שמונה יישובים בנגב המערבי צפויים לחזור הביתה עד יולי הקרוב. יש מי שחוזרים עוד לפני תום שנת הלימודים וכאלה שעדיין חוששים. ומה יהיה על התמהיל החילוני-דתי העדין בכרם שלום?
*תמונה ראשית: קיבוץ רעים. "בתים שנפגעו קשה הרסנו ואנחנו בשלבים מתקדמים של תכנון ובנייה חדשה". צילום: דני טלקר
על אף שממשלת ישראל חידשה את הלחימה ברצועת עזה, מה שהעלה את רף הכוננות ביישובי הנגב המערבי ולהשבתת מערכת החינוך, הודיעה בשבוע שעבר מנהלת תקומה כי שמונה יישובים, שהיו עד כה מפונים למקומות מגורים זמניים, צפויים לשוב לבתיהם עד יולי 2025: רעים, כרם שלום, סופה, ניר יצחק, נירים, עין השלושה, נחל עוז ונתיב העשרה.
על פי הנתונים שהוצגו, עד היום שבו לבתיהם כ-53 אלף מתוך כ-64 אלף תושבי החבל ל-33 מיישובי החבל. תושבי היישובים הללו, שעד כה לא יכלו לחזור לבתיהם, אם מסיבות ביטחוניות ואם כי נדרש שיקום למבנים, מחשבים כעת מסלול מחדש.
רוצים לשמור על הזכויות, ממתינים עם החזרה
לצד חברי קיבוצים שחוששים עדיין לחזור, יש כאלה שלא מחכים לסיום שנת הלימודים, חלקם חזרו כבר כעת לקיבוצם.
"מימון הסדר הביניים מסתיים בסוף יוני" מסבירה זוהר מזרחי מזכירת קיבוץ רעים. "45 אחוז מתושבי רעים כבר חזרו לקיבוץ באופן מלא. 42 אחוז נותרו במקום המגורים הזמני בתל אביב והיתר מפוזרים במקומות שונים בארץ". רוב המשפחות, היא אומרת, מתכננות לחזור עד יולי לקיבוץ. "יחד עם זאת, יש מספר פניות, שמתרבות עם חידוש הלחימה, של משפחות שמבררות לגבי שנת חופש", כלומר חברים שרוצים לשמור על זכויותיהם, אך כרגע ממתינים עם החזרה. "ערכנו התאמה לנהלים כדי לאפשר לחברים לקחת שנת חופש מיולי 2025 עד יוני 2026, בלי שהדבר יפגע בזכויותיהם".
זוהר לא יכולה לאפיין משפחות שחזרו לקיבוץ מול אלו שבחרו להישאר בתל אביב. "יש ביניהן גם זוגות צעירים, גם משפחות צעירות עם ילדים בגילאי בית ספר יסודי וגם מבוגרים שיש להם בנים או בנות עם משפחות צעירות שרוצים להישאר סמוך למשפחה".
לצד חיים במקום שהוא אנטיתזה לקיבוץ השקט, למדו החברים להעריך גם את היתרונות שבעיר הגדולה: תחבורה ציבורית נוחה ונגישה, בתי חולים המציעים טיפולים זמינים והיצע מקומות עבודה.
איך מנהלים קהילה שחציה ברעים וחציה בתל אביב?
"יש קושי לנהל, להנהגת הקהילה זה מצב מורכב. החינוך מפוצל, המרפאה מפוצלת ויש הרבה התאמות לעשות. פגישות ההנהלה נערכות בזום, האסיפות בזום. המנהלים נמצאים על הקו, כשלפחות פעמיים בשבוע אני נוסעת לתל אביב".
זוהר עצמה חזרה עם משפחתה לרעים. "בעלי והבן שלנו חזרו כבר מוקדם יותר השנה. הבת הצעירה תלמידת י"א והיא זו שהתעקשה לחזור, רצתה הביתה. זה עשה טוב לכולנו ואני מברכת על כך".
זוהר מספרת שמרבית הבתים שנפגעו קל עד בינוני שופצו. "בתים שנפגעו קשה הרסנו ואנחנו בשלבים מתקדמים של תכנון ובנייה חדשה. הקיבוץ מתחדש ומי שיכנס לכאן לא יראה את פגעי 7 באוקטובר. זו הייתה ההחלטה והיא נראית לי נכונה, זה מאפשר לילדים להסתובב בצורה חופשית בקיבוץ בלי לחשוש שיתקלו במשהו שיכול לעורר את הזוועות".
חידוש הלחימה לא פוגע בתחושת הביטחון?
"חידוש הלחימה הוא עוד מסמר בתחושת ההפקרה וחוסר העניין של הממשלה בקהילות שלנו וביכולת שלנו להשתקם ובחטופים. אבל אין לנו ברירה אלא להסתכל קדימה, לחזור לחיות כמו שהיינו ולממש את פוטנציאל הגדילה. זה יותר חזק מכל דבר".
כל עוד הצבא בפנים, אנחנו לא קו ראשון לחמאס
גם גאולה רבי מכרם שלום, נשואה לדודי ואימא לשבעה, תחזור לקיבוצה לאחר הפסח. "שאלנו את הילדים שהיו נחרצים לחזור לקיבוץ כמה שיותר מהר, הם מתגעגעים".
