יבול שיא
הרפת והחלב
נכסי התנועה הקיבוצית

אזהרה: ה"אליטה הניהולית" משתלטת על נכסי התנועה הקיבוצית

2 דק' קריאה

שיתוף:

לפני שבועיים החליטה מועצת התנועה הקיבוצית לבטל את שיטת הבחירה הישירה של מזכיר התנועה ע"י כלל חברי הקיבוצים.

החלטה זו, המנוגדת לתקנון התנועה הקיבוצית, לא נדונה בקיבוצים, ורוב מוחלט של חברי הקיבוצים אינם מודעים לכך, שנשללה מהם זכות הבחירה האישית המעוגנת בחוק (תקנון התנועה) של מזכ"ל התנועה.

זהו צעד נוסף בהשתלטותה של ה"אליטה הניהולית" על נכסיה החומריים והרוחניים של התנועה – תהליך המתנהל שנים רבות והואץ בעקבות תהליכי ההפרטה.

מחד, תהליכים אלה אילצו את חברי הקיבוץ לדאוג בראש ובראשונה לקיומם ולפרנסתם, דבר שגרע מיכולתם להיות שותפים ומעורבים בקיומו ובניהולו של הקיבוץ.
מאידך, נוצר מעמד מיוחס, "גילדה" של מנהלים – יושבי ראש ומנהלי משק וקהילה (רבים מהם אינם חברים בקיבוצים בהם הם פועלים), אשר אינם מערבים ומשתפים את החברים בקבלת ההחלטות.

רק "אימת" רשם/ת האגודות השיתופיות מחייבת אותם להביאן לאספות שאיבדו את כוחן ומשמעותן.
לא אחת אנו עדים להחלטות הרות גורל על נכסי הקיבוצים, שהנהלות קיבלו מעל ראשי החברים – אשר הסתיימו בתוצאות הרסניות.
לאחרונה שוחחתי עם חבר מרכזי בתנועה הקיבוצית – ראש ארגון קיבוצי המגלגל מיליארדים – אשר הדגיש, כי לנו, חברי הקיבוצים, אין כל מעמד וכל זכות להביע את דעתנו לגבי החלטות על ניהול כספי הארגון.
לדבריו, הנכסים האדירים הללו נתונים להחלטותיהם של מנהלי הארגון בלבד. הנה כך, קומץ של מנהלים שולט בנכסים אדירים.

נכסי התנועה הקיבוצית

כעת, לנוכח ההחלטה לבטל את הבחירה הישירה של המזכ"ל, איבדו חברי הקיבוצים גם את האפשרות לבחור מי יעמוד בראש תנועתם וייצגם מול מוסדות המדינה.
הסיבה המרכזית בה נאחזים מציעי ההצעה, היא חוסר העניין של חברי הקיבוצים בבחירת המזכ"ל, שהתבטא באחוז ההשתתפות הנמוך בבחירות האחרונות.
אלא שבמקום לחפש דרכים להגדיל את העניין הציבורי בבחירות, מוצע לוותר מראש על מעורבות החברים בהן.

הדבר מזכיר את הסיפור על אחד מקיסרי רומא, שנואש מיכולתו ומיכולת הרופאים למצוא מרפא לשיעולו הטורדני של אחד מילדיו ופתר את הבעיה, אחת לתמיד, בעריפת ראשו.
אצלנו מועצת התנועה לא ערפה את ראשו של הילד היא ערפה את ראשה שלה, בכך שביטלה את עצם היות החברים והקיבוצים חלק מתנועה והפכה אותם לעוד ארגון המנוהל ע"י קומץ מנהלים.

לנכדתי בת השנתיים וחצי, שכבר יודעת להבחין בין "באמת" לבין ב"כאילו". אני יכולה לספר בצער, כי "הכאילו" תנועה הגיעה לקיצה, והפכה לארגון מנהלים "באמת".

יונה פריטל, מעלה החמישה
תמונה: נכסי התנועה הקיבוצית: זאב שטיין, מתוך אתר פיקיויקי

מהנדסים את בחירת המזכ"ל הבא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מרב ביין הגיעה לחולית בתחילת שנות ה-80 לשנת שירות ועבדה בשלחין, אחרי השבעה באוקטובר הגיעה להתנדב בקיבוץ שזכרה לטובה וגילתה מקום עם אנרגיות מיוחדות שהרגיש לה כמו בית, מאז היא לא עזבה אחרי השבעה
5 דק' קריאה
בדרום הארץ, בתוך קיבוץ קטן בשם אורים, פועלת אחת הרפתות הייחודיות בארץ – לא רק בזכות ההישגים המקצועיים המרשימים שלה, אלא בעיקר בזכות האנשים שמרכיבים אותה. כאן, בין הרפתות, השדות והמרחבים, נרקמה קהילה של
התחרות המסורתית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עמדה השנה  בסימן הצדעה לחקלאיות הישראליות, כחלק משנת החקלאיות הבינלאומית עליה הכריז האו"ם *תמונה ראשית: מפרי כפיה נטעה כרם. צילום: נילי ענברי קאופמן התמונה "מפרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן