יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1354238558

אחוז אחד מתושבי ישראל או מנהיגי בארצה? 

2 דק' קריאה

שיתוף:

הקיבוצים קיבלו מעמד שלא היה להם מאז קום המדינה 

האם תושבי העוטף יוכלו לחזור ליישוביהם ולבתיהם? זו שאלה שמתייחסת לשני היבטים מרכזיים.  

ההיבט הקהילתי בוחן האם נותרה קהילה לאחר ה-7 באוקטובר. בקיבוצים, הקהילות חוזרות להתעשת, להתגבש ולהשתקם, יחד עם הצער והאבל שמלווים את התהליך הזה. במושבים ובעיירות יתכן שזה ילך מעט לאט יותר, אבל כולם ירצו בהמשך לחזור לבתיהם. בנושא זה עוסקים רבים, מסייעים רבים מאוד, ואי-לכך אני מבקש להתייחס להיבט השני, הפוליטי. אם לא תהיה תחזית של רגיעה ושלום, יתכן מאד שגם קהילות שהתחזקו והתגבשו לא יחזרו לעוטף עזה. 

לא החלישו את ישראל, הצילו אותה 

ב- 24 לאוקטובר התקיים מפגש זום בהפקת יד טבנקין. הוא התייחס אל התנועה הקיבוצית ואל מציאות חיי חברותיה וחבריה בימים שמאז השבת השחורה. המפגש היה מצוין, עם איכויות שהיו בַתכנון, בַהגשה ובַמפגש עם דוברים חכמים ומרגשים שספרו על מה שעברו ועודם. המפגש כולו היה חוויה מרגשת של נשים ואנשים שהתנסו במשהו שלא ניתן להכלה ממשית. חלום בלהות שאסור שאנשים יפגשו בחייהם. חלום בלהות שאמנם אינו דומה לשואת יהודי אירופה, כפי שהקפידה להבחין פרופ' דינה פורת חוקרת השואה, אבל זוועה אנושית מתמשכת על-פני חודשים, שעודנה רחוקה מסיום. 

לתנועה הקיבוצית היה מקום מרכזי באירועים, וכולם בישראל מעלים אותה על נס, מלבד אחד – בנימין נתניהו. באחת קיבלו הקיבוצים מעמד שלא היה להם מאז קום המדינה, כאשר תפקידים מרכזיים של מקימים ומייסדים עברו לידי הממלכה. נתניהו אינו רוצה להיזכר בקיבוצים ולהזכירם, כיוון שבחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר הם פעלו למען המדינה שלהם, שנתניהו הלך והרס, הלך והחליש. אנשים שידעו שלא יוכלו לחיות בישראל טוטליטרית ותיאוקרטית, הקימו תנועת מחאה שפעלה בהצלחה כנגד הקואליציה. הם לא החלישו את ישראל – הם הצילו אותה.  

רבות נכתב על הדרמה של 2023 ורבים הניתוחים של מה שקרה, מתוכם אני ממליץ על אלון עידן "מה המחיר שאדם צריך לשלם על התעלמות שבגללה מתים 1,200 אנשים?" (הארץ, 22.11.23). נתניהו ביקש להרוס את מדינת ישראל למען צרכיו האישיים, למנוע את כניסתו לכלא.  

חשיבות קריטית למדינה 

אני חוזר אל מפגש הזום, שבו דיבר גם מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, שהתייחס בהרחבה אל הפעילות הנעשית סביב קהילות הישובים שנפגעו ופונו מבתיהם, כולל הצפוניים, בכדי לטפל בהם ולחזקם. לעומת זאת לא אמר מילה על היבטים פוליטיים, ודווקא על כך החלטתי לשאול אותו. תשובתו הייתה כלה ונחרצה: הקיבוצים הם אחוז אחד מן האוכלוסייה, ואנחנו לא רוצים להיות הזנב שמכשכש בכלב. חד וחלק. את הדברים הללו אמר כאשר התנועה הקיבוצית היא במוקד השיח הציבורי, שמוקיר ומכבד אותה מאוד. איש אינו מזכיר את האחוז האחד של הקיבוצניקים, אלא בחשיבותם הקריטית למדינת ישראל. ובכן, לא רק נתניהו אינו רוצה להתייחס לתנועה הקיבוצית מהיבט פוליטי, גם ניר מאיר כך. אם לא הייתה פוליטיקה הרסנית במשך תשעה חודשים, שהתנועה הקיבוצית ברובה יצאה כנגדה, יתכן שלא היה מתרגש עלינו האסון הגדול. ולעומת זאת, אם לא נחתור לשלום, ועם נתניהו נחתור למשיחיות, לא לשלום, עלינו להיות מוכנים למכות נוספות. התנועה הקיבוצית היא שצריכה להוביל את סילוקו יחד עם אחרים. אני מקווה שמי שייבחר להחליף את מאיר יראה את הדברים שונה ממנו: התנועה הקיבוצית כמנהיגה בארצה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במסמך שהוגש ע"י מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, מתוארת הארכת חוק הותמ"ל כ: "מהלך דורסני, מיותר ומסוכן לחקלאות ולביטחון המזון"  תנועת המושבים בישראל והתנועה הקיבוצית הגישו למשרד האוצר התנגדות רשמית לסעיפים בתכנית הכלכלית המבקשים להאריך את תוקף חוק הותמ״ל עד אוגוסט 2028. במסמך שהוגש על ידי מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה נכתב כי התנועות "מתנגדות נחרצות" להצעה ומבהירות כי: "משבר הדיור אינו משבר תכנוני ואין הצדקה להמשך ואף להרחבת פעילות הותמ״ל."  עוד צוין כי כבר היום "קיים מלאי תכנוני של למעלה מ־1.2 מיליון יחידות דיור בתכניות מפורטות מאושרות, המספיק ליותר מ־15–17 שנות בנייה וכי תרומת הותמ״ל לתכנון זה היא מזערית כ-4.5%."  התנועות מדגישות כי "משבר הדיור בישראל הוא משבר ביצוע ושיווק ולא בתכנון."  בנוגע להשפעות על המרחב הכפרי, מצוין כי פעילות הותמ״ל הביאה "לפגיעה מצטברת של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית ושטחים פתוחים” וכי מתקיימת “פגיעה כלכלית משמעותית ללא שימוע או תיאום, תוך שלילת זכות הטיעון של החקלאים."  עוד נכתב כי הותמ״ל "פוגע פגיעה אנושה בקרקע החקלאית ובכושר הייצור החקלאי, מסכן את המשך קיומה של ההתיישבות החקלאית והחקלאות המקומית ומהווה איום על עצמאותה של המדינה לייצר מזון מגוון, טרי וזמין עבור תושביה."  בנוגע למערכת התכנון, אומרים ראשי ההתיישבות הכפרית כי הותמ״ל "עוקף את מוסדות התכנון המחוזיים והמקומיים, פועל בהרכב המורכב ברובו מנציגי ממשלה ודוחה את מרבית ההתנגדויות ופוגעת בדמוקרטיה התכנונית."  לסיום מבקשים יפרח ושמחה: "תנועות ההתיישבות אשר על כל אלה, מתנגדות נחרצות להארכת החוק, ובוודאי להארכה החורגת מהמנגנון שנקבע בו כ'הוראת שעה' ובלי 'תחנות' בקרה ופיקוח. נבקשך לפעול להסרת מחטף במסגרת הליך חוק ההסדרים (אשר מטרתו המרכזית היא לקבוע את המדיניות הפיסקאלית של תקציב המדינה), ולא לפגוע בעתיד הדורות הבאים באמצעות מהלכים דורסניים קצרי טווח." 
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ההצפה במושב בית השקמה. צילום: דוברות כיבוי והצלה  הסופה "ביירון" גרמה להצפות קשות באחד מרחובות מושב בית שקמה אשר במועצה חוף אשקלון. צוותי מד"א הקימו במושב נקודת טיפול, וטיפלו באותם תושבים שסבלו מפגיעות קור. שבעה מהם פונו
< 1 דק' קריאה
"נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות"  לאחר אישור "הרפורמה" שמשרד האוצר רוצה להעביר בענף החלב, בישיבת הממשלה שדנה בתקציב 2026, הודיעו יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח ומזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן בתגובה: “החלטת הממשלה לאשר את רפורמת החלב היא גזר דין מוות למאות רפתות ישראליות ובעיקר לאלה שבקו הגבול בצפון ובעוטף עזה. בעוד החקלאים מספקים ביטחון מזון תחת אש ותוך כדי שמירה על גבולות המדינה, הממשלה בוחרת לפרק את החוסן הלאומי מבפנים.  "זהו מהלך חסר אחריות, שמסכן את ביטחון המזון של ישראל ומפקיר משפחות שחיות שנים על האדמה ומייצרות את החלב הטרי והבטוח ביותר בישראל. מי שחושב שייבוא הוא תחליף לחקלאות ישראלית לא מבין את המציאות, או פשוט ויתר על ההתיישבות ועל הפריפריה."  יפרח ודורמן אומרים: "הרפורמה הזו לא תעבור. נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות עד שנעצור את המחדל הזה. אנו מודים לשר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר שהתנגד ושעמד כחומה בצורה למען החקלאים ולשרי מפלגת עוצמה יהודית בן גביר, אליהו ווסרלהאוף אשר נמנעו ומבינים את חשיבות החקלאות למען ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל."  
< 1 דק' קריאה
זעק הרפתן אורן קמה ממושב אביגדור, בהפגנה שהתקיימה בעת דיון מפלגת הציונות הדתית בבית מאיר, על נושא חוק הגיוס * הזעקה של קמה באה לאחר שעשה 500 ימי מילואים ביחידה מיוחדת, במהלך השנתיים האחרונות ברצועת עזה
7 דק' קריאה
ממתקים ברוטאליים, תחפושות ואדרנלין גבוה. איך התמקם חג ההלוואין (גם) בקיבוצי ארצנו? דיווח מצמרר מקיבוץ דביר  *תמונה ראשית: רוחות רפאים במרפסת. תקציב של 100 שקל למשפחה. צילום: המשפחות המארחות  כאילו הלב לא מאיץ במהירות 200 קמ"ש
4 דק' קריאה
אחרי שירות קרבי ארוך ותובעני שבמהלכו מעולם לא נשאל מה שלומו, למד ליאור חיון מקיבוץ דביר לדבר על רגשות. עכשיו הוא מתעל את היכולת שרכש לעבודה עם חיילים ומילואימניקים. "אחת המטרות היא שאנשים יבינו
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן