תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור זה וזיהתה 16 גידולים שהייצור שלהם בישראל פגיע במיוחד.
*צילום תמונה ראשית: מרינה פורמן לוי
מלחמות גורמות לאבדות ולנזקים גדולים בנפש, בגוף וכעת, מסתבר שהן גם מאיימות על הביטחון התזונתי שלנו. הסיבה לכך נעוצה בגורמים כמו: עקירת חקלאים, הרס חוות ותשתיות חקלאיות, שיבוש שרשראות אספקה והגבלת יכולת הממשל לשלוט בשווקי המזון ההפכפכים ביותר. מלחמת 'חרבות ברזל' הביאה את קבוצת המחקר מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לבחון את אתגרי ייצור המזון באזור עוטף עזה. בפעולות האיבה שהחלו ב-7 באוקטובר 2023, חוו פועלים חקלאיים אלימות קיצונית, והאוכלוסייה המקומית פונתה ונאלצה לחיות כפליטים בחלקים אחרים של ישראל.
אזור עוטף עזה נמצא בחלק הצפון-מערבי של מדבר הנגב של ישראל, ומהווה קצת פחות מ-10% מהנגב. מדבר הנגב משתרע מהעיר אשדוד ועד אילת ומקיף יותר ממחצית משטחה של ישראל. בעוד שאזור עוטף עזה מהווה חלק קטן יחסית משטח הקרקע של המדינה, הוא פורה מאוד. כמעט 70% מהקרקע באזור מוקדשת לחקלאות של מספר יבולים מרכזיים, כמו: תפוחי אדמה, עגבניות שרי, צנוניות ובטטה.
החוקרים העריכו את תרומת האזור בחלוקה על פי בחינת ענפי חקלאות וגידולים ספציפיים, והעריכו את הערך התזונתי הכולל שגידולים אלו תורמים לדרישה התזונתית השנתית של אוכלוסיית ישראל. הם זיהו כ- 16 גידולים שהייצור המקומי שלהם פגיע במיוחד בשל קרבתם לסכסוך, כמו: צנוניות ותפוחי אדמה.
התפוקה התזונתית של גידולי המאכל באזור העוטף מייצרת למעלה מ-50% מהדרישות הקלוריות השנתיות של אוכלוסיית ישראל שנקבעו בהתבסס על הנחיות משרד הבריאות. מעבר לתרומה הקלורית, תוצרת האזור עשירה במרכיבים תזונתיים עם מעל 100% מהצורך התזונתי בישראל, הכוללים 12 מאבות המזון כמו: סיבים תזונתיים, ויטמין A, ויטמין C וויטמין K, וחמישה מינרלים כולל אשלגן וברזל. בנוסף, מצאו החוקרים שאזור עוטף עזה שימש כמקור כמעט בלעדי לריבוי זנים של עגבניות שרי, צנוניות ובטטות.
החוקרים התמקדו בנתוני שימוש בקרקע על פי חלוקה לאזורים, במטרה לנתח את החשיבות של אזור העימות הדרומי בייצור החקלאי. הניתוח התמקד בזיהוי יבולים שהייצור המקומי שלהם נמצא בסכנה עקב נוכחות של אחוז משמעותי מהייצור באזור הסכסוך. כמו כן, החוקרים אמדו את משמעות האזור לביטחון התזונתי המקומי, על פי התרומה התזונתית של גידולי המאכל באזור הסכסוך ביחס לדרישה התזונתית של האוכלוסייה.
הממצאים חושפים כי עוטף עזה הינו אזור משגשג מבחינה חקלאית, בטווח של עד 20 ק"מ מגבול עזה השטחים פוריים במיוחד, ותורמים למעלה מ-40% בענפי גידולי השדה, הדרים וירקות. נתון המדגיש את תפקידו החיוני של אזור העוטף בייצור מזון עשיר בחומרי תזונה. כ-16 יבולים זוהו בסיכון מיוחד עקב קרבתם לאזור הסכסוך. 80% מכלל תפוחי האדמה הישראלים גדלים בעוטף עזה, נתון שמעמיד אותם בסכנה מיוחדת לצד גידולים נוספים, כמו: חיטה, צנונית, כרישה, ארטישוק ירושלמי, ג'ינג'ר, תרד, קצח, גזר, בוטנים, שעורה וצבר, המעובדים בעיקר באזור זה. בנוסף, ביבולים כמו עגבניות שרי, כותנה ובטטה, קיים פוטנציאל פגיעה ארוכת טווח בייצור המקומי עקב פגיעה בתשתית הריבוי המקומי שמאחר ובהם מעל 90% מהריבוי בישראל, נעשה בעוטף עזה.
"מצאנו שאזור עוטף עזה ממלא תפקיד קריטי בנוף החקלאי של ישראל, ותורם משמעותית הן למגזר הצומח והן למגזר החי", הסביר פרופ' שמעון רחמילביץ', מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "התוצרת של האזור צפופה בחומרי הזנה, ועולה על 100% מצריכתם של חומרים מזינים כמו סיבים תזונתיים ומיני ויטמינים ומינרלים. יתרה מכך, המעגלים הפנימיים הקרובים יותר לגבול עזה, שבהם ניתן לשער שהפגיעה בייצור המזון המקומי חמורה אף יותר, הם גם יצרנים משמעותיים של מזון עשיר בחומרים מזינים. תוצאות אלו מצביעות על כך שלמלחמת ישראל-חמאס יש השפעה מזיקה על ייצור המזון המקומי של ישראל."
היתרון העיקרי של מחקר זה הוא המהירות שבה ניתן לנתח את השפעת הסכסוך על המגזר החקלאי, בשל העובדה שהניתוח מתבצע על בסיס נתוני טרום סכסוך, המצריכים הבנה גיאוגרפית. אי לכך, מחזיקי עניין וקובעי מדיניות יכולים להשתמש בניתוח זה לטובת קבלת החלטות מושכלת שתאפשר לשקם את האזור ותציע פתרונות ארוכי טווח.
" למלחמת ישראל-חמאס יש השלכות מזיקות גם על ייצור המזון המקומי בישראל", הסביר פרופ' שמעון רחמילביץ', ממובילי המחקר. "הנתונים שלנו מצביעים על הצורך הדחוף להציף את הנזקים הללו בכדי לעורר שיח רחב בציבור הישראלי ובין מקבלי ההחלטות על עתיד החקלאות בישראל".
קבוצת המחקר כללה את: פרופ' שמעון רחמילביץ', פרופ' אברהם בן-שלג, פרופ' נטלי דה פלקו, פרופ' אורי רול, כולם מהמכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מחקר זה (מס' 100158460) נתמך ע"י משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי ונעשה במסגרת מוקד הידע דזרטרק.
