אז מה היה לנו?

סדרה: "חול טובעני" – הצד האפל של שוודיה.  ספר: מרי אנטואנט – מלכת הטיפשעשרה. מופע: בלוז מהמם עם אנדי וואטס ומאור כהן. אלמוג סורין מבקרת (ולא רק בדוכן הג'חנון)

סדרה: "חול טובעני"  באמצעות סצנות מדויקות שעוברות אחת אל השנייה בטיימינג הנכון, בתפיסת הרגעים הנדירים של ההתאהבות חפה מאינטרסים – כך כובשת הסדרה השוודית 'חול טובעני' את ליבי הקשה כאבן. הסדרה, מוליכה אותי אל עולמם המורכב של בני נוער, מהם אני נוהגת לשמור מרחק.

את 'חול טובעני' התחלתי לראות בטבעיות וזאת, כמו כל סדרה זרה או אפילו נורדית בה צפיתי לאחרונה (עוד ברזומה שלי על הספה, "הגשר" גם היא שוודית ו"אפל" הגרמנית).

אחר סדרות אלה, בהירות הדמויות והמרחב, אני עוקבת מידי ערב (כשבפי ג'חנון מזרח תיכוני וטחינה ירוקה על החולצה…) מתוך צפייה שגם הסוף של הסדרה הזאת יסתיים כמו שאני אוהבת: סצנה מלנכולית בת 15 דקות, בה סירה קטנה שטה מן החוף, בעוד שצעירה בהירה מביטה בה במבט חודר.

ובהתאם לכל הציפיות, 'חול טובעני' אכן סיפקה עבורי את הסחורה ובגדול בעוד עלילה סוחפת, אמוציונאלית ואותנטית, שמגנטה אותי אל המסך.

התסריטאית הראשית קמילה אלגרן ("הגשר") כתבה את התסריט – עיבוד לרומן רב-המכר של הסופרת השוודית מאלין פרסון ג'וליטו. המספר על צעירה שוודית (האנה ארדן Hanna Ardehn) שהגיעה ביום בהיר אחד לבית ספרה, רק כדי לירות למוות (!!!) בחבריה לכיתה. במבט קפדני ופולשני לחיי הצעירה שקדמו ליום הירי, מתואר מסעה של נערה אל החיים האמיתיים לקראת סוף התיכון, אל התאהבות חסרת מעצורים, לתוך עולם של מסיבות, גדוש בסמים ואלימות. בסצנות איטיות מתוארת חקירה משטרתית בדיוק רב, בעוד שעולמה של הצעירה נפרם דקה אחר דקה, מול עיני הצופה המרותק.

הטרגדיה מלווה את העירייה האמידה בה מתרחש הירי. הנוער מזועזע מהטבח ההמוני, התקשורת המומה, מערכת בית הסוהר כמרקחה (ומתנהלת בסלחנות כלפי הנערה. 14 שנות מאסר בלבד מאיימות על הנערה שחיסלה ארבעה אנשים?!), בעוד שהדור של ימינו: המפונק, המאובן, הבוגר והשאפתן – מוצג במלוא תפארתו וגם במערומיו.

ולמרות שהקאסט, התלבושות והצילומים מרשימים (כל סצנה נראית לקוחה מקטלוג טוב של איקאה), עדיין שוררת, עד הפרק האחרון: אפלה גמורה לגבי המניע שהוביל את הנערה לשלוף את ה"שוט גאן" ולטבוח בבני הכיתה המדושנים. את התמונה הבהירה והיפה, מרסקות גם סצנות אינטנסיביות שמגלות ללא ליטושים, כיצד הורים עלולים לצלק את נפשם השברירית של ילדיהם, באופן בלתי הפיך.

הסדרה 'חול טובעני' למרות היותה מלאה אנשים זהובים, אך גם חשוכים  – מאפשרת אלומת אור על אי הוודאות שמלווים צעירים וצעירות בחייהם. הבימוי המוקפד, הטקסטים הקצרים, והשפה הייחודיות, מסבירים במהלך מפתיע, את מה שעובר על הילדים שלנו, וחשוב מכל – את מה שהם עלולים לעשות.

'חול טובעני' היא לא רק סדרת מתח משוחקת היטב, שחושפת טפח וטפחיים בכל הנוגע לחקירה משטרתית ולשאלה "למה לעזאזל ילד או ילדה בני 13/14/16 טובחים לפתע בכיתה שלמה?!". אלא שהיא מבט עמוק וחודר על נהנתנות, הבדלים בין מעמדות, תשוקה עזה ותאווה.

ספר – מרי אנטואנט

מרי אנטואנט, מלכת צרפת לפני המהפכה הצרפתית, נפרדה מראשה בעת הוצאתה להורג, משום שהתנהגה כמו כל מתבגרת בישראל: היא בסך הכל רצתה מלתחה שווה, אינספור נעליים וסוללה של חברים לבילוי בחוצות העיר. רצונות אלה הובילו את הנסיכה אוסטרית שהפכה למלכת צרפת בגיל 15 אל הסוף הידוע מראש (בלי ראש).

המסע אל הגרדום, מרגע הגעתה של מרי אל שערי צרפת ועד לרגע בו הכתה בה האפלה, מתואר בדיוק רב בספר מאת שטפן צוויג (1904-1942), שיצא לאור בשנת 1932 כביוגרפיה. הספר מתאר את המסע של אנטואנט מכס המלכות עד לגליוטינה, בכתיבה מעניינת (ואף רלוונטית במיוחד!), שעומדת במבחן הזמן.

בספר, מתוארות בפרטי פרטים הזהרות חוזרות ונשנות שהגיעו ממבוגרים אחראיים אל אנטואנט, (ספוילר: היא לא ממש התייחסה לזה). בעוד שהמלכה הצעירה המשיכה להיות מי שהיא באמת: צעירה תוססת, פורקת כל עול ומקובלת בחברה.

מלבד קלילות דעתה של אנטואנט, הספר מתאר את התככים מאחורי הקלעים של אנשי החצר בארמון וורסאי. השחיתות בשלטון והרצון להנות מהחיים, יכלו בקלות להיות תמונה מהמציאות בחיים שלנו. ובכל זאת, מדובר במסמך מרשים ומרתק שמציג בפנינו צוויג, סופר יהודי-אוסטרי, שכתב לא מעט ביוגרפיות ונחשב לבין הסופרים החשובים בעולם.

קצרה היריעה מלהכיל את סיפורו של צוויג, שכולל אבדן שפיות עקב מאורעות מלחמת העולם השנייה. עובדה מצמררת שכן חשוב לי לציין, נוגעת להתמודדותו עם עליית הנאצים לשלטון. צוויג, שלא יכל לפרסם עוד את ספריו בהוצאות המוכרות, עקר מאוסטריה ללונדון שם פרסם את ספריו. בשנת 1933 החלו הנאצים לשרוף את ספריו, אך קהל הקוראים הנאמן שלו המשיך לעקוב בהתלהבות אחר כתיבתו. עם הזמן והמאורעות הבלתי נתפסים שאירעו, איבד צוויג את שפיותו והתאבד עם רעייתו.

כתיבתו של צוויג אודות נערה בגיל העשרה שהפכה למלכה (אך לא באמת שלטה על שום אספקט בחייה), הופך למפגש יוצא דופן, מרשים ומרתק. תיאוריו של צוויג אחר חייה הנהנתנים (ביניהם: רכישות נעליים ובגדים חסרות רסן) וההתעסקות שלו בהפרכת מיתוסים עולבים במלכה (כמו המשפט "אם אין לחם שיאכלו עוגות", שמסתבר שאותו אף פעם לא אמרה) – העצימה את העניין שלי באנטואנט ובכותב קורותיה, וטבעו בי חותם מלכותי יקר.

('מרי אנטואנט', הוצאת זמורה ביתן, בחנויות ובספריות)

מופע: אנדי וואטס ומאור כהן

אל מאור כהן , זמר-יוצר, מוזיקאי, שחקן ובדרן ישראלי. התוודעתי לפני יותר מעשור, בשנים בהן הנהיג כהן את להקת הרוק המשפיעה זקני צפת. מאז התפרקותה כיהן  כהן כסולן במספר הרכבים ומילא תפקידים של דמויות משעשעות במערכונים של 'ארץ נהדרת' ובסדרה המשעשעת 'חיות פשע'.

בסוף יולי, יארח אמן הבלוז אנדי וואטס את מאור כהן ואמני בלוז מובילים, במועדון הזאפה בת"א. המופע יתקיים לרגל אלבומו החדש של ווטס: Blues On Fire, המורכב ממוזיקה מקורית ומספר גרסאות כיסוי לשירי בלוז מוכרים.

אנדי וואטס, מבכירי נגני הגיטרה במוסיקת הבלוז בישראל, הופיע עם כמה מאמני הבלוז הטובים בעולם כמו: ג'ו לואיס ווקר, שהיה מועמד לפרס הגראמי 2017, ג'וני וינטר, לאקי פיטרסון האגדי, ברנד אליסון ואחרים. בנוסף, וואסט מופיע ברחבי הארץ עם להקתו The Blues Rebels.

את ההשראה המרכזית לנגינה, שואב וואטס מג'ימי הנדריקס, סטיבי ריי וואהן, אלברט קינג, פיטר גרין ואחרים. "אנדי וואטס הוא שגריר ישראלי של הבלוז," כתב עליו דיויד רסטו, מהמגזין הנחשב Blues & Muse, בביקורת שכתב על האלבום Blue On Fire, שהוכתר במקום ה-4 בקטגוריית אלבום השנה לשנת 2018, על ידי רשת הרדיו WPKN. אנדי וואטס הוכתר ע"י רשתות המוסיקה BTN, במקום ה-6 בקטגוריית הגיטריסטים הטובים ביותר בז'אנר הבלוז והרוק לשנת 2018.

(בלוז כנעני, יום שישי 26/7, 22:00, זאפה ת"א)

אז מה היה לנו: המלצות השבוע