יבול שיא
הרפת והחלב
Bilingual Sunset Voting Protest Sign

"אחוז ההצבעה יכריע איזה גוש ינצח בבחירות"

4 דק' קריאה

שיתוף:

כמעט שליש מבעלי זכות הבחירה בקיבוצים לא הגיעו לקלפי בבחירות 2022. מיזם חדש שם לעצמו יעד לאתר בכל קיבוץ מצביעים פוטנציאליים שעלולים לא להגיע לקלפי, בשאיפה להגיע ל-100 אחוזי הצבעה, בתקווה לניצחון מפלגות גוש השינוי


*תמונה ראשית: "הבחירות הקרובות יוכרעו על אחוז החסימה". צילום: אמיר ירחי 

בבחירות 2022 עמד שיעור ההצבעה בקיבוצים על 69.6%, כלומר כ-30% מכלל בעלי זכות הבחירה במיגזר הקיבוצי נמנעו מלהגיע לקלפי. במספרים מוחלטים מדובר בלמעלה מ-40 אלף מתוך 130 אלף בעלי זכות הצבעה במיגזר הקיבוצי שלא מימשו את זכותם לבחור ובתנועה הקיבוצית מציינים, כי "המחיר, כידוע, היה כבד מאוד. הפעם זה עלינו. לא ניתן לאסון כזה לחזור שנית. ביישובים החרדיים וביישובים הכפריים ביהודה ושומרון מגיעים לאחוזי הצבעה הנושקים ל- 100% ואין שום סיבה שאצלנו בקיבוצים לא נגיע ליעד דומה".

באחרונה הוקמה רשת נציגים ארצית, פרי יוזמתו של ד"ר נגב בר, חבר קיבוץ דליה, רופא משפחה במקצועו, אליו הצטרפה ענת גלעד מקיבוץ גלאון, מנהלת יחידת שותפויות בעמותה החינוכית "אקדמיית מצליחים". הרעיון הוא שלכל קיבוץ יהיה לפחות נציג אחד בפרויקט. קבוצת פעילים ראשונית כבר הוקמה וכעת מרחיבים את הרשת לקיבוצים נוספים. בימים אלה, ימים אחדים לפני יום הבוחר, יצוידו נציגי הקיבוצים בתוכנית עבודה ספציפית להעלאת אחוז ההצבעה בקיבוציהם.

תחת הכותרת "100 אחוז בקיבוץ" פועלים בימים אלה אנשי הפרויקט להעלאת שיעור ההצבעה בקיבוצים ביום הבחירות, 27 באוקטובר.

"המיזם נולד", מספר ד"ר נגב בר ל"זמן קיבוץ", "מתוך ההבנה שהבחירות הקרובות יוכרעו על אחוז החסימה. אני מוטרד מאוד מהמצב במדינה בארבע השנים האחרונות. אני רוצה לנסות ולשנות את זה. מכיוון שאחוז ההצבעה זה אלמנט שיכריע איזה גוש ינצח בבחירות, חשבנו לעשות פרויקט ממוקד באוכלוסייה שאנחנו מכירים, שיכולה להגיע ויכולה להתארגן כדי להעלות את אחוז ההצבעה. כך נולד הפרויקט".

משימה לא פשוטה ומאתגרת.

"גייסנו כמה חברים ויצאנו לדרך. מעל רבע מהקיבוצים הצטרפו למיזם הזה ואנחנו מקווים שבימים הקרובים נוכל לצרף קיבוצים נוספים. המטרה היא להגיע למירב הקיבוצים".

איך זה עובד בפועל?

"הפרויקט עצמו לא מסובך. בכל קיבוץ נדרש לאתר מצביעים פוטנציאליים שעלולים לא להגיע לקלפי מכל מיני סיבות, אם אלו צעירים שיש להם פחות מודעות לחשיבות ההצבעה בבחירות ואם זו האוכלוסייה המבוגרת, שאולי יש לה קושי בנגישות לקלפי. בקיבוצים יש גם משאבים, גם אנרגיה וגם אנשים טובים שיכולים לגשר על הפערים האלה".

"אנחנו זוכים לרוח גבית מהתנועה הקיבוצית", מציין ד"ר נגב בר, "וחשוב גם לציין שאנחנו מייצגים את כל מפלגות גוש השינוי בלי להעדיף מפלגה כזו או אחרת הכלולה בגוש. לרובנו יש העדפה ספציפית למפלגה ספציפית, אבל חשוב לנו ניצחון של הגוש. לכן, הפעילות שלנו היא בשם כל מפלגות גוש השינוי. מדובר ביוזמה שהתחלתי לגלגל אותה ושותפים לה מספר חברים שעוסקים בנושא".

צילום מסך 2026 10 19 222646
ענת גלעד: "המטרה לייצר מצב בו הנורמה הקיבוצית היא שברור שביום הבחירות הולכים להצביע". צילום: פרטי 

"לתת את המקסימום במאמץ להחלפת הממשלה"

למיזם "100 אחוז בקיבוץ" שותפה גם ענת גלעד (39) מקיבוץ גלאון, שנחשפה לפרסום הקמתו של המיזם ברשת החברתית והרימה את הכפפה כדי לקדם את יציאת המיזם לדרך.

"בקיבוץ שלי", היא מספרת ל"זמן קיבוץ", "קם צוות במטרה להעלות את אחוזי ההצבעה בבחירות הקרובות. את הצוות הקימו מספר חבר'ה ותיקים ופעילים. הצטרפתי לצוות ובאתי עם כל מיני רעיונות מעבר לרמה הלוגיסטית, גם ברמה של איך משפיעים על נורמות בתוך קהילה. זה קשור לתחום שאני עוסקת בו. הבאתי לצוות מספר רעיונות לקמפיין השפעה בתוך הקיבוץ שלי במטרה לייצר מצב בו הנורמה הקיבוצית היא שברור שביום הבחירות הולכים להצביע, שאין דבר כזה שלא מצביעים. הרעיון הוא איך מייצרים את התרבות הקיבוצית הזו, שאסור להישאר בבית ביום הבחירות".

יש סיבה מיוחדת שדווקא עכשיו מתעוררים למיזם הזה?

"קודם כל ברור שמדובר הפעם בבחירות גורליות מאוד. הרבה אנשים חושבים מה הם יכולים לתרום כדי לעזור לגוש השינוי לנצח בבחירות האלה. אני חושבת, שחלק מהדבר הזה הוא ההתגייסות שלי למיזם הזה. כל זאת מתוך הבנה שמי יכול עושה מה שהוא יכול כדי לעזור להכריע את הבחירות האלה. הקבוצה הזו מתגבשת ואנחנו יוצאים עם איזה שהוא קמפיין, שמתחיל לרוץ בקיבוץ".

איך את מתחברת למיזם "100% בקיבוץ"?

"מישהו מחברי הצוות בקיבוץ שלי, שהוא גם פעיל מול המועצה האזורית, חיבר אותי עם ראש המועצה שלנו ונפגשנו איתו והוא חיבר אותי לפורום ראשי הרשויות הליברליות, שם סיפרתי על המהלך שלנו וכיצד משפיעים על נורמות בתוך קהילה ומה כל רשות יכולה לעשות כדי למקסם במעוזים הליברליים את שיעורי ההצבעה".

ענת גלעד מציינת, כי "שיעורי ההצבעה במערכת הבחירות בשנת 2022 היו שונים מקיבוץ לקיבוץ. אצלנו בקיבוץ גלאון, למשל, עמד שיעור ההצבעה על 70%. הנתונים של אותה מערכת בחירות מראים ש-40 אלף איש בקיבוצים, מתוך 130 אלף בעלי זכות בחירה, לא יצאו אז להצביע.

הסיבות לכך הן שונות ומגוונות. יש אנשים שמתגוררים מחוץ לקיבוץ, סטודנטים, משרתי שנת שירות שלא הגיעו להצביע. יש קשישים שיש להם קשיי נגישות. השאלה היא איך אתה מגיע לכל האוכלוסיות האלה כדי למקסם את אחוז ההצבעה. אנחנו מדברים על מהלך שיכול להכריע את הבחירות האלה".

כיצד זה בא לידי ביטוי כשאנחנו בישורת האחרונה לפני ההליכה לקלפי?

