מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל, דגן יראל, בהחלט שבע רצון מהחלטת הממשלה לגבי הרפורמה, אבל עדיין לא נשמע רגוע. "באוצר עבדו על הרפורמה בסתר במשך כשנתיים, בזמן שהרפתנים שלנו עובדים מסביב לשעון תחת אש", הוא אומר. "בזכות אחדות השורות של כולנו הסרנו את איום המיידי על עתיד החלב הישראלי, הייצור המקומי וביטחון המזון"
*תמונה ראשית: דגן יראל במהלך אחת ההפגנות נגד הרפורמה. צילום: התאחדות יצרני החלב
"תם אך עדיין לא הושלם", כך מסכם דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל את החלטת הממשלה שלא לכלול את הרפורמה בשוק החלב בחוק הסדרים. משמעות ההחלטה היא שהיוזמה המהפכנית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נכללת בתקציב המדינה לשנת 2026, שצפויה גם להיות שנת בחירות וכאשר כרגע כל הקשב של אזרחי ישראל הוא נגד המלחמה מול איראן וחיזבאללה. "יצאנו למאבק הקשה הזה במטרה עיקרית אחת: להסיר את הרפורמה הרעה הזו מחוק ההסדרים ואיתה את האיום המיידי על הרפת הישראלית. מטרה זו הושגה ופרק החוק מאחורינו, לאחר שהממשלה והכנסת קיבלו החלטה נכונה ומתבקשת לעצירת המהלך".
יראל כמובן מרוצה מהצלחת השלב הנוכחי במאבק ומסביר כי המהלך כולו נתקל בחומה גדולה של קשיים. הקואליציה שהוקמה מצד משק החלב דאגה להציג את הטענות הללו בארבעת החודשים האחרונים – ובסופו של דבר זכתה לאוזן קשבת בציבור בישראלי וגם מצד מקבלי ההחלטות. "כדאי לשים לב לדברי ההסבר לפיצול הרפורמה במליאת הכנסת", אומר יראל."בדברים נכתב, בין היתר, כי במהלך הדיונים בוועדה למיזמים ציבוריים, שבה נדונה הרפורמה בכנסת, '…התבררו הקשיים ברפורמה המוצעת נוכח השלכותיה על זכויותיהם הקנייניות של יצרני החלב והמחלבות, וכן התברר חוסר בשלותה של הרפורמה המוצעת..'. ועדיין נזכור כי יש לנו עוד דרך לעבור, כדי להבטיח את עתיד הרפת הישראלית, הייצור המקומי, והוודאות היצרנית והכלכלית של הרפתנים".
"הרפורמה נולדה בחטא"
יראל (50), חבר קיבוץ שפיים, יציין בקרוב שנתיים מאז כניסתו לתפקיד מנכ"ל התאחדות יצרני החלב. אחד האתגרים שעמם התמודד בתקופה זו היה הסיוע לרפתנים בעוטף עזה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר ולרפתנים בצפון במהלך המלחמה. נראה שבהתאחדות יצרני החלב כבר הגיעו מאוחדים למדי למאבק מול הרפורמה במשק החלב, אף שהם הופתעו ממש כמו כל מי שקשור לענף – במיוחד לאחר שנתיים כל כך קשות ורצופות באתגרים.
מה היו התגובות של הרפתנים ביישובים כמו נחל עוז, או להבדיל כפר גלעדי או בית הלל, לרפורמה?
"התחייבנו לעצמנו לא להשאיר אף רפת מאחור", אומר יראל. "כולנו הבנו שבלי רפת בגילת, ביכיני, בנחל עוז, בנירים או בעלומים – לא תהיה רפת במרחביה, באחיהוד, בבית הלל, בדפנה או בכפר גלעדי. כל הרפתנים, מהרפתות המושביות והקיבוצית כאחד, ללא הבדל גיאוגרפי או אחר, עמדו יחד בחזית המאבק מתוך הבנת גודל האירוע והאתגר, מתוך אמונה שלמה בצדקת הדרך, ומתוך סולידריות, ערבות הדדית ושותפות אמיתית".
מה לדעתך היו הבעיות העיקריות ברפורמה?
"הרפורמה הזו נולדה מלכתחילה בחטא. היא גובשה ללא עבודת מטה מקצועית ומעמיקה, וללא שיתוף אף גורם רלוונטי: משרד החקלאות וביטחון המזון, יצרני החלב, מועצת החלב, ומשרד הכלכלה שאחראי על המחלבות. בנוסף, התברר שבאוצר עבדו עליה בסתר במשך כשנתיים, בזמן שהרפתנים שלנו עובדים מסביב לשעון תחת אש וחלקם אף שירתו מאות ימי מילואים בחזית הלחימה. היה כאן ניסיון למחטף, שקודם באופן אובססיבי ותמוה כרפורמת דגל, אלא שלאורך כל התהליך התגלו כשלים וחורים מהותיים, הן באופן גיבוש וקידום הרפורמה והן בהיבטים המקצועיים, התפעולים ומשפטיים של ההצעה. למשל, סביב סוגיות ליבה כמו עתיד הייצור המקומי, חובת רכישת חלב מרפתנים, זכויות הקניין של הרפתנים, מבנה הענף, השלכות עומק ארוכות טווח ועוד.
"היועצת המשפטית לכנסת פרסמה בנושא חוות דעת נוקבת וקבעה באופן חד-משמעי כי יש לפצל את רפורמת החלב מחוק ההסדרים ולנתבה לוועדת הכלכלה. בנוסף, היא הבהירה כי מדובר ברפורמה מקיפה ועמוקה, הפוגעת בזכויות קניין, שלא קדמה לה עבודת מטה כלכלית, בין-משרדית או ציבורית מספקת, וקידומה במסגרת לוחות הזמנים של חוק ההסדרים מעורר קשיים משפטיים מהותיים. גם בג"צ קיבל באופן תקדימי את עתירתנו כנגד אופן קידום הרפורמה בכנסת, למרות שהליך החקיקה טרם הושלם. ככל שההליך היה ממשיך, המדינה הייתה צריכה לצלוח גם את מבחן הבג"צ".
ספר קצת על שיתוף הפעולה מול מועצת החלב ומול גופים אחרים כמו הלובי החקלאי – בשגרה וגם במאבק נגד הרפורמה.
"הרפת הישראלית מציינת בשנה זו 100 שנה. במרוצת השנים קם כאן ענף חלב לתפארת מדינת ישראל המבוסס על יעילות, איכות, חדשנות טכנולוגית, ניהול מקצועי, טיפוח העדר, קיימות ועוד. בין היתר הצלחתו של הענף נעוצה בשיתופי פעולה עם גורמים שונים, בהם מועצת החלב, הלובי החקלאי, שותפים לדרך במרחב החקלאי וגורמים נוספים. במאבק פעלנו בשיתוף פעולה הדוק, כחזית מאבק משותפת עם מועצת החלב וכל הארגונים במרחב החקלאי, בתמיכה מלאה משר החקלאות וביטחון המזון והלובי החקלאי בכנסת. שילוב זה היה מכפיל כוח משמעותי והוכיח את עצמו בגדול. אין ספק כי ההנהגה החקלאית נרתמה בכל מאודה להצלת הרפת הישראלית, ולצדה חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, ששמו בצד כל מחלוקת אידיאולוגית, והיו שם עבור הרפתנים והחקלאים לאורך כל המאבק – בדיונים בכנסת ובפעילות בשטח. לחקלאי ישראל יש שותפי אמת בכנסת, שמאמינים בכל מאודם בחקלאות המקומית, בתפיסת העולם שהיא מגלמת, בערכה הלאומי ובחשיבותה העצומה לשמירה על ביטחון המזון בישראל, בכל תנאי".
מה הייתה מידת ההתגייסות של הרפתנים נגד הרפורמה? נראה שפשוט כל מי שקשור לענף החלב בישראל התנגד למהלך?
"להישג המרשים אליו הגענו ישנם שותפים רבים, אך הוא בראש ובראשונה בזכות הרפתנים, בזכות כולנו, שעמדנו בחזית המאבק הממושך והקשה מאז ה-4 בנובמבר 2025, היום שבו שר האוצר הכריז לראשונה במסיבת עיתונאים על הרפורמה המבנית בענף החלב, במסגרת חוק ההסדרים וכחלק מתקציב המדינה. הרפתנים היו שם במחאות, בהפגנות, בכנסים, ברשתות החברתיות, בערוצי התקשורת, בסרטוני ההסברה, בדיונים בכנסת – מרחוק ומקרוב. הם התייצבו כחומה בצורה נגד הרפורמה והמחישו פעם נוספת את עוצמת הרפת הישראלית וכלל גורמי ענף החלב. כולנו יחד התמודדנו עם מנעד של רגשות, לאורך רכבת ההרים שעברנו בארבעת חודשי המאבק. בזכות אחדות השורות, הנחישות והאמונה בדרך של הרפתנים – של כולנו – הסרנו את איום המיידי על עתיד החלב הישראלי, הייצור המקומי וביטחון המזון, ובעיקר הבאנו בשורה לכלל הציבור הישראלי".
"מצדיע לרפתנים שלנו"
ביום האחרון של חודש פברואר החלה המלחמה השנייה בין ישראל מול איראן תוך פחות משנה, הפעם כאשר ארה"ב מובילה את המהלך. פרוץ המלחמה הכניס את המדינה למצב חירום, עם ירי נרחב של טילים בליסטיים מאיראן על העורף. כעבור יומיים גם הצטרף חיזבאללה למלחמה, לאחר שהחל בירי לעבר יישובי הצפון. רפתני ישראל והמחלבות נכנסו למצב חירום, אך ממשיכים לעבוד במצבת כוח אדם מלאה. עשרה ימים מפרוץ המלחמה הודיעה הממשלה על הוצאת הרפורמה מחוק ההסדרים – צעד שהתקבל באנחת רווחה במשק החלב.
האם לדעתך פרוץ המלחמה בישראל, ובמיוחד בצפון, גרמה לטרפוד הרפורמה?
"ראשית, נדהמנו לגלות שגם עם פרוץ המלחמה החליטה ועדת המיזמים הציבוריים בכנסת לחזור לדון על רפורמת החלב וסגירת מאות רפות בגבולות ובכל נקודה", מספר יראל. "גם המלחמה לא עצרה את המהלך וכולנו נאלצנו להתמודד עם מציאות מבישה, בה הרפתנים נלחמים בשתי חזיתות – על ביטחון המזון בישראל ועל עתידם. לא נוכל להתעלם מהמציאות הביטחונית ברקע קבלת ההחלטה על-ידי הממשלה והכנסת לעצירת המהלך המסוכן, אך כדאי לציין בהקשר זה שלוש עובדות מהותיות. האחת, התנגדות גורפת בקרב חברי הוועדה והקואליציה נגד הרפורמה גם לפני המלחמה. השנייה, ההבנה בדרגים הגבוהים ביותר בממשלה כי מדובר ברפורמה שנויה במחלוקת, שסיכוייה לעבור נמוכים מאוד. השלישית – וכפי שציינתי בפתח הדברים – קשיים משפטיים מהותיים וחוסר בשלותה של הרפורמה שהוצעה, כפי שבאו לידי ביטוי בדברי ההסבר לפיצול הרפורמה מחוק ההסדרים במליאת הכנסת.
מה המסר שלך בימים אלה למאות הרפתנים בגבול הצפון, ששוב מתמודדים עם ביצוע עבודתם תוך כדי מלחמה?
"אני מצדיע לרפתנים שלנו לאורך גבול הצפון על התמודדותם ההרואית, פעם נוספת, עם מציאות ביטחונית קשה מנשוא. הם עובדים מסביב לשעון בחירוף נפש אך הם לעולם לא יוותרו. שוב, הם נדרשים לשאת בשליחות החלב שלנו תחת אש וממשיכים בייצור חלב איכותי חרף אזעקות, שיגורים וסיכונים ממשיים. רפתני הצפון, ולצדם כל רפתני ארצנו, חוזרים ועומדים במבחן הקשה ביותר, מבחן המעשה. כותבים עוד פרק במהותה של שליחות לאומית במיטבה, מסמלים את עוצמתה של הרפת הישראלית והמחויבות של כלל הגורמים בענף החלב לביטחון המזון בכל בית. אין ספק שהרפתנים שלנו הם מקור השראה בתעצומות הנפש שלהם, במסירותם ובדבקותם במטרה: ייצור חלב ישראלי בכל מצב ותנאי".
משיחות עם רפתנים עולה תסכול לגבי מידת הידע שהיה לציבור כלפי הרפורמה ועל משק החלב באופן כללי. מה דעתך על הנושא?
"ידענו לאורך כל הדרך מה אנחנו עושים וגיבשנו אסטרטגיה סדורה בארבע זירות פעילות, לרבות התקשורתית והציבורית. קולם האותנטי והישיר של הרפתנים הגיע לציבור דרך אלפי כתבות, ראיונות וידיעות בכל הערוצים והרשתות החברתיות. כמעט מדי יום הייתה לנו נוכחות תקשורתית וממשקים עם אזרחי ישראל. המסרים שלנו הגיעו לציבור, השפיעו על עמדותיו והיו נדבך עצים לכל הדעות. במבחן התוצאה הצלחנו להסיר את האיום המיידי על עתיד הרפת הישראלית גם בעזרת דעת הקהל הציבורית, אך כמובן שתמיד יש מקום לשיפורים בהמשך".
אילו נושאים הם לדעתך החשובים ביותר לשיפור במשק החלב, גם אם לא תיושם רפורמה כלשהי?
"עוד מוקדם לדבר על זה. עם זאת אומר: השגנו את מטרתו העיקרית של המאבק, אך יש לנו עוד דרך לעבור, כדי להבטיח את עתיד הרפת הישראלית, הייצור המקומי, והוודאות היצרנית והכלכלית של הרפתנים, במסגרת שוק מתוכנן. עקרונות אלו ימשיכו להנחות אותנו בעבודה המערכתית שנקדם בקרוב ובבחינת מכלול היבטים, בשילוב משרד החקלאות וביטחון המזון".
לרגל חג הפסח, האם יש לך מסר אופטימי עבור הציבור הישראלי בכלל וציבור הרפתנים בפרט?
"לאחר הפרק הסוער שכולנו עברנו, יכולים הרפתנים לקחת נשימה אופטימית ולהיות גאים במי שהם ובמה שהם מייצגים, כמי שעומדים בחזית הייצור המקומי וביטחון המזון בישראל. כעת, לפני חג הפסח, נזכור עד כמה ערך החירות הוא חיוני לחיינו – ובכללו את מחויבותם של רפתני ישראל, מדור לדור, לחירות החלב בארצנו ולהבטחה כי לעד תישמר לנו ארץ זבת חלב. הם כאן, מייצרים חלב כחול-לבן בכל מצב – למען מי שעומדים לנגד עיניהם כל העת: אזרחי ישראל".
