יבול שיא
הרפת והחלב
אמנון גרינברג

אחרי שנתיים קשות ומשבר, מגדלי התמרים אופטימיים

2 דק' קריאה

שיתוף:

עונת גדיד התמרים נפתחה עבור כ-600 מגדלי תמר בישראל, כאשר עשרות אלפי משפחות מתפרנסות מהענף במעגל השני

בימים אלה נפתחת עונת גדיד התמרים בישראל, כאשר ראשוני הגודדים הם מגדלי התמרים בצפון ים המלח (דקלאי עין גדי, מצפה שלם ,בית הערבה ומצפה יריחו), וזן התמרים הראשון שנגדד הוא ה"ברהי" – זן התמר שצבעו צהוב כהה. בעוד מספר ימים יתחיל גם גדיד ה"מג'הול" בצפון ים המלח, בכיכר סדום ובדרום הערבה, ובהדרגה ייכנסו לגדיד יישובי הערבה, הבקעה והעמקים הצפוניים. השנה צפויים לגדוד כ-50,000 טון ברחבי הארץ, עלייה קטנה לעומת היבול שנגדד בשנה שעברה; כיום ישנם כ-600 מגדלי תמר בישראל כאשר עשרות אלפי משפחות מתפרנסות מהענף במעגל השני.

גדיד התמרים, המתחיל כאמור באוגוסט ועתיד להסתיים בתחילת נובמבר, מגיע אחרי שנתיים קשות מאוד בענף. התמר הישראלי נחשב במשך שנים לאחד מכוכבי הייצוא החקלאי הישראלי, עד כדי כך שישראל הפכה ליצואנית התמר המג'הול הגדולה בעולם. טעמו ואיכותו של הפרי הישראלי, יחד עם טרנד הבריאות העולמי ומגמת התזונה הטבעונית, גרמו לנסיקה בפופולאריות של הפרי; אבל בשנתיים האחרונות ענף התמר הישראלי ומגדליו נקלעו למשבר.

אמנון גרינברג, יו"ר שולחן התמרים במועצת הצמחים,תושב הערבה,מספר כי "לאחר שנים רבות של שגשוג, השנתיים האחרונות הביאו את מגדלי התמרים להפסד כספי עצום. תחרות גוברת בשווקים הקיימים ואי-פיתוחם של שווקי ייצוא חדשים, מחסור בידיים עובדות, מלחמה יומיומית נגד מזיקים ומחלות, עלייה בחרמות של גופים בעולם על התוצרת הישראלית, החלטת ממשלת טורקיה על העלאת המכס על ייבוא תמרים מישראל לצד ביטול המכס והקלה על ייבוא תמרים מהרשות הפלסטינית שהתעצמה מאוד בשנת 2020 ופוגעת כיום משמעותית בייצוא התמר מבקעת הירדן, וכמובן מגיפת הקורונה שעצרה שווקים גדולים בישראל ובעולם – כל אלה פגעו קשות בענף התמר שמפרנס אלפי משפחות בישראל, בעיקר בבקעת הירדן ובערבה."

עם זאת, לקראת העונה שבפתח – גרינברג משדר אופטימיות: "מגדלי התמרים ומועצת הצמחים, בשיתוף פעולה כמובן עם משרד החקלאות וגורמים נוספים, השקיעו מאמצים רבים שהתבטאו בפתיחתם של שווקי ייצוא חדשים בעיקר ביבשת אסיה, כמו למשל השוק בסין שנפתח לייצוא השנה לראשונה. נעשו גם פעולות שיווקיות רבות ש'הזכירו' לעולם את איכות הפרי הישראלי, שהיא גבוהה לעומת מרבית המתחרים. אנו מקווים שהעונה הקרובה תחזיר את הענף למגמת צמיחה."

לפי הערכת מועצת הצמחים, ערך ייצור התמרים בישראל כיום הוא כמיליארד ש"ח, כאשר כ-750 מיליון ש"ח מתוכם ייצוא והיתרה בשוק המקומי. היקף השטח הנטוע בישראל הוא כ-55,000-60,000 דונם. מהרגע ששותלים עץ תמר ועד שהוא מניב פירות עוברות בין 5 ל-7 שנים, כאשר בשנים הללו צריך להשקות, לדשן ולטפל בעץ, דבר שטומן בחובו עלויות גדולות לחקלאים. לפי הערכות, הזנים הבולטים מבחינת הצריכה המקומית הם ה"מג'הול" שמהווה כ-80% מהשוק בארץ, ה"ברהי" שמהווה כ-10% מהשוק בארץ, "דקל נור" (כ-6%) ו"חיאני" (כ-4%).מועצת הצמחים פועלת במישורים הציבוריים והמקצועיים של 4 ענפי החקלאות העיקריים (ירקות, פירות, הדרים וזיתי השמן) לצד משרד החקלאות וארגוני המגדלים. בפעילותה מצעידה המועצה את חקלאות ישראל קדימה כך שתמשיך להיות מופת לחקלאי העולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן