שוחחנו עם ד"ר ליאור רובינוביץ' ממיגל-מו"פ צפון על החזית המחקרית החדשה בשטח: מההתמודדות עם קרה קיצונית בעמק החולה, דרך ניסויי רשתות הצללה וחיסכון במים, ועד לעתיד המבטיח של שילוב פאנלים סולאריים במטעים
*תמונה ראשית: ד"ר ליאור רובינוביץ – הגיע לעולם המחקר היישומי מתוך תשוקה עמוקה לצמחים ולשטח
ענף האבוקדו הישראלי ניצב בשנים האחרונות בפני אתגרים משמעותיים. למרות הביקוש הגבוה וההצלחה המסחרית בשווקים בארץ ובעולם, שינויי האקלים העולמיים נותנים את אותותיהם, ואירועי קיצון אקלימיים הפכו לאיום המרכזי על יציבות המטעים. כדי להבין כיצד המחקר החקלאי מתאים את עצמו למציאות המשתנה, פגשנו לשיחה מקצועית את ד"ר ליאור רובינוביץ' ממיגל- מו"פ צפון.
ד"ר רובינוביץ', שעשה את הדוקטורט שלו בפקולטה לחקלאות במעבדה של פרופ' דוד וייס והגיע לעולם המחקר היישומי מתוך תשוקה עמוקה לצמחים ולשטח, מוביל בשנים האחרונות מחקרים פורצי דרך שנועדו להבטיח את עתידם של מגדלי האבוקדו בישראל.
עצי אבוקדו מול דלתא אקלימית קיצונית
עץ האבוקדו, שמקורו באזורים טרופיים וסובטרופיים במרכז אמריקה, אינו מורגל לתנאי הקיצון של האקלים הישראלי. באזורים מסוימים שבהם מגדלים היום אבוקדו בארץ – דוגמת עמק החולה – העצים חשופים לטמפרטורות קיצוניות במיוחד: מינוס חמש מעלות צלזיוס בחורף ולמעלה מ-45 מעלות בקיץ. מדובר בדלתא אקלימית חסרת תקדים של כמעט 50 מעלות צלזיוס.
לדברי ד"ר רובינוביץ', המחקר במו"פ צפון מתמקד בשני צירי אקלים עיקריים:
- נזקי קור קיצוני: אירועי קרה או צינה קיצוניים וממושכים פוגעים קשות לא רק בעלווה ובפרי שעל העץ, אלא בעיקר בפקעי הפריחה, שנמצאים בשלב פגיעות גבוה בחורף. פגיעה זו עלולה לפגוע קשות ביבול של השנה הנוכחית ואף של השנים הבאות , כתלות בעוצמת גל הקור.
- גלי חום קיצוניים: מהצד השני של הסקלה, הענף חווה עלייה תדירה וחמורה בעוצמתם ובמשכם של שרבים וגלי חום, הגורמים לעקת חום חריפה בעצים ולפגיעה ביבול ובהתפתחות הפרי.
פתרונות בשטח: מסל אמצעים ועד גנטיקה מתקדמת
כדי להעניק למגדלים כלים אפקטיביים, המחקר מתנהל בשיתוף הדוק עם מדריכי הגידול (ובהם ניצן סנש, מיקי נוי , הדר כהן, שי צעידי ונמרוד אבן), ובחן שורה של אמצעים להגנה מפני קרה, הכוללים המטרת מים מעל הנוף, מערבלי רוח ורשתות הצללה. לצד זאת, הוקמה חלקת מודל ייעודית בחוות המטעים בעמק החולה, המהווה פלטפורמה לבחינת זנים ואמצעים בתנאי אמת ולעריכת סיורים מקצועיים למגדלים מכל רחבי הארץ.
אולם מעבר לאמצעים הטכנולוגיים, הפתרון ארוך הטווח והבר-קיימא ביותר הוא הגנטיקה:
- עמידות זנים: בחינת עמידותם של זנים קיימים העלתה כי זן ה'ג'ם' (Gem), המאופיין בפרי גדול ואיכותי ודמוי 'האס', מפגין עמידות יחסית מובהקת ויציבה לקרה בהשוואה לזן הפופולארי 'האס'. כך, למשל, לאחר קרה חמורה שארעה בחלקת מודל בעמק החולה בפברואר 2025 שבה הגיעו הטמפרטורות למינוס שלוש וחצי מעלות במשך שעות ארוכות, ה'האס' הניב קילוגרמים בודדים לעץ, בעוד ה'ג'ם' הגיע לכ-40 קילו לעץ.
- תוכנית ההשבחה: בהובלתה של ד"ר ורד יריחימוביץ ממכון וולקני, מתנהל פרויקט השבחה רחב היקף שמטרתו לפתח זנים חדשים המשלבים תכונות של פרי איכותי, יבול גבוה ועמידות מוגברת לאקלים קיצוני – בשורה אמיתית שתאפשר להציע לחקלאים זנים כחול-לבן, עמידים לאקלים קיצוני, בעלי פוטנציאל שיווקי עולמי.
מהפכת ההצללה: הגנה מחום וחיסכון במים
בעוד שבעבר נעשה שימוש ברשתות הצללה באחוז הצללה גבוה (60% ומעלה) להגנה עונתית מפני קור קיצוני שנפרסה בתחילת החורף וקופלה בסופו, כיום נבחן שילובן של רשתות באחוז הצללה מתון (כ-30%) הפרוסות לאורך רוב עונת הפעילות (למעט תקופת האבקת הדבורים).
תוצאות המחקר מציגות נתונים מפתיעים לטובה:
- קיבוע פחמן מוגבר: למרות הפחתת הקרינה הישירה באמצעות ההצללה, קיבוע הפחמן בעצים המכוסים לא ירד – ואף עלה – ביחס לעצי הביקורת שלא כוסו ברשת.
- חיסכון דרמטי במשאב המים: בניסויים מסודרים (כדוגמת חלקת ניסוי בכפר הנשיא), הפחתת מנות ההשקיה בכ-20% תחת רשתות ההצללה מציגה כיוון מבטיח מאוד, המאפשר לחסוך במים – משאב יקר ונדיר בישראל – מבלי לפגוע בתפקוד העץ.
מבט לעתיד: שילוב אגרו-וולטאי במטעי האבוקדו
השלב הטבעי הבא במחקר מתייחס לשילוב עולם האנרגיה המתחדשת בחקלאות – אגרו-וולטאי. הצבת פאנלים סולאריים מעל מטעי האבוקדו מעלה חשש מפני פגיעה משמעותית ביבול שתמנע קבלת אישורים להפעלת החלקות.
בשל כך, לקראת השנה הבאה תוקם בחוות המטעים בעמק החולה חלקה ייעודית לבחינת השפעת הפאנלים הסולאריים על עצי האבוקדו. המפתח להצלחה, להערכת ד"ר רובינוביץ', טמון בניהול נכון של ממשק ההצללה. שימוש במערכות עוקבות שמש (טרקרים) המאפשרות תנועה חכמה של הפאנלים יוכל לאפשר איזון אידיאלי בין הפקת אנרגיה מרבית לבין שמירה על רמת יבול גבוהה ומתן הגנה לעצים מפני נזקי אקלים קיצוני.
ענף האבוקדו הישראלי ממשיך להוכיח כי בעזרת שילוב של מחקר יישומי, שיתוף פעולה פורה בין חוקרים, מדריכים ומגדלים, ואימוץ פתרונות טכנולוגיים וגנטיים מתקדמים – יש עתיד בטוח וירוק למטעים גם בעידן של אקלים משתנה.
