארז והוא דיבר על עולם החקלאות שלא הכרתי. נועם גבע עשה לי היכרות עם איל פריידמן, אגרונום ב"נטפים", היום מנהל מקצועי של התוכנית. איל חי את העולמות. ממנו למדתי איך כותבים תכנית לימודים. שני מרצ'בסקי עזרה לי לבנות את הצד הפדגוגי. איל, נועם ואביטל (אביו של נועם – ש.ו.) כל אחד מהם יצר קשרים לכל מקום אפשרי; עמרי, מנהל מחלקת דיגיטל פארמינג ב"נטפים", כולם גייסו מרצים שהתלהבו מהרעיון וראו בו חזון לעתיד החקלאות בישראל. מהם למדתי שעולם החקלאות הוא לא טרקטור ושפם".
לסיכום מדגישה יעל מלצר שהשאיפה והחזון הם שיהיו עוד נקודות פעילות כזו במדינה.
וארז מלצר הוסיף: "מטרת תכנית "אופקים" לתת את ההערכה והמקום הנכון לאנשים שמעבדים את הקרקע, מייצרים את המזון, אורזים אותו ומשנעים אותו "עד הפה" של מיליוני הצרכנים. הצלחתה של ישראל בזירה הבין לאומית אינה מובטחת. נדרשת עוד עבודה רבה ליצירת עתודה של משאבים, כוחות והון אנושי כדי לשמור על מובילות לאורך זמן. אין כיום עתודה ראויה של הון אנושי, שיאפשר צמיחה והתפתחות זו. זה האתגר הגדול שמולו אנו מציבים פתרון מעשי. תעשיית המזון העתידי מחייבת בין השאר הכשרת טכנאים לפיתוח וייצור מזון בר קיימא ואנשי חקלאות יישומית מבוססת טכנולוגיה. המטרה היא לגדל את הדור הבא של מובילי עולם טכנולוגיות החקלאות והמזון".