כרם שלום בעיצומו של שיקום אינטנסיבי, מספרת גאולה. "המשפחות שיפצו את הבתים, צביעה מבפנים ומבחוץ, תיקוני נזקים בפרגולות ויש כאלה שניצלו את ההזדמנות להרחיב את הבית. יש בתים שכבר נמסרו למשפחות, יש כאלה בתהליך של שיפוץ". אחרי חג פסח יחזרו בהדרגה משפחות לכרם שלום. "לכל משפחה הקצב שלה והזמן שלה והיא תחזור כשמתאים לה. אנחנו מקווים שעד סוף הקיץ הרוב יחזרו וכנראה שמעט משפחות יזדקקו לעוד זמן".
על אף שגם בכרם שלום יהיו משפחות שלא יחזרו בגלל מצב בטחוני, קיבלה הנהגת הקיבוץ החלטה לחזור. החזרה הביתה, לקיבוץ שממש נושק לגבול עם רצועת עזה, מלווה בהתרגשות אך גם בחששות גדולים.
"יש חששות, גם לנו המצב אמביוולנטי. יש צורך בתחושת שייכות לבית, אנחנו רוצים להיות בבית שלנו בקיבוץ שלנו. יחד עם זאת, המצב היום מורכב. מצד אחד, טוב יותר ממה שהיה לפני המלחמה, מצד שני, איבדנו את התמימות שהייתה. לכרם שלום יש כיתת כוננות מצוינת, רבש"צ מצוין שלחם והגן על הבית, יש אנשים וחברים שאפשר לסמוך עליהם. זה נותן כוח. הנשימה נעתקה כשהוחלט על חידוש הלחימה, אבל כל עוד הצבא בפנים, זה מחזק מבחינה ביטחונית, אנחנו לא הקו הראשון לחמאס. הכול עדיין מאוד שברירי ורגיש ואנחנו לוקחים בחשבון שאחרי חודש אולי נרגיש שזה בלתי נסבל".
לאחר הפסח מתוכננות לחזור 13 משפחות, ארבע מתוכן משפחות דתיות. רוב החברים שחוזרים כעת הם חברים ותיקים שהובילו את השיבה לקיבוץ.
אלמוג בוקר כתב בדף הפייסבוק שלו על 20 משפחות מהציונות הדתית שהגיעו לקיבוץ במטרה לבחון להצטרף אליו.
לגאולה, כיום דוברת הקיבוץ וחברת ועדת קליטה ובעבר רכזת הקהילה, חשוב לדייק: "אנחנו משפחה דתית והגענו לכאן ב-2018 כשהקיבוץ הפך לקהילה מעורבת. נעשתה פה עבודה משמעותית בנושא החיים משותפים, חילונים ודתיים, גם בשוטף, גם בחיי הקיבוץ. יש לנו קהילה מעורבת, כאשר רק שליש הם דתיים. חיים פה יחד אנשים שונים ומגוונים, גם מבחינה דתית וגם מבחינת דעה פוליטית. יש מגוון גדול ואנחנו מצליחים לחיות ביחד ולקיים חיי קהילה. אנחנו רואים חשיבות שכל 'מגזר' יקבל מה שהוא זקוק לו, לכן יש בית כנסת וגם פאב שפתוח בשישי בערב והרבה מהאירועים אנחנו חוגגים ומציינים יחד כקהילה. לא באנו לשנות זה את זה ולא לטשטש זהות. לצד השונות והגיוון יש לנו עולמות ענקיים משותפים שטוב לנו להיות בהם יחד".
גאולה מדגישה שהתמהיל של שני שלישים חילונים ושליש דתיים ישמר גם כעת. "חד-משמעית נשמור על המרקם. כרם שלום צריכה לשמור על הייחודיות הזו. אין רצון להציף במשפחות דתיות. מה שיחזק אותנו אלו משפחות חילוניות שרוצות לבוא. אחרי פסח תיבנה שכונה חדשה ל-45 משפחות, שתוכננה לפני 7 באוקטובר. יש תב"ע מאושרת ואנחנו חייבים לגדול. אנחנו מסתכלים קדימה, הכי משמעותי שיצטרפו אלינו עוד אנשים, כרם שלום זו קהילה חזקה ומלוכדת".
לגאולה חשוב להדגיש כי אין נכון או לא נכון בין הקיבוצים שבחרו לחזור לאלו שאומרים בואו נחכה. "כל אחד מה שנכון לו וכל קהילה מה שנכון לה".
חמישה יישובים נוספים: כפר עזה, ניר עוז, בארי, כיסופים וחולית, ימשיכו לגור ביישובים הזמניים עד להשלמת תהליך השיקום המלא של יישוביהם ולאישור הביטחוני לחזרתם.
שלום, כרם שלום
זו ציונות: התנועה הקיבוצית ממשיכה להוביל את שיקום והתחדשות הנגב המערבי. בקיבוץ כרם שלום, המשלב קהילות חילוניות ודתיות, התקיים ביום שישי, 28.3, כנס אליו הגיעו עשרות משפחות המתעניינות להצטרף לקיבוץ. מעוניינים להצטרף? פרטים באתר התנועה הקיבוצית.
