לקיים עם דודו (דוד) אמיתי שיחת פרידה מתפקידו כמנהל ארכיון "השומר הצעיר" ביד יערי, גבעת חביבה, זה אירוע אישי, עצוב בשבילי. אנחנו צועדים בצוותא שנים רבות מתוך הבנה לגבי המטרות של הארכיון וסולם ערכים אידיאולוגי ותנועתי משותף
כאשר אני משוחח עם דודו על ספל קפה וכוס מים קרים באמצע יוני החם, אינני שוכח שאני מדבר עם יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע. דודו סיים את תפקידו בארכיון התנועתי אך פניו עדיין לארכיונאות וימים יגידו כיצד.
מהערבה הדרומית לאמריקה הצפונית
דודו נולד בקיבוץ עין החורש בשנת 1956. עם סיום לימודיו במוסד החינוכי "מעיין", התנדב לשנת שרות שלישית בתנועת השומר הצעיר בקן חולון. בצבא שירת בנח"ל המוצנח (גדוד 50) במסגרת גרעין בנים מייסדי קיבוץ סמר. בסמר היה רפתן, מורה, ורכז משק. במקביל סיים תואר ראשון בהיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. לאחר 18 שנות חברות בסמר, נסע ללוס אנג'לס עם משפחתו, ושם עבד כשליח השומר הצעיר וגבעת חביבה ומחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית. עשה תואר שני במידענות באוניברסיטת קליפורניה. בשנת 1998 חזר לארץ ובשנת 2002 הגיע לרכז את הספרייה בגבעת חביבה. בשנת 2005 נכנס לעבודה ביד יערי וב-2007 החליף את דליה מורן בריכוז וניהול הארכיון. במשך 21 שנות עבודתו שימש גם כדוברה של גבעת חביבה. דודו הוא אב גאה לארבע בנות ובנים, וסב שמח לשניים.
"הארכיונים הקיבוצים הקדימו את זמנם"
דודו מבקש לפתוח את דבריו בנושא הארכיונאות היישובית-המקומית, הקיבוצית. "לצערי" הוא אומר, "כ-50 אחוז מהחברה הישראלית איננה מתועדת ארכיונאית (חרדים, ערבים, מושבים ועוד). התנועה הקיבוצית היא דוגמה זוהרת למודעות ולצורך בתיעוד ארכיוני. לא רק כבניית זהות יישובית ותנועתית אלא גם כחלק בלתי נפרד ממהות הקהילה. ועם רוח גבית חזקה של תנועות המחאה, הארכיונאות הקהילתית היא הדבר החם ביותר בארכיונאות העולמית".
בגאווה הוא מוסיף: "הארכיונים הקיבוציים הקדימו את זמנם. הארכיון איננו גוף פסיבי, אלא סוכן אקטיבי-חינוכי ותרבותי לשימור וטיפוח קהילתי. שני הארכיונים התנועתיים המרכזיים, יד יערי ויד טבנקין, ראו עצמם כגופים מרכזיים לא רק לשם תיעוד המעשה, אלא גם, ולא פחות חשוב, כגופי הדרכה וסיוע לארכיונים הקיבוציים עצמם. שילוב כוחות בין הארכיונים התנועתיים והקיבוציים אפשרו לארכיוני הקיבוצים והתנועות להימנות על השורה הראשונה של המקצוע בישראל. הסיפור של הקיבוץ כחלק מהנרטיב הציוני לא היה מתאפשר ולא יתאפשר ללא חומרי ארכיון. חברה החפצה שהדגל שלה יתנוסס וסיפורה ימשיך, חייבת בארכיון: 'אין מחר ללא עבר'!".
רוח קולקטיבית
מרכז יד יערי עומד על שלוש רגליים מרכזיות מראשיתו: ארכיון, מחקר, פרסום והנגשה לציבור. השילוב המיוחד הזה נתן ליד יערי מעמד מיוחד של מוסד מוביל, שנמצא תמיד בשורה הראשונה של כל פרויקט ומחקר תיעודי של מדינת ישראל והעם היהודי בתקופה המודרנית. יד יערי מצטיין בפרשנות מרחיבה של המנדט שניתן לו לתיעוד השומר הצעיר והמעגלים הקרובים אליו, מבחינת השקפת עולם (תיעוד מחנה השלום והחברה הישראלית המשותפת). השילוב בין מחקר, ארכיון ופרסום מאפשר בסיס כוח חזק, חיוני ומתחדש.
מה מייחד את הארכיון?
"הארכיון לקח אחריות על תיעוד היוצר והיצירה הקיבוצית לדורותיה, והבאתו של הדימוי החזותי אל קדמת הבמה. אלה גרמו ליד יערי להיות מהשותפים המרכזיים של כמעט כל פרויקט ארכיוני לאומי בישראל.
ארכיון יד יערי מתאפיין ברוח קולקטיבית וערכית של האצלת סמכויות ועידוד יזמות עם דגש על שירות הציבור כעדיפות ראשונה. אנחנו מקבלים משובים חיוביים רבים המעידים על צוות הארכיון וטיב השרות שלו".
במה אתה רואה את עיקר פעילותך בארכיון?
"בהרחבת שיתוף הפעולה בכל שלושת התחומים: ארכיון-מחקר-פרסום ובהגדלת המשאבים הכספיים, הצערת והתמקצעות כוח אדם שעומדים לרשות הארכיון.
מעבר להשגת תמיכה ציבורית כספית בפעילויות הארכיון אני רואה כהישג מרכזי את פרויקט הקטלוג המקוון ברשת, מבצע שעשה שינוי דרמטי בחשיפת הארכיון לציבור, בהתייעלות ובשיפור נוהלי העבודה שלו. פרויקט חשוב זה התאפשר הודות לתמיכה ועזרת קרן 'יד הנדיב' (קרן רוטשילד), כאשר הטריגר היה יובל המאה לקיבוץ (את הפרויקט ניהל וריכז דודו אמיתי. י"ד)".
אנחנו ממשיכים בשיחת חולין בסטודיו לציור שלי. מדברים על אומנות ודברים שבין החומר לרוח. על משמעות הדימוי החזותי הפיזי. האם אפשר להסתפק רק בחומר דיגיטלי?
אני זורק שאלה לחלל: "מה עם העננים?", ודודו מאשר: "האמת שקיימת גם אפשרות שחברה שמחזיקה ענן מחשוב תיסגר. היו כבר עננים שנעלמו… בשימור הארכיון חייב גיבוי מקומי של החומר. אי אפשר להסתמך רק על הענן".
ואכן, הדימוי החזותי, קל וחומר יצירה אומנותית, אי אפשר להמחיש רק באמצעים דיגיטליים. יש למצוא את השילוב האופטימלי בין שימור היצירה האמיתית לבין שימור בהעתקה.
דודו מעיר: "בשימור הדיגיטלי יש בעיה של השתנות מתמדת של החומרה והתוכנה. זה יוצר קושי עקב הדרישה למיומנויות מקצועיות שלא קיימות אצל כל הארכיונאים".
כיצד אתה צופה את עתיד הארכיונאות הקיבוצית?
"אחד הכיוונים שצריך לשקול ברצינות זה מודל של ארכיונים אזוריים שיעזרו לארכיוני היישובים להתמודד עם אתגרים חדשים של שמירת דימויים חזותיים וגיבוי של חומרים דיגיטליים לאורך זמן, זאת נוכח העלויות הגבוהות ואיכות כוח האדם הנדרשים למימושם". ועוד אומר דודו במבט צופה פני עתיד: "אל נשכח שלפתחנו כבר עומדת הבינה המלאכותית".
בשם רבים מעובדי ארכיוני הקיבוצים, עובדי יד יערי וארכיון השומר הצעיר, בשם ידידיו הרבים. תודה על שנים רבות של חברות מקצועית ואישית ושמירת הגחלת התנועתית.
