יבול שיא
הרפת והחלב
הנחת עמודי מתח גבוה בנגב

חיבור של מתקני אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל הארצית

4 דק' קריאה

שיתוף:

זה לא סוד שיזמים רבים המקימים מתקנים פוטו-וולטאיים מתלוננים על הזמן הארוך שנדרש לחבר את המתקנים לרשת הארצית.  איתן שרעבי, מנהל הרשת הארצית בחברת החשמל דווקא מרוצה מקצב ההתחברות. לדבריו, "על אף קשיים אקסוגניים (סטטוטוריים וכו') החברה מצליחה ברב המקרים להשיב בחיוב ליזמים ואף לחבר אותם בזמן הנדרש". "עם זאת ועל מנת להבטיח גם בעתיד שעורי הצלחה דומים ואף להגדיל אותם," אומר שרעבי, "החברה פועלת ליישום תוכניות פיתוח נרחבות בכל הארץ"

אחד הגורמים שעלולים לעכב את השגת היעד שהציבה מדינת ישראל לשנת 2030 – 30% אנרגיות מתחדשות – הוא החיבור של מתקני האנרגיה המתחדשת, שרובם עתידים להיות מתקנים פוטו-וולטאיים לרשת החשמל הארצית. כידוע, מאז הרפורמה בחברת החשמל שאושרה כחוק, קיבלה חברת החשמל לידיה את הבלעדיות על פיתוח רשת החשמל בישראל. שוחחנו עם איתן שרעבי, מנהל הרשת הארצית בחברת החשמל, על האתגרים העומדים בפני החברה.

 

ניקוי עמודי מתח גבוה
ניקוי עמודי מתח גבוה

 

כאחראית על הרשת בישראל, מה הם האתגרים העומדים בפני חברת החשמל, כדי לעמוד ביעד שקבעה הממשלה 30% עד 2030 באנרגיה מתחדשת?

איתן שרעבי: "האתגר המרכזי שעומד בפני החברה הוא לפתח את תשתיות מערכת המסירה והחלוקה על מנת לאפשר חיבור של מתקני ייצור מבוזר בזמנים ובהיקפים שנקבעו ע"י רשות החשמל ומשרד האנרגיה.

"יובהר כי ההצלחה לעמידה ביעד מחייבת פעילות מתאימה  של רשות החשמל וכן של מנגנון בינמשרדי להסרת חסמים בהובלת משרד האנרגיה, בעיקר בהליכים הסטטוטוריים."

 

האם עמידה ביעד תהיה תלויה בהשקעה ממשלתית בתשתיות?

"חברת החשמל פועלת באופן נמרץ ליישום תכניות פיתוח נרחבות במקטע ההולכה, ההשנאה והחלוקה. התוכניות כאמור מאושרות ע"י השר ומקבלות הכרה תעריפית על ידי רשות החשמל."

 

באחרונה פרסמתם טבלה, המראה היכן חברת החשמל יכולה לחבר מקורות אנרגיה מתחדשת והיכן לא? אתה יכול להסביר לקוראים מה הופך אזור לבלתי אפשרי לחיבור ומה כן – לפי מה זה נקבע?

"המידע  באתר החברה מציג את פוטנציאל החיבור של ייצור מבוזר לרשת החלוקה, בהתאם לזמינות משאבי רשת המסירה (קווי הולכה לתחנות משנה). מטרתו, לתת מידע אינדיקטיבי ליזמים על רשת החשמל וזמינותה לחיבור של ייצור מבוזר עפ"י האזורים השונים בארץ.

"ככלל, בהתאם למצב הרשת והעמסתה, באזורים שסומנו באדום – אין זמינות לחיבור ייצור מבוזר. לעומתם, באזורים שסומנו בירוק קיימת זמינות כאמור. יובהר, כי המידע נכון למועד פרסומו מאחר והוא משתנה באופן תדיר – ואין בשום פנים לראות בו וודאות לתשובת המחלק בין אם היא חיובית או בין אם לאו. עוד יובהר כי קבלת תשובה לחיבור תעשה אך ורק על פי בקשה, ולאחר בדיקה פרטנית של החברה המתבססת על נתוני מתקן  הייצור, מיקומו  ומצב הרשת באותו מועד."

 

יזמים רבים וגם ברשות החשמל מדברים על עיכובים בחיבור הרשת כאחד החסמים הרבים בהקמת תשתיות PV. מה הן המגבלות שגורמות לעיכובים העומדות בפני חברת החשמל בחיבור לרשת?

"נציין כי, נכון להיום חוברו מעל 20 אלף מתקני ייצור לרשת החשמל ועוד כ-11 אלף בקשות בתהליך. ברב מוחלט של המקרים חוברו המתקנים כאמור לרשת בזמן הנידרש. כמו כן, מתחילת השנה נפתחו מעל 9,000 הזמנות לחיבור כאשר ל-95% מהם ניתנה החברה תשובה חיובית לחיבור.

"כלומר, ועל אף קשיים אקסוגניים (סטטוטוריים וכו') החברה מצליחה ברב המקרים להשיב בחיוב ליזמים ואף לחבר אותם בזמן הנדרש. עם זאת ועל מנת להבטיח גם בעתיד שעורי הצלחה דומים ואף להגדיל אותם – החברה פועלת ליישום תכניות פיתוח נרחבות  בכל הארץ."

 

אני לא איש מקצוע אבל קראתי מאמרים לפיהם אם רוב מתקני ה-PV יוקמו בנגב תהיה בעיה לחבר אותם למרכז השליטה של חברת החשמל. מה האמת הטכנית מאחורי האמירות הללו, שלא בטוח שהן מקצועיות?

"ריכוז של מתקני ייצור רבים בנגב או בכל אזור אחר מחייב, בסופו של תהליך, פיתוח תשתיות רשת התואם את ההיקפים של אותם מתקני יצור. פעילות כאמור מצריכה מהחברה גם מערכות ניהול ובקרה מתאימות, וכן שילוב של אמצעים נוספים ובראשם אגירת אנרגיה. חברת החשמל פועלת לאפשר חיבור של מתקני ייצור לכל דורש בהיקף הנדרש, תוך מזעור עלויות הקמה וזאת על מנת לחסוך עלויות למשק הלאומי.

"מימוש מהלך כזה אפשרי בכפוף, בין היתר, לאיתות ותימרוץ מרשות החשמל ליזמים/יצרנים, להקמת מתקנים באיזורים שהרשת בהם אינה רוויה במתקני ייצור מבוזר."

 

האם חברת החשמל תיקח חברות פרטיות כקבלניות מישנה להנחת חיבורי רשת ל-PV?

"גם כיום החברה מפעילה קבלנים רבים בעבודות פיתוח הרשת המופעלים ע"י גורמי התכנון והביצוע בחברה."

מפת זמינות זמנית

לאחרונה פרסמה חברת החשמל באתר האינטרנט שלה את האזורים הגיאוגרפיים, בהם קיים פוטנציאל לחיבור מתקני ייצור של אנרגיה מתחדשת, לרשת החלוקה הארצית, בהתאם לזמינות מערכת ההשנאה ומערכת ההולכה.

כפי שמסר איתן שרעבי בראיון, הנתונים שפורסמו באתר האינטרנט של החברה נכונים ליום פרסומם – והם משתנים, דינמיים ומתעדכנים ברמה יומית, ולכן יש לראות בהם אינדיקציה בלבד לפוטנציאל חיבור ייצור מבוזר לרשת החלוקה באזורים השונים.

כלומר, היזם אינו יכול לדעת בוודאות על בסיס המידע שפורסם את תשובת החברה לבקשתו להתחבר לרשת. לפיכך, יזם המעוניין לחבר מתקן ייצור לרשת החלוקה נידרש להגיש בקשה לחיבור ואז בקשתו תיבחן והוא יקבל מענה פרטני, בהתאם לעקרונות הטכניים ולזמינות מערכות ההולכה, ההשנאה והחלוקה במועד הגשת הבקשה.

אנחנו מצרפים לכתבה את הטבלאות בחלוקה גיאוגרפית עם זמינות רשת ההולכה וההשנאה לחיבור אנרגיות מתחדשות לרשת החלוקה. הצבע הירוק מציין היתכנות לחיבור ואילו הצבע האדום מציין אי היתכנות לחיבור. כאמור, אין בפרסום הנתונים וודאות סופית לגבי זמינות החיבור ותשובה פרטנית תתקבל לכל בקשה ובקשה.

עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל, מסר כי: "חברת החשמל ממשיכה ליישם תכניות פיתוח נרחבות, עתירות משאבים וטכנולוגיה מתקדמת בכל מקטעי הרשת הארצית, קרי, הולכה, השנאה וחלוקה, על מנת להגדיל את פוטנציאל החיבור של יצרנים פרטיים לרשת החשמל ולעמוד ביעדי הממשלה. אנו מברכים על הצטרפותם של יצרנים באנרגיות מתחדשות למערכת החשמל הארצית ורואים בכך נדבך משמעותי לקדום התחרות במשק ושיפור איכות הסביבה לטובת האזרחים."

לכל כתבות אופק ירוק לחץ כאן 

תגובה אחת

  1. איתן שרעבי למד הנדסת חשמל בבאר שבע — לא הצטיין בלימודיו אבל התמחה בהעתקות, ושיכלל את השיטה, בין השאר, אסלה ששימשה להעברת פתרונות, בין קבוצה שהמתינה בספריה לזו שבחדר הבחינה….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן