משפחת רוזנבלו מעבדת באהבה רבה את כרם הזיתים אותו בחרה לנטוע למרגלות ואדי זרקא ולהשאיר את תוואי השטח המקורי, דבר הגורם לכך שהכרם אינו מובנה בשורות מסודרות והעצים נטועים בינות עצי ושיחי היער שסביבם
אני פוגשת את איימי רוזנבלו בין שיחי העגבניות במשק גבאי. כל יום שלישי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מגיעה איימי מביתה שבנווה צוף, כשעה נסיעה, אל משק גבאי ועוזרת בטיפול בצמחים. היא אינה מפונקת – קטיף, הורדת עלים, הנמכה, הכל מכל כל. כשהתחלנו לשוחח גיליתי כי לה ולבעלה כרם זיתים וגם הם חקלאים.
אני נוסעת בחבל ארץ שאיני מרבה לבקר בו, הרי דרום השומרון מקיפים אותי, מזג האוויר הנוח מאפשר ראות טובה לכל עבר. כשאני מגיעה אל הישוב נווה צוף הכביש מתפתל בדרכי הישוב היפהפה ומוביל אותי אל ביתם של בני הזוג רוזנבלו.
איימי ומיכאל רוזנבלו עלו מארצות הברית ב-1980, "כשבדיוק הבן השלישי נולד". כשהם חדורי ציונות, תארים אקדמאיים ושלושה בנים (הבת הקטנה נולדה בארץ), השתלבו בני הזוג באקדמיה הישראלית. בשנת 1998 עברה משפחת רוזנבלו לנווה צוף (לשעבר חלמיש).
מחלון הסלון נשקף נוף קדומים יפהפה ומיכאל מסביר:
"ממולנו הישוב חרשה הממוקם על גבעת חרשה, מעל לגוש טלמונים, חרשה היא גם הגבעה הגבוהה ביותר באזור (770 מ'). למרגלותיה ניתן לראות את יישובי טלמון ואת הישוב נחליאל. משמאל נראה את בתי רמאללה. יש כאן המון וואדיות עמוקות ושיפולי גבעות והרים, והנה ביניהם, על מדרון ואדי זרקא נטוע כרם הזיתים של המשפחה".
45 דונם של עצי זית מהזן ברנע וסורי נטעה ומעבדת משפחת רוזנבלו.
מענין לדעת כי מדינת ישראל על כל ממשלותיה בחרה שלא לספח את אזור יהודה ושומרון ובהתאם להשאיר את מעמדו (שעבר לחזקת מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים) כנתון בממשל צבאי. דבר זה יצר מערכת חוקתית אנכרוניסטית שאינה מותאמת למציאות המודרנית. לכן מה שקורה היום הוא שערבי המעבד את הקרקע כמה שנים ברציפות, לפי החוק הירדני, הקרקע שייכת לו. בעוד יהודי חוכר את הקרקע מרשות מקרקעי ישראל לכ- 15 שנה. במידה והוא מעונין בהמשך החכירה עליו לחזור ולהגיש בקשה מתאימה.
משפחת רוזנבלו מעבדת באהבה רבה את כרם הזיתים אותו בחרה לנטוע למרגלות ואדי זרקא ולהשאיר את תוואי השטח המקורי, דבר הגורם לכך שהכרם אינו מובנה בשורות מסודרות והעצים נטועים בינות עצי ושיחי היער שסביבם.
את הטיפול השוטף בכרם הזיתים עושה בעיקר מיכאל ובעת המסיק באים כל בני המשפחה לעזרה.
משפחה ענפה למיכאל ואיימי, שלושה בנים ובת ו-18 נכדים ונכדות ומכולם רווים הם נחת ושמחה.
לגור ביהודה ושומרון זהו אתגר יום יומי, אתגר אישי, סביבתי ואתגר גדול עוד יותר למי שהחליט לגדל גידול חקלאי במקום. האיומים רבים ותמידיים, דבר המחייב את בני הזוג להישמר בעת עבודתם בכרם הזיתים.
"כשקם נווה צוף ניתן היה לטייל ללא מורא בוואדיות ובהרים ויחסי גומלין נעימים התקיימו עם האוכלוסייה שסביב לישוב", כך מספרים איימי ומיכאל, "מאז האינתיפאדה הראשונה השתנה הכל והיום לאחר אירועי השבעה באוקטובר המצב כמובן מתוח יותר".
בשבת 25.11.2016 הציתו מפגעים ערביים את החורשה הגובלת בגדר הישוב; האש שהתפשטה במהירות כילתה את העצים, הגיעה אל הבתים ושרפה כ-20 בתים, ביניהם הבית של משפחת רוזנבלו. השריפה הכריחה את משפחת רוזנבלו לעבור להתגורר בקרוואן בפאתי הישוב. כשנתיים התגוררו בקרוואן עד שסיימו את הבנייה המחודשת על יסודות הבית השרוף וחזרו לביתם.
מיכאל ואיימי עלו לארץ מבוסטון. מיכאל נולד וגדל בהונגריה. בהיותו בן 12 עברו הוריו לשיקגו. איימי נולדה באזור שיקאגו וגדלה באזור ניו יורק. כשהתחתנו עברו השניים להתגורר בקיימברידג' שבמסצ'וסטס.
"איזו החלטה גדולה זו לעלות לארץ ישראל", אני אומרת, ושניהם פורצים בצחוק. "זו לא החלטה, זה אולטימטום", אומר מיכאל. מתברר כי איימי שאחרי התיכון היתה שנה בהכשרה של תנועת בני עקיבא בקיבוץ סעד, רצתה להישאר בארץ. איימי, שהחליטה להישמע להוריה, חזרה לארה"ב ללמוד באוניברסיטה כשבליבה ידעה שאת עתידה היא תבנה בארץ ישראל. "אז היה לי חשוב להבהיר את הדברים לפני הפגישה הראשונה", אומרת איימי, "לשמחתי זה היה גם בתוכנית של משפחתו של מיכאל והוריו עלו לישראל עוד לפנינו. אנחנו סיימנו את הלימודים ואז עלינו. ההורים שלי עלו לארץ כמה שנים אחרינו". ברור כי השניים ינקו את הרצון לחיות במדינת ישראל לאורך שנות ילדותם.
לטעת ולעבד כרם זיתים זוהי הגשמה מלאה של ערכי הציונות עליהם גדלו השניים. הכרם שסובל מפגעים שונים זוכה לטיפול מקסימאלי בערכי החקלאות המשולבת. למיכאל חשוב לטפל בעצים, לדשן, להשקות ולטפל במזיקים ובמחלות. הוא בוחר בטיפולים יעילים דיים אך ידידותיים לעצים, לסביבה ולאדם. במרבית השנים מצליחים בני משפחת רוזנבלו להגיע ליבול טוב של זיתים ראויים למסיק, אך בעונה האחרונה סבלו מנגיעות גבוהה של זבוב הזית בפרי. "שמנו מלכודות, תחנות האכלה, ולמרות זאת הפרי היה נגוע". היות ובעבודתי אני מדריכה חקלאים בתחום הגנת הצומח אני מרשה לעצמי להמליץ למיכאל ואיימי כיצד להתכונן ולטפל במזיק בעונה הקרובה.
מיכאל רוזנבלו הוא פרופ' אמריטוס לפיזיקה ועובד כחוקר ומרצה באוניברסיטת בר אילן. "פיזיקה ניסיונית", אומר הפרופ'. מה זה אומר? אני שואלת ומיכאל מסביר: "אני מתעסק בעיקר בקוואנטום אופטיקה ולייזרים, אלקטרו אופטיקה. זה תחום שחי, מאוד חי" . ואני שמתעניינת בדיון האם פיזיקה היא תחום שעדיין יש מה לגלות בו? זוכה להבין מהפרופ' שהיום כבר לא חושבים שהפיזיקה היא "מדע שקופא על שמריו" משום שיודעים לומר שהחומר שאנחנו מכירים הוא רק אחוז קטן מהחומר שהיקום עשוי ממנו ואין לנו מושג, צל של מושג, מה יש, ויש! מה זה אנרגיה אפלה וחומר אפל, המון, יש מה לחקור במשך עוד הרבה שנים"… מיכאל מספר שהמנחה שלו, (לדוקטורט' באוניברסיטת MIT) וחבר טוב פרופ' ריינר וויס, קיבל ב-2017 פרס נובל על גילוי הגלים הכבידתיים ובניית אנטנה גרביטציונית, גלאי לגלי גרביטציה, מסתכלים על זה ולומדים על מה שיש שם בחוץ.
איימי למדה בהארוורד תואר שני בפסיכולוגיה ולאחר מכן עבדה מספר שנים במעבדות הביולוגיות שבהרווארד על Bacillus subtilis. הגילוי הבלתי צפוי שגילתה, שהוא בעצם פנוטיפ חדש למוטציות בספורולציה, הביא לפרסום מאמר בנושא. פרסום המאמר אפשר לה להתקבל ללימודים ישירים לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב כשעלתה לישראל.
(בצילוס הינו שם של סוג חיידקים, בעלי צורת מוט. חיידקים אלו בתנאים סביבתיים קשים משנים את המבנה שלהם לצורת קפסולה מוגנת הנקראת נבג (ספורה), המסוגלת לשרוד שנים רבות. כשמשתנים התנאים לתנאים נוחים, הנבגים נובטים והופכים לחיידקים פעילים .בנבגים של חיידקי הבצילוס יש רעלנים. למינים שונים יש רעלנים שונים. יש רעלנים הפוגעים בחרקים, ויש רעלנים הפוגעים בפטריות. עובדה זו, יחד עם היכולת לשרוד בתנאים קשים, נוצלה להפיכתם לאמצעי הדברה ייחודי. בארץ קיימים מספר חומרי הדברה לפגעים שונים המבוססים על בצילוס).
גם בהדברת מזיקים בזיתים ניתן להשתמש בחומרי בצילוס שונים, בעיקר נגד זחלי עשים. כחלק מהטיפול בכרם הזיתים תולה מיכאל חוטי בלבול לסס נמר ומלכודות ללכידה המונית של זבוב הזית. כדי למנוע מהחזירים והדורבנים לעשות נזק למערכת ההשקיה החליט להעביר את הטפטוף בגובה הגזע והמים מטפטפים למטה. זה עובד. הזן ברנע בכרם הזיתים סובל מנגיעות בחיידק הסבסטנוי (פסאודומונס סבסטנוי) שלמיטב ידיעתי אין לו טיפול יעיל, וחיזוק העצים על ידי טיפול מיטיב יכול לסייע בהארכת חייהם.
מאז 2006 מנהלת איימי את המעבדה והייצור בחברת "איזון פארמה בע"מ". החברה מייצרת חומרים מבוססי צמחים לבעיות רפואיות שונות. איימי מספרת על מי פה לדלקת חניכיים שהוא כבר מסחרי. מוצרים אחרים שכבר פותחו הם ג'ל לטיפול בפצעים הנגרמים לחולי סכרת ולפצעי לחץ, ושטיפת פה לטיפול בפצעים בפה הנגרמים מטיפולים כימותרפיים. אלו ואחרים עדיין לא מסחריים. איימי מספרת שלפני שלוש שנים תרמה כליה וחשוב לה להזכיר זאת על מנת שאנשים ידעו שהדבר אפשרי גם בגיל מתקדם.
כרם הזיתים של משפחת רוזנבלו כמו לקוח מציור, האדמה הכבדה לחה ופרחי החורף נובטים בינות לעצים. הנה חקלאות אחרת, חקלאות המשוחחת עם הטבע שסביבה, ומאפשרת גם רווח כספי לחקלאי; חקלאות שמתחשבת ולוקחת בחשבון משתנים קיימים, תוואי שטח וחיים שהיו כאן קודם.
אנשים מדהימים פגשתי בינות לעצי הזית ולנוף הקדומים שסביבם, אנשים אכפתיים, נותנים מכל ליבם, אוהבים טבע ואדם, חי ואדמה. אנשים זקופי קומה וישרי דרך, כאלו הם מיכאל ואיימי רוזנבלו.