נתן ואליעזר אקלר החלו לגדל תות שדה בתקופה בה היו המשקים החקלאים בהיקף קטן (4-5 דונם), היקף שבזמנו נחשב למשק שיכול לפרנס משפחה * היום מגדלים במשק אקלר כ-100 דונם תות שדה וכן, כ-8 דונם פטל, אוכמניות ואוסנה
*תמונה ראשית: תות שדה של משק מקלר גידול בשיטת הדברה משולבת
הוריו של אליעזר אקלר הגיעו לארץ מפרס 1949 חיו במעברה באזור קדימה ואחר כך גרו במשק עזר במושב קדימה, התחילו לגדל עזים, שאימו חלבה והפיקה גבינות למשפחה ולמכירה בממדים קטנים. המשק לא הצליח לפרנס משפחה ולכן עבדו בחוץ.
בשנות ה-60 גידלה אם המשפחה תות שדה, שעה שאביהם יצא לעבוד בבניין מחוץ למשק. היא גידלה שמונה ילדים, כאשר הבנים נתן ואליעזר המשיכו את הדרך בחקלאות. כילדים עבדו במשק בחופשים כדי לחסוך דמי כיס לקולנוע. את דרכם הרצינית כחקלאים החלו לאחר השירות הצבאי בגידול תות שדה וגיפסנית. בשנות ה-70 התחילו ללא משק משלהם, אלא שכרו חלקות ועבדו בהם כמו רבים מחקלאי קדימה.
נתן ואליעזר החלו לגדל תות שדה בתקופה בה היו המשקים החקלאים בהיקף קטן (4-5 דונם), היקף שבזמנו נחשב למשק שיכול לפרנס משפחה. הם גידלו תות שדה מזני אליסו, טיוגה, אליסון – זנים אמריקאיים שנחשבו לזנים טובים, בעיקר לייצוא. בנוסף גידלו גיפסניות (פרח קישוט) ויצאו אותן להולנד דרך אגרקסקו במשך עשרות שנים. כמובן שבאותה תקופה ייצאו תות שדה לשוק האירופאי עד שהייצוא הופסק עקב תחרות קשה עם המצרים בתחילת שנות 2,000. סיבה נוספת להפסקת יצוא התות שדה הייתה הפיחות שחל במטבע האירופאי – ערך היורו ירד וכל מגדלי התות בארץ עברו לשיווק תות בשוק המקומי. את הגיפסנית הפסיקו לגדל עוד קודם. עד מהרה התברר שלפרחים בישראל כמעט ואין שוק מקומי ובכל תקלה שהייתה בייצוא נתקעו עם כמויות פרחים שלא היה למי לשווק.
הפופולריות של תות שדה בישראל ובעולם עולה, יותר ויותר אנשים צורכים אותו. היום מגדלים המון שדות תות בארץ. במשק של האחים אקלר מגדלים היום קרוב ל-100 דונם תות שדה, באזור המערבי של המושבה קדימה, וכן, כ-8 דונם פטל, אוכמניות ואסנה. בקיץ הם מגדלים שרי בשטח פתוח.
לדברי אליעזר, רוב החלקות המעובדות של המשק מושכרות, הזנים היום במשק הינם זנים ישראליים שטופחו בישראל ונחשבים כזנים מוצלחים ביותר, למשל הזנים "פלס", "אודם", ועוד זנים שמפותחים אצל אפי יוסף ובמשתלות האם בישראל. השיווק הינו כאמור לשוק המקומי, בעיקר משווקים לרשת פוליצר ולסוחרים רבים נוספים שמגיעים לקנייה ישירה במשק.
בדומה לחקלאים רבים בישראל, גם במשפחת אקלר יש בעיה של המשכיות הדור הצעיר – הילדים אקדמאים והקשיים בחקלאות המחסור בקרקע, במים ובעובדים זרים הביאו ליציאה מהחקלאות. ילדיו של נתן ושל אליעזר הינם אקדמאיים שעובדים בתחומם.
אליעזר ונתן גדלו בסביבה חקלאית. לשניהם יש געגוע לפרדסים שבעבר שלטו במרחבי המושבה קדימה. ההורים הכניסו אותם לחקלאות, וכנראה שגם הזיכרון משך אותם לחקלאות. אליעזר אף למד ברופין ביולוגיה.
אליעזר: "בגידול תות כמו בגידולים אחרים יש מעגליות ומחזוריות, חוזרים על אותם תהליכים ומקבלים פירות אדומים ויפים, אך בכל שנה יש קשיים שצריך להתגבר עליהם, כמו בשנה האחרונה שמחלת הנאו (neo) פרצה והורגת את התות. מדובר בנבגי עובש שמתפשטים והורגים את הצמח.
"אחת מהבעיות הקשות בגידול התות הן רוחות החורף. חקלאי התות בחשש כבד מנפילת כיסוי החורף מהרוחות, לא מלחות ולא מברד. מדונם תות אפשר לייצר 4-5 טון, כאשר חלק גדול מהתות בסוף העונה נזרק, עקב ירידת מחיר דרסטית בקיץ כאשר נכנסים פירות הקיץ."
מדוע קדימה היא מרכז התות שדה בישראל?
"קדימה היא מרכז התות שדה בישראל מאחר והקרקע מתאימה, מזג האויר מתאים עקב הקרבה לים. גם הקרבה לשטחי יהודה ושומרון, ממנה הגיע כוח העבודה העיקרי בענף התות משנת 1967 מסייעת. במלחמה סבלנו מאוד בחודשים הראשנים עקב אי הגעתם של העובדים הפלסטיניים, שהיו עיקר העובדים בתות שדה."
המשק עבר תקופה קשה עם עובדים ישראליים שעבדו בתפוקה נמוכה, ורק בזכות מתנדבים שבאו מכל קצווי תבל צלחו את התקופה הקשה בעבודות המשק.
משק אקלר מגדל תות באיכות גבוהה מאוד, עם זנים טובים וטעימים ופשוט שם דבר! משק אקלר הינו דוגמא לחקלאות מהשורה הראשונה, אנשים מדהימים מלח הארץ, שמגדלים תוצרת פרימיום לשוק המקומי באיכות וללא פשרות, ועל כך יישר כוח והמון שנים טובות ורבות.