"ד"ר נגב בר פנה אליי ושאל אותי בקשר למיזם. חברנו ביחד ואנחנו משתמשים באתר שהוא הקים ומאפשר להתחבר לרשת של כל הקיבוצים, כך שאפשר לראות אם הקיבוץ שלך מיוצג במיזם הזה. יש קבוצת וואטסאפ בה נשלחת תוכנית עבודה לפעילים בכל קיבוץ – כיצד להעלות את שיעור ההצבעה בקיבוצו. עד היום נרשמו למיזם הזה 72 קיבוצים, כמעט שליש מכלל קיבוצי התנועה הקיבוצית. אנחנו רוצים שעוד ועוד קיבוצים יצטרפו למיזם הזה".

100 אחוזי הצבעה בקיבוצים, זה לא יעד יומרני?

"אנחנו מכירים את המגבלות הלוגיסטיות ושבספר הבוחרים רשומים לפעמים אנשים שאנחנו כלל לא מכירים. אצלנו בקיבוץ גילינו, למשל, משפחות שרשמו את ילדיהם למערכת החינוך שלנו, אבל בפועל הן לא מתגוררות בקיבוץ. וידאנו שהן תגענה לקלפי בקיבוץ כדי להצביע. שיעור הצבעה של 100% זה יעד יומרני, אבל אנחנו מסמנים אותו כיעד אופטימלי. אם כל קיבוץ יצליח להעלות את שיעור ההצבעה בעשרה אחוזים, אנחנו מדברים על עוד לא מעט מנדטים לגוש השינוי".

האם מיעוט הנציגים הקיבוצניקים ברשימות השונות עלול להשפיע על שיעור ההצבעה בקיבוצים?

"אפשר לחלק את האינטרסים של מי שמתגורר בקיבוץ לשניים. יש את האינטרס למען המפעל הקיבוצי ויש את האינטרס של החיים במדינת ישראל. חברי קיבוצים הם אזרחים במדינה הזו, שלא לומר אזרחים מודאגים, שיצאו לרחובות בארבע השנים האחרונות כדי להיאבק על דברים חשובים שנראו להם מובנים מאליהם והפכו בממשלה הזו ללא מובנים מאליהם.

יש הרבה מטרות, שאנחנו כתנועה צריכים לסמן. בחלק מהקיבוצים אנחנו רואים כיום תנועה ימינה מצד הצעירים. מבחינתי, זה סימן לתנועה הקיבוצית שהיא חייבת להשקיע יותר בחינוך דמוקרטי. זה שטח שהופקר ונכבש בידי גורמים אחרים וקולות אחרים, שלא בהכרח מייצגים את רוח התנועה הקיבוצית. הפעם, חבר הקיבוץ צריך לצאת מדלת אמותיו בחצר הקיבוצית ולהסתכל גם על התמונה הכללית במדינה. אם חשוב לנו להתקיים כאן במדינה דמוקרטית, אם חשוב לנו החופש שלנו, אם חשוב לנו שלטון החוק, צריך להבין שיש הרבה דברים שהם הרבה מחוץ לשער הצהוב".

מה ייחשב כהצלחה של המיזם?

"אם כל קיבוץ יצליח להעלות את אחוז המצביעים שלו ב-10 או 15 אחוזים, זו תהיה הצלחה מסחררת של הפרויקט. התנועה הקיבוצית תוכל להרים את ראשה בגאון ולומר שהיא נתנה את המקסימום בתרומתה למאמץ להחלפתה של הממשלה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

החשיפות של שלומי אלדר, הריאיון עם אבי גיל, תביעת הדיבה של רונן בר, הפגישות של יונתן אוריך. שלל סיבות מדוע נתניהו צריך ללכת יותר מדי שקרים באוויר נתניהו צריך לסיים את הקריירה הפוליטית שלו
4 דק' קריאה
ד"ר בני רקח, פרופ' משה בר יוסף ופרופ' צביקה מנדל (ערך: ד"ר דרור הדר) ד"ר מאיר קליין ז"ל, אנטומולוג בולט ומומחה בעל שם בינלאומי לאקולוגיה של חרקים מזיקים ווקטורים של מחלות צמחים, הלך לעולמו בסוף
3 דק' קריאה
מילד בחדרה ועד לחזון הקיווי המתוק בכל תיק אוכל של תלמיד: מומחה הקיווי של קיבוץ געתון משחזר מסע חיים של חקלאות, התיישבות בגבול הצפון, והגשמת חלומות אגרונומיים שמניבים פירות זהב לאברהם צימרמן, המכונה בפי
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!