יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 11 30 132231

אין תחליף לחקלאות ישראלית

2 דק' קריאה

שיתוף:

חוק "סימון ארץ המקור" עומד להיכנס לתוקף בסוף שנה זו

תמונה ראשית: אורן לביא. צילום: מישל אמזלג

מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא קובע ש"ביטחון המזון של מדינת ישראל חייב להתבסס על תוצרת חקלאית מקומית". בריאיון ל"יבול שיא" ציין המנכ"ל לביא כי "מדיניות משרד החקלאות היא לעודד רכישת תוצרת חקלאית ישראלית, לייצר אותה בעודף ולא בחוסר".

המנכ"ל גילה כי עם פרוץ המלחמה "פנה למנהלי רשתות השיווק בקריאה לרכוש ולסמן עצמאית תוצרת חקלאית ישראלית, עד מועד כניסת החוק החדש שכותרתו "סימון ארץ המקור", חוק שיאפשר לצרכן הישראלי לבחור את רכישותיו וכן יסייע לאכיפת הסימון והשקיפות לצרכנים. אני מברך על כך שחלק מרשתות השיווק כבר נענו לפנייה".

החוק החדש ייכנס לתוקף ב-24 בדצמבר 2023, חמישה חודשים מיום פרסומו בספר החוקים של ישראל.

החוק החדש קובע כי תוצרת חקלאית שאינה ארוזה בעת הצגתה למכירה לצרכן או תוצרת חקלאית הנארזת במקום שבו היא נמכרת או משווקת לצרכן, על עוסק לסמן באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית. שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי חובת סימון כאמור לא תחול על שיווק באופן מקוון של סוגי תוצרת חקלאית כפי שייקבע בפסקה זו – "תוצרת חקלאית" – פירות וירקות טריים, מוצרי חלב ובשר טרי כהגדרתו בחוק הגנת בריאות הציבור (מזון) למעט בשר טרי המשווק באופן מקוון.

על החוק החדש חתומים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, יצחק הרצוג נשיא המדינה ואמיר אוחנה, יושב ראש הכנסת.

המנכ"ל אורן לביא ציין בפנינו ש"אנחנו במשרד החקלאות רוצים לראות את הצרכן הישראלי מתלבט בין עגבנייה מהערבה ובין זו שגודלה בחבל תקומה ולא בין תוצרת חקלאית ישראלית לתוצרת מיובאת ממדינות כמו טורקיה".

לדברי המנכ"ל, משרדו פועל מאז כניסת ההנהגה הנוכחית על פי המדיניות של עידוד רכישת תוצרת חקלאית ישראלית, על פני כל מוצר יבוא מחוץ למדינה. אין תחליף לחקלאות ישראלית".

מנכ"ל משרד החקלאות בירך על החלטת משרד הביטחון לרכוש עבור חיילי צה"ל תוצרת חקלאית ישראלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן